ציירו לכם את העולם העליון

כל העבודה שלנו היא לעבור מתפיסת המציאות בחושים האגואיסטיים, לתפיסת המציאות בחושים האלטרואיסטיים. זהו כל ההבדל בין הרגשת העולם הזה, להרגשת העולם העליון, בין תפיסת המציאות הנוכחית, החיים בשקר, בריחוק מהבורא, בלי התחושה היכן אנחנו נמצאים, לבין הידיעה, התחושה, ההבנה היכן אנחנו קיימים, בתוך מי ועם מי אנחנו נמצאים.

שינוי התפיסה נעשה במאמץ של האדם, אך מראש צריך להיות רצון לשינוי התפיסה, הרי זה יקרה רק אם נרצה את זה. לכן אנחנו צריכים בכוח לדמיין לעצמנו את המציאות העליונה, ליצור אותה בתוכנו (על זה מדובר בספרי הקבלה) ולבנות בקבוצה יחסים כאלה.

בזמן הלימוד, בזמן הקריאה על המציאות העליונה, עלינו לדרוש מהכוח העליון שיפתח לנו את איברי הרגש והחישה, ואנחנו נוכל לגלות היכן באמת אנחנו נמצאים, ולא נישאר בתמונה השקרית והדמיונית שעומדת בפנינו היום בחושינו המעורפלים.

לכן כל עבודתנו היא לתת הגדרות נכונות, מהי המציאות האמיתית. כל אחד מאיתנו, בכל כוחו, ככל שמסוגל, חייב להתאמץ ולדמיין לעצמו, לצייר בעייני רוחו, ליצור לעצמו צורה עליונה שבה כולנו מחוברים על ידי רצונותינו יחד עם הבורא. אין שום הבדל בינינו, ובתוכנו, בינינו נמצא הבורא, תכונת ההשפעה והאהבה ההדדית.

אין דבר חוץ מהמצב הזה, שום תמונות דמיוניות, ואנחנו מבקשים מהמציאות הזאת להשפיע עלינו ולחיות בנו. זאת צריכה להיות התוצאה של מאמצינו. רק עבור זה האדם צריך להשתוקק, בזמן הקריאה בספר הזוהר וספרי הקבלה האחרים. לכן הספרים האלה מדברים על מציאות אמיתית. אחרת היינו יכולים לקרוא ספרים אחרים. לכן כשקוראים ספרים המדברים על מציאות העליונה, צריכים להתאמץ להשיג אותה. כמו שכותב בעל הסולם בהקדמה לתע"ס: "אמנם ההארה שמקבל פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם מאד, שיגיע לשלמותו".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 03.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
ואת שעיר לעזאזל תשלח במדבר…
מעלה במדרגות התיקון
העולם הרוחני מתגלה מאפס