ה"אני" שלנו נמצא מחוצה לנו!

מן העיתונות: מקובל לחשוב שהזיכרון נמצא במוח, אך מחקרים טרם הצליחו למצוא אותו בשום חלק מחלקיו. הנתונים בדיסק הקשיח במחשב, שמורים בתבנית קבועה, ולכן הוא פולט את המידע ששמור בו. אבל המרכיבים התאיים והכימיים של המוח כל הזמן מתקשרים זה עם זה ומשתנים. ונשאלת השאלה, איך זיכרון יכול להישמר במוח שמשתנה כל הזמן? ואם הראש אכן מכיל את המחשבות והזיכרון, איך הם יכולים להיות נתונים להשפעה מבחוץ?

הביולוג ר. שלדרייק כותב שהזיכרון אינו נמצא במוח, אלא בשדה אשר סובב את המוח וחודר דרכו; והמוח, כמו מקלט, מחשב את המידע המתקבל מאותו שדה (כמו מקלט רדיו הקולט גלי רדיו). כל גוף חי מלא מבפנים ומוקף מסביבו בשדה, שקובע את צורתו ותוכנו. הגופים החיים קשורים זה לזה בשדה שצבר זיכרון קולקטיבי, שהם חוו בעבר כגוף אחד. דרך אותו שדה הם משפיעים אחד על השני. המחסן האמיתי של הזיכרונות נמצא במימד מרחבי, שאינו ניתן לצפיה בינתיים. המוח אינו מחסן של מידע ותבונה, אלא מכשיר המקשר את האדם עם השדה החיצוני שלו.

חוכמת הקבלה אומרת שבתוכנו נמצאת שרשרת רישומים של מידע (הנקראות בחוכמת הקבלה "רשימות"). הרישומים האלה, תחת השפעתו של השדה הסובב אותנו ("האור"), "מתעוררים לחיים" בזה אחר זה, והופכים לתמונת העולם הדינאמית המורגשת על ידנו, בדומה להפעלת קבצי וידיאו מתוך זיכרון המחשב.

אין אנו יכולים להשפיע על שרשרת הרשימות, אך יש באפשרותנו להכיר את המערכת המפעילה אותן ולסייע במאמצים שלנו למימוש המוצלח שלהן. במקרה כזה אנחנו כביכול מפעילים את המערכת בעצמנו ומשיגים את הסיבה, הכיוון והמטרה שלה. ובצורה כזאת מתעלים עד לדרגת המאציל.