על החבל היישר אל הבורא

כל הרע הוכן עבורנו עוד בזמן השבירה. כיצד ניתן לדבר על הנברא כחוטא, אם כל זה הוא תוצאה ממעשיו של הבורא? – כל מה שהאדם יעשה תמיד יהיה כתוצאה ממעשיו של הבורא. תמיד אפשר להצביע על המקור שממנו הכול בא. גם הבורא בעצמו מודה, שברא יצר רע ורק רע, כמו שכתוב: "בראתי יצר רע".

הבחירה החופשית היחידה המאפשרת לנו לבחור בין טוב לרע, ולדרוש מהבורא את התיקון של הרע שבנו, מיושׂמת בעזרת הסביבה. בפנייתו אל הקבוצה, האדם יגלה שיש בתוכו "חלל פנוי", שאינו שייך לבורא ולנברא, "קליפת נוגה" שאין בה טוב ורע, אתה הוא הקובע את זה על ידי הבחירה החופשית שלך.

בזמן העבודה עם הקבוצה אתה מתחיל לראות, שיש משהו שהושאר עבורך על ידי הבורא, לקבל החלטה. זו נקודה מיוחדת של העצמאות שלך. בתוכה אתה תיקרא אדם, אם תתחיל ליצור מהנקודה החופשית, "הלבנה" הזאת, את דמות הבורא, תקבל החלטה שאתה רוצה להיות כמוהו. אך אתה עוד צריך לגלות את הנקודה הזאת. בינתיים מתגלה בך רשימו (זיכרון) מהשבירה.

הנקודה הזאת היא התחלת היווצרות המסך, שאותו עלינו לבנות מתוך הרשימו. היא מתגלה בעבודה שלנו עם הקבוצה. על ידי המאמצים הפנימיים שלנו אנחנו מנקים שיכבה של קליפות וכל מיני הרגלים, ופתאום מגלים תחתיה משהו שאינו שייך לבורא. זה באמת נס. בנקודה הזאת על האדם לומר: "בי תלוי כל העולם. אני מטה אותו לטוב או לרע, על ידי ההחלטה שלי, בכל רגע".

האדם כל הזמן עומד כמו לוליין על חבל, וכל פעם חייב לקבל החלטה חדשה לכיוון הטוב, בכדי לא ליפול מהחבל. משמע, שבכל רגע הוא בוחר ללכת בדרך האמת. לכן בעל הסולם אומר, שהדרך אל הבורא היא חוט דק מאוד, האדם הפוסע עליו חייב מאוד להיזהר, בכדי לא לסטות ימינה ושמאלה.

אך כל זה בתנאי שהוא מגלה את נקודת ההתחלה של החבל, את הבחירה החופשית שלו בעבודה עם הסביבה. ואחר כך את כל יתר הנקודות שבהן הוא פוסע. אלו הן הנקודות של החיבור הנכון שלו עם הסביבה, שאותה הוא בוחר בכך שמיישׂם את הבחירה החופשית שלו. האדם בעצמו בונה את החבל הזה מהנקודות שהוא מגלה. הוא בעצמו פוסע עליהן, מאחר ובכל פעם מטה את עצמו ואת כל העולם לטוב.

לפניו לא קיים דבר, לא הנקודה בפני עצמה שאותה הוא מגלה, לא החבל המורכב מהנקודות האלה, דרך ישרה אל הבורא. הרי הוא אינו נפרשׂ אלינו מהבורא. אנחנו מקבלים רק רשימות שנשארו בכל מדרגה מהירידה מלמעלה למטה. אך החבל עצמו אינו קיים, אנחנו בונים אותו בעצמנו ממטה למעלה. בסיכומו של דבר דווקא הוא זה שנקרא "אדם".

כל אותם הפרצופים, שאותם אנחנו יוצרים ממטה למעלה, הם אינם הפרצופים הקיימים בזמן הירידה ממעלה למטה. כי בעלותנו במדרגות אנחנו מגלים כל מדרגה פי תר"ך (620) פעמים גדולה יותר, מאשר היא הייתה בזמן הירידה כלפי מטה. זו מדרגה שונה לחלוטין, אנחנו בונים אותה בעצמנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 20.05.2010

רשומות קודמות בנושא:
בעולם הזה אין חטא
הצעד למימד העליון ואפקט קאזימיר
טוב ורע