קדימה לעליות חדשות!

שאלה: מזה כמה שנים שאני לומד בקבוצה. בזמן האחרון התחלתי לשים לב, שאני לא רוצה ללמוד קבלה. מה זה? האם זה תוספת אגו? אין לי רצון להיתקן ולהידמות אליו, נוצר רצון חדש, הוא לא מובן לי, למה הוא צץ? בשביל מה? ואני גם לא יכול להיפטר מההרגשה, שזה לא הרצון שלי, כאילו שהוא הגיע מהצד. אני לא יודע מה לעשות עם זה, וזה רק הולך ומתגבר עם הניסיונות שלי לא לשים לב לרצון הזה.

תשובה: אדם לא צריך לקבוע שום דבר מראש בהתפתחותו הרוחנית, משום שהוא לגמרי לא יודע איך הוא צריך להתפתח ואילו מצבים הוא צריך לעבור. לכן הוא צריך לתת יגיעה, להמשיך קדימה, ומה שיתגלה בו ובפניו, הוא צריך לקדם את פניו כדבר ההכרחי להתקדמותו.

תמיד לפני עליה יש מצב של בלבול ואי הבנה, ופתאום הכול מתבהר ומקבל הבחנות חדשות. יכול להיות שבעודי כותב את תשובתי, אתה כבר נמצא במצב זה. אולי כבר עברת אותו ואתה שוב פעם בחיפוש, בחולשה – בבלבול לפני עליה חדשה.

ובעניין זה, אני ממליץ על מאמר ע"ב מספר שמעתי, "הביטחון הוא הלבוש להאור":
לקריאת המאמר
לצפייה בשיעור על מאמר זה מה – 3.3.08