שאלה: בשביל מה נבראו חמשת העולמות, הפרצופים והספירות עם מספר אין-סופי של פרטי פרטים?

תשובה: האור של עולם אין סוף צריך להתלבש בכל המערכת. אותה המערכת נחלקת להמון מדרגות וחיבורים אפשריים, בכדי להשפיע על הרצון ליהנות, שבפני עצמו הוא פשוט חומר ולא יותר.

לחומר בפני עצמו אין שום צורה, כל הצורות שיכולות להיות בו, מוטבעות על ידי האור. האור קובע את כל התוכנית ההתפתחותית של החומר בכך שהוא מחלק אותו לחלקים ונותן לו כל מיני צורות: גברי ונשי, גבוה ונמוך, מיני צבעים ומיליוני תכונות.

החומר של הרצון הוא ביסודו הומוגני לחלוטין, אבל אז מגיע האור העליון ומבצע בו כל מיני שינויים. בדומה לגנים שקובעים את התפתחות הגוף, כך הודות לאור, מהחומר ההומוגני מתקבלים חלקים עם תכונות מנוגדות לחלוטין, המשלימות זו את זו.

החלוקה החשובה ביותר שהאור מבצע בחומר, זו החלוקה לחלק הגברי ולחלק הנשי (חיובי ושלילי). לאחר מכן החלקים הללו יכולים להתחבר ביניהם, ומתוך החומר מתהווים חיים.

כיצד זה מתאפשר? מפני שלאחר החלוקה הזו, בתוך החומר עצמו נוצרת הידמות לבורא ולנברא. בחיבור שני החלקים, הגברי והנשי, כבר ניתן להבין מה מסמל את הבורא, ומה מסמל את הנברא. נוצר מודל שבתוכו האדם מתחיל לחשוב על כך. בתוך עצמו, האדם מתחיל להיות מורכב מכל החלקים שקיימים בבורא, ומכל החלקים שקיימים בנברא ביחס לבורא המהווים ניגודיות לבורא.

עם שתי המערכות האלו שנמצאות בתוכו, האדם מתחיל את עבודתו - קו שלישי, המאפשר לו להידמות לבורא על בסיס חופש הבחירה שלו. את כל זה יוצר האור, המגיע דרך חמשת העולמות, על ידי העבודה שהוא עושה על החומר.

בחומר הדומם עצמו אין שום דבר, הוא אינו מסוגל אפילו לבצע תנועה אחת באופן עצמאי. צריך מלכתחילה לבנות בו יכולת להגיב ולהרגיש את כל אותן התכונות הכלואות בתוך האור. איננו מבינים את העבודה שהבורא מבצע על החומר ההיולי שלנו. אור, השפעת הבורא, צריכה לעבור דווקא דרך כל מערכת העולמות, כדי ליצור מאותו החומר חסר הצורה שאינו ראוי לכלום - הידמות מלאה לבורא.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 01.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
כיצד להחיות את האבן?
בריאת "האדם"
לעבור מקטר האבולוציה למטוס

זוהר: פרשת בא, סעיף ס"ו: ויאמר אלקים תדשא הארץ. הארץ, המלכות. ועשבים, הם האור הנצמח מזריעת אור הגנוז.

כיצד יכול לצמוח משהו מתוך הרצון? יכול לצמוח, אבל רק על חשבון כוח ההשפעה שבתוכו. אם הרצון מקבל כוונה על מנת להשפיע ומשתוקק אל האור, אז הרצון הדומם נהפך לצומח. בהתחלה, היה רק רצון דומם. אבל אם לוקחים מהדומם את אותו החלק שיכול להידמות לאור, אז הוא נהפך לצומח. כלומר הצומח הוא אותו הרצון הדומם + האור שפועל בו ומפתח אותו. בכדי שאותו הצומח יהפוך לחי, נדרשת עוד תוספת אור שתשפיע על הרצון - ואז ייווצר החי. ושוב, אותו הדבר בדיוק עם המדבר.

הכל צומח מתוך הדומם, הודות לפעולת האור עליו. האור המשפיע על הרצון לקבל, ויוצר ממנו את מדרגות הרצון מלמעלה למטה: דומם, צומח, חי, מדבר.

אותו הדבר מתרחש בעלייה ממטה למעלה, גם כאן האור פועל וכאילו לוקח קצת מהאדמה ובונה מזה צומח, בכך שמכניס פנימה את התכונה שלו! אחר כך הוא לוקח צומח, מוסיף לתוכו קצת מתכונת האור, תכונת ההשפעה ויוצר חי. לוקח את החי, מוסיף מתכונת ההשפעה שלו, ויוצא אדם. וכך הכל יוצא מהדומם.

נאמר בבראשית, שהבורא לקח קצת אדמה ומים ופיסל את האדם, כלומר השפיע על הדומם בכוח ההשפעה שלו. לקח קצת רצון דומם והפך אותו לצומח. אחר כך לקח קצת מהצומח, הוסיף לזה את רצון ההשפעה שלו, ויצא חי. רק השפעת האור מפתחת את הרצון ובונה את המדרגות: דומם, צומח, חי, מדבר. בזה מסתכמת כל הפעולה הראשונית של הבריאה (בראשית).

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
בריאת "האדם"
לעבור מקטר האבולוציה למטוס
רצונות: דומם, צומח, חי, מדבר

שאלה: מה מיוחד בספר הזוהר שהוא מזמין בתוכנו תגובות כל כך חזקות?

תשובתי: זה לא ספר - זהו מכשיר, שעל כפתוריו אתה לוחץ מבלי לדעת זאת בעצמך. וחוץ מזה, אנחנו לומדים את ספר הזוהר בקבוצה גדולה של אנשים מכל העולם. אנחנו מאוד שונים, אבל רוצים את אותו הדבר, ולכן אנחנו לוחצים חזק מאוד על הכפתורים האלה.

אנחנו פשוט לא תופסים זאת. תינוק, כשהוא צועק, הוא אינו מבין איזה מהומה הוא יוצר בבית. כי הרי המבוגר אינו יכול להתנתק ממנו, הצעקה מעוררת בו דאגה רבה. לילד גדול אתה יכול לומר: "לך לחדר שלך ואל תפריע לי!" ואילו עם תינוק בן חודש אינך יכול לנהוג באופן דומה - אתה מסתובב סביבו ויוצא מדעתך מרוב דאגה. דאגה זהה אנחנו גורמים לכוח העליון. כך פועל עלינו ספר הזוהר.

זה לא רק ספר - אתה נמצא במערכת שלמה של הבריאה, שאותה אתה מפעיל על ידי העיסוק בספר הזה והצעקה שבאה מהרצון לגלותו, בדומה לתינוק שמעורר את כולם ומאלץ את כולם לעבוד עבורו ולייצר בשבילו דברים, מזון, חיתולים, משחקים, רהיטים ועוד. האם הוא יודע מה הוא עושה? - לא! אבל כל העולם סובב סביב הצרכים שלו.

וברוחניות זה אותו הדבר. הכל מונע על ידי האהבה… אנחנו בעצמנו מבלי להבין זאת מפעילים מערכת שמתחילה בתגובה לפעול עלינו - אבל לא בהתאם לדרישה התינוקית והאגואיסטית שלנו, אלה ברכות ובחסד, ומלמדת ועוזרת לנו להתקדם להשפעה.

אתה נמצא בין שני כוחות: הכוח האגואיסטי העצמי - מלמטה, וכוח של האור המקיף - מלמעלה. הם לוחצים עליך משני הכיוונים ואתה מרגיש כמו בן שמיים וארץ. נכנסת למערכת של הכוח העליון בכך שפתחת את ספר הזוהר. זו מערכת שונה לחלוטין, וזה אומר שאתה הולך בדרך תורה, בדרך של האור.

עד אז התפתחת לפי ההכרחיות, בתהליך של האבולוציה, כמו כל הטבע. הרצון שלך ליהנות תמיד חיפש היכן יותר טוב ולאן לברוח מהמכות. אבל בזה לא התקדמת לעבר הבורא, אלה רק חיפשת לעצמך פינה נוחה יותר. כך הייתה ההתפתחות שלנו עד היום. עכשיו אתה מעורר על עצמך כוח אחר לחלוטין מלמעלה.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 04.02.2010

שאלה: האם האור המקיף - זו לא מיסטיקה?

תשובתי: מי יכול להסביר כיצד התינוק גדל ומתבגר? מדוע הוא לא נשאר כפי שהיה אתמול? פשוט התרגלנו לתופעה הזאת מניסיון, אבל אין לנו הסבר אחר לכך.

המדע יכול למנות את השלבים שעליו לעבור, בזה אחר זה, אבל הוא אינו מסוגל להגיד מדוע. המדע יכול להגיד מה מתרחש בתוך החומר, אבל הוא אינו רואה את הסיבה שנמצאת מחוץ לו, ודוחפת אותו להתפתח.

על התינוק פועל אותו האור המקיף שפועל על כל חלק אחר בבריאה, כמו גם על המקובל. הרי כל אחד צריך לעבור גלגולים רבים כדי להגיע למטרה הסופית.

לכן האור, הכוח העליון פועל בתוך החומר ומפתח מהחומר הדומם את דרגות הצומח, החי והמדבר. אחרת, החומר היה נשאר מת וללא כל שינוי.

אבל משום שיש מטרה והיא לפתח את החומר הזה - הוא מתפתח. אותה ההנהגה העליונה פועלת בעולמנו, אבל המדע אפילו אינו חושד בכך.

לכן עזבתי את המדע, כי זה הרי בדיוק מה שרציתי לדעת: מהיכן מגיע כוח החיות? היכן הוא נמצא - באטומים, במולקולות, במערכות כלשהן בתוך התאים?

המדע אינו חוקר את זה. ואם כך, אז מה הוא שווה, אם איננו יודעים את העיקר ואפילו לא מנסים לגלותו?

האור המקיף - זהו כוח עליון, שאותו לא ניתן לקלוט ולמדוד באף מכשיר. אנחנו רואים רק את התוצאות מפעולתו: התינוק מתפתח שנה אחר שנה.

הכוח, שמפתח אותנו משלב אחד למשנהו, נקרא האור המקיף - אבל הוא מכונה כך רק ביחס לאדם, שמושך את הכוח הזה בעצמו, באופן מודע, מתוך רצון להתפתח.

לעומת זאת, בעולמנו האור הזה פועל כאבולוציה טבעית, שנקראת "בעיתו". קטר האבולוציה זוחל במהירות שלו, הכוח העליון פועל בתוך החומר ודוחף אותו למטרה.

אם תיכנס לרוחניות, תוכל לחקור כל שלב באבולוציה, אפילו את תקופת הדינוזאורים, אם פתאום הדבר יעניין אותך - הרי כל הצורות הקודמות ידועות מראש וחייבות ללבוש את צורתן, בהתאם לשילובים השונים בין תכונת הקבלה וההשפעה.

רק היום התפתחנו למצב שבו אנו יכולים למשוך בעצמנו את כוח החיים, שנקרא האור המקיף.

מתוך שיעור על המאמר "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", 14.12.2009

שאלה: הרב לייטמן, עד כמה שהבנתי, הטבע מתפקד לפי חוקים מוגדרים ומוחלטים, ואנחנו יכולים לקחת ממנו רק את הנחוץ לקיומנו, ולא יותר.
לא מזמן סיפרו לי על להקת זאבים שתקפה עדר כבשים. הם טרפו 40 כבשים ונעלמו, מבלי שאכלו אפילו כבש אחד. אם הטבע מחזיק כל הזמן באיזון בדרגות דומם, צומח וחי, כיצד ניתן להסביר תופעה זו?
תשובתי: גם מצב כזה קיים אצל הטורפים, כי הם חשים ומרגישים על עצמם את הירידות והנפילות שלנו. כל העולם עולה או יורד יחד עם האדם.

שאלה: אם הטבע נמצא בהרמוניה, ועלינו להידמות אליו, על ידי התחברותנו ועל ידי הפסקת התחרותיות, למה החיות נלחמות כדי להשיג מזון ולשרוד, והצמחים נלחמים על מקומם תחת השמש? כיצד חוכמת הקבלה מסתכלת על תיאורית האבולוציה?
תשובתי: אלה תוצאות מהאגואיזם של האדם, כפי שרואים זאת מהסיפור התנכ"י - תקרא בספר התנ"ך.

רשומות קודמות בנושא:
אגואיזם והתנהגות של בעלי חיים
ושוב על סיבות הייסורים שלנו
פרוזאק לבעלי חיים?

לא ניתן להפריד בין העולמות. העולם שלנו, שבו אנו נמצאים - זו המדרגה האחרונה של כל העולמות, שבה אנחנו צריכים להישאר עד גמר התיקון. עלינו רק לשנות את היחס שלנו כלפיה, ואז היחס הנכון שלי ברמת העולם הזה ויחס נכון ברמת העולם הרוחני - זה מה שיבנה ממני את האדם.

ולכן איני יכול לעזוב את העולם הזה ולהיעלם לאיזה מנזר, איני יכול להתפלל מהבוקר עד הערב ולנתק עצמי מהחברה. אני חייב לעבוד וללמוד, להקים משפחה, להתחתן ולדאוג לילדי. אני נמצא ופועל בכל אותן מערכות שמקובלות בעולם הזה, בהתאם לגילי ולתקופה בה אני חי. ללא זה לא ניתן להתקדם! בעבר המקובלים אף לא קיבלו תלמידים שלא התחתנו. רב"ש (רבי ברוך אשלג) לא הרשה ללמוד גם לאלו שלא עבדו.

ולא חשוב כמה כסף יש לאדם - הוא חייב לעבוד, שתהיה לו תעסוקה. חייב להתמודד עם כל אותן הבעיות הרגילות שקיימות במשפחה, כמו לכל אדם רגיל, ולפרנס את משפחתו. ואם האדם מסרב להשתתף בכל המסגרות הללו של "תיאטרון החיים" - הוא לא יתקדם ברוחניות! כי זו הרי המערכת היחידה שקיימת. לכן אנחנו מחויבים לחיות בשני העולמות האלה בו זמנית.

שום דבר לא נברא סתם. נדמה לנו, שהעולם הזה מתפתח מהמפץ הגדול ובמשך כל זמן האבולוציה, ואילו ההתפתחות הרוחנית שלנו נפרדת. אבל זו מערכת אחידה ויחידה! ורק בתפיסת המציאות שלי היא נחלקת לשניים: לדומם, צומח, חי ומדבר שבעולם הגשמי, ולדומם, צומח, חי ומדבר ברמה הרוחנית.

חלוקה זו קיימת רק בתוכי, ואילו מחוצה לי - קיים רק אור עליון והרצון שלי. אני רק תופס בצורה כזאת, בשתי הרמות, את הקשר הזה בין האור לבין הרצון.

לא ניתן להפריד ולזרוק חצי מהכלי שלי, דווקא את אותה הקרקע שעליה אני עומד. לכן כל אחד חייב לדאוג גם לחייו הגשמיים הרגילים.

רשומות קודמות בנושא:
מהעולם הזה - לעליון
קשר בין רוחניות לגשמיות - מלמעלה למטה
לחבר את שני העולמות
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי, מציאות מדומה

dailymail.co.uk: לנשים אמידות נולדים יותר בנים. השערה זו מוכחת גם על ידי תיאורית האבולוציה: בתנאי מחייה טובים לאישה יש סיכוי גדול יותר להעביר את הגנים שלה לדורות הבאים דרך צאצאים ממין זכר, מאחר והם אלה שיוכלו לנצח במאבק ההישרדות.

תגובתי: הדבר נובע משורש רוחני, ממקור האור שהוא ז"א (זעיר אנפין), החלק הגברי בבריאה, ואילו החלק הנשי, המלכות שלו, מחכה למילוי ממנו.

ידיעות קודמות בנושא:
האם כדאי להתחתן עם עשירה?
למה הבורא ברא אישה?
אישה, גברים ותיקון הנשמה
ידיעות נוספות במדור: על זוגיות

מן העיתונות: מהפכה באבולוציה! שנים רבות הביולוגים סברו, כי קווי דמות ביולוגיים עוברים מדור לדור רק דרך הגנים. חקירה וניתוח של נתונים חדשים מראה, כי לדורות הבאים מועברים גם שינויים לא גנטיים של הגוף, הנרכשים על ידו במשך חייו. יותר מזה, ירושה מסוג זה (ירושה אפיגנטית) אנו רואים בכל מקום.

תגובתי: חוכמת הקבלה מדברת בדיוק על כך. הסביבה שלנו משפיעה על מחשבותינו ועל רצונותינו, שמצידם משפיעים על התנהגותנו, וההתנהגות משנה את הגנים של הדורות הבאים. ראה מאמר "החרות" של בעל הסולם.

נמצא, כי רצונותינו ומחשבותינו מעצבים את הצאצאים שלנו, ובמשך דורות רבים האדם הופך לתוצאה, לא רק של גנים התחלתיים, אלא גם של אורח החיים (רצונות ומחשבות) שאבותיו בחרו לעצמם.

הביולוגיה מראה לנו בכך, כי חוכמת הקבלה אינה מדע תיאורטי, כמו הפילוסופיה, אלא שיטה לשינוי מתוך בחירה, של האדם ושל העולם.

שיעורים על פי מאמר החרות
ידיעות קודמות בנושא:
המוח - העבד של הסביבה
אנחנו מתוכנתים!
אבולוציה לא על פי דרווין
ידיעות נוספות במדורים: חופש בחירה, גלגול נשמות

שאלה: למה תחת לחצים של מצבים קשים וסבל, לא יכול להתפתח באדם האינסטינקט של אהבה לזולת, כפי שזה מתרחש אצל בעלי החיים? הרי זה נראה הכי טבעי ואבולוציוני?

תשובה: אם בני האדם היו באותה דרגת התפתחות כמו בעלי החיים, באמת יכול היה להתפתח בהם אינסטינקט כזה, כמו לדבורים, נמלים ותאים בגוף. פתאום תא אחד בגוף מרגיש באופן כלשהו, שאם הוא לא יתחבר לתא אחר ואחר כך לתאים נוספים, הוא יפסיד את כוח החיות שלו. כלומר בתוך התאים, שהיו בפירוד זה מזה, הופיעה הכרת הרע: "כדאי לנו להתחבר, ובזכות זה נחיה הרבה יותר וטוב יותר ".

בתהליך ההתחברות התאים הבינו את יתרון האיחוד במידה כזאת כך שהחלו להתחלק לפי "התמחויות": חלק מהם הפכו לתאי לב, חלק לתאי ריאות וחלק לתאי מוח, כאשר כל איבר אינו מסוגל להתקיים בנפרד. כלומר כל איבר בטוח, שכל שאר האיברים ידאגו לו.

בעבר כל תא יכול היה להתקיים בפני עצמו, בתוכו. אבל באיחוד ביניהם הם גילו שהתמחות של כל תא בתפקיד מסוים מולידה קיום מושלם יותר. אלא שלשם כך כל אחד מהתאים חייב לוותר על החיים האישיים שלו, ולחיות את חיי האיבר כולו!

"…אני מוסר לך את חיי, כי אני מפסיק להיות הלב, עכשיו אתה תהיה הלב שלי, והוא המוח שלי, והאחר הריאות שלי ואני אהיה העין. אני מוסר לכם את חיי! הריאות נושמות, לעצמן הן כמעט ולא זקוקות לחמצן. אבל כל הגוף אינו מסוגל להתקיים ללא חמצן ואני בטוח לחלוטין שהראות יספקו לי חמצן, כי הרי אנחנו, כולנו - בערבות"!

כך תאים קטנים אוניברסאליים (תאי גזע) הפכו לתאים מסוגים שונים: תאי מוח, תאי ריאות ותאי לב, נוצרו איברים, והחלו להתפתח גופים חיים.

הביולוגים סבורים, שהתפתחות כזו נוצרה "מעצמה". אבל למעשה תהליך זה מתקיים על פי סדר יציאת "הרשימות", שהם גנים בעלי מידע, שמלכתחילה נבראו בטבע.

לאיחוד כזה אנחנו מחויבים להגיע עכשיו בחברה האנושית!

ידיעות קודמות בנושא:
ברוס ליפטון (ארה"ב): "כולנו כאחד"
נקודת המפנה בהתפתחות שלנו
האבולוציה - לקראת השגת הבורא

ידיעות נוספות במדורים: משבר עולמי, אדם הראשון

שאלה: איך ומנין נוצר החומר? אם לפי הקבלה תיאוריית דארווין שגויה, כיצד ניתן להסביר היווצרות של מינים שונים ובמיוחד מין האדם?

תשובה: החומר נוצר באופן טבעי, על ידי כניסה של ניצוץ האור העליון בצורה של פיצוץ לרמת העולם שלנו. תופעה זו שהתרחשה לפני כ- 15 מיליארד שנה קרויה בפיזיקה המפץ הגדול.
הניצוץ הזה הכיל בתוכו את כל החומר והאנרגיה של העולם שלנו. בתלמוד עשר הספירות, בספר הזוהר ובספר "עץ החיים" של האר"י, שנכתבו לפני מאות שנים, מדובר על היווצרותה של המדרגה התחתונה מן המדרגה העליונה באותו אופן.
הניצוץ הכיל בתוכו את כל המידע על ירידתו מלמעלה למטה, והוא ממשיך להתפתח תוך כדי מימוש מידע זה. כתוצאה מכך בעולם שלנו הניצוץ הזה מפתח את היקום ואת האדם, המחויב להשיג בהתפתחותו את המצב ממנו יצא הניצוץ. הדבר מושג ע"י "עלייה" של האדם במהלך התפתחותו ב-125 מדרגות, מהאגואיזם לתכונת הנתינה ואהבת הזולת.

פוסטים קודמים בנושא:
בן כמה העולם שלנו?
האבולוציה - לקראת השגת הבורא
רשימות וההיסטוריה האנושית

שאלתה של גל אלמוג: אני מורה ומלמדת כעת את נושא הבריאה, לאחר לימוד בראשית א' אנו מתכוננים ללמד את תיאוריית המפץ הגדול. כיצד ניתן ליישב את הסתירה כביכול בין בריאת העולם, לפני 5600 שנה ובין זמן המפץ..מיליארדי שנים.

תשובתי: המפץ הגדול אירע לפני 14 מיליארד שנה. סיבתו: ניצוץ של האור העליון הגיע לרמתו הנמוכה ביותר במעטה של אגואיזם. הניצוץ הכיל בתוכו את כל החומר והאנרגיה של העולם שלנו, שמהם התפתח אחר כך כל היקום.

לפני כ- 4 מיליארד שנה, כתוצאה מהתעבות חלקיקים, הופיע כדור הארץ. במשך כמה מיליארדי שנים כדור הארץ התקרר, עד שנתהוותה האטמוספרה והחיים (ראו בעל הסולם, עיתון "האומה"). אין שום דבר מקרי. כל הפעולות הן תוצאה של יישום המידע, שנמצא באותו ניצוץ אור ראשוני.

לאחר הטבע הדומם, הופיע הצומח, החי והאדם, הכל לפי הסדר. כמו בתיאוריית דארוין, אלא שסיבת ההופעה של כל פרט בטבע היא לפי המידע שהיה מושרש מלכתחילה בניצוץ האור. כלומר בתוך ניצוץ האור, מלכתחילה היה מוטבע כל המידע אודות היקום שלנו.

בפרשנות שלנו לאבולוציה, על פי הצורה החיצונית שאנחנו רואים, כלומר הופעת מין שהתפתח ממין אחד, ושממנו התפתח מין נוסף, אנחנו לא מפרשים נכון את האבולוציה, שהיא למעשה תהליך התגלות (התפתחות) של נתוני מידע (גנים), הנקראים בחוכמת הקבלה "רשימות".

האדם התפתח מהקוף, כפי שכותב האר"י בספר "עץ החיים", לפני מאות אלפי שנים. (ראה ספר תלמוד עשר הספירות, חלק ג). אבל האדם הראשון שהשיג את הבורא נקרא "אדם", מהמילה "אדמֵה" לבורא, כלומר, דומה לבורא, השיג את הבורא לפני 5769 שנה.
את התאריך הזה אנחנו מציינים כראש השנה, וממנו מתחילה ספירת השנים לפי הלוח העברי. כי החל מתאריך זה, במשך 6000 שנה, כולנו מחויבים להשיג את דרגת הבורא כלומר תיקון מלא לאגואיזם.

ידיעות קודמות בנושא:
מאיץ חלקיקים - החור השחור - סוף העולם
האבולוציה - לקראת השגת הבורא
רשימות וההיסטוריה האנושית

The Guardian: על פי תוצאות הסקר "להציל את דארווין" שנערך בבריטניה:50% מהנשאלים אינם מאמינים בתיאוריית האבולוציה של דארווין. 12% מהם מאמינים בתיאוריית הבריאה המושכלת, שטוענת כי אבולוציה לבדה אינה מספיקה. 10% בטוחים, כי העולם והחי שבו נבראו ע"י אלוקים (תאוריית הבריאתנות Creationism). שאר הנשאלים אינם יודעים מהו מקור החיים.

תגובתי: החיים יאלצו אותנו לברר. הרי השאלה "מאין אנחנו", קשורה לשאלה "מי אנחנו" ו"בשביל מה אנחנו". והרי שאלות אלה מתעוררות יחד עם השאלה על משמעות הסבל, שאלה שבקרוב לא תשאיר אף אחד אדיש לצורך למצוא את התשובה עליה.

ידיעות קודמות בנושא זה:
אבולוציה לא על פי דרווין
קריסת הדרוויניזם המעשי
אבולוציה? - לא! גילוי התוכנית!
קבלה ותאוריית האבולוציה של דרווין

TimesOnLine: הוותיקן הודה בצדקתו של צ'רלס דארווין בכך שהאדם התפתח מהקוף. נציג רשמי של הכנסייה ציין, שתיאורית האבולוציה אינה סותרת את האמונה הנוצרית. "במושג אבולוציה אנחנו מתכוונים לעולם, שנוצר על ידי אלוקים" - כך הודיע הארכיבישופ ד. רווסי, שאחראי על נושאי התרבות בוותיקן.

תגובתי: אף אחד לא התפתח מאף אחד, אלא כולם התפתחו מתוך הרשימות שלהם. נתונים אינפורמטיבים בשרשרת ההתפתחות, שהתגלו לפי סדר מקטן לגדול, הולידו את כל הקיים.
לכן מול עינינו, שאינן רואות את שרשרת הרשימות, מצטיירת תמונה של מינים שהתפתחו "זה מזה", כאשר למעשה הם התפתחו "זה אחרי זה". הסבר על העניין כבר ניתן לפני אלפי שנים. ראו תלמוד עשר הספירות, חלק ג'.
העולם נברא על ידי הבורא, על ידי הטבע, במידת התפתחות והתגלות הרצון, שהוא חומר הבריאה היחידי. הרצון בעצמו, בהתאם לתכונות שלו, מלביש על עצמו לבושים חיצוניים כמו קליפה גופנית. לנו, שלא מרגישים את כוחות הרצון, נראות לעין רק הקליפות החיצוניות, ונראה לנו שהן מולידות אחת את השנייה.

פוסטים קודמים בנושא:
אבולוציה? - לא! גילוי התוכנית!
האצת קצב ההתפתחות
קבלה ותאוריית האבולוציה של דרווין
היסטוריה - גילוי הרשימות

דעתו של המדע הקלאסי:
רק יצורים ביולוגיים יכולים להיחשב לחיים ובעלי תודעה. רק מה שניתן להוכיח בעזרת ניסוי נחשב לממשי. לכן הדברים הבאים אינם יכולים להיחשב לממשיים: אלים, נשמה, רוח, חלומות, מחשבות, רגשות ועוד היבטים שונים של התודעה, היוצאים מגבולות הפסיכולוגיה.

היקום מורכב מחומר דומם ומאנרגיה חסרת-תודעה. השינויים בו מתרחשים באופן מקרי - החומר מתגבש לאטומים, מולקולות וכו', בהתאם לחוקים פיזיקליים מסויימים. החיים נוצרו באופן מקרי, כמו שמתאר זאת דארווין. היקום נוצר כתוצאה מהמפץ הגדול. היקום יפסיק את קיומו ברגע שתיגמר האנרגיה שנפלטה ע"י המפץ הגדול - אז יגיע שלב של "מות החום" של היקום, כאשר ייפסקו כל השינויים.

הדעה המודרנית:
הטבע הוא גוף חי המסוגל לארגן את עצמו בכוחותיו. הוא בעל תודעה, מרגיש, מקושר בחיבור הדדי על כל רמותיו - החל מחלקיקים תת-אטומיים ועד כוכבי לכת שלמים וכל היקום כולו, מהתודעה האנושית ועד התודעה הקוסמית. המשך קריאה

מדענים מאוניברסיטת אופסלה (שבדיה) הגיעו למסקנה, כי החלק המשמעותי של השינויים הגנטיים, שאחראים על תכונות מסוימות של האדם, נגרמים על ידי קיבוע של מוטציות רעות ולאו דווקא על ידי מנגנון הברירה הטבעית.

חוכמת הקבלה מסבירה, שהאבולוציה (ההתפתחות המתמדת של היקום) היא תהליך התגלות (התפתחות) של נתוני מידע (גנים), הנקראים בחוכמת הקבלה "רשימות", שכל הזמן מעוררים אגואיזם עוד יותר גדול בכל רמות הטבע (דומם, צומח, חי, מדבר). אגואיזם המתלבש בין היתר בצורות חיצוניות כמו דומם, צומח, חי ומדבר, בכל הגוונים שלהם.

פוסטים קודמים בנושא:
קריסת הדרוויניזם המעשי
האבולוציה אינה יכולה לחזור לאחור
אבולוציה? - לא! גילוי התוכנית!
קבלה ותאוריית האבולוציה של דרווין
היסטוריה - גילוי הרשימות