קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו מרגישים את העולם ברצון שלנו ליהנות. כל מה שאני קולט בחמשת החושים שלי (ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש) מתחבר בתוכי לתמונת העולם. את המציאות הזאת אני מרגיש.
האם ניתן לצאת מהתפיסה המוגבלת הזאת לתפיסה רחבה יותר, מבלי להיות תלוי בגוף הבהמי שלי, בחמשת חושיו? הרי אני והעולם שלי, זה מה שהגוף הבהמי מציג לפני. הכול תלוי בתפיסה. יכול להיות שמחוץ לגוף ישנן הרבה צורות, אך הגוף שלי מסנן אותן ונותן לי להרגיש רק את מה שהוא מסוגל, ואני אף פעם לא אוכל לגלות את המציאות האמיתית. ויכול להיות שלאחר מות הגוף, אני מרגיש את המציאות כפי שהיא? אך במה מרגיש, אם חמשת החושים שלי מתים יחד עם הגוף?
המקובלים אומרים שאינני יכול להרגיש את כל המציאות, מאחר ואני קולט "בתוכי" ולכן אני מוגבל לתפוס רק חלק, את "העולם הזה". אך אני יכול לעבור להרגשה "חיצונית", "מחוץ לגוף". ישנו כוח שיְשָנֵה בתוכי את תחום התפיסה, להרגיש לא את עצמי אלא את מה שמחוץ לי. משמע, במקום לשׂים לב לעצמי, לרכוש תשׂומת לב כלפי אחרים. להציב אותם מעל עצמי.
כאשר אנחנו קוראים על המציאות החיצונית, היא משפיעה ופועלת עלינו כך שבהדרגה אנחנו מתחילים לתפוס אותה. זה נקרא "יגעתי ומצאתי". אני צריך להשקיע מאמצים, וההרגשה תגיע בהדרגה. לאחר שחולפים מספר חודשים אנחנו מתחילים להרגיש, כיצד מתרחשים בתוכנו שינויים, כיצד אנחנו מתחילים לתפוס באופן שונה את הסובבים אותנו.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 23.07.2010
ראה מאמרים קודמים בנושא:
תציירו לכם את העולם העליון
להתעורר במציאות האמיתית
עולם אין סוף כאן ועכשיו!
