מחופש שקרי לאמיתי

שאלה: אינני מסוגל להבין במה מתבטא החופש שלי? יוצא שאני בכל מקרה תמיד בוחר במה שטוב יותר. ואם אני לא ארצה, אז הייסורים יחזירו אותי לדרך תורה (האור)?

תשובתי: אנחנו נמצאים מתחת לקו ההפרדה הנקרא "מחסום", הגבול של העולם הרוחני. מתחתיו נמצא העולם הזה, מעליו נמצא העולם הרוחני העליון. כאן, בעולמנו, אנחנו מנהלים קיום בהמי באופן מוחלט, בכל מאה אחוז אנחנו מונעים על ידי האינסטינקטים שלנו. את זה יכולים לאשר ביולוגים, פיזיולוגים, גנטיקאים ורופאים, הם כולם יגידו שהאדם מתוכנת באופן מוחלט ומתקיים תחת השפעת מערכות פנימיות וחיצוניות.

מהיכן יכול להופיע הרצון? מהריק? במקרה? – זה רק נדמה לנו שבחיים מתרחשים אירועים מקריים, מאחר ואיננו רואים את מקורם, מניין הם נובעים. אך אנחנו מגלים בטבע מערכת סגורה. ככל שאנחנו חוקרים אותו יותר, אנחנו נוכחים לדעת שהטבע הוא גלובאלי, ואנחנו מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

שום דבר לא יכול לצאת מתחת לשליטתו של החוק הכללי הזה, הנקרא "הטבע". המילה "הטבע" מסמלת בגימטריה א-לוהים. הטבע הוא חוק ועל ידי חקירתו אנחנו רואים שכל החוקים קשורים זה עם זה, מדויקים ואינם ניתנים לשינוי, ובכך בעצם אינם משאירים לנו שום בחירה חופשית. ואם אנחנו ניקח את כל התמונה של הטבע, את כל הספרה, נראה שבהכול שולט חוק אחד. אך אנחנו כל הזמן עושים טעויות, מאחר ואנחנו מחשיבים את עצמנו מעל לטבע.

במקום שנלמד את חוקי הטבע וניישׂמם, אנחנו מנסים לשנותם לפי רצוננו. לכן לא יוצאים לנו חיים, אלא שורה של כישלונות… האגו של האדם הוא הקלקול היחיד בכל המציאות, והוא הורס את כל השאר. אך יחד עם העולם שלנו, מתעורר בנו רצון קטן לרוחניות שנקרא "הנקודה שבלב". אם נוכל לצאת ממסגרות העולם הזה אחרי הנקודה הזאת, ניכנס תחת שליטת החוקים העליונים. כל החוקים, גם של העולם הזה וגם של העולם העליון, נקראים בורא, הטבע.

למטה ניהלו אותי חוקים, וגם מלמעלה מנהלים, אך בעלייה מהחוקים של מטה לחוקים של מעלה, אני מבצע פעולה חופשית. אין לי חופש להיות מעל לחוקי הטבע, אך אני בוחר באיזה טבע אני רוצה להימצא, לעבור מדרך הייסורים אל דרך התורה (האור). אני יכול להסכים ולהרגיש את החיים כטובים, או לא להסכים ולסבול.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 02.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
דרך מהירה יחד עם האור