תמונת ההולוגרמה של הנשמה

הבורא דורש מנשמותינו איחוד. כל הקלקול הוא בכך, שהתרחקנו זה מזה ושאנחנו מרגישים את עצמנו זרים. התיקון הוא בכך שנרגיש כחלקים של גוף אחד. ואפילו לא סתם כמו חלקים שלו, העובדים יחד – זה עדיין לא מספיק. צריכה להתרחש התכללות, שלי בכל אחד, ושל כל אחד באחרים, עד לאין סוף! כמו בתמונת הולוגרמה שבה כל חלק כולל בתוכו את כל האחרים.

עדיין איננו מסוגלים לדמיין זאת בצורה רגשית, מכיוון שאנחנו הפוכים מהתמונה הזאת. השבירה הייתה דווקא כדי שנחוש את עצמנו לגמרי בפירוד ולא נבין כיצד ניתן להתכלל זה בזה, כשאין את האני שלי, האני מתאחד עם כולם יחד והופך לאחד שלם.

כאשר הנקודות שבלב שלנו מתחברות, המציאות הדמיונית הזאת של הגופים הגשמיים נעלמת ונשארים רק הרצונות שלנו. וכמה שכל אחד מאיתנו מנסה לדמיין נכון יותר את האיחוד שלנו, כך הוא מתקרב יותר למבט האמיתי על המציאות המקורית והיחידה. אנחנו רק צריכים להתקרב אליה ולגלות אותה. כך נתרפא בהדרגה מכל האשליות החומריות, שמסובבות אותנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 30.05.10

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד פועל מנגנון התיקון
עיגול הוא סמל השלמות הרוחנית
גדול פי 613 מאין סוף