זוהר: פרשת חיי שרה, סעיף ר"א: וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האל-הים אשר נתנה. כאשר ברא הקב"ה את האדם, לקח עפרו ממקום המקדש, ובנה גופו מארבע רוחות העולם, שכל אחד נתן לו כוח. ואח"כ, הריק עליו רוח החיים, כמ"ש, ויפח באפיו נשמת חיים. אח"כ קם, וידע שהוא כלול מלמעלה ומלמטה. ואז נתדבק בה', וידע חכמה עליונה.

ארבע רוחות העולם: חכמה, בינה, תפארת ומלכות - ארבע קצוות האור. הם נחלקים לקווים ימין ושמאל - חכמה ובינה. תפארת - הקו האמצעי, שבסופה נמצא היסוד - מקום הזיווג עם המלכות.

כך הכול מתחלק: ימין, שמאל ואמצע, מעלה ומטה. זהו המבנה של הנשמה שלנו, בתוכה אנחנו מגלים את המציאות. גם עכשיו אנחנו מגלים את המציאות שלנו בתוך הנשמה שלנו. רק משום שהנשמה הזו קטנה, לא מתוקנת ופועלת בצורה אגואיסטית, אנחנו מכנים אותה הגוף שלנו, אך למעשה זהו אותו המבנה בדיוק, אותו הרצון. הרי הבורא לא ברא כמה רצונות, אלא רק אחד.

הבורא מתגלה לנו רק במידה קטנה מאד, בצורה מאוד מקולקלת ואפסית, ומה שאנחנו מרגישים בו, נקרא "העולם הזה". עלינו לגלות את הרצון הזה, להגדילו ולשנותו במקצת שישתווה לאור, ואז אנחנו נרגיש בו את החיים של העולם הבא.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 11.03.2010

ערכתי שיחה על אודות הנשמה במסגרת התוכנית "מקובלים כותבים" בהנחייתו של בן ציון גירץ, המנהל והעורך הראשי של הוצאת הספרים "קבלה לעם".

ראה/האזן לתוכנית:

להורדת התוכנית: וידאו | אודיו

במסגרת תוכנית הטלוויזיה "שלבי הסולם" שוחחתי על "האנטומיה של הנשמה" עם ניב נבון, מנהל תוכן באתר האינטרנט "קבלה לעם".

להורדת התכנית: וידאו | אודיו

תכניות קודמות:
שיחה על אנטומיה רוחנית
שיחה על גאווה וכבוד
שיחה על "מנהיגות"

ב"מבוא לספר הזוהר" מסביר בעל הסולם, כי בחכמת הקבלה אנו לומדים את כל מה שקשור לנשמה.

אינני יודע מה מתרחש מחוצה לי. אני רק יודע, כיצד אני מרגיש, מגלה, קולט ומעריך. לכן כאשר אני קורא על התהליכים המתרחשים בין זעיר אנפין, בינה ומלכות, על הקשר והפעולות ביניהם, עלי להבין שכל זה מתרחש בתוכי, בתוך הקשר ביני לבין האחרים.

הרי אנו לומדים על מה שמתרחש בתוך הנשמה שלנו, מה היא מרגישה ומגלה. היכן היא מרגישה ומגלה? בתוך עצמה. והיכן הנשמה? נשמתי היא אותו הקשר ביני לבין האחרים.

אבל עכשיו אני מרגיש את עצמי קיים בתוך הגוף הגשמי הפנימי שלי, ולכן זה עולמי, ואינני קולט מלבדו שום דבר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 31.01.2010

הראשונים בעולם

קליפים נוספים:

חברת ביטוח

קיבלת נקודה שבלב

כלי נכון למילוי נכון

לטפח את הנשמה

***

שאלה: נדמה לי שרוב בני האדם אינם חושבים על גוף ונפש, על מי ומה הם…

תשובתי: זה לא נכון. כולם חושבים: "אני אמות, אבל הנשמה שלי תמשיך לחיות". בתת המודע קיימת בכולנו מחשבה על נצחיותנו, וזה מביא כל אחד מאיתנו לדאגה: "מה יהיה עם נשמתי?".

האדם אינו חושב על עצמו כעל גוף בהמי בלבד. אפילו האדם החומרי והפרימיטיבי ביותר, ללא קשר לדברים שבהם הוא משכנע את עצמו, ואולי אף בניגוד לרצונו, חושב בתת המודע שלו שהוא נצחי. זה מושרש ביסודו, בחומר שלו - ברצון עצמו, שאותו ברא האור - הבורא ואין לאדם כל שליטה על כך.

הרצון שלנו ליהנות מורכב מחמש שכבות, ובתוכו מושרש הקשר עם הרוחניות, עם הבורא, ולכן השבירה הביאה לכך שלכל אחד מאיתנו יש קשר עם הרוחניות. כל אדם, גם אם הוא אינו מודע לכך, חושב שהוא נצחי בהרגשתו הפנימית וביחסו לחיים, ולחלוטין לא חושב שחייו מסתיימים עם מות גופו. לו היה חושב כך, לא היו לו הכוחות לחיות.

ניתן לומר שאולי נדמה לו שהוא מעביר את מקל השליחים לילדיו וממשיך לחיות בתוכם, או שמא מקדיש את חייו למולדת או לחברה - אבל אין זה כך. אם האדם היה יודע בוודאות שכשחייו מסתיימים, הכול מסתיים; שבחלוף זמן מסוים כדור הארץ שלנו יפסיק להתקיים; אם היה ברור לנו שלא רק הגוף שלנו אלא גם אנחנו לא נצחיים - לא היו לנו הכוחות להמשיך לחיות.

נבראנו עם התחושה שאנחנו נצחיים בתת המודע שלנו, בפנימיותינו, מפני שכולנו יצאנו מהבורא, ויש בנו חלקיק נצחי ממנו. ולמרות ש"לבהמות בנות תמותה נדמנו", לא ניתן לבנות דרגה הגבוהה מדרגת החי - דרגת "אדם", מבלי לתת לה להרגיש שהיא נצחית. אחרת, האדם לא יגדל "מעל" דרגת הבהמה המהלכת על ארבע.

כדי לגדל "אדם" בדרגת "מדבר" מתוך הגוף הבהמי, עליו לחוש בנצחיות פנימית (הבורא חייב לספק לו הרגשה כזו!). זאת, מפני שדווקא בכך מותר האדם מן הבמה.

כל עולמו הפנימי של האדם נובע מתוך הקשר הפנימי הלא מודע (בהתחלה) שלו עם הבורא, והרגשת מצבו הנצחי. הרי דרגת אדם היא היא ההידמות לבורא (אדם, מהמילה דומה). כל ההחלטות, השאיפות, התוכניות (אפילו ההחלטה להתאבד) שלנו, נובעות מתוך ההרגשה הפנימית שאני - נצחי.

מתוך שיעור על המאמר "גוף ונפש", 24.11.2009

אני נצחי

לקליפים נוספים:

גוף הוא מכונה

אסור להחמיץ

רגעים נבחרים משיעור הקבלה היומי

לקליפים נוספים:

הכרת הרע ברגש

קשר בין נשמות

שאלה: למה מקשרים מצוות עם תיקון הגוף?

תשובתי: מובן מאליו, שאנחנו לא מתקנים את הרגליים והידיים שלנו. מדובר על "גוף של האובייקט" - הנשמה, כלומר על רצון, או על חלקי נשמה - רצונות נפרדים.

רצונות הנשמה נבדלים מרצונות שלנו בכך, שהם מעוצבים לכיוון הבורא - לנצל עצמי להשפעה, למילוי הבורא. לגוף הגשמי אין שום שייכות לכך.

אנחנו יכולים להחליף ולקטוע את איברי הגוף, ולבצע עירויי דם, אבל בבית החולים לא עושים בדיקה של תורמי האיברים על היותם "צדיקים", ולכן קיימת אפשרות שאנחנו מקבלים חלקי גוף או דם של איזה רשע… סביב הבלבול של הגוף הרוחני עם הגוף הבשרי שלנו נולדו כל המיסטיקות , אגדות נוראיות וסיפורי אימה דתיים !

ולכן, תחת השם מצוות, מתכוונים לתיקון הרצונות, ולא לגוף הבהמי. גופים, שבהם אנחנו קיימים חיוניים רק כדי שנתקיים גופנית. וכאשר מופיע בין שאר הרצונות של העולם שלנו, עובר של הנשמה - נוצר הרצון לגלות את הבורא, לפתח אותו עד דרגת הבורא.

לכן למנהגים ולדתות אין שום יחס לתיקון הנשמה. כל בני האדם בעולים יכולים להישאר בדתם ובמנהגיהם - ויחד עם זה מתקנים את הרצונות שלהם, כדי לאהוב את הזולת, כמו את עצמם. הבשר לא ישתנה עקב כך..

בפעולות מכאניות אין שום דבר רוחני. טוב מאוד אם הם נרגעים, אם יוצרים צורת חיים נוחה.

אבל אל תלך שולל, בכך שאתה חושב שבעזרתם אתה מתקן את הנשמה ורוכש לעצמך "עולם הבא".

כי הרי העולם הבא - זה גילוי הבורא. אם לא הכנו לכך את הנשמה, אז אין במה לגלותו, לא לפני ולא אחרי המוות של הגוף הבהמי.

הגיע הזמן להוריד את הרעלה מהעיניים, כדי שבני האדם יבינו שבכל החיים שלנו על פני כדור הארץ יש רק נקודה רוחנית אחת, "נקודה שבלב", נקודת הכניסה לעולם הרוחני.

מתוך שיעור "פתיחה לספר "פי חכם" ", 13.11.2009

שאלה: למה נאמר, שבעל הסולם קיבל עיבור נשמת האר"י? האם לא הייתה לו נשמה משלו?

תשובתי: נשמה - זה "חלק אלוקה ממעל". מלכתחילה היא לא קיימת באף אחד שנולד בעולם הזה. אין באף אחד, שאינו משיג לפחות תכונת השפעה מינימאלית, את תכונת הבורא.

אדם המתקן את עצמו, מגיע להשגת תכונת השפעה, בונה את נשמתו, כלי קליטה - ופתאום הכלי הזה מתחיל לרכוש צורה ולהתמלא באור, שנקרא "נשמת האר"י".

נשמה זה רצון מתוקן (גוף של נשמה) והאור הממלא אותו (אור של נשמה) זה גילוי, בורא שמתלבש בתוכך. ולכן הנשמה נקראת "חלק אלוקה ממעל". לקבל עיבור נשמת האר"י פירושו לחשוב כמוהו, להיות במקומו, לראות בעיניים שלו, להרגיש עם איבריו - להרגיש כמוהו.

בעל הסולם קיבל את נשמת האר"י. זו אותה הנשמה, שעברה מאדם הראשון לאברהם, מאברהם למשה, ממשה לרשב"י, מרשב"י לאר"י, ומאר"י לבעל הסולם. זו נשמה מיוחדת, שדרכה הבורא מגלה את השיטה להתמזגות איתו , באותו דור, שבו צריך להתבצע שינוי רוחני מיוחד.

אם הבורא שלח אלינו כזה מורה, כמו בעל הסולם, עם נשמתו של האר"י, זה מצביע על כך, שאנחנו נמצאים בדור של התיקון הכולל האחרון.

הנשמה כל הזמן משתנה, נמצאת בגלגולים תמידיים, בזרימת החיים של המקובל - כל פעם פרצוף אחר, מדרגה אחרת. התכונות המתוקנות שלי עם כוונת השפעה, שבתוכם יכול להתלבש האור, נקראות נשמה. כלי נקרא גוף של נשמה, והאור - נשמה. זה אור נרנח"י, אבל בכללות הוא נקרא "נשמה", כי עד גמר תיקון השלם אני יכול לתקן בצורה שלמה רק מדרגה זו.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם לתלמידיו, 09.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
נשמות תאומות
שליחותה של נשמה ענקית
על בעל הסולם

כל חומר הבריאה זה רצון, שנברא על ידי הבורא. אור המילוי של הרצון גם כן נובע ממנו. אדם זה יחס מאוזן בין האור והרצון. בדרך כלל הפעולות שלנו נובעות מתוך הרצון, ולכן נקבעות על ידי הבורא. אבל אם אנחנו שואפים להשיג קשר בינינו, בעזרה זה לזה, ופועלים "נגד הבורא", שיצר את הקרע בינינו - בזאת הפעולה שלנו.

התכונה שהבריאה רוכשת באופן כזה נקראת "נשמה". נשמה לא נמצאת בנו מלכתחילה, והבורא אינו יכול לתת לנו נשמה. נשמה - זה הרצון שנברא על ידינו להתחבר מעל האגואיזם.

כל מצבי הירידה מעולם אין סוף עד לעולם שלנו, המדרגה האחרונה, נמצאים בתוכנו בצורה של רשימות, שיכולים להתממש רק על ידי המאמצים שלנו להתחבר. מאחר והירידה מסמלת פירוד, והעליה - חיבור.

מתוך שיעור למאמרו של בעל הסולם "מהותה של חוכמת הקבלה", 20.10.2009

רשומות קודמות בנושא:
הרבה רצונות – תרשים אחד
בית הספר לרצונות
מתמטיקה גבוהה של מדרגות רוחניות

שאלה: החיים שלנו הם כאלה, שמופיע החשק לבקש מהבורא, כמו בבדיחה המפורסמת: "תעצור את העולם הזה, אני רוצה לרדת !".

תשובתי: אם תרד מהרכבת הזו, תישאר להמתין בתחנה שבה ירדת. תגיע הרכבת הבאה, ותצטרך לעלות עליה ולהמשיך בדרך.

לעולם שלנו נשארו 230 שנה, כדי לגמור את התיקון. אבל כל אחד יכול לסיים את התיקון הפרטי שלו לפני כן. וכל עוד זה לא יקרה, אתה תשתתף בתנועה הכללית: להיוולד, לחיות, למות.

מתוך הכנה לשיעור, 30.10.2009

רשומות קודמות בנושא:
האגואיזם הגיע לקו אדום
תשתדלו שהנבואות לא יתגשמו

שאלה: באיזה גוף אנחנו נתקיים בעולם אין סוף, בגוף שבו אנחנו קיימים בגלגול האחרון, או בגוף של אחד הגלגולים הקודמים? או שיכול להיות שזה יהיה גוף חדש לגמרי?

תשובתי: גוף בחוכמת הקבלה - זה רצון מתוקן, ועל הגוף הגשמי שלנו כלל לא מדברים, הוא רק נדמה לנו כקיים.

שאלה: מה אומרת חוכמת הקבלה על שריפת הגוף במקום קבורתו? באחד מאתרי הקבלה קראתי, שאסור לשרוף את הגוף, ושעל זה יש עונש כפול.

תשובתי: ברמת העולם הגשמי מקובל לקבור את הגוף, אבל חוכמת הקבלה בכלל לא מחשיבה את הגופים שלנו כדבר קדוש, כפי שמחשיבה הדת, היא פשוט לא לוקחת אותם בחשבון!

רשומות קודמות בנושא:
הגוף והנשמה שלנו - מאיפה ?
איך "לצאת מהגוף"?
חירות ממלאך המוות

שאלה: אתה אומר, שכל האנושות צריכה להתאחד למשפחה אחת, וכל אחד חייב להיות ערב כלפי האחרים על פי העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך".
ואם הקרוב שלי הוא הומו? האם הומואים לא יכולים ללמוד קבלה? האם האקסיומה של "אהבה לזולת" מתייחסת לכולם חוץ מהם? הרי הבורא ברא את כולם שווים? יש לי חברים - הומואים, אשר הרבה יותר לבביים, אדיבים וחברמנים, שניתן לסמוך עליהם יותר מאשר על הרבה אנשים "נורמליים".

תשובתי: זה נכון, אבל לאהוב לא אומר לבוא במגע במידה כלשהי במסגרות של העולם הזה, אלא רק בנשמות, שלהן אין לאומיות, מין וכל התכונות והמידות הרעות שלנו - אלא רק חיבור הנשמות - הרצונות להשפיע שמעל העולם שלנו לבורא.

רשומות קודמות בנושא:
אהבה זה חוק
כיצד לאהוב את הזולת?
לחבר את הנקודות שבלב