קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד עליי להביע אהבה כלפי החברים, אם אינני נמצא עדיין בעולם הרוחני?
תשובתי: צריך להראות לכולם, עד כמה אתה מקבל הכול באופן עדין ורגשי, כמה אתה עקבי בהשתוקקות שלך להשׂיג את הרוחניות, כמה אתה רוצה להשתתף בעבודה, בהפצה, מוכן להתחבר עם החברים ולאהוב אותם, להראות עד כמה אתה משקיע את עצמך.
אתה חייב להוות דוגמה באופן גלוי, זה יעורר את האחרים. תראו כיצד אנחנו פועלים בעולם הזה עם הילדים שלנו, אנחנו כל הזמן מראים להם דוגמה, כך אנחנו מעוררים אותם לפעולה מצידם. אם אנחנו רוצים שהתינוק יחייך אלינו, אנחנו מחייכים אליו.
בצורה זהה עלינו לפעול כלפי החברים. אם אני עושה משהו עבורו, אז ברגע הבא אני מתפעל מהתגובה שלו. אפילו שאני מעמיד פנים שאני מתפעל מהרוחניות, אך ההתפעלות המדומה הזאת מציתה את החבר והוא מתחיל להתעורר. ומההתפעלות שלו אני מתעורר באמת.
התחלתי מהשקר, ודרכו התחלתי להתפעל בצורה אמיתית! לשם כך אני בונה לעצמי סביבה, בכדי לקבל את הרצון שלה כחוק עבורי. אני כל הזמן משפיע על הסביבה, מראה את האהבה שלי כלפי החברים, את חשיבות המטרה ואת הנכונות שלי לבטל את עצמי, ובתשובה אני מקבל מכל זה את כל המרכיבים האלה, שבזכותם אני משיג את הבורא. אני מקבל אותם פי כמה יותר, כמספר החברים בקבוצה. אני מקבל מהקבוצה כוחות מתוקנים, שאינם נמצאים בי!
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש "בעניין אהבת חברים", 23.05.2010
רשומות קודמות בנושא:
נוסחה פשוטה לחיים רוחניים
עבודתו הפנימית של המקובל, 18.05.2010
משחק – עניין רציני!
האם גם נשים צריכות להראות אחת לשנייה דוגמה חיצונית כדי לעורר את ההתקדמות הכללית למטרה, ואם כן באיזו צורה כדאי לנו להראות כזו דוגמה אישית?