האור המחזיר אל הבורא

laitman_2009-11-29_0032_70.jpg

כתוב: "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין". אנחנו התרגלנו לכל האמרות האלו ואנחנו חושבים שאלו סתם מילים יפות סביב התורה. אך למעשה זה מאוד רציני ובעל משקל רב, כי אם איננו ניגשים ללימוד התורה בצורה נכונה, אנחנו סובלים ממנה, הרי זה אור, כוח חזק ועצום הפועל עלינו, שבעזרתו אנחנו יכולים להשיג תענוג או להיפך.

ה"להיפך" הזה הוא גם כן דרך, כלומר בעזרת גילוי הרע אנחנו גם כן חייבים להשׂיג את הטוב. אנחנו רואים זאת מדוגמת הגלות האחרונה. הגלות מסמלת שאתה מנותק ותלוש מהרוחניות, ואין לך שום סיכוי להשיג קשר עם הבורא עד לסופה של הגלות. אך כאשר אנחנו מנותקים מהרוחניות ונמצאים בתוך כוונות לעצמנו בלבד, כיצד ניתן לעסוק בתורה? הרי כל העיסוק שלך הוא למען הנאה עצמית, קבלת שׂכר, זה אפילו לא "לא לשמה", כלומר לגמרי ללא כוונה נכונה.

אך כעת אנחנו כבר מבינים שרק בזכות זה שבזמן הגלות אנחנו גם כן עוסקים בתורה (חיצונית, לא בחכמת הקבלה), אנחנו בזה מושכים את האור המקיף, אך האור הזה, במקום לקרב אותנו לתיקון, מרחיק אותנו ממנו. משמע, שאנחנו משתמשים באור התורה בתור "סם המוות". אך בזכות זה אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בתוך הרע, ועם נפילת הדורות כש"פני הדור כפני הכלב", אנחנו משׂיגים את המצב עליו נאמר: "ויזעקו בני ישראל מן העבודה הזאת".

כלומר, כולנו יחד, בהשׂגה או בגלות, תמיד משתמשים באור הכלוא בתורה, מהצד השלילי או החיובי. ללא זה לא היינו יכולים אף פעם להשיג את הרגשת הגלות, הנחיצות בגאולה. לכן כעת, כאשר אנחנו נמצאים במצב המיוחד הזה, שעליו כותב בעל הסולם, בדור המשיח, על סף הגאולה, חשוב לנו מאוד להבין שכל זה תנאי שניתן לנו מלמעלה, אך שעדיין לא התקבל על ידינו.

מה זה אומר? – נתנו לנו הזדמנות להתחיל להשתמש באותו המאור המחזיר למוטב, אל הבורא, אך באופן חדש כדי שהוא יחזיר אותנו למוטב, ולא שירחיק אותנו כפי שהוא פעל בזמן הגלות. בזמן הגלות הכוונות שלנו היו מכוונות כל הזמן למען עצמנו, כיצד להרוויח בעזרת התורה בעולם הזה ובעולם הבא.

כעת עלינו לשנות את הכוונה שלנו, ובזכות זה אנחנו נשנה את השפעת האור המקיף עלינו, שבאמת יחזיר אותנו למוטב, ישירות אליו, ולא באחוריים שלו. לכן אנחנו חייבים היום בראש ובראשונה לחשוב על הכוונה שאיתה אנחנו ניגשים ללימוד. ככל שהכוונה שלנו תהיה יותר מבוררת, רצויה ומדויקת, כך טוב יותר אנחנו נארגן את עצמנו בכזאת צורה, שהתפילה שלנו תהפוך "לתפילת רבים", וכולנו נתחבר לאחד שלם כנגד מקור אחד, וכך אנחנו נצליח יותר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 23.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
לאן תמתג את הטריגר הראשי שלך?
אם ניצוץ קטן של אור יפתה אותך – תאבד הכול
הכנה לקבלת התורה – אור התיקון

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest