הרב"ש: ממי עלינו להיזהר – תקציר

להלן תקציר שערכתי לאגרת ב' של מורי הרב"ש בעניין "ממי עלינו להיזהר".

אם אנשים עוסקים בתורה ומצוות, אך אינם דואגים להשיג בכך את מטרת הבריאה, תיקון האגו – לפי העיקרון "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" – אזי דעתם נחשבת להפוכה מ"דעת תורה". שכן, התורה אינה מאפשרת ללומדה "כדי לדעת" אלא רק לצורך תיקון. לכן, אדם המעוניין להתפתח רוחנית חייב להתרחק מאנשים כאלה, כדי לא לספוג את דעתם השגויה.

יוצא שמחילוניים – אין מה לחשוש.
מדתיים במקצת – צריך כבר להיזהר.
מחרדים – להיזהר עוד יותר.

אך יותר מכל, יש להתרחק מאלה שלומדים קבלה או שהיו מקורבים לבעל הסולם. מדוע? "כי בזמן שהיו נשענים על בעל הסולם, אזי היה להם מסך ועביות (אגו), מה שאין כן כעת, שאין להם שום הכנעה, ואין להם שום ענין לעשות מסך, אלא כל עבודתם הוא רק איך להיראות רבנים גדולים, אזי זהו עוביות בלי מסך. וממילא יוצא את כל מה שיוצא מהם, ואצלי הם חשודים על הכל, ואין מי שיעכב על ידם, ודי למבין".

ידוע, שדבר קטן בלתי אפשרי לראות, ואילו דבר גדול – קל לראות. לכן, כאשר האדם נמצא בשקר שאינו גדול, אין הוא מסוגל לראות שהולך בדרך שקרית, משום שהשקר שלו אינו מספיק גדול בכדי לראות את האמת.
אך כאשר מידת השקר בו גדלה, כבר יכול לראותו, כלומר רואה את האמת, איך לעלות על המסילה הנכונה.

יוצא, ששקר גדול – זוהי נקודת אמת, המאפשרת הבנה שהולך בדרך מרמה – והיא הנקודה האמצעית בין שקר לאמת. לכן, בכדי להשיג "לשמה" (למען הבורא), הכרחי קודם לכן להשיג "לא לשמה" (למען עצמי) גדול, ורק לאחר מכן אפשר לעבור ל"לשמה".

"לא לשמה" נקרא שקר, ו"לשמה" – אמת. כאשר השקר קטן, אין הרבה מעשים טובים, אזי כוונת "לא לשמה" עדיין קטנה, ומשום כך האדם אינו מסוגל לראות את האמת. לכן בטוח שהוא הולך בדרך טובה ואמיתית, חושב שעוסק "לשמה" – עושה הכול על מנת להשפיע לבורא.

אם האדם מכפיל את "לא לשמה" (למען עצמי), אזי מסוגל לראות את האמת, משום שבהכפלת המרמה, השקר נראה ענק, רואה שהולך בדרך מרמה, "על מנת לקבל", ומתחיל לתקן את מעשיו, ועובר לדרך ל"לשמה". רק כאן, בנקודה זו, מתחיל "משלא לשמה, בא לשמה". אך כאשר מתיימר אדם לומר שעוסק "לשמה", אין הוא מסוגל לשנות את דרכו.

לקריאה נוספת: השפעת הסביבה (למתקדמים)