קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מלכתחילה נבראה נשמה אחת של "אדם הראשון" אשר התחלקה ל 600,000 נשמות, וכל אחת מהן מתחלקת לניצוצים רבים.
אך הרוחניות אינה מתחלקת לחלקים. לכן ישנה במציאות רק נשמה אחת של "אדם" והיא נמצאת בכל אחד מאיתנו במלואה.
מה שמחלק את הנשמה הזו ל 600,000 חלקים הוא האגואיזם של האדם . בהתחלה, האגו דוחף ומרחיק מהנשמה את האור שלה. אולם אם האגו עובר תיקון על ידי לימוד הקבלה, מאירה בו הנשמה הכללית.
- הוא מרגיש את הנשמה הפרטית שלו אך אינו מבין שהיא – הנשמה הכללית.
- בהתאם למידת האיחוד עם הנשמות, מאיר בו אור הנשמה הכללית.
- בתיקון השלם של האגו, האדם מרגיש את נשמתו כנמצאת בכל אחד והנשמה הכללית מאירה לו בכל תוקפה, כמו ב"אדם הראשון".
מכאן נוצרות שלוש מדרגות בגדילתו הרוחנית של האדם:
- ניצוץ נשמה.
- נשמה פרטית – שמרגישה את עצמה כחלק מהנשמה הכללית, מה שמעורר בה ייסורי אהבה.
- מתקרב לשלמות, בהשפעה לבורא, נכלל בנשמה הכללית.
יוצא שאפילו אם נשמה אחת נותרה בלתי מתוקנת, אז חסר אור בכל הנשמות. כמו כן, כל נשמה מעוררת בתיקונה את האור של הנשמה הכללית, ובזה גורמת לתיקון נשמות כל הדור. וכך כל הנשמות תלויות זו בזו.
אחרי התיקון שלה, כל נשמה משקיעה מאמצים בכדי להעלות את כל הדור שלה לרמה הרוחנית שהיא השיגה.
"פרט וכלל שווים", לכן כל מה שעברו כל הנשמות בכל הדורות, עוברת גם כל נשמה פרטית, כאשר היא מתחברת אליהן – כל הפגמים של כל הזמנים וכל התיקונים שלהם.
אפילו בעל הנשמה הקטנה ביותר רוכש את הנשמה הכללית כשהוא משתוקק לאהבה ונתינה. אפילו אם רק אדם אחד בדור השיג את הנשמה הכללית, ביכולתו להביא למצב הזה את כל בני דורו.
(מתוך מאמרו של בעל הסולם, "שישים ריבוא נשמות")
כדור במקום שטח (מתוך שיעור מ- 15.2.08 על מאמר משמעתי. לצפייה בשיעור המלא)
(מתוך שיעור מ- 30.1.08 על מאמר "שישים ריבוא". לצפייה בשיעור המלא).
איך ניתן להסביר את העובדה שהשכינה מצטערת?
כתוב במאמר "אין עוד מלבדו" או "שכינתא בגלותא" שיש דבר הנקרא "צער השכינה", האם זה משהו שבאמת קיים או שאנחנו צריכים לחשוב שזה קיים ולפעול על פי זה?
אני יודעת שהבורא זה אני במדרגה הגבוהה יותר, כלומר, עד כמה שמתגלית בי תכונת ההשפעה כי כך אני מגלה את הבורא בתוכי, כי אין אור מחוץ לכלי.
אבל איך זה קשור לצער הבורא או השכינה…?
תודה.
שלום רב
אני לא מבינה את עניין "אחישנא ובעיתא". הרי כמו שכתוב ישנו תהליך של 6000 שנה של התפתחחות הנשמה לתיקון ואנחנו בשלהי התקופה הזאת. אז איך אפשר לזרז תהליך שכבר קבוע מראש?
כל האירועים התרחשו בדיוק כפי מה שכתוב עליהם. אז האם לא בטוח שבתום 6000 שנים נסיים את תהליך התיקון?
תודה על הכל
קרן
כבוד הרב, אודה לך אם תאיר את עיניי.
לגבי 600,000 החלקים אליהם התחלקה מערכת "האדם הראשון", את זה אני מבינה.
איני מבינה מדוע מצד אחד אתה מדבר על 125 מדרגות המובילות אל הבורא, ולאחר מכן אתה קורא לזאת : 613 מדרגות המובילות אל הבורא?
אני אומרת זאת, מכיוון שבספרך "ראיון עם העתיד" בעמ' 27 אתה קורא ל 613 הרצונות שעלינו לתקן : מדרגות.
להלן הציטוט מתוך הפסקא "חוקי התיקון" שבעמ' 27 (ראיון עם העתיד):
"למערכת הבריאה 613 (תרי"ג)חוקים. כל חוק הוא שיטת התיקון של כל אחד מתוך 613 הרצונות של הנשמה…"
בפסקה שלאחריה אתה אומר: "ככל שאדם לומד את החוקים האלה ומתחיל להגשים אותם רוחנית, בצורה מתוקנת, כך הוא מתקרב לדרגת הבורא. כלומר, מהמצב שלנו עד לדרגת הבורא ניצב סולם שבו 613 מדרגות. לעלות למדרגה הבאה, הרי זה "לרכוש מסך" ולתקן עוד רצון מ – 613 הרצונות של הנשמה"
אני ממש מבולבלת….הרי יש לנו 125 מדרגות, אז איך זה פתאום 613 הרצונות שעלינו לתקן , הופכות למדרגות???
שלום,
הייתי רוצה לדעת את משמעות המשל "כהולך לפני המלך". איני מבינה את המשמעות האמיתית של המשל הזה, מה בעל הסולם מנסה להגיד?
תודה.
אם נשמה מגיע לכלל תיקון אז היא לא מתגלגלת בחזרה,זאת אומרת שהאנושות תגיע לכלל תיקון לא יהיו יותר אנשים ?
יגאל , זה לא מדוייק.
יש נשמות מיוחדות שהבורא מחליט להחזירן לעולם הזה על מנת לפעול על יתר הנשמות.
נשמתו של בעל הסולם למשל, עברה כמדומני 5 גלגולים:
אדם ראשון, אברהם, משה, רשב"י והאר"י.
לאסתר המלכה שבת שלום ומבורך,
בואי ננסה להסביר,
שכינתא בגלותא = השכינה נמצאת בגלות, כלומר לא במקומה. מהי גלות? לקבל על מנת לקבל.כמו למשל במצרים, להיות עבדים של האגו, של הרצון לקבל, מצב כזה גורם צער לשכינה והיא מרגישה שכינתא בגלותא,
מה שאם כן, אם אנו נמצאים בתכונת ההשפעה, הנתינה,
כמו הבורא, אנו מקימים את השכינה מעפרא(שהיא גלות).
קרן יקרה שבת שלום ומבורך,
למעשה, אין זמן
(כי זמן הוא פונקציה של חומר, אם תרצי, הרצון לקבל).
איך אנו מפעילים את אחישנה ?
בכוונה, במחשבה, כי אין משהו חוץ ממנה.
ננסה לצייר את המצב בתמונה הבאה.
קחי שני קווים מקבילים, אחד עליון והשני תחתון.
העליון מסמל את תכונת ההשפעה, והתחתון את תכונת הקבלה.
ועכשיו, כל אימת שהתחתון עושה כוונה על מנת להשפיע, הוא למעשה מכווץ את החומר שלו, ובכך מצמצם את הזמן.
זהו למעשה אחישנה.
באהבה רבה,
אתי
ראי את השיר הבא המצורף, והביני,
http://www.youtube.com/watch?v=fdvXIRNIFs8&feature=related