שאלה: למה בזמן לימוד ספר הזוהר חשובה כל כך המהירות שבה אנחנו קוראים? במה זה שונה מטקסטים קבליים אחרים?

תשובתי: בזמן הקריאה בספר הזוהר אנחנו מנסים לבחור את המהירות הנכונה, מאחר ואנחנו רוצים לקבל התרשמויות מהקריאה. זה דומה לאופן בו אנחנו מדברים עם ילד קטן, והוא אינו מבין כל כך על מה מדובר. נניח שהייתי שומע סיפור בשפה שאינה מוכרת לי, אבל לפחות אני יכול להשתדל, לנחש ולשער, מה מסמלת כל מילה. התינוק לא רק שאינו מכיר את המילים האלה, הוא בכלל אינו מכיר את הפעולות האלו. אז מה הטעם לדבר איתו עליהן? אך אנחנו רואים שאם לא נעשה זאת, הוא לא יתפתח ויגדל. אם אדבר איתו בשפה שאינה מובנת לו, על דברים שאיננו מבין, על עולם שנסתר ממנו לחלוטין, זה יתחיל לפעול ולעורר בו הבנה ותגובה.

מסתבר, שהפעולות שלנו עם הילדים בחינוך הגשמי, דומות לחלוטין לפעולת האור עלינו בחינוך הרוחני! כלומר חינוך על ידי האור העליון הוא טבעי לחלוטין.

כאשר הילד מתחיל לחזור אחרינו, הוא אומר ועושה הכול בצורה לא נכונה, אבל אנחנו מבינים שכך זה אמור להיות, דווקא כך הוא גדל. באופן זהה לגמרי אנחנו מתפתחים ברוחניות. לכן צריך לתת לספר הזוהר ולאור הכלוא בתוכו להשפיע עלינו, "לפסל" אותנו בדומה לבורא. זוהי הדרך הטבעית להתחברות לעולם חדש.

לכן אנחנו קוראים את ספר הזוהר, למרות שאיננו מבינים או מרגישים הרבה, הוא פועל בתוכנו ככוח "סגולה". זהו אותו הכוח הנפלא שפועל גם בחיים הגשמיים שלנו, בחינוך ילדינו. זה נדמה לנו כנס, אבל הנס הזה הוא רגיל וטבעי לחלוטין.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
תקרא בספר הזוהר ותגדל את הרצון
הנוסחא הסודית של הנס
נס רגיל - 1

שאלה: במה מתבטא הקשר בין ספר הזוהר והטבע הגלובלי?

תשובתי: ספר הזוהר מסביר כיצד להתחבר עם הטבע הגלובלי והמושלם, וכיצד לבקש ולדרוש את הכוח המאחד והמיוחד הזה, בכדי שהוא ישפיע עליי.

ספר הזוהר הוא החוליה המקשרת ביני לבין הטבע הגלובלי. בלעדיו אין לאדם בעולם הזה קשר איתו. עכשיו אני מגלה שהטבע הוא גלובלי, שכל העולם הוא כפר גלובלי, כולם מחוברים יחד ואני תלוי בכולם. אם אני תלוי בכולם אז אני רוצה להיות ביניהם, כמוהם, להיות חבר של כולם, להתייחס טוב לכולם, ושכולם יתייחסו אליי באופן דומה.

כיצד עליי לעשות זאת? לשם כך אני זקוק לספר הוראות שיסביר לי על חיבור וקשר. עליי לדעת כיצד להתחבר איתם. נניח שיש קבוצת אנשים, עליי לדעת כיצד ליצור איתם קשר, כיצד לגשת אליהם, כיצד לדבר איתם, מה הם צריכים ממני ומה אני צריך מהם. כל המערכת הזאת נקראת ספר הזוהר. זו מערכת המקשרת בין האדם לטבע, בכדי שהטבע (הבורא) ישפיע על האדם ויהפוך אותו לחלק אינטגרלי בטבע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
מה מלמד אותנו ספר הזוהר?

שאלה: למה ספר הזוהר כל כך מורכב?

תשובתי: באוניברסיטה, במשך שנתיים, למדתי אנטומיה. מספר אינסופי של פריטים, כמות אינסופית של שמות, האנטומיה חוקרת רק חלקים בודדים של גוף האדם, ולא את הקשרים ביניהם. יש באנטומיה מערכות שעל קיומן אפילו איננו יודעים, ויש את המערכות הידועות לנו שאיננו מסוגלים לחקור אותן עד הסוף. עד כמה שלא ננסה אין גבול למורכבותן.

השאלה במהותה אינה על ספר הזוהר, אלא על כל הטבע, מדוע הוא מאוד מורכב? הרי הזוהר מייצג את כל המציאות, הוא כולל את האדם כולו, הטבע כולו ואת כל העולמות ולא רק את המבנה של המציאות, אלא את כל עבודתה, תפקודה וגילויה לכל אחד מאיתנו בהתאם למצבו בתוכה.

העולם שלנו הוא כגרגיר חול ביחס לכל העולמות הרוחניים, שם כל פריט גדול פי מיליארדי פעמים, לא לפי גודלו אלא לפי מורכבותו, לפי הקשרים שלו. ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך הוא יותר מורכב, כי הרי הוא כולל בתוכו את כל המדרגות התחתונות.

מהיכן נובעת המורכבות הזו? למעשה היא אינסופית. אבל נחוץ לנו איזה גבול, אחרת הפריט חומק מההרגשה שלנו, מההשגה. עבור האדם, אין גבולות = אין כלום, האינסופיות עבורי היא כאילו שאינה קיימת.

הרב-גוניות האינסופית של העולם העליון נובעת מהניגודיות בין האור והרצון (הכלי). הם מנוגדים זה לזה לחלוטין, ואין ביניהם שום קשר. אם אני רוצה לבנות משהו ביניהם, מתוך הקשר שלהם ביניהם, אז תתקבל מערכת אינסופית.

מנקודת מבטה של המתמטיקה, ולא הרוחניות, בין אחד ואפס, בין שתי המהויות האלה, ישנו אינסוף, לא ניתן לחבר ביניהם. כמה מספרים יש בין אפס לאחד? מספר אינסופי. יוצא שעם המוח והשׂכל שלנו, איננו יכולים לתפוס זאת בעולמנו. אבל כשאנחנו יוצאים מהמוגבלות שברצון לקבל, ומתעלים מעליה למימד אחר, רצון להשפיע, הבעיה נעלמת. הכול עובר ממדידה כמותית למדידה איכותית. עם האיכויות אנחנו מסתדרים בקלות. כי הרי הם נתפסים על ידי רגשות, ולא על ידי השׂכל. עבור הרגשות שלנו, מה שאין לו מדידה מדויקת, לא מפריע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 26.02.2010

שאלה: איזה קשר ישנו בין רעידת האדמה בצ'ילה ותיקון הכוונה?

תשובתי: קשר ישיר ביותר! כל כוחות הטבע בדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר - מכוונים לתיקון האדם. כל הדרגות הללו נכללות באדם. בעל הסולם כותב במאמרים רבים שדרגות: דומם, צומח וחי נכללות באדם, הן תלויות בו, עולות ויורדות יחד עימו.

הטבע הדומם, הצומח והחי של העולם שלנו הם הקרנה של הדרגות הפנימיות שלנו: דומם, צומח וחי. אם איננו מסתדרים עם כוחות הטבע הפנימיים שלנו, ואיננו מתקנים אותם, אז רואים זאת כלפי חוץ, בעולמנו.

נאמר שטרם חטאו של אדם הראשון העולם היה נפלא, גן עדן אמיתי, ולאחר החטא הוא נהפך לגיהינום. שינוי הכוונה של האדם מהשפעה לקבלה, הופכת את העולם מגן עדן לגיהינום.

עכשיו אנחנו מגלים זאת על עצמנו. אם לא נקדים תרופה למכה, מחכים לנו בהמשך אסונות נוראיים. נקווה שנצליח לפני שזה יקרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2010

המערכת של הטבע היא מושלמת ואלוהית. ככל שנרצה להשתייך אליה יותר, כך כל אחד מאיתנו ישפוך את "הכלי" שלו, את הרצון שלו לתוך הנפח המשותף לתוך המלכות, כדי שאיכשהו יוכל יצטרף אליה.

אבל היום אנחנו נמצאים מחוץ למערכת הזאת, וקיים בנו רק ניצוץ מזערי של חיים המחיה אותנו בעולם שלנו (קיסטא דחיותא). אנחנו נמצאים כמו פצע במערכת הזאת, כלואים בקפסולה אטומה. כמו קוץ בתוך הגוף שנאטם ע"י הגוף במין קליפה סגורה, כדי להגן על עצמו ולהפריד את המקום הנגוע הזה משאר הגוף הבריא. וכך אנו חיים בתוך הפצע המוגלתי הזה…

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 15.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
האדם תלוי בכולם וכולם תלויים בו
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
פאזל של 7 מיליארד חלקים

מערכת הטבע מאורגנת כך, שהכול מכוון רק כדי לעזור לדרגת המדבר להתפתח. הרי זוהי הרמה היחידה של הרצון ליהנות שיש לה חופש הבחירה. רק היא יכולה להעלות מ"ן (בקשה לעליון) ולמשוך אחריה את כל שאר הדרגות - דומם, צומח וחי. ואז כולם משיגים את גמר התיקון.

חופש הבחירה לא קיים אצל כל שאר הדרגות, אך הן משתתפות באותה ההתקדמות, בעליה לאותה הרמה, שאליה האדם חייב למשוך אותם.

נניח, בהתאם לזמננו, בשנת 2010 היינו צריכים להעלות עימנו את כל העולם שלנו, כולל הטבע הדומם, הצומח והחי שלו, את עצמנו בכול הדרגות האלה ואת העולם הרוחני בדרגות דומם, צומח וחי - כלומר "היכלות", "לבושים" ו"מלאכים", המקיפים את הנשמות - לעשר מדרגות ביחס לאור העליון - לפי רוח, לפי קשר, לפי כוח, לפי מילוי.

אך לא עשינו זאת. לכן הטבע הדומם, הצומח והחי באופן טבעי לוחץ עלינו ומאלץ אותנו לתיקון. כל אותן מדרגות המילוי, שהם לא קיבלו מאיתנו, קיימות בתוכם בצורה השלילית ולוחצות עלינו, על דרגת המדבר, הרי רק לנו יש חופש הבחירה ואנחנו צריכים לזרז את התיקון. לכן בעולם שלנו יתעצמו אסונות הטבע ועוד צרות אחרות.

וזה לא סתם כך, אלא בגלל שאנחנו בדרגת המדבר לא מבצעים פעולות נכונות ולא מושכים אחרינו את שאר הדרגות - דומם, צומח וחי, ברוחניות וכך גם בגשמיות. ולכן האדם תלוי בכולם, וכולם תלויים בו.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 15.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
פאזל של 7 מיליארד חלקים

האיכות חשובה יותר מהכמות. בעולם קיימים אין סוף צמחים, אבל פרח אחד שווה ערך לכל הדומם שיש ביקום.

חיה אחת - שוות ערך לכל הצומח שבעולם. אדם אחד - שווה ערך לכל הטבע כולו. כך מתגלה ההבדל בין המדרגות כשתהום מפרידה ביניהן.

אם נאסוף את כל האבנים בכל היקום, אז לא ניתן להצמיח מהם אפילו פרח אחד. כי הרי בפרח ישנם חיים, כלומר התפתחות - מה שלא קיים בחומר הדומם.

והתפתחות האדם מיוחדת לחלוטין ואינה מובנת למביט מהצד. נדמה שכל אדם יש לו כוח מועט, אבל הוא באיכות מאוד גבוהה.

לכן אירוע כזה כמו הכנס, האיחוד שלנו, נותן כוח עצום. מה שווים כל הכוכבים ביקום כולו - בהשוואה למחשבתו של האדם?

המדענים מגלים היום שעל ידי מחשבותינו, אנחנו משפיעים על תהליכים פיזיים, על התנהגות חלקיקים אלמנטאריים. למעשה, המחשבות שלנו מנהלות את כל הכוכבים, את כל הטבע, הצומח והחי. כל אלו הם תוצאה מהיחס של האדם, מחשבותיו ורצונותיו. לכן נאמר, שכל חלקי הטבע נכללים בתוך האדם, ואין לנו מה לשנות בטבע חוץ ממחשבותינו. בזה אנחנו נתקן את כל העולם.

האור מגיע לעולם הזה דרך מערכת שנקראת "אדם", כי הרי היא מעל לכל, והאור מתפשט ממעלה למטה. ככל שהמערכת הזו מחוברת, או להיפך, מפורדת, כלומר מתוקנת או מקולקלת - באותה המידה האור מגיע לכל החלקים האחרים: דומם, צומח, חי, וקובע באיזו צורה אנחנו רואים את העולם!

לכן נאמר, שכל הטבע נכלל באדם ועולה או יורד יחד איתו. אם אני עולה, משיג קשר יותר חזק עם האחרים ובכך מתקן את הנשמה הכללית, אז דרכי מגיע אור יותר חזק, לכל הטבע וגם הטבע מתחבר בהרמוניה גדולה יותר. אני המרכז של כל הטבע הזה, ומסביבי סובב כל הדומם, הצומח והחי, ואני קובע את תיקונם! כאשר אני אסיים את התיקון שלי, הם ייעלמו ויצטרפו אליי, כי הרי הם כולם חלקים ממני - ההשתקפות שלי.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 10.02.2010

רשומות קודמות בושא:
להביא אור לעולם
על גל הכנס

הבורא נהנה מזה שמשחק עם האדם, כמו שאבא נהנה לשחק עם בנו. הטבע הטביע בהורים רצון להשפיע ולתת לילדיהם בעולם שלנו, זה נובע משורשים רוחניים. בדוגמה הגשמית הזאת ניתן להבין דבר מה על הרוחניות.

בדיוק כך כפי שאני נהנה מהתעסקות עם הילדים שלי, כך גם ההורה הרוחני, המערכת העליונה נהנת, להתעסק עם הילדים הרוחניים שלה. אנחנו הילדים האלו, רק שאיננו רואים זאת.

כאשר אתה משחק עם הילד, אז אין זה משנה באיזה משחק אתה משחק - העיקר היחס שלך אליו והיחס שלו אליך בחזרה. אם הילד בכלל לא מגיב, המשחק כבר לא יביא לך את ההנאה. אתה נהנה, רק אם הוא נהנה, אם הוא מבין את מה שאתה עושה עבורו, ויכול להעריך את מה שהוא מקבל ממך. זה דורש שהתכונות והרצונות שלכם יהיו דומים ושווים.

אנחנו לא מבינים זאת בעולמינו, מאחר וככל שהילדים גדלים כך הם גם מתרחקים מאיתנו יותר ויותר. בעולם הרוחני זה להיפך! ככל שהילד הופך לבוגר יותר, כך הוא יותר מתקרב להורה שלו ונדבק אליו ביתר חוזקה. אין זה אומר שהוא הופך לתלותי יותר. התלות של הילד נעלמת באותה צורה, כמו גם בעולמינו - אבל הקשר ביניהם מתחזק.

זה דומה להורים וילדים שיש להם עיסוקים משותפים ומטרה משותפת - בזה הם מתאחדים יחד. את הבורא והנברא מחברת מטרה משותפת, כי הרי הם רוצים למלא זה את זה, להחזיר הנאה זה לזה, כדי שאחד יבין עד כמה השני מעריך את מה שהוא מקבל ממנו, ויגלה בתוך הנתינה הזאת - אהבה. אחרת אני אף פעם לא ארגיש ואבין אותו.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 09.02.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
הבורא משחק עם לוויתן
משחק טניס נגד הקיר
משחק החיים

עלינו פועלים שני כוחות. בתוכנו גדל האגו שלנו ומרחיק אותנו זה מזה במידת השנאה שלנו. אבל מהצד השני, ישנו כוח חיצון שנועל אותנו במעגל, ואין לנו שום בחירה.

לא בחרתי להימצא בקשר גלובלי עם כל העולם, אינני רוצה זאת - אבל כך סידר זאת הבורא. כלומר מצד אחד, מתעורר בתוכי הכוח השלילי ביחס לכולם, ומצד שני כל השאר מקיפים אותי בטבעת כל כך צפופה, שאין לי היכן להסתתר.

כך אני מוצא את עצמי תחת לחץ בין שני הכוחות האלה. זה נעשה בכוונה, כדי שלא תהיה לי ברירה. את מי שלא תשאל, כל אחד היה קורע בשמחה את כל הקשרים בין העמים, בין הציוויליזציות. אבל אנחנו עוד נגלה, שאנחנו תלויים באיזה שהן מדינות קטנות מאוד, שכביכול אינן קובעות שום דבר.

העולם אינו מצליח לגבור על איזה שהם פיראטים בסומאליה. וישנם עוד המון אירגונים טרוריסטיים דומים. למה איננו מסוגלים להשמידם? כי הכוח העליון אינו נותן לנו לעשות זאת. אנחנו כולנו תלויים זה בזה ואין איפה להתחבא.

על כדור הארץ קיימות 191 מדינות, ואנו עוד נראה אילו בעיות יתעוררו כאשר תתגלה התלות שלנו בכל אחת מהן. אנחנו לא מצליחים לגבור על שום מדינה טרוריסטית, כי אין בינינו איחוד!

אם כל העולם היה מתחבר מול איראן, היו סוגרים עבורה את כל הבנקים, היו מפסיקים לקנות ממנה נפט - וזה הכל. מה הם היו יכולים לעשות? כבר מחר לא היה להם שום דבר. היו סוגרים את כל הגבולות סביבה - אין יוצא ואין בא.

כמו הגוף שלנו כאשר חודר לתוכו איזה גוף זר, איזה קוץ, הוא מיד מבודד אותו לתוך קפסולה ומתחיל להיפטר ממנו, עד שלא פורצת מוגלה והגוף הזר הזה עם כל המוגלה יוצא החוצה.

האם כך אנחנו נוהגים ביחס לטרוריסטים? לא, כי אין הסכמה עולמית. אבל עלינו ללמוד מהטבע, מה עלינו לעשות איתם. אין צורך להשמידם. צריך רק להגיע להסכמה משותפת, שעם החלק הזה של האורגניזם הכללי אנחנו לא באים בשום מגע. ואז הם יתוקנו במהירות רבה. אין השפעה יותר חזקה מזו.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 07.02.2010

מרגיש בודד בעולם

קליפ נוסף:

מתי זה יקרה?

שאלה מהבלוג באנגלית: כיצד חכמת הקבלה מסבירה מחלות מוחיות ומחלות נפש? באילו שיטות ניתן לרפא אותן? כידוע, הרפואה הקונבנציונאלית לא כל כך מצליחה בכך?

תשובתי: רק התיקון יציל אותנו מהמחלות האלה.

שאלה מהבלוג באנגלית: למה הבורא שולח לנו מחלות פיזיות שאין להן מרפא? למה הוא מביא עלינו כאלו ייסורים, שאנחנו אפילו לא מסוגלים ללמוד קבלה?

תשובתי: אנחנו בעצמנו מזמינים בתוכנו את כל המחלות האלה, בגלל חוסר הרצון להיתקן.
ראה הקדמה לספר הזוהר, סעיפים ס"ט - ע"א.

ראה מאמרים קודמים בנושא:
רפואה לכל מחלה
לצייר תמונה יפה
ושוב על סיבות הייסורים שלנו

במסגרת תוכנית הטלוויזיה "שלבי הסולם" שוחחתי על "הורים" עם משה אדמוני, עורך תוכן בערוץ "קבלה לעם".

להורדת התכנית: וידאו | אודיו

תוכניות קודמות:
שיחה בנושא "הילדות"
שיחה על נישואין
שיחה על "מנהיגות"

בעבר התפתחנו על בסיס עקרונות החסד, הצדק והשלום, והצלחנו להחזיק בהם בדרך כלשהי. במקרים אחרים זה היה תחת לחץ הדיקטטורה, שהכתיבה לנו כיצד עלינו לחיות מבלי לשאול את מוצא פינו. בתקופה מסוימת בהיסטוריה התחלקנו לאדונים ועבדים, וקיבלנו על עצמנו אי שוויון שכזה מחוסר מוצא.

כך התפתחנו בעבר, אבל כעת הגענו למצב שבו נדרש מאיתנו שוויון כולל! כולם חייבים להיות שווים.

מצד אחד, זה באמת תואם לאופן שבו אנחנו מתארים לעצמנו את מושג ה"צדק".

נדמה לנו, ששוויון הוא המצב הנכון. אלא שאין אנו קובעים אותו בצורה נכונה - אנו שואפים לשוויון חיצוני, במקום לשאוף לשוויון פנימי.

אנו שואפים שלכולם יהיה שווה בשווה בצורה חיצונית, אך לאורך מאה-מאתיים השנים האחרונות אנו נוכחים לדעת, ששוויון חיצוני הוא שקר גמור. נחוץ לנו שוויון פנימי ועמוק יותר.

לכן ניאלץ להכיר את כל מערכת הקשרים ההדדיים בינינו - ולחזור לעיקרון האמת.

אמת, פירושו לקיים את חוקי המציאות מתוך ידיעה כוללת, גלובאלית ועמוקה של הטבע.

ראה פוסטים קודמים בנושא:
חלוקה צודקת בעיניים קשורות
אי שוויון - שורש כל הבעיות

במסגרת התוכנית "שלבי הסולם", ערכתי שיחה בנושא "הילדות".

בן שיחי היה הבמאי והתסריטאי, שי בן עטר.

להורדת התכנית: וידאו | אודיו

לתכניות קודמות:
שיחה על "חנוכה"
שיחה על "מנהיגות"
שיחה "דילמות"

רגעים נבחרים משיעור הקבלה היומי