מקובלים על מטרת הבריאה – חלק כ"ב

"דרכי השגחתו ית' בעולמנו, שהיא בחינת השגחה מטרתית בלבד (כלומר, מובנת רק בסופה), שאין מידת הטוב ניכרת בה כלל, מקודם ביאתה של הבריה לנקודה הסופית שבה, לגמר צורתה ובישולה (כיוון שהבנת הבורא אפשרית אך ורק בתכונותיו המתוקנות של הנברא). ואדרבה (עד שהנברא יתקן את עצמו מיצר הרע לאהבה והשפעה), דרכה להתעטף תמיד במעטפה של קלקולים (למרות שמבפנים היא מתוקנת לחלוטין וטובה אך מוסתרת על ידי תכונותיו של המתבונן) כלפי המסתכלים (המצב שלהם ושל העולם – מ.ל.)".