שאלה: אם בזמן הלימוד בספר הזוהר אנחנו רוצים למשוך את האור המקיף, מדוע אנחנו קוראים אותו עם פירוש הסולם ולא את ספר הזוהר המקורי?

תשובה: קודם כל, ספר הזוהר עצמו כתוב בארמית, השפה שדיברו בבבל העתיקה, שפה שאינה מובנת לקורא המודרני. חוץ מזה, השפה הארמית מלאה משלים גשמיים ואם לא נקרא אותה עם הפירוש הקבלי הסולם, לא נהיה מסוגלים להתנתק מהדימויים החומריים.

לכן, השילוב שבעל הסולם עשה בין פירושו לספר הזוהר, מכניס אותנו להבנת ספר הזוהר ואנחנו מתחילים לראות את כל הטקסט דרך "ג' הקווים". הרי בלי ג' הקווים לא ניתן לגשת לתורה בצורה הנכונה.

כל התורה נכתבה בג' הקווים: צריך לקחת את שני הקווים שניתנו לנו מלמעלה, ימין ושמאל, הרצון והאור, ולשלב אותם יחד בצורה הנכונה. בשילוב הנכון ביניהם אנחנו בונים את הנשמה שלנו. לכן זה בלתי אפשרי ללמוד את ספר הזוהר בלי פירוש הסולם.

כשהדור שלנו הגיע למשבר הגלובלי שמתגלה בין הנשמות, ללימוד חכמת הקבלה ולשלב התיקון, מתגלה גם האמצעי המתאים לכך שנקרא "פירוש הסולם" והוא מתווסף לספר הזוהר. כעת אנחנו יכולים להשתמש באמצעי הזה במלואו.

אנחנו ב"קבלה לעם" עשינו את הטקסט קל ופשוט עוד יותר, הורדנו פרטים טכניים מסוימים כדי שיהיה נגיש יותר לקורא המודרני, לכן קראנו לו "זוהר לעם".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.3.2010

זוהר: פרשת חיי שרה, סעיף קנ"ה: אבל התחתונים אינם יכולים לקבל הארת השמאל, מטרם התלבשותו בחסדים מקו ימין. וע"כ עשו היה עייף. וכתוב, הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה.

כי הרי הוא רצה לקבל אור חכמה ברצון האגואיסטי (כלים של קבלה), אך הוא איננו מסוגל לעשות זאת.

זה דומה לחיינו - אנחנו רוצים ליהנות מהחיים, רודפים אחרי כל מיני הנאות ותענוגות, אך ברגע שאנחנו משיגים את התענוג, הוא מייד נעלם. וכך זה נמשך לאורך כל חיינו.

לכן עשו היה עייף ואמר: "אינני מסוגל יותר להמשיך בצורה כזו, נמאס לי, אני מיואש מכל זה. אני מוכן להתחבר עם יעקב".

היום כל האנושות עומדת על סף ההכרה הזאת. לכן מתגלה חכמת הקבלה, שיטתו של יעקב, מדע שמסביר כיצד לבנות את הקו האמצעי. לא היה צורך בחכמת הקבלה כל עוד לא הגיע הייאוש לדרגה כזאת. כעת אנו זקוקים לשיטה הזאת, התורה הזאת מתגלה רק מתוך הקו האמצעי - תיקון האגואיזם.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 10.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
כשתעלם שליטת הנחש…
מכירת הבכורה
הקברן של האגואיזם

זוהר: פרשת חיי שרה, סעיף קנ"ה: כי כל גוף נפל תחת שליטת ס"מ, שרו של עשו, בעת החטא של עצה"ד, שמשם נגזר המיתה על הגוף. ושליטה זו היא זוהמת הנחש, שאינה סרה מגוף מטרם שנרקב בקבר.

הרצון ליהנות, הנקרא "גוף", האגו שלי, חייב למות בעיניי, להיקבר ולהירקב. במהלך חיי אני חייב להגיע למצב ש"טוב מותי מחיי". אני בטוח שאין לי וגם לא יהיה לי שום דבר מהמישור הגשמי של החיים האלה. יש לי הכול, אבל אין משמעות לחיי, אין מטרה ששווה לחיות עבורה.

המצב הזה בדיוק מתרחש עכשיו. לבני האדם יש הכול: מגורים, מזון, הנאות, בהשוואה לבני האדם שחיו לפני אלף שנה. בזמנו רק מלכים חיו ברמת חיים כזאת. היום יש לנו הכול, אבל אנחנו מוכרחים לבלוע תרופות נגד דיכאון ופעמיים בשבוע לבקר אצל פסיכולוג אישי. זה מצביע על כך שבני האדם מגלים את אי היכולת שלהם למלא את עצמם. מגיע שלב של רוויה לגוף במישור הגשמי-בהמי, אבל בתוכנו מתגלה האדם, והוא ריקני. זה מסמל שהגוף שלי נרקב באדמה.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 10.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
מכירת הבכורה
הקברן של האגואיזם

שאלה: אילו כוחות מסייעים לכך שהרצון ליהנות, הנקרא גוף, יימאס בעיניי?

תשובתי: אינני מתייאש מהרצון ליהנות, אלא מחוסר היכולת להתמלא. אינני מאמין יותר שניתן להיות מאושר בחיים האלה. אבדות, הפסדים, רצונות שאינני יכול למלא, כל אלו מביאים אותי לדיכאון, אך כאשר השלב הזה יחלוף, האנושות תגלה נחיצות לחפש פתרון - להתעלות לדרגה עליונה יותר. האגואיזם המתפתח בעצמו דוחף אותנו להחלטה הזו. לכן הוא נקרא "עזר כנגדו".

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 10.03.2010

כל החיים שלנו הם שקר וכישוף אחד גדול. הרצון האגואיסטי כל הזמן מכשף אותנו ומאלץ אותנו לעבוד למענו, ואנחנו אוהבים אותו ורוצים שהוא ימשיך לשקר לנו. הרצון האגואיסטי הזה משקר לנו לכל אורך הדרך, הוא מבטיח שיהיה בסוף הדרך תענוג ואור. לאורך הדרך אנחנו כל הזמן חושבים על מה נקבל, ולמרות שאין בידינו דבר מלבד הבטחות, אנחנו בכל זאת נהנים!!!

אנחנו מקבלים ניצוצות של תענוג המפיחים בנו תקווה. אך מאחורי הניצוצות אין שום אור, מכיוון שהאור אינו יורד מתחת לפרסא. הפרסא היא הגבול המפריד בינינו לבין עולם האצילות! כלומר, האור מאיר לנו משם, הוא מאיר לנו כל כך מעט ולכן יש בנו רק תקווה לקבל את האור. ככה הם החיים…

למרות שאנחנו כל הזמן מתאכזבים ואיננו רואים שום אור אלא רק ניצוצות, מתוך חוסר ברירה אנחנו ממשיכים לחפש את הניצוצות כדי לקבל מהם תענוג: כסף, שליטה, כבוד, ידע, אוכל ומין. זהו התפקיד של הרצון האגואיסטי שלנו, למשוך אותנו בהבטחות של תענוג, כדי שנחכה לו ובדרך לתענוג נהיה במחשבה שאנחנו (כאילו) נהנים. בדרך הזו אנחנו כל הזמן נמצאים בתקווה שהעתיד שלנו יהיה טוב!!!

באותו הרגע, כשבניצוץ צריך להופיע האור, שום אור אינו מגיע, הכול נעלם מייד. הרי אף פעם איננו מגיעים לתענוג עצמו, אנחנו רק מתאכזבים כשהכול נעלם.

בעולם הגשמי אדם חי רק מההבטחות לעתיד טוב יותר, הוא חושב שהאושר יגיע בעתיד. הוא מאמין שבהמשך הדרך מחכים לו תענוגים אגואיסטיים, הוא משתדל לא לחשוב שבהמשך יהיה רק חושך ומוות.

האנושות התפתחה כיום לרמה כזאת שהאנשים מתחילים להבין שאין שום כיסוי לכל ההבטחות האגואיסטיות. אז מה לעשות? הרי איננו יכולים לחיות רק מהבטחות? איננו מאמינים בעתיד הטוב, שלכולם יהיה טוב! בשלב הזה מתחילה להיות נפילה לדיכאונות ואכזבות. כדי להמשיך לחיות איכשהו, האדם מתחיל לשקר לעצמו יותר, הוא מכניס את עצמו לשיכרון חושים כדי להכריח את עצמו להאמין. לשם כך עובדות כל מערכות המידע, הם בעצם כישוף משותף שנתמך על ידי החברה. המצב הזה ימשיך להיות עד שהשקר הזה יגיע לקו הסיום, כלומר שיהיה בלתי אפשרי להמשיך כך הלאה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
ההבטחות היחידות שמתקיימות
כישוף רוחני
חזרתה של בבל העתיקה

שאלה: האם בלימוד של ספר הזוהר אוכל לדעת כיצד לרכוש קשר עם הטבע הגלובלי?

תשובה: לא, לא תדע דבר. אבל תמשוך על עצמך כוח מסוים שישפיע עלייך, ישנה אותך ויחבר בתוכך כל מיני תכונות בדומה לטבע. אתה תבין הכול בהתאם לכך שתהפוך לחלק אינטגרלי של הטבע, תדמה לו ותתאחד איתו.

ההבנה תגיע לאחר מכן כתוצאה מכל השינויים והחיבורים שתשיג. אם פשוט תקרא את ספר הזוהר, לא תבין דבר. אתה צריך לקרוא את הזוהר עם כוונה שהוא יהפוך אותך לחלק אינטגרלי של הטבע, שתתאחד עם כל המציאות. לפי מידת האיחוד שלך עם ספר הזוהר, תתחיל להרגיש את עצמך כחלק מהאחד השלם, ומההרגשה הזאת כבר תתחיל להבין.

זה נקרא השגה - השלב האחרון, שאתה משיג כתוצאה מהאיחוד. האיחוד הזה עם הטבע נקרא "דבקות בבורא".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

ידיעות קודמות בנושא:
תנו לי להיות יחד עם כולם!
מערכת המקשרת בין האדם לטבע
מה מלמד אותנו ספר הזוהר?

חכמת הקבלה נהפכת לנדרשת ונחוצה, משום שהאדם אינו יוכל לשׂרוד בעולם הזה, במצב שמתגלה הגלובליות המלאה. הרי אין לנו את התכונות והרצונות שיתאימו לעולם שמתגלה לנו עכשיו.

אז מה עושה ספר הזוהר? האור של ספר הזוהר יוצר בנו הרגשה והבנה של האיחוד הגלובלי. אתה מקבל דרכו אפשרות להבין את העולם הזה, לראות אותו בצורתו הנכונה דרך המטריצה הזאת שיצר האור בתוכך.

אני רוצה שכוח הטבע שקבע את העולם הגלובלי ושמתגלה לי עכשיו, ישפיע בצורה דומה גם עליי ויעשה אותי דומה ומתאים אליו, כדי שהמערכת הפנימית שלי תהיה דומה למערכת הטבע הסובבת אותי.

תמיד היה נדמה לי שאני מעל לטבע ושאני מנהל אותו. אבל עכשיו אני מבין שאין הדבר כך, ואני רוצה להתאחד עם הטבע הגלובלי, האינטגרלי, הענק, השלם והמושלם. אני רוצה להשתמש בכוח האינטגרלי שלו, באחדות שלו. אני רואה שרק אני הוא היסוד המקולקל בו, החלק הבלתי אינטגרלי היחיד שבו. רק האגו שלי מפריד אותי מהטבע.

הלוואי שכוח הטבע יבטל את האגואיזם שלי ויאפשר לי להיות יחד עם כולם! רק בזה אני רואה שאני יכול להינצל!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
מערכת המקשרת בין האדם לטבע
פאזל של 7 מיליארד חלקים

שאלה: במה מתבטא הקשר בין ספר הזוהר והטבע הגלובלי?

תשובתי: ספר הזוהר מסביר כיצד להתחבר עם הטבע הגלובלי והמושלם, וכיצד לבקש ולדרוש את הכוח המאחד והמיוחד הזה, בכדי שהוא ישפיע עליי.

ספר הזוהר הוא החוליה המקשרת ביני לבין הטבע הגלובלי. בלעדיו אין לאדם בעולם הזה קשר איתו. עכשיו אני מגלה שהטבע הוא גלובלי, שכל העולם הוא כפר גלובלי, כולם מחוברים יחד ואני תלוי בכולם. אם אני תלוי בכולם אז אני רוצה להיות ביניהם, כמוהם, להיות חבר של כולם, להתייחס טוב לכולם, ושכולם יתייחסו אליי באופן דומה.

כיצד עליי לעשות זאת? לשם כך אני זקוק לספר הוראות שיסביר לי על חיבור וקשר. עליי לדעת כיצד להתחבר איתם. נניח שיש קבוצת אנשים, עליי לדעת כיצד ליצור איתם קשר, כיצד לגשת אליהם, כיצד לדבר איתם, מה הם צריכים ממני ומה אני צריך מהם. כל המערכת הזאת נקראת ספר הזוהר. זו מערכת המקשרת בין האדם לטבע, בכדי שהטבע (הבורא) ישפיע על האדם ויהפוך אותו לחלק אינטגרלי בטבע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
מה מלמד אותנו ספר הזוהר?

שאלה: האם אינך סבור שהמשבר הוא המצאה של קבוצת אנשים קטנה שעשו עליו הון?

תשובתי: בדיוק להיפך! המשבר הכלכלי הוא ההתחלה של המשבר הכללי שיבוא וישפיע על כל תחומי החיים של האדם: המשפחה, החינוך, המדע, האמנות, האקולוגיה, הכלכלה וכולי.

המשבר מצריך החלטה כללית בשינוי היחס של האדם לסיבה ולמטרה של הקיום שלו: לחיות כדי לצרוך או לצרוך כדי לחיות ובכך להשיג צורת חיים עליונה.

העולם שלנו מגלה את עצמו כעולם אחד ושלם. במערכת כזו כל החלקים שווים ותלויים זה בזה. ההחלטות חייבות להיות אחידות, כלליות ומכוונות למטרת הבריאה. המערכת הכללית שמתגלה מאלצת אותנו להפוך להיות חברה אחידה. הופעת המשבר והייסורים הם בעצם הגילוי של חוסר ההתאמה של החברה שלנו לטבע השלם.

שאלה: אז מה הפתרון למשבר?

תשובתי: איננו יכולים לפתור בעיות גלובליות, מאחר והמוח שלנו בנוי בצורה כזאת שהוא יכול להגיע להחלטות קונקרטיות בתוך מסגרות בלבד. מאחר והחברה שלנו הפכה לגלובלית ועולמית מתגלה בה אפקט של השפעה וקשר של הדדיות שלמה, ואז העולם הופך עבורנו לבלתי צפוי. איננו יכולים לחשב ולהבין את העבודה של המערכת, את הכמות האין סופית של האלמנטים החופשיים המקושרים באופן חופשי. כפועל יוצא מכך מתחיל להתגלות יחס שונה לחיים, החיים נתפסים כגורל, הם פשוט קורים, בלי שום תכנון ובלי לנסות לרדת לעומקם של הדברים. הכול מתקבל כעובדה וישנה הרגשה של חוסר יכולת להגיע להבנה אמיתית. האדם יורד מהעץ, המקום שבו הוא העמיד את עצמו מעל לטבע, ומודה שנמצא תחתיו. השליטה של האדם על הטבע התגלתה כאשליה הרסנית.

האם נצליח לעצור את הרס כדור הארץ והאם נוכל לשקמו? המשבר האמיתי הוא היכן שמתחיל החיפוש אחר מהות הקיום האנושי, במקום שבו האם האנושות תעשה החלטה ותשאל: לשם מה אני קיימת?

רשומות קודמות בנושא:
חזרתה של בבל העתיקה
הגורל בידיים שלנו
מורשת בבל

שאלה: מהו ההבדל בין המצב של "שבע שנות רעב" והמצב של "שבע שנות שׂובע", כיצד הם באים לידי ביטוי לכל אדם בעולם?

תשובתי: "שבע שנות שובע" (שבע השנים הטובות) הוא הזמן שבו האנושות שאפה להשיג פריחה ושגשוג. אנחנו רצינו להשיג בעזרת מהפכות טכנולוגיות, מדעיות, חברתיות, פוליטיות וסוציולוגיות, את החיים הטובים.

עד לפני מספר שנים האמריקאים עוד צעקו שהם המוצלחים ביותר, ושהחברה שלהם היא חברה צרכנית מצוינת. ככל שהאנשים צורכים יותר, כך טוב יותר. פתאום מתגלה שעל ידי כך הם הורסים את עצמם ואת כדור הארץ, ושלא ניתן להמשיך בדרך הזו. לכל דבר יש גבול.

כאשר הייתי ילד אמרו לי, שכאשר אני אגדל אני אעבוד 4 שעות ביום במקום 8, ובשאר הזמן אני אתפתח מבחינה תרבותית, יהיו לי חודשיים חופש בשנה, ושהילדים שלי יקבלו חינוך נפלא ויהיו מפותחים מבחינה תרבותית. במקום זה האנשים עובדים כיום 12 שעות ביום, ובקושי יוצאים לחופשה. החינוך והתרבות נמצאים במשבר נוראי, המשפחה נהרסת, רוב האנושות נמצאת במצב של ייאוש, דיכאון וזקוקה לתרופות נגד דיכאון וסמים. הגענו למצב שבהן "שבע שנות שׂובע" הסתיימו והחלו "שבע שנות רעב" (שבע השנים הרעות).

המצב הזה מביא אותי להחלטה שאינני מעוניין להמשיך בחיים האלו. אז מה עליי לעשות? מול אותה ההחלטה ניצבו בני האדם בבבל העתיקה, כאשר התפרץ שם האגואיזם. אברהם דיבר אליהם ואמר: מטרת הבריאה היא להביא אותנו להידמות לבורא. אל תברחו מהמשימה שלכם. אתם תחזרו שוב, על ידי ייסורים וכפייה, למצב הזה בעוד ארבעת אלפים וחמש מאות שנה.

וכך זה קרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

שאלה: אם ספר הזוהר מדבר על מצבים אמיתיים, אז כיצד אני יכול להבין את רעידת אדמה שהתרחשה בצ'ילה בצורה הנכונה ביותר?

תשובה: שני הכוחות המנוגדים שספר הזוהר מספר עליהם, יורדים לעולם שלנו ואנחנו רואים את הגילוי שלהם בבני האדם ובכל העמים.

בינתיים איננו רואים את הסדר האמיתי של ההתפתחות, כיוון שעדיין לא הגענו למימוש שיטת חכמת הקבלה, לקו האמצעי. רק כשנגיע לכך נראה שכל המתרחש בא עלינו לטובה. הכול מגיע בשילוב נכון של הכוחות המנוגדים, הם מביאים אותנו לפריחה, לשלמות, לבריאות, לביטחון, לאיזון כללי וכתוצאה מכך - לדבקות בבורא.

כל עוד לא התחלנו את התיקון, כל עוד חכמת הקבלה לא התפשטה בעולם ובני האדם אינם מרגישים את הייעוד המשותף להם, למצוא את הקו האמצעי - אנחנו לא יכולים להצדיק ולראות את ההכרחיות בייסורים שעברו על עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, או הייסורים שקרו בצ'ילה, טהיטי וכו'.

לא ידוע לנו מה עוד מכין לנו הטבע בעתיד, עלינו להזדרז ולהשתמש באור העליון כדי להתקדם אל הבורא ולא להמשיך ולחכות עד שכוחות הטבע יכריחו אותנו לעשות זאת על ידי ייסורים וצרות. לכן אנחנו מוכרחים להפיץ את חכמת הקבלה עד כמה שאפשר, עלינו להכיר בכך שהיא האמצעי היחיד להתקדמות בקו האמצעי. הקו האמצעי הוא ההצלה שלנו.

שני הכוחות, השמאל והימין, הם הרסניים מאוד. הימין פועל כל כך בסתר עד שלא מרגישים זאת בצורה ישרה. אבל הוא יכול להביא אותנו לתוצאות בלתי רצויות לא פחות מקו השמאל. לכן אנחנו צריכים לעזור אחד לשני ולהפיץ את חכמת הקבלה בצורה כמה שיותר רחבה. הגורל בידיים שלנו, רק אז נינצל מכל הצרות. אחרת צפויות לנו מכות אחרי מכות. אם לא נתערב במה שמתרחש, יבואו עלינו אירועים נוראיים שעוד הנביאים כתבו עליהם שיבואו בעידן שלנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2010

שאלה: איזה קשר ישנו בין רעידת האדמה בצ'ילה ותיקון הכוונה?

תשובתי: קשר ישיר ביותר! כל כוחות הטבע בדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר - מכוונים לתיקון האדם. כל הדרגות הללו נכללות באדם. בעל הסולם כותב במאמרים רבים שדרגות: דומם, צומח וחי נכללות באדם, הן תלויות בו, עולות ויורדות יחד עימו.

הטבע הדומם, הצומח והחי של העולם שלנו הם הקרנה של הדרגות הפנימיות שלנו: דומם, צומח וחי. אם איננו מסתדרים עם כוחות הטבע הפנימיים שלנו, ואיננו מתקנים אותם, אז רואים זאת כלפי חוץ, בעולמנו.

נאמר שטרם חטאו של אדם הראשון העולם היה נפלא, גן עדן אמיתי, ולאחר החטא הוא נהפך לגיהינום. שינוי הכוונה של האדם מהשפעה לקבלה, הופכת את העולם מגן עדן לגיהינום.

עכשיו אנחנו מגלים זאת על עצמנו. אם לא נקדים תרופה למכה, מחכים לנו בהמשך אסונות נוראיים. נקווה שנצליח לפני שזה יקרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2010

חכמת הקבלה מספרת לנו, שהאדם הוא חלק אינטגרלי מהטבע, ובאופן מלא נשלט ומופעל על ידו.

חופש הבחירה היחיד של האדם הוא בעלייה הרוחנית, ברכישת תכונת ההשפעה והאהבה, ההשתוות לבורא, המתממשת לפי שיטת הקבלה על ידי כך שאנחנו קוראים ומבקשים מהכוח העליון, שנקרא האור המקיף, להשפיע עלינו. כלומר, לא על ידי כוחות עצמי, אלא על ידי כוח הבורא, על ידי האור שלו.

אנחנו יכולים לראות דוגמאות מההיסטוריה, כיצד הטבע שולט באדם ובחברה באמצעות שינוי התנאים שסובבים אותנו. למשל בעידן הקרח הקטן בין השנים 1650-1720 של העידן שלנו, כאשר כל אירופה הייתה כלואה במעטה של קרח כתוצאה מירידה בפעילות השמש, בכל אירופה התרחשו מהפכות ומרידות. אותה התופעה ניצפתה בחלקים רבים בעולם.

רק שאיפתו של האדם לשנות את עצמו מסוגלת לגרום לכוחות כאלו בטבע, כוחות שגורמים ברמה הגשמית לתנאים הכרחיים לשינוי שלנו ושל החברה.

לכן רק על ידי ההתפתחות הפנימית שלנו והפצה חיצונית של שיטת התיקון, יובילו את החברה להכרה שלה באי-היכולת העצמית שלה לשפר את עצמה, אלא רק באמצעות כוח הטבע - הבורא, האור המקיף.

המערכת של הטבע היא מושלמת ואלוהית. ככל שנרצה להשתייך אליה יותר, כך כל אחד מאיתנו ישפוך את "הכלי" שלו, את הרצון שלו לתוך הנפח המשותף לתוך המלכות, כדי שאיכשהו יוכל יצטרף אליה.

אבל היום אנחנו נמצאים מחוץ למערכת הזאת, וקיים בנו רק ניצוץ מזערי של חיים המחיה אותנו בעולם שלנו (קיסטא דחיותא). אנחנו נמצאים כמו פצע במערכת הזאת, כלואים בקפסולה אטומה. כמו קוץ בתוך הגוף שנאטם ע"י הגוף במין קליפה סגורה, כדי להגן על עצמו ולהפריד את המקום הנגוע הזה משאר הגוף הבריא. וכך אנו חיים בתוך הפצע המוגלתי הזה…

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 15.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
האדם תלוי בכולם וכולם תלויים בו
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
פאזל של 7 מיליארד חלקים

מערכת הטבע מאורגנת כך, שהכול מכוון רק כדי לעזור לדרגת המדבר להתפתח. הרי זוהי הרמה היחידה של הרצון ליהנות שיש לה חופש הבחירה. רק היא יכולה להעלות מ"ן (בקשה לעליון) ולמשוך אחריה את כל שאר הדרגות - דומם, צומח וחי. ואז כולם משיגים את גמר התיקון.

חופש הבחירה לא קיים אצל כל שאר הדרגות, אך הן משתתפות באותה ההתקדמות, בעליה לאותה הרמה, שאליה האדם חייב למשוך אותם.

נניח, בהתאם לזמננו, בשנת 2010 היינו צריכים להעלות עימנו את כל העולם שלנו, כולל הטבע הדומם, הצומח והחי שלו, את עצמנו בכול הדרגות האלה ואת העולם הרוחני בדרגות דומם, צומח וחי - כלומר "היכלות", "לבושים" ו"מלאכים", המקיפים את הנשמות - לעשר מדרגות ביחס לאור העליון - לפי רוח, לפי קשר, לפי כוח, לפי מילוי.

אך לא עשינו זאת. לכן הטבע הדומם, הצומח והחי באופן טבעי לוחץ עלינו ומאלץ אותנו לתיקון. כל אותן מדרגות המילוי, שהם לא קיבלו מאיתנו, קיימות בתוכם בצורה השלילית ולוחצות עלינו, על דרגת המדבר, הרי רק לנו יש חופש הבחירה ואנחנו צריכים לזרז את התיקון. לכן בעולם שלנו יתעצמו אסונות הטבע ועוד צרות אחרות.

וזה לא סתם כך, אלא בגלל שאנחנו בדרגת המדבר לא מבצעים פעולות נכונות ולא מושכים אחרינו את שאר הדרגות - דומם, צומח וחי, ברוחניות וכך גם בגשמיות. ולכן האדם תלוי בכולם, וכולם תלויים בו.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 15.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
פאזל של 7 מיליארד חלקים