כיצד להסתדר עם זרם גועש

שאלה: כל פעם שאני מנסה להתחבר לשיעור, אני מגלה שהמון מחשבות זרות מסיחות את דעתי. מה עלי לעשות ?

תשובתי: הכול נובע מהבורא, התעוררות מלמעלה (אתערותא דלעילא). אם מההשפעה מלמעלה מתעוררות מחשבות טובות, אך יחד איתן גם מחשבות רעות, זה דומה לזרם של מים, הנושא בתוכו המון לכלוך. כשאתה מנסה לסנן אותו, הלכלוך עולה למעלה. אך זה חיוני כדי לסנן את "הלכלוך", להרגיש מה יש בתוכך. לכן, דווקא המשכת האור וחזרה אל הבורא, מזמין את הרגשת "הלכלוך", הוא מראה כמה עליך עוד לתקן.

אדם המתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, אינו מבין בשביל מה זה מתרחש והוא נמצא במבוכה: הוא משתוקק אל הטוב, ומקבל מצבים נוראיים. אין לו עדיין כוחות פנימיים להתגבר עליהם, אין לו הבנה במה שמתרחש. אז בשביל מה עליו לחוות מצבים כאלה? – מאחר ו-"אין חכם כבעל ניסיון". בהמשך לימודיו הוא ירגיש נחיצות בכל הרגשות האלה.

ולהיפך, זה רע אם באדם לא מתגלה "הלכלוך", הזרים לרצון ולמחשבה הרוחניים. זה סימן שהוא אינו מושך אור המחזיר למוטב. הרי האור המתקן קודם כל מזהה רצונות שעדיין אינם מתוקנים, כדי שאתה תרגיש אותם כרעים ותתקנם. צריך לבקש את תיקונם ולא את היעלמם.

לכן, כאשר אנחנו קוראים בספרי הקבלה, ומרגישים את עצמנו רע, זה סימן לכך שאנחנו בדרך הנכונה, שהתורה משמשת אותנו כ"סם החיים", מאחר ומגלה לנו את התחלואים הפנימיים שלנו כדי שאנחנו נתקנם.

בעוד שאם אנחנו, בלמדנו תורה, מקבלים הרגשות טובות, בטחון, גאווה, הרגשת עליונות, זה סימן לכך שהתורה מהווה עבורנו את "סם המוות", היא מאפשרת לנו להישאר בצורה רגועה בתוך האגואיזם שלנו ועוד יותר להתגאות בעצמנו. לכן אנחנו צריכים לשמוח שבזמן הלימוד "הרשעים" הפנימיים שלנו מתגלים.

זה סימן לכך שהתורה באמת מגלה בנו את הרע ומתקנת אותו, כמו שנאמר: "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין". בהתאם לכך, אדם יכול לבדוק האם הוא מתקדם בכיוון הנכון, לגילוי הרע של האגואיזם בתוכו. ככל שאנחנו לומדים יותר, כך אנחנו יותר מבינים שהרע נמצא בתוכנו, וקודם כל יש לנו מה לתקן, ועבור שאר העולם אנחנו צריכים רק לבקש, כדי שהוא יתעורר ובאופן כללי להצדיק אותו ("לדון כל אחד לכף זכות").

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 28.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
לאן תמתג את הטריגר הראשי שלך?
הזוהר – הנשק העצמתי ביותר
זוהר למשתוקקים לאור