שאלה: מה הכוונה לדאוג לאיחוד, ליציאה "מעצמי" בזמן הקריאה בספר הזוהר? אני מרגיש שזה בגדר פנטזיה… מה עליי לדמיין לעצמי, במה להיאחז?
תשובתי: אם אני נמצא באיזה בניין ואני רוצה שיכנס לתוכו אוויר צח, אני פותח את הדלת. פתח דלת, אין יותר צורך בשום דבר! כשאתה תהיה פתוח, כל מה שנמצא בחוץ יכנס לתוכך. כתוב: "לא יהיה בך אל זר" (תהלים, פרק פ"א, פסוק י'). כדי שהבורא לא יהיה לך זר, הנמצא מחוץ לך, הכנס אותו פנימה.
כל ספר הזוהר, כמו גם כל חכמת הקבלה, מדברת על הבורא. למעלה יותר, מחוץ לעולמנו, כל השאר זה הבורא. אתה מגלה את הבורא, כי חוץ ממנו אין דבר. חוץ מהעולם הזה קיים רק האור העליון שאותו אתה מגלה ברצונות המתוקנים, אתה מגלה בתוכם את תכונות האור.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 19.07.2010
רשומות קודמות בנושא:
נהר, היוצא מעדן
"פתחי לי, פתח כחודו של מחט"