תנו לי מנוף כדי שאשנה את עצמי
למה אני מרגיש חלק מהכלים כפנימיים (עצמי - ג"ע) וחלק כחיצוניים (הסביבה - אח"פ)?
כי על "שורש, נשמה, גוף", ג"ע, אני יכול לבנות מסך עם כוונה על מנת להשפיע ולהרגיש את הכלים כשלי, כלי השפעה מקוריים. ועל הכלים החיצוניים, אח"פ, אין לי מסך. אני לא יכול לתקן את הרצונות האלו.
כתוצאה מצמצום ב', מלכות עולה לבינה. עד דרגת הבינה נמצאים בתוכי כלים של הבורא, שם מתאחדים יחד "שורש, נשמה, גוף". שם אני מרגיש את עצמי כקיים, מאחר ושם יכולה להתלבש בינה! אחרת, לא הייתי מרגיש את עצמי בכלל. אבל היכן שהבינה אינה יכולה להתלבש, ב"לבושים והיכלות", אח"פ, שם שולט האגו שלי .
מכאן אנחנו מבינים למה אנחנו מסתכלים על העולם בצורה אגואיסטית ומהי הסיבה לשנאה שלנו כלפי אחרים. ואם אני מבין כיצד זה פועל, אז אני מקבל מנוף שעוזר לי לשנות את עצמי.
מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 06.01.2010
רשומות קודמות בנושא:
האמצעי הטוב ביותר כנגד כל המחלות
תגיות: אגו, בורא, זוהר, נשמה, עולם
פוסטים נוספים
| שלח לחבר | הדפס | פרמלינק | שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
תגובות
תגובה אחת ל “תנו לי מנוף כדי שאשנה את עצמי”
להשאיר תגובה
לקריאת כל התגובות
הקבוצה הווירטואלית
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
במה אישה אמורה להתמקד כשהיא שומעת שעור זוהר? האם ילדים אמורים לשמוע שעור גם?