נראה לנו שנעים לקרוא את ספר זוהר בנחת, בלי להשקיע מאמצים. אבל עלינו להבין שישנה נחיצות רבה שנדרוש על כל מילה ומילה כוונה. אין הדבר פשוט, אני לא צריך להסכים עם המצב שבו המילים עוברות לי ליד האוזן, עליי לראות בכל מילה הזדמנות לפרוץ פנימה לתוך הטקסט, כאילו המילה היא פתח לעולם חדש. כשאני קורא, כל מילה צריכה לשמש בעיניי כגומחה שעליי למלא אותה בכוונה, באיחוד, בקשר. אני מתבונן ומחפש מה יכולה להוסיף כל מילה לקשר הזה.

רק בדרך זו צריך לקרוא את ספר הזוהר. אז יגיע האור שיחבר את שתי התכונות המנוגדות: אברהם ויצחק וכל מה שכלוא ביניהם, לתכונה אחת של הקו האמצעי שנקראת יעקב וישראל. התכונה הנפלאה של ספר הזוהר מורכבת דווקא בקו האמצעי, שהודות לו כל הטוב והרע מתחברים יחד. דווקא בחיבור הנכון ביניהם אנחנו מגלים את הבורא - המקור לכול.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
זמן ההכנה

שאלה: מהו ההבדל בין המצב של "שבע שנות רעב" והמצב של "שבע שנות שׂובע", כיצד הם באים לידי ביטוי לכל אדם בעולם?

תשובתי: "שבע שנות שובע" (שבע השנים הטובות) הוא הזמן שבו האנושות שאפה להשיג פריחה ושגשוג. אנחנו רצינו להשיג בעזרת מהפכות טכנולוגיות, מדעיות, חברתיות, פוליטיות וסוציולוגיות, את החיים הטובים.

עד לפני מספר שנים האמריקאים עוד צעקו שהם המוצלחים ביותר, ושהחברה שלהם היא חברה צרכנית מצוינת. ככל שהאנשים צורכים יותר, כך טוב יותר. פתאום מתגלה שעל ידי כך הם הורסים את עצמם ואת כדור הארץ, ושלא ניתן להמשיך בדרך הזו. לכל דבר יש גבול.

כאשר הייתי ילד אמרו לי, שכאשר אני אגדל אני אעבוד 4 שעות ביום במקום 8, ובשאר הזמן אני אתפתח מבחינה תרבותית, יהיו לי חודשיים חופש בשנה, ושהילדים שלי יקבלו חינוך נפלא ויהיו מפותחים מבחינה תרבותית. במקום זה האנשים עובדים כיום 12 שעות ביום, ובקושי יוצאים לחופשה. החינוך והתרבות נמצאים במשבר נוראי, המשפחה נהרסת, רוב האנושות נמצאת במצב של ייאוש, דיכאון וזקוקה לתרופות נגד דיכאון וסמים. הגענו למצב שבהן "שבע שנות שׂובע" הסתיימו והחלו "שבע שנות רעב" (שבע השנים הרעות).

המצב הזה מביא אותי להחלטה שאינני מעוניין להמשיך בחיים האלו. אז מה עליי לעשות? מול אותה ההחלטה ניצבו בני האדם בבבל העתיקה, כאשר התפרץ שם האגואיזם. אברהם דיבר אליהם ואמר: מטרת הבריאה היא להביא אותנו להידמות לבורא. אל תברחו מהמשימה שלכם. אתם תחזרו שוב, על ידי ייסורים וכפייה, למצב הזה בעוד ארבעת אלפים וחמש מאות שנה.

וכך זה קרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

שאלה מהבלוג בעברית: בעבר אמרת שנשים אינן יכולות לקבל החלטות. השבוע מינית דירקטוריון שמונה שתי נשים שאני מעריכה מאד, דרך אגב. לא ברורה לי הנקודה, אם נשים אינן יכולות לקבל החלטות, כיצד יושבות נשים בגוף כל כך חשוב שתפקידו "קבלת החלטות"?

תשובתי: מה שאמרתי בעבר זה שנשים לא יכולות לקבל החלטות לבד. הן צריכות לקבל החלטות יחד עם הגברים. כך גם הגברים, נשים עוזרות להם לקבל החלטות. לא סתם נאמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה".

אני אשמח שיצטרפו עוד נשים וגברים לדירקטוריון הזה, בתנאי שידעו להחליט החלטות חברתיות על ידי כך שידעו לבטל את עצמם, לוותר על עצמם ולקבל החלטה עם האחרים.

הדירקטוריון הוא כמו משפחה: אמא ואבא - מחליטים יחד עבור הילדים, כלל החברה.

ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו
רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, השל"ה הקדוש, מאמר ראשון, דף ל'

כשעוסק בחיבור זה מעוררים כוח הנשמות וכוח הצדיקים ההם עם כוח משה רבנו ע"ה… כי בהיותם מתעסקים בו הם מחדשים האור המחודש שנתחדש בעת חיבורו, ומזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחילת חידושה אז, וכל העוסקים בה חוזרים ומעוררים אותו התועלת ואותו האור הקודם שגלה רשב"י וחבריו בשעת חיבורו.
אור יקר, שער א', סימן ה'
הבעש"ט ציווה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמרי זוהר.
ר' יצחק בר ישעיה עטיה, דורש טוב, ענין זוהר

לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזוהר וכתבי מר"ן האר"י.
ר' יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, דברים נ"ח

הספר הקדוש הזוהר שהוא מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח.
ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, בני יששכר, מאמרי חדש אייר, מאמר ג', אות ד'

רק בימי רשב"י, אחרי י"ג שנה אשר היה במערה, נפתחו שערי החכמה עליו, להאיר לכל ישראל עד קץ הימים.
ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, אדיר במרום, עמוד י"ג

הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה.
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות ס"ט

כשעוסק בחיבור זה מעוררים כח הנשמות וכח הצדיקים ההם עם כח משה רבינו ע"ה… כי בהיותם מתעסקים בו הם מחדשים האור המחודש שנתחדש בעת חבורו, ומזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחלת חדושה אז, וכל העוסקים בה חוזרים ומעוררים אותו התועלת ואותו האור הקודם שגילה רשב"י וחבריו בשעת חבורו.
הרמ"ק, אור יקר, שער א' סימן ה'

לימוד התיקוני זוהר הקדוש… מטהר הגוף והנשמה וסגולתו לקרב הגאולה במהרה בימינו.
ר' אפרים בן אברהם ארדוט, מטה אפרים, קצה המטה, סעיף קטן כ"ג

שיתחזק כל בר ישראל ללמוד בזוהר הקדוש אף שיעבור עליו כמה נסיונות להפריד אותו חלילה מללמוד בזוהר הקדוש וכן אם עבר עליו כמה נסיונות מבני אדם המגושמים בחומר שלהם שהם ליצני הדור רחמנא ליצלן והוא יושב ביניהם כשושנה בין החוחים… שיתחזק בעל נפש מישראל הרוצה לדבק בדביקות הבורא ברוך הוא… אף על פי שנראה לו במקצת איזה פעמים שהוא כשושנה בין החוחים אל ישגיח על זה חזק ונתחזק בכח האין סוף ברוך הוא וברוך שמו.
הרב אליעזר בר שם טוב פפו, דמשק אליעזר, בהקדמה דרך הקודש אות י"ב

כתוב בספר הקנה ושבתם וראיתם בין צדיק וגו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, עובד אלקים היינו העוסק בתלמוד ובזהר, לא עבדו, העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר.
ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, מעין גנים פרק א'

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, אשה כי תזריע, אות קטז

נושא: כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם באדם (05:50)

"איתא בזוהר ויקרא פרשת תזריע דף מ' תא חזי דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי וכו', הדא הוא דכתיב וייצר ה' אלקים את האדם, בשם מלא, כמה דאוקימנא, דאיהו שלימותא דכלא וכללא דכלא וכו', וכל מה דלעילא ותתא וכו' כלילן בהאי דיוקנא. עש"ה. הרי מפורש, שכל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם אינם רק בשביל האדם"

המשך קריאה

זוהר: פרשת מצורע, סעיף ח': כשבא הבוקר, כל הצבאות והמחנות של מעלה משבחים להקב"ה.

בוקר נקרא מצב שבו אני מעריך את תכונת ההשפעה. עכשיו אני מבין, יודע ומרגיש שההשפעה היא הדבר הגדול ביותר.

קודם הסתכלתי על אהבה, השפעה, קשר עם אחרים - והכל היה נדמה לי כחושך, מאחר ולא הרגשתי מזה שום תועלת: "מה אני מרוויח מזה?! אין בזה שום הגיון, למה אני צריך לעשות את זה?!" כל זה נראה לי חסר טעם. ובכל זאת המשכתי בהתמדה ללמוד, לעבוד בקבוצה, ואז השפיע עליי המאור המחזיר למוטב. זה נקרא עבודה בלילה.

ואז מגיע מצב חדש ומתחילה להתעורר באדם תכונת השפעה, כוונה להשפיע. זה אומר שבשבילו בא הבוקר. כל אלו הם המצבים הפנימיים שלנו, ולא שינויים חיצוניים.

אז כמה שערים נפתחים לכל הצדדים (ולימין ולשמאל). והשער של אברהם, החסד, נפתח בכנסת ישראל, המלכות, לזמן לכל בני העולם להנות מהחסדים.

מתחילים מהחסדים. כיצד האדם משיג את הבוקר? - קודם כל הוא מתקן עצמו בתכונת חסד, ואז רואה את אור הבוקר - אור חסדים. לכן תפילת שחרית נקראת "אברהם".

כמ"ש, ויטע אשל, בבאר שבע. כי המלכות נקראת באר שבע, ואברהם נטע בה אילן החסד.

כל השינויים, שאנחנו רואים: יום, לילה, שמש, ירח - מתרחשים רק ביחס לאדם. על ידי התהליכים הפנימיים שלנו אנחנו מעוררים את הכוחות האלה זה אחר זה, או את כולם יחד וכך מרגישים את זרימת הזמן.

"וזרח השמש" - זה אומר, שהאדם מסוגל לגלות את אור החכמה, המלובש באור החסדים. אם אני יכול לגלות רק אור החסדים - זה עדיין בוקר, לפני זריחת השמש. אם אינני מסוגל לגלות אפילו את אור החסדים בהתאם לרצונות שלי, זה נקרא לילה. גם עכשיו אנחנו נמצאים באוקיינוס אין סופי של אור חכמה, אבל אין לנו רצונות של השפעה, חסדים, לכן אנחנו לא יכולים לגלות שום אור.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 06.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
החושך המלא באור!
כל החיים – בין שני אורות

שאלה: למה בחכמת הקבלה מדובר על המזלות, האם היא קשורה לאסטרולוגיה?

תשובה: ומהיכן האסטרולוגיה לקחה את המושגים האלו אם לא מחכמת הקבלה? עוד אברהם השתמש במונחים האלו.

כל המערכת שלנו בכל הדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר מקבילה למערכת של העולמות העליונים, מהיכן שיורדים הכוחות ומוטבעים בעולם שלנו בכל הדרגות. לכן בכל מערכות הכוכבים שבשמיים אנחנו רואים את אותם היחסים, הבנויים לפי אותם החוקים, בהתאם ליחס בין ענף לשורש.

הבעיה היא רק בגישה! כי הרי כתוב על אברהם שהוא היה יוצא בלילה להביט על הכוכבים ושואל את עצמו, האם אני נמצא תחת שליטתם או שיש כוח עליון, שנמצא מעליהם? אם אני נמצא תחת שליטתם, אני חייב להשתחוות לכוכבים. ואם יש כוח עליון מעליהם, אז הכוכבים האלה, הם לא יותר מאשר סימנים. למרות שהם סימנים נכונים למה מתרחש במערכת העליונה שמעליהם, עבור אלו שיודעים לקרוא בהם. כי הרי כל המאורעות מתרחשים במקביל בכל המערכות (העולמות), מלמעלה למטה. צריך רק לדעת כיצד לקרוא זאת.

אבל האם כל המומחים האלה באסטרולוגיה אכן מבינים? אם הם היו כמו המן, שעליו כתוב שהוא היה אסטרולוג גדול, אז היה מעניין אותנו לשמוע מה יספר לנו אסטרולוג כזה! כי הוא היה בהשגת הבורא!

האדם שמעוניין להשיג את האמת, שואף מעל לכוכבים והמזלות.

לכן אנחנו מסתכלים על הסימנים השמימיים רק כעל סמלים, על הדגמת הכוחות היותר עליונים, בכדי להשיג את הכוח שמנהל את הסמלים האלו, להתחבר איתו, ולעלות לדרגתו. הסימנים שבשמיים בנויים בדיוק כמו הסימנים של זעיר אנפין ב"שמיים", שמהווה את הבינה. וכל הכוכבים שבשמיים זה הקשר בין בינה וזעיר אנפין, וכאשר הם משיגים את ספירת היסוד, אז משם הם משפיעים עלינו. מי שיודע לקרוא את "ספר השמיים" הזה, הוא יבין את הסמלים האלו.

אבל למה עלינו להבין את הסמלים האלו? - המיקוד ותשומת הלב שלנו צריכים להיות מעל לכוכבים והמזלות - להסתכל על הכוח שמנהל אותם. ולכן חל איסור לעסוק באסטרולוגיה, מאחר וזה מפריע להשיג את מטרת הבריאה. כי העיסוק בזה לא מביא למטרה, אלה מסיט ממנה.

אם האדם עולה להשגת המערכת העליונה, אז הוא מבין את כל הסימנים וכיצד הם משתקפים למטה. אבל אין זה מעניין אותו, כי הרי כל עבודתו נעשית עם הכוחות העליונים, אשר משפיעים על הנשמה בצורה ישירה. הסימנים המכאניים שבעולם שלנו לא מעניינים אותו, כי הם סתם מדגימים ברמה הנמוכה ביותר את מה שכבר קרה למעלה. ואפילו, מה שאמור להתרחש בעתיד, כבר ירד והתגשם, רק אנחנו עדיין לא מרגישים זאת על עצמנו.

אין שום תועלת לגלות את העתיד, כי הרי בזה אנחנו לא יכולים לשנות את גורלנו. אם אתה רוצה לשנות את גורלך - תעלה לדרגת הגורל, לדרגת המזל - דרגת האור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד לנהל את הגורל
על אסטרולוגיה וגילוי עתידות
קבלה, אסטרולוגיה ומערכת גלובלית

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת מקץ, אות קסא

נושא: אברהם אבינו היה ראשון החוקרים לגלות, אשר יש כח אחד, הכלול מכל המציאות, ומכל הזמנים, והכל נמשך ויוצא מתוכו (26:20)

"אבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם… הִתְחִיל לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ… וְלַחְשֹׁב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהָיָה תָּמֵהַּ: הֵיאַךְ אִפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַגַּלְגַּל הַזֶּה נוֹהֵג תָּמִיד, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַנְהִיג; וּמִי יְסַבַּב אוֹתוֹ, לְפִי שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיְּסַבַּב אֶת עַצְמוֹ. וְלֹא הָיָה לוֹ לֹא מְלַמֵּד וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר, אֵלָא מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים בֵּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַטִּפְּשִׁים… וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט וּמֵבִין, עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק, מִדַּעְתּוֹ הַנְּכוֹנָה; וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אֶחָד, וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל, וְהוּא בָּרָא הַכֹּל, וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱלוֹהַּ חוּץ מִמֶּנּוּ"

המשך קריאה

כאשר אני מסביר את הכתוב בספר הזוהר, אני מצייר נוסחאות ושרטוטים, אך אולי מישהו מעוניין בהסבר יותר רגשי. אבל כאשר אני מסתכל על השרטוטים האלה, הם מלאים עבורי ברגש: בינה, מלכות, יסוד - יוסף באמצע, יעקב - תפארת, אברהם, יצחק. הרי הכוחות האלו הם בעלי עוצמה, עולם שלם עם המון פרטים! רק אתם בינתיים לא מבינים אותם.

מוזיקאי מסתכל על כל מיני תווים המצויירים על הנייר, וכבר שומע במוחו את המוזיקה מתנגנת. רופא מסתכל על צילום רנטגן והוא יודע מייד מה הבעיה האיומה שמופיעה בתמונה. עדיין איננו יודעים כיצד להבין את השפה של הזוהר, ולכן איננו מגיבים כלפיה בשום צורה. אך בהדרגה אנחנו נתקרב להרגשת הרוחניות (בעל הסולם הוסיף לטקסט המקורי של הזוהר הסבר בשפת הקבלה, במונחים של פרצופים וספירות. ובהדרגה אנחנו מרגישים, שזה אותו הדבר).

לאט לאט כל מילה בספר הזוהר תהדהד בתוכנו ותיצור שם תזוזות גדולות. צריך רק לחכות…

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 01.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
להשתדל לראות…
מסע לעולם הרגש
בראשית הייתה המילה…

האם עוזר חיפוש שכלי?

קליפים נוספים:

על יגיעה אין ויתור

לא זוהר כלום

מי אחרי המילים?

חשבתי משהו אחר

מתוך ספר הזוהר: "כי ישרים דרכי ה'", ודרכיו - אמת. לכן, "הצדיקים ילכו בדרכי ה'", הרי כל אחד שמתקן את עצמו והולך בדרכי התורה אינו סוטה ימינה או שמאלה. "והחוטאים ימעדו בדרך זו".

בפסוק הנ"ל לא מדובר על העולם הגשמי, אלא אך ורק על הנשמה שלי, כלומר, האם אני משתמש בכל האמצעים, ומשתדל בכל כוחי למשוך אליי את המאור המחזיר למוטב, כדי להתאחד עם הבורא.

ברגע שמתעורר בי רצון ללכת בדרך הישר, אני מתחיל להרגיש פעם לילה ופעם יום. כלומר מתעוררים בי "חוטאים" רשעים, שמספרת עליהם התורה כמו: עשו, בלעם, בלק, אחשוורוש, הנחש הקדמון ופרעה, ומצד שני מתעוררים בי ה"צדיקים" כמו: אברהם, יצחק, יעקב ודוד. כלומר אני שוקע במצב של חושך, פחדים, מלחמות, אסונות או שמתעורר ומשיג הצלחות ומתקדם קדימה.

בדרך הרוחנית אני מבצע הרבה "חטאים", מכיוון שאני צריך לגלות את כל הרצונות האגואיסטיים הלא מתוקנים שלי, ולהרגיש עד כמה שהם מנוגדים למטרה הרוחנית. ורק אז מתגלה לי האור שמתקן אותם והופך אותם לצורת השפעה.

הרי לא קיים ברשותינו חומר שנלמד ממנו מה עשה עבורינו הבורא, וכיצד הוא פועל בתוכינו. רק על ידי הרצון ליהנות ומתוך החללים הריקים שבתוכנו מתפתח בנו הרע, ואז בעזרת האור אנו הופכים את הרע לטוב.

כלומר, תחילה אתה מוכרח לחטוא, להיות נגד כולם ונגד הבורא. ואז, להגיע להבנה שבסך הכל אתה משתמש ברצון שלך ליהנות מהרע שלך והאגואיזם הממלא אותך הוא זה ששולט בך. מצבים אלו נקראים "מצבים עליוניים" והם באים לאדם, כשהוא מוכן לראות את הרע שבו והוא אינו סוגד לו אלא מבין ומרגיש אותו.

לכן ה"חוטא" נקרא מי שעובר דרך כל המצבים הללו, וה"צדיק" נקרא מי שמתקן אותם. על זה נאמר בתורה, הלוואי ונהיה כאותם "חוטאים" ורשעים.

בזמן שהאדם מבין ומרגיש את הרע שבו, מאיר עליו אור מיוחד המאפשר לו לראות ולזהות את החושך שנמצא בתוכו. המצב הזה זהה למצב שלפני חג הפסח כשהאדם בודק את החמץ לאור הנר בזמן שיורד לתוך המרתף החשוך שבו ומתחיל לבדוק היכן נמצא החמץ והיכן האוכל הכשר לפסח. כלומר, בפסח רק הכלים של ההשפעה כשרים, וכל השאר אסורים. ולכן, דרוש לנו לפחות אור קטן של נר, כדי לרדת לתוך המחילות החשוכות של עצמנו ולבדוק את מצבנו. כך אנו מכינים את עצמנו ליציאת המצרים שלנו. כלומר על ידי גילוי הרע שבתוכנו ועל ידי המירוק שאנו עושים בנפשנו, אנו עושים צעד כלפי מעלה וכך יוצאים מהגלות לעולם העליון.

מתוך שיעור ערב מספר הזוהר, 26.12.2009

ראה מאמרים קודמים בנושא:
החושך המלא באור!
כל החיים - בין שני אורות
"שלחני כי עלה השחר"

אומרים שהכל נמצא בתוכי, כל האנשים והמציאות כולה. אבל מצד שני, אומרים לי שעליי להתחבר עם נשמות אחרות אשר קיימות אי שם מחוץ לי. יוצא שיש כאן פיצול כלשהו, ועדיין איננו יודעים כיצד להתמודד עימו.

מובן שספר הזוהר יתקן ויפתור את כל הבלבול שלנו, עלינו רק לקרוא ולנסות לחדור לתוכו. כשמשתוקקים לפתוח את הנשמה ולדמיין שכל העולם נמצא בתוכה, אנו מתחילים להבין את הנחיצות בקשר בין הנשמות. אז אנחנו מחפשים אנשים שמשתוקקים כמונו למטרה הרוחנית, ומנסים להגשים הלכה למעשה את המערכת שבה נגלה את הבורא. וכשהרוחניות תתגלה לך במקצת באופן ראשוני, יהיה לך ברור כיצד האחד קשור לשני.

כעת אתה תופס את המציאות רק מצד מסויים שהוא חסר ערך ושקרי. אינך יכול לדמיין את הצד האחר של המציאות ואת הקשר ביניהם. לכן, ככל שאנו לומדים יותר אנו מתבלבלים יותר, וזה דבר טוב, כי זו הדרך להבנה. עלינו להתבלבל על מנת להבין אחר כך שמקלקול יבוא תיקון. אך בינתיים עלינו לדמיין שהלימוד הוא זה שמפתח את הנשמה האינדיבידואלית שלנו, ובעבודה המעשית זה עם זה, אנו מנסים לאחד את הנקודות שבלב למען מטרה אחת - גילוי הבורא.

עבודה בקבוצת מקובלים

אני מחבר את כל הנקודות שבלב, אני רוצה ליצור מהן קבוצת מקובלים, כנסת ישראל (ישר-אל). בכל אחד מאיתנו ישנו עוד חלק מהרצון האגואיסטי מלבד הנקודה שבלב, ואנו מוכנים לוותר עליו על מנת להתחבר. כי במידת האיחוד בינינו, ברצון המשותף הזה, בהתאמה לרצון לאחדות והערבות ההדדית, אנו מרגישים את האור העליון, הבורא, תכונת ההשפעה שמובילה אותנו.

עבודה אינדיבידואלית עם ספר הזוהר

אני רוצה לגלות בתוכי את הבורא ואת כל חלקי הנשמה שלי: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות והקשרים שביניהם. התכונות האלו נקראות: אברהם, יצחק, עשו, ישמעאל, יעקב ושנים עשר בניו, יוסף, דוד ושלמה. כוחות הטוב והרע מתלבשים עליהם מכל הכיוונים: איוב, פרעה וכו'. עליי לדמיין את הפרצוף הרוחני לא סתם כשלושת הקווים, אלא כרב-גוני. כמו שבגוף האנושי קיימות מערכות רבות ושונות: מערכת הלימפה, המערכת העצבית, מערכת זרימת הדם ומערכות רבות אחרות שעדיין איננו יודעים עליהן, שדרכן זורמים אנרגיה, נוזלים וחומרים כימיים.

בגוף הרוחני יש הרבה יותר מערכות, ובהסתכלות על תכונה כלשהי אנחנו נראה שקיימים קשרים נוספים, בצורות שונות וברמות שונות. ברור שאיננו מסוגלים ללמוד את הכל עד שלא נרגיש זאת באמת. דרוש לנו רק רצון להיות בכל זה, לחיות את המערכת השלמה שכולה פועלת בהשפעה. שם בפנים נמצאים הבורא והנברא - הכל בתוכה, ואני מתייחס אליה לפי העיקרון "אדם הוא עולם קטן". אין מדובר על העולם שלנו ועל גופים פיזיים. "אדם" זה אני, ו"עולם קטן" זהו ספר הזוהר והסיפור שבו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 17.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
הגדרות עיקריות

שאלה: מה זה רצון ומה זו תכונה? מה ההבדל בין רצונות לתכונות?

תשובה: רצון הוא חומר הבריאה שתמיד מקבל, ואין מה להוסיף על כך. תכונה היא צורה שהחומר הזה (הרצון) מקבל, כיצד הוא פועל ומה ברצונו להשיג כתוצאה מכך. כלומר, מה כוונתו ומטרתו: לעצמי, לאחרים, או לבורא. למרות שהחומר הוא רצון ליהנות, יש ביכולתו לבצע פעולות שונות ולהימצא במצבים שונים בהתאם לתנאי הסביבה. נניח שאני, תכונת "אברהם". למרות שהיא כולה תכונת השפעה, אין לי אפשרות להשפיע כיוון שאני נמצא תחת שליטה של מישהו. אולי אני נמצא בסביבה שאין למי להשפיע, או הסובבים אותי אינם רוצים שאשפיע להם.

זה נקרא תכונה. תכונה מסמלת רצון ליהנות הפועל בצורה חיצונית מסויימת בהתלבשות עליה. ישנן עשר ספירות עיקריות, וכל השאר הן צורות ותכונות המולבשות עליהן. כשאנו קוראים בספר הזוהר, אנו מגלים בתוכנו תכונות שונות. איוב, פרעה, בורא, כל התכונות הללו הן לבושים לרצון לקבל שלי, כל שביכולתי לדמיין לעצמי הוא רק רצון ליהנות. לכן, עבורי הבורא הוא סוג מסויים של רצון ליהנות, שהוא העליון, הזוהר, הנעלה, הנפלא, שמשפיע לכולם. בכל אופן, איני מסוגל לדמיין אותו לעצמי בצורה אחרת. אין לי חומר אחר מלבד הרצון לקבל. בהדרגה, במידת המאמץ שאנו משקיעים כדי לגלות את התכונות הללו בתוך עצמנו, פועל עלינו אור מקיף. המערכת כולה מתחילה להתבהר בתוכי יותר ויותר, ואני מתחיל לתפוס את התכונות הללו בצורה נכונה. נחוצה רק סבלנות - שום דבר אחר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 17.01.2010

לפעמים ספר הזוהר מדבר על משהו שכבר ידוע לי על מבנה הנשמה שלי - צד ימין או צד שמאל, חסדים, חכמה, כהן, לוי, ג' קווים, בינה, זעיר אנפין, מלכות.

המערכת הזו כבר מובנת לי, היא מצטיירת לי בצורת תמונה, תרשימים, שרטוט ואני משתדל לזהות אותה בתוכי. לאחר מכן, אני צריך לדאוג למצוא בתוכי איזו תגובה רגשית. כל מילה "ימין", "שמאל", "כהן", "לוי", "דוד", כל קביעה צריכה להיות מקושרת אצלי עם איזו הרגשה. אני צריך להשתוקק לגלות ולהרגיש.

כאשר לא מופיעים בתוכי שום רגשות, אני בכל אופן צריך לתאר לעצמי את כל זה בצורה של איזו מערכת: חסד, גבורה, תפארת, כהן, לוי, ישראל, אברהם, יצחק, יעקב, נצח, הוד יסוד, מלכות, אוסף של נשמות ישראל, וכו'. אני מתאר לעצמי כיצד כל התכונות מתואמות ביניהן בנפח הפנימי שלהן. אני צריך להשתדל למצוא בתוכי הרגשה על כל מילה ומילה. עליי לעקוב אחרי הגוף שלי, התחושה שלי, הרצון הכללי, כיצד אני מגיב באופן רגשי על כל מילה ומילה שבספר הזוהר. כשאנו משתדלים למצוא רגשות מאחורי כל המילים האלו, אנחנו למעשה דורשים את הגילוי שלהן בנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 14.01.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
שיעור על המבנה הפיזיולוגי של נשמה
איפה זה בתוכי?