שאלה: לא כל כך ברור כיצד פועל המאור המחזיר למוטב. האם הוא כוח מיוחד, סגולה, הכלוא בספר הזוהר?

תשובה: בלתי אפשרי להבין זאת, ועל כן זה נקרא "תכונה נפלאה", סגולה, נס , משהו שאינו מציאותי.

אומרים לי: "אם תקפוץ עשר פעמים במקום, אז תידלק המנורה שעל הקיר!". אינני יודע מה הקשר בין זה לזה. קיימת אפשרות ששמו מתחת לרצפה מפסק ומונה שגורם למנורה להידלק לאחר עשר קפיצות, אך אינני יודע זאת. מובן מאליו שקיים קשר בין זה לזה, אבל הקשר הזה ניסתר ממני. לכן זה נקרא "סגולה".

"סגולה" הוא חוק הקיים בטבע, אך אינני מכיר אותו. אלו שכבר חקרו את עצמם ואותו, אומרים לי: "אם תשתמש בו באופן כזה וכזה, אתה תפעיל אותו. אינך רואה זאת, אבל כך אתה מפעיל אותו".

בעל הסולם אמר שאם היה מגיע לעולמנו חייזר, הוא היה מסתכל על תינוק ועגל בני יומם, והיה אומר שמהעגל יגדל ויצא מישהו גדול כמו נפוליאון, ואילו מהתינוק יצא מישהו קטן וחסר אונים כמו צפרדע. אך אנחנו יודעים שאם נותנים לשניהם כל מה שנחוץ להם, מאחד יצא בהמה, ומהשני אדם. זהו נס, סגולה!

אנחנו פשוט התרגלנו שכך זה קורה, אך למעשה זהו נס. התינוק הקטן פתאום מתחיל להבין, להגיב ולבצע כל מיני פעולות. תראו מה מתרחש איתו, מיום ליום מופיעים אצלו הרגלים חדשים הנובעים מתוך עצמו. מהיכן כל זה? אנחנו לא עשינו דבר, כיצד זה קורה כך? אנחנו התרגלנו לכך שיש תהליך התפתחות. אבל למעשה זה התגלות כוח החיים, כוח רוחני שפועל בנברא ובצורה כזו מגלה את עצמו.

אותו הדבר מתרחש גם בהתפתחות הרוחנית שלנו. כי הרי הרוחניות איננה דבר רחוק, אלא היא פשוט דבר נסתר, אנחנו לא רגילים אליה. בבוא היום בני האדם ישתמשו בה באותה המידה כמו בכל השאר חוקי הטבע!

המקובלים אומרים לנו: "בטבע ישנו כוח, אתה יכול להזמין עליך את השפעתו, כיצד? תיקח ספר, ככל שתקרא בו יותר, כך אתה תיהפך לחזק יותר, חכם, מבין ורגיש. בזכות זה תתגלה לך הרוחניות. מדוע? לספר הזה יש יכולת לשנות אותך. אבל ישנם הרבה ספרים אחרים שמשנים אותי? נכון. אבל ספרים אחרים רק מסדירים בך את הנטיות שלך, את התכונות, את היסודות שלך. הם רק מארגנים את המערכת הפנימית שלך ומפתחים אותה. בעוד שספר הזוהר מבצע בך שינוי מיוחד, מאחר ועל ידו אתה מזמין על עצמך את ההשפעה העליונה! התוצאה מהשפעתו של הספר נקראת נס, אתה מתחיל לתפוס, להרגיש ולגלות בתוכך מערכת אחרת, שבעזרתה אתה מגלה עולם חדש, עולם רוחני".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
פותחים את עצמנו להשפעת האור
שלט לניהול ההתפתחות הרוחנית
זוהר - אור של גמר תיקון

שאלה: האם לא הגיע הזמן לפתוח בית ספר המבוסס על עקרונות חכמת הקבלה?

תשובתי: מובן שחיוני ליצור מערכת חינוך המבוססת על עקרונות חכמת הקבלה. אפילו את המקצועות הרגילים, ניתן ללמד באורה של חכמת הקבלה. ניתן ללמד פיזיקה, כימיה, מתמטיקה וכל שאר המקצועות, לא רק כמקצועות שהושגו מחקר העולם שלנו, אלא כתוצאה של ירידת הכוחות העליונים לעולמנו, ירידה שיצרה את העולם הזה ואת חוקיו. נוכל לחקור כיצד הכול נובע מאותם השורשים העליונים.

אם אני מלמד ביולוגיה, אז אני אסביר מאין הכול נובע, מהרצון ליהנות, וכיצד החומר משתכלל ומתפתח בדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר.

אם אני מלמד פיזיקה, אז אני מלמד על הרצונות שמתגלים בחוקים של חלקיקים אלמנטריים וגופים מוצקים.

באסטרונומיה ובגיאוגרפיה אני אלמד מדוע כל המערכות: מערכת השמש, כדור הארץ, נוצרו דווקא בצורה זו.

בהיסטוריה אלמד מדוע כל האנושות עברה את כל המאורות ההיסטוריים האלו. אני אלמד על התפתחות הרצון המקורי באדם - מהתפתחותו האגואיסטית ועד לתיקונו העתידי.

מתוך שיעור על מאמר מספר שמעתי, 05.03.2010

הבורא אינו שולח לי ייסורים. בתוכי מתעורר רצון שאינו דומה לאור העליון, ואת חוסר ההידמות הזאת אני מרגיש כייסורים ב: בריאות, כסף, כבוד, שליטה, ביטחון, אישה, ילדים, כל העולם.

אני מרגיש לחץ, אי נעימויות ובעיות למיניהן. מדוע? כל האשמה היא על הרצון לקבל שלי המנוגד לאור. זה מה שמוליד בתוכי את ההרגשה הזאת. הייסורים האלו לא מגיעים מהאור! האור נמצא במנוחה מוחלטת, הוא טוב ומטיב לטובים ולרעים. הייסורים מגיעים משום שאינני דומה לאור בתכונותיי!

מתעורר בי רצון, 10 ק"ג של רצון, אני צריך ב-10 הק"ג האלה להידמות לאור, כלומר לבנות מעל הרצון הזה "כוונה על מנת להשפיע", אז אני אמצא בעולם אין סוף הקטן שלי!

אחר כך הרצון שלי יגדל ל-12 ק"ג, אני אצטרך לתקן את הכוונה שלי על מנת להשפיע בעוד 2 ק"ג, אז אני ארגיש את עצמי בעולם אין סוף עוד יותר גדול. וכך הלאה וכך הלאה.

אם הרצון האגואיסטי שלי גדל מיום ליום, ואני רק רוצה להשתמש בו ולנצל אחרים רק לטובתי האישית, במקום להתחבר איתם בהשפעה הדדית לבורא, אז אני מרגיש ברצון הזה ייסורים.

הייסורים האלו, הנובעים מהאגואיזם והניגודיות של הרצון הזה לאור, הם אלו שמקיפים וכובשים אותי. אנחנו בעצמנו יוצרים את הייסורים האלה, לא הבורא! הוא שלם, הוא אינו יכול להשתנות!

עכשיו אני נמצא בים של אור, אבל אינני משתדל להפוך להיות כמוהו ברצונות ובמחשבות שמתגלים לי עכשיו - אז יהיה לי רע, ומחר יהיה עוד יותר רע.

תנסו לכוון את עצמכם לכך שבכל רגע עליכם להשתדל להידמות לאור. האור הוא ההשפעה והאהבה לזולת, איחוד כולל וכללי. כל הרצונות הפרטיים, הנשמות הנפרדות, יתחברו, והרצון האחד הגדול הזה, של כולנו, יהפך להיות דומה לאור.

כיצד עליי לבצע זאת? תתחיל לחשוב על זה ותראה שהייסורים שלך יפסקו. פתאום יתגלה שהרצון שלך המשתוקק אל האור, דומה לו למעשה! לשם כך יש לך את השיטה ואת כל האמצעים!

מתוך שיעור על מאמר מספר שמעתי, 05.03.2010

לעיתים קרובות האדם שואל: כיצד זה יתכן, אני לומד כל כך הרבה זמן ומשקיע כל כך הרבה מאמצים, ועדיין אינני זוכה לגילוי הבורא? העניין הוא שהמצב הזה אינו יכול לחלוף, כל עוד הוא חשוב עבורנו.

מכאן נשאלת השאלה: כיצד עליי להתייחס לרוחניות? האם עליי לתפוס אותה כתוספת לחיים הגשמיים שלי, האם עליי להיות מוכן להסכים עם החיים האלה או שעליי להרגיש את עצמי בגלות?

הרגשת הגלות היא הרגשה לא נעימה, האדם מתרחק ממנה בצורה אינסטינקטיבית. איש אינו רוצה לחשוב שחייו מתבזבזים לחינם, והזמן נעלם ללא שום תוצאה. אנחנו משתדלים לשכוח מזה, או שאנחנו מתחילים לאכול את עצמנו, מבלי לעשות עם זה דבר.

הרגשת הגלות אינה מגיעה כתוצאה מכך שרע לי בחיים האלה, אלא מכך שהרוחניות כל כך חשובה לי שאני משתוקק אליה, למרות החיים הגשמיים שאינם רעים כל כך. כי הרי כל אחד יכול לקלל את חייו, אך זה לא הוציא עדיין אף אחד לעולם הרוחני.

העיקר הוא להכיר בחשיבות הרוחניות, עד כמה חשוב לי להשיג את הרגשת הבורא, להידבק אליו, להרגיש השפעה ואהבה לזולת, להשיג את הקשר בינינו, שבתוכו אנחנו נוכל לגלות את הכוח העליון.

ניתן לברוח מהגלות רק אם מרגישים את חשיבות הגאולה. המילה גאולה שונה מהמילה גלות, רק באות א' המסמלת את הבורא.

אם אנחנו מתחילים להעריך את הקשר עם הבורא, כוח ההשפעה והאהבה לזולת, אם אנחנו רוצים רק את זה, סימן שהשגנו הכנה נכונה לפני היציאה מהגלות, והיא באמת תתרחש.

בכדי לצאת מהגלות יש להבין לאן אנחנו רוצים לצאת, לתאר לעצמנו בצורה הנכונה את המצב הרוחני ולהיות מוכנים אליו. אם האדם מתאר לעצמו את הרוחניות בצורה הנכונה: השפעה, אהבה, קשר עם אחרים, קשר עם כל חלקי הבריאה, שבתוכו מתגלה הבורא - אז הוא זוכה לצאת מגלות לגאולה. זה מתרחש מהר מאוד, צריך רק לכוון בצורה נכונה את עצמך, לא סתם לברוח מהחיים הרעים, אלא כל יום לעבוד כדי להשיג תיאור נכון ובהיר יותר, מהי הרוחניות, ולרצות אותה.

יציאה מהגלות תלויה אך ורק בחשיבות תכונת ההשפעה.

מתוך הכנה לשיעור, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
המוצא היחיד - קפיצה אל הבלתי אפשרי
הגיעה העת לצאת לחופשי
מה זה מסך ?

שאלה: מה לעשות אם לאחר כנס "זוהר לעם" 2010 אינני יכול להתרכז בשיעורים, המילים כאילו חולפות ליד האוזן, ורק מדי פעם אני קולט איזה משפט?

תשובתי: האדם תמיד מתקדם רק קדימה, כל רגע מתגלה בו עומק (עביות) חדש ברצון שלו, רשימות חדשות. זה נכון לגבי כל אחד, ועל אחת כמה וכמה לאלה שהשתתפו בכנס "זוהר לעם" 2010, הם קיבלו התקדמות מאוד גדולה (חבל לי על אלה שלא השתתפו בכנס). עכשיו הם צריכים להרגיש כוחות שמקדמים אותם הלאה, קדימה.

קיבלת כוח גדול מאוד הודות להשתתפותך בכנס, מהאנשים, מההרצאות, מהשירים והריקודים, מכל מה שהיה שם. מאחר והקדשת לכנס שלושה ימים, ניתקת את עצמך מכל שאר העולם והכנסת את עצמך תחת השפעתו של הכוח העצום שהיה שם. בהתאם לכך מוסיפים לך עכשיו רצון, שאיתו עליך לעבוד. אתה יכול להתגבר על זה, רק אם תשתמש בכל הכוח שקיבלת בכנס, תישאר בקשר איתנו ותנצל את כל מה שניתן לך למען ההפצה, לא רק למען הלימוד עצמו. הלימוד בלבד לא יציל אותך. אתה קיבלת את הכוחות האלה מבחוץ בזמן שהיית בכנס, ועכשיו באותו האופן אתה חייב להוציאם החוצה! אחרת זה יגרום רק נזק, ויהיה כמו רעל, כי הרי קיבלת יותר מידי ולא השתמשת בזה בצורה נכונה. צריך שהכוחות שקיבלת יעברו דרכך לאחרים. אבל אם אתה תשמור אותם בתוכך, הם יהפכו לרעל.

אתה כמו תא בגוף הרוחני, שצריך להעביר דרכו את כל החומרים, ולעצמך לקבל רק השראה שעוזרת לך להעביר הכול הלאה. אז הגוף הזה מרגיש את החיים זורמים דרכו! אבל אם הזרם שבתוכו ייעצר, אז זה כבר לא חיים אלא מוות, כי הרי אין זרימה. לכן אין זה מספיק עכשיו רק לשבת וסתם לשמוע, צריך להפיץ את החומרים וההסברים, לנסות להשתתף בפעילויות השונות ולא רק ללמוד. הלימוד בלבד אינו מספיק, חשוב מאוד להיות בהשפעה!

חכמת הקבלה התגלתה בזמננו וכבר לא צריך להתחבא וללמוד אותה בסתר, כפי שהיה בעבר. עכשיו אתה מקבל אותה יחד עם המוני אנשים ועליך החובה להמשיך באותה הצורה. למען בריאותו של הגוף הרוחני, אתה נדרש להעביר הלאה את אותם הכוחות האדירים שכבר קיבלת.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2010

שאלה: אם ספר הזוהר מדבר על מצבים אמיתיים, אז כיצד אני יכול להבין את רעידת אדמה שהתרחשה בצ'ילה בצורה הנכונה ביותר?

תשובה: שני הכוחות המנוגדים שספר הזוהר מספר עליהם, יורדים לעולם שלנו ואנחנו רואים את הגילוי שלהם בבני האדם ובכל העמים.

בינתיים איננו רואים את הסדר האמיתי של ההתפתחות, כיוון שעדיין לא הגענו למימוש שיטת חכמת הקבלה, לקו האמצעי. רק כשנגיע לכך נראה שכל המתרחש בא עלינו לטובה. הכול מגיע בשילוב נכון של הכוחות המנוגדים, הם מביאים אותנו לפריחה, לשלמות, לבריאות, לביטחון, לאיזון כללי וכתוצאה מכך - לדבקות בבורא.

כל עוד לא התחלנו את התיקון, כל עוד חכמת הקבלה לא התפשטה בעולם ובני האדם אינם מרגישים את הייעוד המשותף להם, למצוא את הקו האמצעי - אנחנו לא יכולים להצדיק ולראות את ההכרחיות בייסורים שעברו על עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, או הייסורים שקרו בצ'ילה, טהיטי וכו'.

לא ידוע לנו מה עוד מכין לנו הטבע בעתיד, עלינו להזדרז ולהשתמש באור העליון כדי להתקדם אל הבורא ולא להמשיך ולחכות עד שכוחות הטבע יכריחו אותנו לעשות זאת על ידי ייסורים וצרות. לכן אנחנו מוכרחים להפיץ את חכמת הקבלה עד כמה שאפשר, עלינו להכיר בכך שהיא האמצעי היחיד להתקדמות בקו האמצעי. הקו האמצעי הוא ההצלה שלנו.

שני הכוחות, השמאל והימין, הם הרסניים מאוד. הימין פועל כל כך בסתר עד שלא מרגישים זאת בצורה ישרה. אבל הוא יכול להביא אותנו לתוצאות בלתי רצויות לא פחות מקו השמאל. לכן אנחנו צריכים לעזור אחד לשני ולהפיץ את חכמת הקבלה בצורה כמה שיותר רחבה. הגורל בידיים שלנו, רק אז נינצל מכל הצרות. אחרת צפויות לנו מכות אחרי מכות. אם לא נתערב במה שמתרחש, יבואו עלינו אירועים נוראיים שעוד הנביאים כתבו עליהם שיבואו בעידן שלנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2010

התלמיד חייב להיות מוכן בכל רגע להישאר ללא המורה, עליו לדעת שיהיה לו על מה להישען. רק מי שדורש מעצמו בקביעות להיות עצמאי, הוא זה שיתקדם.

יש לך את הבורא, את השיטה, את הקבוצה - סיפקו לך את כל הנחוץ לך להתקדמות, רק אם אתה נמצא עם האחרים באותה הרמה.

כיצד לעלות למדרגה הבאה ללא הגשש שמוביל? לשם כך נדרשת החלטה קולקטיבית. כי הרי המצב הבא תלוי בקשר בין החברים.

לא חייב שיהיה מנהיג ידוע שנקבע על ידי המורה הקודם, או תלמיד שהתבלט באיזו דרך. בכל מקרה, אף אחד לא יכול לקחת מנהיגות בשיטות כוחניות, שׂכליות וערמומיות. הדרך הבטוחה ביותר היא כאשר הקבוצה ממשיכה בדרך משותפת ומבצעת החלטות קולקטיביות של ההנהלה הרוחנית שלה.

ההנהלה אינה מורכבת ממוחות מבריקים או ממומחים מצטיינים, אלא מאנשים המסוגלים לקבל החלטות כלליות ומשותפות. לאחרים אין שם מקום, מאחר וחסרה להם הרגישות לתהליך ההתפתחות של הקבוצה.

ישנם כאלה שהתועלת האישית עדיין מכסה את עיניהם, אחרים אינם מסוגלים להכניע את עצמם כלפי הקבוצה, באחרים עדיין לא חדרה רוחה של הדרך הרוחנית, הם טועים משום שעדיין לא תפסו ולא השתלבו בכיוון הכללי. יכול להיות שהם נתונים להשפעה של הסביבה החיצונית. ישנן גם סיבות אחרות.

בהנהלה הרוחנית צריכים להיכלל אנשים שלא יבצעו שגיאה בהחלטה קולקטיבית, שאינם תלויים באיזה צד, ובהחלט לא תלויים במישהו חיצוני.

זו לא רק זכותם, אלא גם חובתם לגרש מיד כל אחד שיפריע לעבודה, או שיטען לעליונותו. אלו הם החוקים הרוחניים, ובהתאמה אליהם אנחנו צריכים לגדול.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 02.03.2010

שאלה: האם קבוצה שאיבדה את המורה, יכולה להתקדם?

תשובה: כל מה שאתם צריכים טמון בעשרות אלפי שיעורים המוצגים בארכיון שלנו. ככל שעוצמת האיחוד ביניכם תהיה חזקה יותר, כך תגלו בהם יותר מדרגות.

הכול תלוי בכלי, ולא במי שממלא אותו.

בשיעורים מלפני עשר שנים אתם עוד תמשיכו לגלות דברים חדשים גם בעוד עשר שנים. כל העניין הוא ב"משתמש", ברגישות ובפתיחות שלו. באותם החומרים אתם תגלו שכבות חדשות, נוספות. שינויים פנימיים יאפשרו לכם לעשות גילויים יותר ויותר עמוקים. הודות לאיחוד אתם תגלו בשיעורים הישנים את כל המצבים שעתידים לבוא.

עזיבת המורה זה לא סוף. החיים ממשיכים.

מלמעלה מגיעה אלינו שיטת ניהול חדשה, והקבוצה ממשיכה הלאה. ככה זה צריך להתרחש בתהליך הגדילה. לפי אותו העיקרון אנחנו משנים את היחס לילד לפי מידת ההתפתחות שלו. עם הזמן הוא בעצמו מרגיש צורך להיפרד.

נותנים לאדם את המורה לזמן מה, ואחר כך לוקחים אותו. המורה מקבל משימה אחרת, וכך גם התלמיד. צריך להתייחס לזה כאל זרם אינסופי של קשרים הדדיים בין הכלים.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 02.03.2010

כשבעל הסולם מסביר לנו את הכתוב בספר הזוהר במונחים של חכמת הקבלה, הוא מעוניין להעניק לנו הסבר שיפתח את נשמתנו, הרגשתנו ולא את שׂכלנו.

זו הבעיה, כי שׂפת הקבלה היא מאוד מדויקת, הגיונית ומדעית, קיימת סכנה שהאדם ייסחף אחריה. במיוחד בזמנינו כשהאגואיזם מפותח ברמה גבוהה, וההתפתחות שלו עוברת דרך השׂכל. לאדם המודרני ישנה נטייה לחפש הסבר מדעי בשׂכל הגשמי, במקום הרגשת העליון ברצונות מתוקנים.

יוצא שכאשר האדם מקבל הסבר, הוא נשאב לתוך קליפה. אם הוא יקבל הכול בצורה שׂכלית וטהורה ויתחיל לתת הסברים למתרחש, מבלי לקשור זאת עם תיקון הרגשות שלו, הוא לא ישתוקק להשגה רוחנית, ויסתפק בהסברים ברמת השׂכל הגשמי, וזה יעצור אותו מלהתפתח לרוחניות. חוץ מזה, הוא יבלבל את אותם האנשים שלא הבינו שמאחורי מילותיו היפות אין שום השגה רוחנית, אלא רק ידע עיוני.

לכן המורה שלי, הרב"ש, ניהל את שיעוריו כך שהתלמידים יצאו מבולבלים וללא הבנה כלשהי, הם לא השתוקקו לרכישת ידע בלבד, אלא ציפו: מתי כבר יוכלו להרגיש את החומר הנקרא!!!

ישנה גם גישה אחרת ללימוד חכמת הקבלה, בה התלמיד שמח לאחר השיעור, על שרכש עוד אי אילו ידיעות והצליח לקשור הכול בצורה יפה לתמונת עולם אחת.

אלה הן שתי גישות שונות לחלוטין. אבל החיים יסדרו הכול במקום: המשבר העולמי, הייסורים, הצרות, התפתחות האגואיזם, כל אלו יביאו לסופה של ההתעניינות המרובה שלנו במדע וידע. בני האדם יהיו חכמים יותר, כי הרי איזו תועלת יש לי במידע עיוני שאינו מביא פתרון לצרותיי? עליי לגלות את הרוחניות ולהרגיש אותה, ולא לבנות תיאוריות מהמסופר בספרים.

כאשר השׂכל גדל על בסיס הרגש כפועל יוצא מהשׂגה - זה הגילוי האמיתי של הטבע, של הבורא. אבל אם הוא עדיין גדל על בסיס השגה ריאלית, אז זה נקרא: "חכמתו מרובה ממעשׂיו", וזה עוצר את האדם בהתפתחותו הרוחנית. הוא יישאר במצב שהוא יתחכם בחשכה גמורה, מבלי להרגיש על מה הוא מדבר.

לכן אני רוצה להזהיר כל אחד מלהיסחף אחר פירושים מפולפלים, אלא להשתוקק ולשאוף רק לתיקון עצמי, להשגת הגילוי האמיתי.

מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 01.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
פותחים את עצמנו להשפעת האור
הכוח המניע של האור
שלט לניהול ההתפתחות הרוחנית

שאלה: איזו התקדמות רוחנית קיבלנו מכנס "זוהר לעם" 2010?

תשובתי: עברנו שינויים גדולים מאוד. אני הרגשתי שעַם ישראל לא סתם קיבל את ספר הזוהר, אלא חזר אליו! זו לא הייתה קבלה של משהו חדש, אלא שמחה של אנשים שנבעה ממציאת הדבר שאיבדו בעבר.

יכול להיות שהם בעצמם אינם מסוגלים להסביר את מה שקרה להם, אבל אני ראיתי שכך הרגישו נשמותיהם. הם הרגישו שמצאו את מה שאיבדנו לפני אלפיים שנה, ועכשיו הם אינם לומדים את ספר הזוהר, אלא נזכרים בו. הם אינם לומדים משהו חדש, אלא שמחים בחזרתו של הדבר שאבד להם פעם.

לכן אני מרגיש שכל עם ישראל קיבל עלייה רוחנית גדולה בעקבות הכנס, ולא רק אותם האלפים שהיו עימנו.

הייתה התקדמות גדולה בהפצת חכמת הקבלה בעם ישראל, שאליהם אחר כך תצטרף כל האנושות. אנחנו נגיע לכך שכל בבל, כל האנושות, תחזור למקור הרוחני שלה. יש בי תקווה שכל הנשמות יתאחדו לנשמה אחת של אדם הראשון עוד בימינו, ואנחנו נשיג את המצב של גמר התיקון השלם, עולם אין סוף, הנשמה המתוקנת הכללית.

אני האמנתי, קיוויתי וציפיתי, וההצלחה הייתה הרבה מעבר למצופה. אני חושב שמלמעלה פותחים עבורנו אפשרויות עצומות לתיקון הטבע שלנו. מצפה לנו עבודה קשה, מיוחדת, חשובה ונעלה. עלינו להיות אסירי תודה שהבורא החליט שדרכנו תתבצע מחשבתו הגדולה.

עכשיו על כולנו, כל המשתתפים בכנס, להמשיך ולהפיץ את חכמת הקבלה בעם ישראל. בעזרת ההפצה, בעזרת כוח האור שטמון בספר הזוהר (כפי שכותב בעל הסולם בעיתון "האומה", ובהקדמה לספר הזוהר, סעיף ע') כולנו נתאחד לעם אחד. זה אפשרי רק על ידי איחוד הלבבות, זה אפשרי רק על ידי הכוח של המאור המחזיר למוטב, שמעלה אותנו מעל האגואיזם שלנו.

אני רוצה להודות לכל האנשים שהגיעו אלינו מכל קצוות העולם כדי להשתתף בכנס הזה. יחד אנחנו נוכל לעשות את התיקון הגדול הזה, ובהתאם למהירות שזה מתפשט כעת, זה אמור להתרחש ממש בקרוב.

עדיין לא הגיעה העת לגלות את העומק האמיתי והגדלות של כל מה שמתרחש, אבל ניתן לומר שאנחנו ביצענו תיקונים פנימיים גבוהים ובעלי עוצמה, ובקרוב זה ישתקף בנו ובעולם כולו.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.02.2010

את ספר הזוהר צריך לקרוא פעם אחר פעם עד שהאור יתחיל להשפיע עלינו. בתחילת הקריאה בספר הזוהר, אנחנו מרגישים התפעלות גדולה שנמשכת חודש חודשיים. למרות שאיננו מבינים דבר, בכל זאת אנחנו מאוד מתפעלים מכל הקורה לנו. אחר כך הרגשת ההתפעלות נעלמת ואנו מתחילים להרגיש שכל דבר נראה חסר טעם.

כלומר, בזמן לימוד הזוהר אנחנו מהר מאוד מפסיקים לתפוס את מה שכתוב בספר, כאילו לא אכפת לנו ואין טעם במה שאנחנו קוראים, אבל בכל זאת ממשיכים לקרוא מתוך הבנה שככה צריך. זאת הדרך, פותחים לנו רצון אגואיסטי נוסף שמרחיק את הקשר בינינו, והרי ספר הזוהר מאיר לנו אך ורק במידת ההתקשרות בינינו.

זאת אומרת, בהתחלה נותנים לנו קשר של הנקודות שבלב, אנחנו מתחילים לקרוא את ספר הזוהר ואז כל הנקודות שלנו, אפילו אלו שהיו נסתרות פעם, מתעוררות ומשתוקקות לגלות משהו חדש ומוסתר. אפילו השם "ספר הזוהר" נותן הרגשה של משהו נסתר. בזמן הקריאה מאיר עלינו האור המקיף ועוזר במקצת לרומם את הנקודות שבלב מעל האגואיזם. בגלל זה אנחנו מרגישים קשר בינינו ושאיפה למטרה הרוחנית המשותפת. תודות להשפעת האור אחרי חודש חודשיים, הרצון האגואיסטי שלנו גדל.

מצד אחד האור מביא לנו התפעלות, ומצד שני האגו שלנו גדל יותר ויותר, התוצאה מכך היא שכל אחד בתוכו מרגיש כובד וכוח המושך אותו מטה. וההצלה היחידה היא לחזק את הקשר בין כולנו, שום דבר אחר לא יעזור.

אנחנו חייבים לחדש את הקשר הזה בכל האמצעים העומדים לרשותנו, מכיוון שאפילו אם במקצת הקשר הזה יתחזק נוכל להתרומם מעל האגואיזם. בזמן שמתגלה לנו הריחוק מהאחרים ואנו מתנגדים למצב הזה, אז באותו הרגע של ההתנגדות, תחזור אלינו ההתפעלות מספר הזוהר. כלומר, באותו הרגע שמרגישים כבדות, אנחנו מייד חייבים להתחיל לחזק איכשהו את הקשר עם האחרים, אפילו בתוך עצמנו עלינו להתחיל לחשוב כמה שאנחנו רוצים להתחבר ולהיות קרובים לליבם ולנשמותיהם של החברים.

ככה זה עובד, כשמשקיעים את כל המאמצים הדרושים ומשתדלים להתחבר בינינו, עד שנצעק שאנו זקוקים לאור המקיף. הרי רק הוא יכול לספק לנו את אותה ההתפעלות כדי שנרגיש שוב את גודל החשיבות של ספר הזוהר. ואז פתאום אותו הטקסט שאנו קוראים בספר הזוהר יהפוך בשבילנו לדבר חי ומציאותי. וכך פעם אחר פעם במהלך הקריאה, נחזיר את עצמנו לחיים.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.01.2010

מה זה המאור המחזיר למוטב? לאן הוא מחזיר אותנו וכיצד?

תארו לעצמכם את הנשמה הכללית כעיגול שכולו מורכב מחלקים שבורים שאין ביניהם קשר. אנחנו צריכים לשחזר את הקשר הזה, בכדי להרגיש חיים אמיתיים בתוך הנשמה הכללית הזאת.

אפשר לדמיין, כאילו הבורא יצר את פסל האדם, ואחר כך שבר אותו לחלקים! במקום פסל שלם נוצרה ערימת שברים. השברים האלה הן נשמות חיות, שרוצות להתחבר בחזרה לתוך הפסל השלם, אבל בשום אופן אינן יכולות להידבק. בניסיון להתחבר, הן מגלות שקיימים ביניהן כוחות הדוחים אותן מכך. הן מנסות להתקרב ולשחזר את פסל האדם הזה שדומה לבורא, אבל שום דבר לא מצליח להן - מכיוון שאין דבק שיחבר ביניהן.

לאחר הניסיונות הרבים להתקרב ולהידבק, החלקים השבורים האלה משתכנעים, שהם אינם מסוגלים לחבר את עצמם יחד. הם יודעים שרק איחוד יציל אותם, שרק הכוח העליון, אותו הכוח שיצר את הפסל הזה, ואותו הכוח ששבר אותו בכוונה - הוא ורק הוא יכול להדביק את חלקי הפסל בחזרה לאחד שלם. הוא יעשה זאת רק לפי בקשתם של החלקים השבורים האלה! הפניה הזאת נקראת לבקש את המאור המחזיר למוטב.

אם אנחנו רוצים להתאחד ומבקשים שיעזרו לנו בזה, אזי קוראים לבורא להיות כוח המאחד אותנו כדבק. כך אנחנו חוזרים לצורה הראשונית של הפסל הזה - הנשמה הכללית של אדם הראשון.

מתוך שיעור על מאמר "שישים ריבוא נשמות" מתוך הספר "פרי חכם", 19.02.2010

חכמת הקבלה מספרת לנו, שהאדם הוא חלק אינטגרלי מהטבע, ובאופן מלא נשלט ומופעל על ידו.

חופש הבחירה היחיד של האדם הוא בעלייה הרוחנית, ברכישת תכונת ההשפעה והאהבה, ההשתוות לבורא, המתממשת לפי שיטת הקבלה על ידי כך שאנחנו קוראים ומבקשים מהכוח העליון, שנקרא האור המקיף, להשפיע עלינו. כלומר, לא על ידי כוחות עצמי, אלא על ידי כוח הבורא, על ידי האור שלו.

אנחנו יכולים לראות דוגמאות מההיסטוריה, כיצד הטבע שולט באדם ובחברה באמצעות שינוי התנאים שסובבים אותנו. למשל בעידן הקרח הקטן בין השנים 1650-1720 של העידן שלנו, כאשר כל אירופה הייתה כלואה במעטה של קרח כתוצאה מירידה בפעילות השמש, בכל אירופה התרחשו מהפכות ומרידות. אותה התופעה ניצפתה בחלקים רבים בעולם.

רק שאיפתו של האדם לשנות את עצמו מסוגלת לגרום לכוחות כאלו בטבע, כוחות שגורמים ברמה הגשמית לתנאים הכרחיים לשינוי שלנו ושל החברה.

לכן רק על ידי ההתפתחות הפנימית שלנו והפצה חיצונית של שיטת התיקון, יובילו את החברה להכרה שלה באי-היכולת העצמית שלה לשפר את עצמה, אלא רק באמצעות כוח הטבע - הבורא, האור המקיף.

שאלה: האם במידה ונצליח לבטל את הרצונות האגואיסטיים שלנו בכנס ביחס לרצון הכללי, נוכל להגיע למדרגה הראשונה שבה נולדים לעולם הרוחני, מדרגה הנקראת עובר רוחני?

תשובה: כן, זה אפשרי לגבי כל משתתפי הכנס. אפילו לגבי אלה שבאו כמעט במקרה ולא למדו איתנו בחודשים האחרונים או השנים האחרונות. גם הם יכולים לזכות לגילוי הרוחניות ביחד עם כולם.

אנשים שמבינים שהם נמצאים בשליטת הטבע האגואיסטי, שנאה לאחרים ואהבה לעצמם, ורוצים לצאת מהאגואיזם שלהם ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד במעמד הר סיני (הר השנאה), ולהשיג אהבה לזולת - ניצבים בפני משימה קשה, הם צריכים לעלות מעל הר השנאה הגבוה הזה. אך אם הם רוצים את זה, הם יקבלו! מה לדעתכם מייחד את כל האנשים שיצאו ממצרים, גברים, נשים, זקנים, ילדים וכל העמים הזרים שהיו שם? הרי רק 600,000 גברים קיבלו את התורה, הם מהווים רק חמישית מהמספר הכללי של האנשים שעמדו למרגלות הר סיני. כלומר הם מהווים רק מדרגה אחת מתוך החמש: שורש - א' - ב' - ג' - ד'.

אך אם אנחנו מגיעים לאחדות באותה המדרגה, ברצון הכי קטן ברמת אפס ו-600,000 אנשים מתוך 3 מיליונים מתאחדים, אז זה מספיק. אנחנו מקבלים אמצעי שנקרא "תורה" ומתחילים ללכת יחד איתה. ואז כבר נוכל לעבוד עם האגואיזם שלנו ולעלות בעזרתו.

זה נקרא העבודה במדבר, אנחנו כבר נוכל להעלות מ"ן ולבצע את כל הפעולות הדרושות. החשוב הוא לעבור את הלידה הרוחנית הזאת, שנקראת יציאה ממצרים. אני חושב שאנחנו יכולים להשיג את זה, אם רק נרצה. יש לנו את כל התנאים והאפשרויות לשם כך. מלמעלה הכל פתוח ומוכן בשבילנו. אני אומר זאת במלוא הרצינות. מי שיצטרף לפעולה הזאת וירצה להיות איתנו בלב ובנשמה, יוכל לזכות בגילוי, בתיקון וביציאה מהגלות.

זה לא ריאלי לעשות זאת לבד, אבל ביחד - זה קל!

מתוך שיעור אחרון לפני הכנס "זוהר לעם" 2010, 18.2.2010

ידיעות קודמות בנושא:
רוצה להיות עובר רוחני?
יש לנו את כל התנאים
התקפה!

שאלה: הכנס הגדול מתקרב וישנה תחושה של חג הקרב ובא. באיזה מצב חשוב לנו עכשיו להשתדל להחזיק את עצמנו?

תשובה: הכי חשוב זה להתרכז בכוונה. חגיגה ופסטיבל זה מצויין, אך אנחנו מתאספים בשביל עבודה פנימית רצינית. לכן קודם כל אנחנו צריכים לדאוג על הכוונה שלנו - מעל לכל דבר אחר!

רק דבר אחד חשוב - האם אוכל להיות בימים האלה בכוונה נכונה יחד עם עוד אלפי אנשים, שנמצאים אתי באולם אחד, ועוד עם מיליונים בכל העולם, שגם מצטרפים אלינו בפנימיות.

רק הכוונה תביא אותנו למטרה - על ידי הכוונה אנו מושכים את הכוח שמתקן אותנו, מחבר ומשחזר את הקשר שנשבר אך ורק ביחס לתפיסת המציאות שלנו. כלומר אנחנו מתקנים את השבירה, וזה אפשרי רק על חשבון הכוונה או עליית המ"ן - הבקשה, "שער הדמעות".

אני מרגיש שאנחנו נמצאים בנקודה היסטורית ואני דואג מאוד להצלחה. אנחנו צריכים לשהות ביראה כדי שנצליח להשיג את מחשבת הבריאה, הרי כתוב: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". חוץ מיראה מפני הבורא, הכל בידי שמיים.

אם נותנים לנו מלמעלה הזדמנות לבצע את זה ובכלל שולחים לנו את הרעיון הזה, משמע שבאמת הגענו למצב, כשאנו יכולים ללמוד את ספר הזוהר ולגלות אותו לעם. אנו רואים כיצד זה פותח את האנשים ומושך אותם למטרה רוחנית. אנחנו רוצים להעביר את הזוהר לאנשים בעדינות ובאהבה, כמו לחברים, לאהובים, לבעלי אישיות גדולה.

זהו מאורע היסטורי, הרי בספר הזוהר כתוב שהוא מיועד לזמנים של גמר התיקון, לימות המשיח, כדי להוציא מגלות לגאולה את ישראל, כלומר את אלה שמשתוקקים "ישר-אל".

זה לא ריאלי לעשות זאת לבד, אבל ביחד - זה קל!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אתה נבחרת מתוך מיליארד נשמות
התקפה!
הזדמנות לתקן את העולם