קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד ניתן להשתוקק להשפעה, אם איננו מרגישים את הרוחניות, איננו רואים לפנינו בבירור את המטרה של איזשהו צורה או אובייקט רוחני? כיצד אני יכול להסתמך עליהם, לעשות איזשהו צעד לכיוונם ולא לטעות?
תשובתי: כל מה שאמרת הוא נכון כל עוד מדברים על החיצוניות, אך הרוחניות נקראת העולם הפנימי ודורשת התקדמות פנימית, הרי היא מתרחשת רק בזכות השינויים הפנימיים שלנו.
כשאני בוחר סביבה שתשפיע עליי, אני בוחר כל פעם אילו רצונות ושינויים יבואו עליי. והבדיקה הקבועה שלי: האם אני מתקדם או לא, מבוססת על חשבון מה אני מתקדם. האם קיבלתי מילוי אגואיסטי, תענוג, מזה שעשיתי משהו, שמעתי מחמאה, הרגשתי גאווה עצמית, הבנתי יותר, הרגשתי יותר, או שאני מתקדם למרות הריקנות, בכל הרצונות האגואיסטיים האלה, ומוכן ללכת מבלי לקבל בהם מילוי אלא על חשבון כוח אחר.
מה זה הכוח האחר הזה? – אינני יודע! זהו כוח ההשפעה, האהבה, אשר אותו אני דורש שיתנו לי. את הכוח הזה לא ניתן לקבל מהקבוצה, הקבוצה יכולה רק להשפיע לי את חשיבות קבלתו. אך הכוח הזה עצמו חייב להגיע מהבורא.
אז אני מתחיל פתאום להרגיש בתוכי כמו במעבדה פנימית שלמה, ואני לא נצרך לשום דמויות חיצוניות. אני מתחיל לראות שכל ההדרגות של התכונות האלו והבירורים שלהם מיושׂמים אצלי בפנים. וכל מה שמתרחש מחוץ לי, בכלל אינו חשוב לי. כך גם את המטרה הרוחנית אני רואה בתוכי, כדי לעבוד רק על חומר הדלק של האהבה וההשפעה! אני רוצה שאת הרצונות שלי ימלא האור החוזר ולא התענוג הישיר, הרגשת השפעה ולא השׂביעות מהאור.
יוצא, שאני מסיר את כל הספקות האלה: היכן המטרה הרוחנית הזאת וכיצד אני יכול להשיגה?! כי עכשיו אני מרגיש שהיא נמצאת בתוכי, ואני בודק ומעריך אותה לפי מה שממלא את הכלי הרוחני שלי, ממה הוא מקבל אנרגיית חיות, למה הוא מצפה: מילוי לשם קבלת שׂובע או חומר דלק לעבודה?
במקרה כזה כבר אינני מרגיש שחסרים לי בדרך הרוחנית הראייה ושלטי ההכוונה החיצוניים, אלא כל זה נמצא בתוכי. כשהאדם בהדרגה מעביר את תשׂומת ליבו מהפרמטרים החיצוניים לפנימיים, זהו אותו המעבר שבעזרתו ניתן לבדוק את עצמו, עד כמה הוא מתקרב אל המחסום, אל הגבול המפריד בין העולם שלנו והעולמות הרוחניים (דרגות).
הרי האדם מתחיל לנהל (לעשות תחבולות) את עצמו מבחוץ, בעזרת הבורא, דרך הקבוצה, כך שיכול לעבוד לא בשביל לגדול בהתאם לקריטריונים האגואיסטיים, אלא בלמעלה מהדעת. הוא מתחיל לעבוד על איזו אנרגיה זרה, אשר לא הייתה ברשותו קודם. הגוף שלו, המכונָה, מתחילה לעבוד בעצמה, כ"מנוע נצחי", משמע שהוא כבר התחיל לקבל אנרגיית השפעה שמשמשת לו כחומר דלק.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 28.06.2010
רשומות קודמות בנושא:
לשם מה עובדת המכונה שלי?
גישה למקור האנרגיה
שדה, אשר ברכו ה'
כיצד אפשר להישתחרר ,והאם צריך להישתחרר מהעבודה ע"פ שכר ועונש?
כמו ילד קטן שלא מסוגל לדעת טוב ורע , אם לא יקבל תגובה חיובית או שלילית מהמחנך,כך גם אני
מרגישה שכרגע זה הכלי היחיד שיש לי: אני חשה מלאות ואור ומפרשת את זה כהתקדמות,"מנסה" לא לקחת לעצמי(לא ממש בהצלחה, קשה לסרב…) אח"כ מרגישה חושך ומפרשת כהסתר ומבקשת מהבורא אור , אך האם זה נכון?
האם אני אמורה להתעלות מעל לאבחנות האלה, וכיצד?