קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זוהר: פרשת בחוקותי, סעיף כ"ד: כי צדק אינו מתתקן ואינו נשלם אלא בצדקה. שכתוב, בצדקה תיכונני. שזה נאמר לכנסת ישראל, המלכות. שרק בצדק היא נשלמת. שכתוב, ועשיתם אותם. שזה נעשה ע"י התעוררות התחתון.
המ"ן מסמל בקשה, דמעות, נדבה, "שער הדמעות", תפילה. משמע שאני רוצה להידמות לבורא. רק בתנאי שהבקשה שלי היא רק על זה, אני מעורר את הזעיר אנפין, והוא משפיע על המלכות. רק אם התחתון רוצה להידמות לעליון, העליון יכול להשפיע עליו, להעלות אותו למדרגה הבאה, לתת לו כוחות והבנה מה זה אומר להיות עליון.
הרי מה עוד יכול העליון לתת? – לבורא יש רק שלמות, ורק דרגות שלמות לתת, הוא יכול להעביר לנו, בהדרגה, בהתאם למצבים שלנו. לכן אין לנו מה לבקש מהבורא, אלא רק את האפשרות בהדרגה להידמות אליו, כל פעם יותר ויותר להשתוות עימו בתכונותיו. אין לו מה לתת לנו חוץ מהתיקון שלנו, כדי שאנחנו באמת נהפוך להיות דומים לו. זהו הקשר שלנו עם הבורא.
כל יתר הצעקות והדמעות, אשר אותן אנחנו שופכים בעולם הזה, אינן מביאות לנו דבר. כמו כן אנחנו רואים בהיסטוריה, שזה לא עזר לנו במאומה. רק אם אני משיג את "נקודת ההחלפה", שממנה והלאה אני מתחיל לרצות להידמות לבורא, כשאני קובע בוודאות, מי הוא, מה המהות שלו, מה חסר לי, לֵמה באמת עליי להשתוקק, וכאשר אני עושה את הרצון שלי דומה לרצון שלו, זה מייד פועל. זה נקרא תפילת העני, הדמעות, שער הדמעות ונדבה.
מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 15.03.2010
ראה מאמרים קודמים בנושא:
זה לבטח יקרה לך!
מה זאת תפילה
רק תבקש, ותקבל אור
תודה על הדמעות הללו, סוף סוף קיבלתי מעט שכל, אני מצפה בכיליון עיניים למחר , היכן מתחבא הלילה הבא?
האם העלאת מ"ן של הפרט משפיע על הכלל וההיפך? כיצד ולמה?
אנחנו לומדים שתפילת רבים זאת בקשה בשביל אחרים, האם הדבר היחיד שאנחנו צריכים לבקש מהבורא זה להגיע למצב של העלאת מ"ן ("שער הדמעות")?
האם בכך שאנחנו מכוונים את עצמנו להתייחס לקבוצה כאחד הוא דבר נכון יותר מאשר לכוון את עצמנו לחשוב על חברים מסוימים?
מקווה שהשאלה ברורה.