אש קטנה או פיצוץ אטומי?

כיצד עלינו לבנות כלי רוחני מהנקודה שבלב של כל אחד, אשר כלואה באגואיזם שלו? כיצד להעלות את הנקודה הזאת מתוך הלב, האגואיזם, כלפי חוץ? להעלות אותה, להופכה לחשובה יותר מכל הרצונות האגואיסטיים שלנו, כדי שידאיג אותנו רק מה שמתרחש בנקודה הזאת של ההשתוקקות הרוחנית?

לשם כך יש צורך בסביבה: תחילה להוציא את הנקודות האלה לחופשי מתוך האגואיזם, החוצה, ואחר כך לחברן יחד. העיקר הוא החיבור ביניהן, הנקודות שבלב הן אמצעי הקשר בינינו, שבקשר הזה אני ארגיש את הבורא. וככל שהקשר יהיה חזק יותר, כך יתגלה בו כל האור.

 

הקשר הזה הוא כמו נָגָד, הרי אנחנו מתנגדים ולא רוצים להתחבר זה עם זה! ואם אנחנו בכל זאת מתחברים, אנחנו מרגישים כיצד דרך ההתנגדות הזאת מתחיל לזרום האור, המשפיע ומחמם אותו, ובו אנו מרגישים את התגלות הבורא.

כלומר, אינני משמיד את האגו שלי, כפי שעושות כל מיני שיטות "רוחניות", ובזה תולשות את האדם מהמציאות. אני מנצל את האגו שלי ודווקא בעזרתו מגיע להשׂגה, לכן "ככל שהאדם עולה גבוה יותר, כך האגואיזם שלו גדל יותר".

במדרגה הבאה יהיה לך הרבה יותר קשה להתחבר עם האחרים. מדוע? הרי כבר עשית את העבודה הזאת? – אך פתאום אתה מתחיל לגלות: אם מי בכלל יש לי עסק, מי הם בכלל? סימן שכבר התחלת בעבודה האמיתית.

ככל שההתנגדות ביניכם תהיה גדולה יותר, כך תוכל לעלות גבוה יותר ולגלות אור גדול יותר. במקום אור הנפש (אור לא גדול, המדליק מנורה קטנה של כמה וואט), אתה תשיג חיבור דרך נגד גדול מאוד (R1 במקום R2) ותגלה את אור הרוח, אשר גדול פי מיליארד פעמים מאור הנפש, כמו אש קטנה לעומת אש ענקית.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 11.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
נגד רוחני
בחיפוש אחר החיים
הנקודה שבלב