עולם ללא כסף

שאלה: האם אתה באמת מאמין בעולם ללא כסף?

במקום תשובה, אביא מכתב של אחת מתלמידותיי הוותיקות:

"אני עובדת בחברה פיננסית, שהיתה עד לא מזמן אחת מהקודקודים של העולם האמריקאי הפיננסי, כעת היא נאחזת בכל קש אפשרי על מנת להחזיק על פני המים. עוד לפני שנה לא היתה אף משרה פנויה במשרד, והנה עברה שנה ויש פחות משלוש משרות תפוסות. הפיטורים מתרחשים בכל חודש לפי לוח זמנים וכולם כבר מחכים בהרכנת ראש לתורם, כשהם מצפים עוד קצת למשוך את הדבר שבלתי ניתן למנוע, ולמצוא תשובות על השאלות איך לפרנס את המשפחה".

אז מה בדיוק קרה, למה הכול "מתפרק" מסביב?

מסבירים לנו שכולנו חיינו ועבדנו תמורת כסף וירטואלי. אבל, הרי אנחנו עבדנו, ואפשרנו לאחרים לעבוד ולפרנס את המשפחות. אז מה השתנה?

העולם הגשמי לא השתנה, אבל, המשרדים ריקים, המטוסים לא טסים, מקומות הנופש ריקים והאנשים מצטרפים לתור לאבטחת הכנסה. מדוע לפתע אנחנו, כל כדור הארץ, כולנו יחד נפלנו לעולם סוריאליסטי? מדוע המערכת שנראתה כביכול מתפקדת היטב כבר לא עובדת, מערכת שבה כל אחד מקבל מכל אחד?

הגוף הכלכלי העולמי התפרק לחלקים. גם אם יוזרם כסף למערכת, היא לא תחזור לעבוד. הרי הבנקים ובעלי העסקים לא מאמינים זה לזה. העסקים לא מקבלים אשראי מהבנקים ולא נותנים אמון בבנקים לשמור שם את כספם, וכולם נסגרים. זאת אומרת, מלכתחילה המערכת עבדה לא על בסיס כסף, אלא על בסיס אמון.

ואם אני אעבוד כמו שצריך לגמרי בלי כסף, איך שמצפוני יורה לי (בלי לקבל כסף), אקח מהחנות את הנחוץ (בלי לתת כסף), חנות שתקבל את המוצרים מהספק (בלי לתת כסף), מוצרים שאני אייצר (בלי לקבל כסף), האם מערכת כזאת תעבוד? למה לא? כולם עובדים לפי מצפונם ומקבלים את הנחוץ. גן עדן על פני כדור הארץ.

אבל, איך אנחנו יכולים אפילו סתם לנסות לעבוד "לפי המצפון", אם כולם מסביב מיד יתחילו לנצל אותנו, ואין שום עירבון, שאנחנו נקבל אפילו משהו מהנחוץ בחזרה?

זאת אומרת, קיום המערכת אפשרי רק בתנאי שכל משתתפי התהליך, ללא יוצא מן הכלל, יסכימו מרצונם הטוב לעבוד בלי תמורה, כשהם משקיעים מקסימום מאמץ לקיום החברה ומקבלים את המינימום הנחוץ, כמו כל מערכת של גוף חי, שהטבע ברא אותה, במקום שחלקי השלם חיים למען חיי כל הגוף.

נראה שעם התפתחות המשבר הנוכחי, הפיתרון הזה יישאר לעין כל כפתרון הברור היחיד!

ובכל זאת יש שאלה שנשארת ללא מענה: איך נוכל כולנו, בבת אחת באותו הזמן, לרסן את האגו שלנו, ולהתחיל לחיות כשאנחנו עוזרים זה לזה ודואגים זה לזה, במקום לנצל זה את זה?

מהי הסיבה לפיה האנשים מוכנים לדרוך על הראשים אחד של השני, כדי לתפוס לעצמם יותר ויותר כסף? מה החשיבות של כמות האפסים בחשבון הבנק שלנו? מה ההבדל בין סכום אינסופי להיעדר מוחלט של כסף?

סכום גדול של כסף נותן לאדם דבר אחד – בטחון שלו ולמשפחתו תמיד תהיה הכרחיות, שהילדים יקבלו השכלה ושהוא יקבל זקנה בטוחה ועזרה רפואית הטובה ביותר בעת הצורך. אם הייתה קיימת אפשרות לתת לאנשים בטחון בכך שהחברה תספק להם את ההכרחיות, כמה כסף היה צריך כל אחד? בעיקרון הוא לא היה צריך כלום, כי כידוע, כל מה שמעבר להכרחיות – רק מזיק.

מידת ההכרחיות זה כמובן דבר סובייקטיבי. לאחד ההכרחיות זה זוג שני של גרביים, ולשני מרצדס שלישית. אך אם האנושות תעמוד בפני הדרך היחידה האפשרית לקיום, שהיא צריכת מינימום, אז כל אחד יחשב את ההכרחיות שלו רק לפי האפשרות להביא תועלת מקסימאלית לחברה. אבל איפה אותו כוח קסם, שיכול היה לשנות את כל המהות שלנו מצריכה לנתינה, מניצול של כולם לדאגה לכולם?

בתוכנו כוח הקסם הזה לא קיים. התקווה היא רק אל אותו כוח שיצר אותנו, יצר את כל העולם הזה, יצר כל צמח וכל יצור חי בחכמה נפלאה, אותו הכוח שדוחף את כל האנושות בהתפתחותה למדרגה שעדיין לא מושגת על ידנו, מדרגה חדשה באיכות שלה. אנחנו צריכים את האור בחושך שלנו, אור שיתקן אותנו ויוציא אותנו אל עולם חדש עם יחסים חדשים."