שאלה: איזה קשר ישנו בין רעידת האדמה בצ'ילה ותיקון הכוונה?

תשובתי: קשר ישיר ביותר! כל כוחות הטבע בדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר - מכוונים לתיקון האדם. כל הדרגות הללו נכללות באדם. בעל הסולם כותב במאמרים רבים שדרגות: דומם, צומח וחי נכללות באדם, הן תלויות בו, עולות ויורדות יחד עימו.

הטבע הדומם, הצומח והחי של העולם שלנו הם הקרנה של הדרגות הפנימיות שלנו: דומם, צומח וחי. אם איננו מסתדרים עם כוחות הטבע הפנימיים שלנו, ואיננו מתקנים אותם, אז רואים זאת כלפי חוץ, בעולמנו.

נאמר שטרם חטאו של אדם הראשון העולם היה נפלא, גן עדן אמיתי, ולאחר החטא הוא נהפך לגיהינום. שינוי הכוונה של האדם מהשפעה לקבלה, הופכת את העולם מגן עדן לגיהינום.

עכשיו אנחנו מגלים זאת על עצמנו. אם לא נקדים תרופה למכה, מחכים לנו בהמשך אסונות נוראיים. נקווה שנצליח לפני שזה יקרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2010

זוהר: פרשת מקץ, סעיף קע"ח: הקב"ה עשה לו אדם, שיתחזק בתורה, וללכת בדרך האמת ולצד ימין, ולא ילך לצד שמאל. ומשום שהאנשים צריכים ללכת לצד ימין, יש להם להרבות אהבה זה עם זה, כי אהבה היא בחינת ימין, ולא יהיה שנאה זה עם זה, שהוא בחי' שמאל, כדי שלא להחליש הימין, שהוא המקום שישראל מתדבקים בו (ישר-אל).

נדמה שמדובר כאן על חיים של חברה מתוקנת, אבל צריך יחד עם זאת להשתדל לפרש את זה בפנימיות.

אין הבדל בין אם ספר הזוהר מדבר על אוסף של בני אדם או על אוסף של תכונות פנימיות בנשמתנו, זה אותו הדבר, הכול מורכב מאותן עשר ספירות. אנחנו מרכיבים עשר ספירות בכלי של הנשמה העתידית שלנו, של אדם הראשון, ובכל אחד מאיתנו ישנו אותו התרשים הפנימי המורכב מעשר ספירות.

לכן ספר הזוהר כותב לפעמים על האבחנות הפנימיות ומתאר את התכונות שלנו, לפעמים בצורה שבה צריכה להיראות החברה, ולפעמים על אדם אחד או על חיות ובהמות. תמיד צריך להשתדל לראות מייד את הכתוב במספר רמות: ברמה הפנימית של הנשמה שלי, בתוכי, ברמה של החברה, בקשר עם החברים, בקנה מידה של כל האנושות. בעתיד כל הרמות האלו יתחברו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
בכל גרגיר חול מסתתר אין סוף
5 גרם זהב מתוך 100 ק"ג של עופרת
לך לקראת השלמות

מה מלמד אותנו הזוהר? ידוע לנו מחכמת הקבלה שהבורא ברא רצון אחד, ובתוכו מתרחשת כל ההתפתחות העתידית. הרצון האחד הזה כולל בתוכו כמות עצומה של רצונות פרטיים, המקושרים ביניהם במערכת אחת, הנקראת "אדם הראשון" - הנשמה הכללית.

אחר כך, לפי תוכניתו, הבורא החל לקלקל את הקשרים הקיימים בין החלקים הנמצאים באותו הרצון עצמו. הם החלו לאבד את הקשר זה עם זה, כמו בגוף חולה, שהאיברים שבו מפסיקים לתפקד בצורה הדדית ביניהם, ונוצר חוסר איזון. אנחנו מכירים את סימני ההיכר של מחלה: לחץ הדם עולה או החום עולה, ההרכב הכימי בדם משתנה, הגוף אינו מאזן את עצמו. זוהי מחלה.

למה הבורא נוהג כך עם הנשמות? כדי שאנחנו נרגיש את הקלקול, ואחר כך נתקן אותו.

לתוך המצב ההתחלתי שלנו חודרת אותה המחלה, הקלקול בקשר בינינו, ואנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו פחות ופחות מחוברים זה עם זה. בתהליך של התפרקות הקשר בינינו ישנן 125 מדרגות, ירידה מאין סוף, היכן שהיינו מחוברים באופן אין סופי, עד למצב שבו הקשר הזה נעלם לחלוטין.

ואפילו יותר מכך: בזמן הירידה ב-125 המדרגות, במדרגה הנקראת "פרסא", נוצר קלקול עוד יותר גדול, ובמקום קשר חיובי, נוצר קשר שלילי. ועכשיו כל אחד רוצה לנצל את האחרים למען טובות הנאה לעצמו. הגוף לא סתם מת, אלא בולע את עצמו במלואו.

הנפילה נמשכת עד שמגיעים למצב שבו אנחנו מאבדים לחלוטין את הקשר בינינו, גם את הקשר החיובי - בעל מנת להשפיע, וגם את הקשר השלילי - בעל מנת לקבל, ונמצאים בחוסר התאמה מוחלט לעולם הרוחני. זוהי התוצאה של ההתרחקות שלנו זה מזה.

אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מרגישים את העולם הזה, את המציאות המדומה. למה היא נקראת מדומה? מכיוון שהיא נבראה בכוונה על ידי הבורא, שרצה ליצור עבורנו אשליה של ההיעדרות שלו.

אז מה עלינו לעשות? עלינו להבין שאנחנו צריכים לתקן את הקשר בינינו. במידת התיקון של הקשר בינינו מתרחשת עליית הנשמה מתוך הרגשת העולם שלנו עד להרגשת עולם אין סוף. שיחזור וחידוש הקשר בינינו יוצר עלייה.

במידה שאנחנו יכולים לתאר את המצבים שלנו בקשר שבין כל הנשמות, כל חלקי הבריאה יחד, אנחנו נהנה יותר מספר הזוהר. כי הרי הוא נכתב בעולם אין סוף. מחברי ספר הזוהר כתבו יצירה זו מגובה של 125 מדרגות, היכן שהם היו מחוברים יחד.

כשאנחנו לומדים את ספר הזוהר, עלינו להרגיש בתוכנו את הרצון להתחבר יחד. אין צורך בשום חכמות. מספיק לזכור שאנחנו משיגים הכל בחיבור בינינו.

זאת האמת, ספר הזוהר מדבר רק על חיבור הנשמות. הוא מסביר לי מה הקשר שלי עם המערכת הכללית הנקראת "אדם", עם כל יתר הנשמות, כיצד אני משתמש בהן בכדי לחברן למערכת המתוקנת, והופך אותן לבריאה שמתפקדת נכון. רק על זה מדבר ספר הזוהר, ואני נמצא כאן כמבצע את פעולת התיקון עבור כולם.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
דבק מהמאור המחזיר למוטב
נדאג שהאדם הזה יחיה!
פאזל של 7 מיליארד חלקים

מה זה המאור המחזיר למוטב? לאן הוא מחזיר אותנו וכיצד?

תארו לעצמכם את הנשמה הכללית כעיגול שכולו מורכב מחלקים שבורים שאין ביניהם קשר. אנחנו צריכים לשחזר את הקשר הזה, בכדי להרגיש חיים אמיתיים בתוך הנשמה הכללית הזאת.

אפשר לדמיין, כאילו הבורא יצר את פסל האדם, ואחר כך שבר אותו לחלקים! במקום פסל שלם נוצרה ערימת שברים. השברים האלה הן נשמות חיות, שרוצות להתחבר בחזרה לתוך הפסל השלם, אבל בשום אופן אינן יכולות להידבק. בניסיון להתחבר, הן מגלות שקיימים ביניהן כוחות הדוחים אותן מכך. הן מנסות להתקרב ולשחזר את פסל האדם הזה שדומה לבורא, אבל שום דבר לא מצליח להן - מכיוון שאין דבק שיחבר ביניהן.

לאחר הניסיונות הרבים להתקרב ולהידבק, החלקים השבורים האלה משתכנעים, שהם אינם מסוגלים לחבר את עצמם יחד. הם יודעים שרק איחוד יציל אותם, שרק הכוח העליון, אותו הכוח שיצר את הפסל הזה, ואותו הכוח ששבר אותו בכוונה - הוא ורק הוא יכול להדביק את חלקי הפסל בחזרה לאחד שלם. הוא יעשה זאת רק לפי בקשתם של החלקים השבורים האלה! הפניה הזאת נקראת לבקש את המאור המחזיר למוטב.

אם אנחנו רוצים להתאחד ומבקשים שיעזרו לנו בזה, אזי קוראים לבורא להיות כוח המאחד אותנו כדבק. כך אנחנו חוזרים לצורה הראשונית של הפסל הזה - הנשמה הכללית של אדם הראשון.

מתוך שיעור על מאמר "שישים ריבוא נשמות" מתוך הספר "פרי חכם", 19.02.2010

זוהר: פרשת בהעלותך, סעיף מ"ג: שבעה קשרים בע"ב שמות, שמתקשרים בהם, בכל קשר וקשר, ג' אבות, חג"ת, וארבעה אחרים, נהי"מ. הראש של ע"ב שמות, ג' ספירות חב"ד, המכונים ראש. והאמצע שבהם, המלכות, הם בקשר אחד. משום שאלו חכמה ובינה, הם שחפרו באר המים, המלכות. כמ"ש, באר חפרוה שרים. שהם חכמה ובינה. וע"כ, החו"ב דעת עם המלכות הם בקשר אחד. קשר השני הוא, זה אל זה, כלומר ב' הקווים חסד וגבורה, שעליהם נאמר : ולא קרב זה אל זה. והם קשר אחד, המתחיל בג' יודים.

כאשר האדם מתחיל לבנות קשר עם הנשמות האחרות, הוא למעשה מתחיל להרכיב את דמותו, כי הרי אין באף אחד מאיתנו את המבנה העצמי שלו. הנשמה של כל אחד נבנית סביב הנקודה שבלב שלו מהחיבור של רצונות זרים אליה. כלומר, היא נבנית מחיבור עם נקודות שבלב המשתוקקות לאותה המטרה. כל אחד נשאר כנקודה, כטיפת זרע וכל מה שנרכש על ידו, מופיע מתוך הקשר עם הנשמות האחרות.

בסיכומו של דבר נוצרת מערכת קשרים בין הנשמות, כל אחת מורכבת מעצמה ומאחרות. המערכת הזו מתגלה לאדם ונקראת "מרכבה". "מעשה המרכבה" נחשב לסוד גדול רק עבור אלו שלא השיגו אותה עדיין, שלא גילו אותה.

מדובר על גובה המדרגה הרוחנית וכאשר תשיג אותה, תהפוך לבורא. כלומר, תדע כיצד ליצור את הקשר שלך עם הנשמות האחרות, כי הרי השגת את כל המבנה של הנשמה הכללית של אדם הראשון.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
נדאג שהאדם הזה יחיה!
פאזל של 7 מיליארד חלקים
קביעת המטרה זה הכי פשוט

רק הודות לספר הזוהר אנחנו יכולים לצאת מהגלות לגאולה, וכמובן שאנחנו נמצאים עכשיו במצב מאד מיוחד. אנחנו צריכים להודות לבורא על כך שנבחרנו למשימה הזאת. ומצד שני, זאת אחריות אדירה. אנחנו מאמינים שהבורא יעביר אותנו דרך כל המכשולים, ושהם רק יחשלו אותנו. אני מרגיש פחד והתלהבות, ויחד עם זאת התרגשות ומתח. אנחנו צריכים להיות מודעים לאחריות האדירה שמוטלת בידינו.

בתוך אותה המערכת, שאנחנו רוצים להשתייך אליה, נמצאים כל המקובלים שחיו במשך כל הדורות, אנשים שהשיגו את מטרת הבריאה ואת רצון הבורא. הם כבר תיקנו את עצמם בתוך המערכת השבורה של הנשמה הכללית של האדם הראשון, והכינו אותה בשבילנו כדי שאנחנו נוכל לקבל אותה כמערכת גלובלית, שבה מתגלות לא רק נשמות מתוקנות מסויימות, כמו שזה היה עד לפני זמנו של הרב"ש (הרב ברוך שלום אשלג). הוא היה האחרון בשרשרת המקובלים שהעבירו אלינו את חכמת הקבלה, שיטת התיקון. הנשמות האלה הוטבעו לתוך כל הדורות כמו טיפות בים.

ועכשיו בפעם הראשונה בכל ההיסטוריה, מהגלות האחרונה, אנחנו רוצים להשיג את החירות הסופית האחרונה. זוהי יציאת מצרים אמיתית. ומלבד זאת היא מתרחשת בזמן מיוחד, ממש לפני חג הפורים (שמסמל את סוף התיקון). אלה הם תנאים ייחודיים מאד.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
התקפה!
הזדמנות לתקן את העולם

בינתיים, בדרגה הנוכחית שלנו, איננו נדרשים להתעמק בפרטים - אנחנו פשוט עובדים יחד ודואגים לכלי הכללי הרוחני שלנו, וכל אחד משקיע בו את חלקו. כאשר נעלה למדרגות גבוהות יותר, נצטרך כבר לברר בדיוק, אילו חלקים אנחנו מחברים בינינו. כמו שבגוף הרקמות מתחברות בצורה מסויימת, כל החומרים והתאים מתחילים להתחבר זה עם זה, ולהבין במה כל אחד צריך לצייד את האחרים.

אבל בינתיים מדובר על איחוד פשוט של הרצונות למטרה אחת. תתרכזו בדבר אחד: אנחנו כולנו רוצים לגלות את הבורא - פשוט כדי שיהיה לנו טוב!

אנחנו רוצים להשיג השפעה הדדית, שהוא ישפיע לנו, ואנחנו זה לזה ולו, בכדי "שמאגר המים" הרוחני המשותף לנו יתחיל לחיות בחיים משל עצמו ולהחזיק אותם בעצמו. בתוכו נתקיים כבר כולנו יחד, כגוף אחד, ללא שום חלוקה ל-אתה ואני.

האור צריך להלחים אותנו כך שהכל יתמזג, ושם יעלם ה"אני" שלנו. כל אחד מאיתנו מוסיף את המים שלו, ושם כבר לא מורגש, איפה המים השייכים לי, אלא הכל משותף.

ואחר כך מתחילה החדירה ההדדית מעל האגואיזם שלנו, כאשר חלק אחד מתאחד עם האחר ומתחבר בעורקי החיים, כמו בגוף חי אחד.

החיים בגוף הם כמו חיים במלכות דאין סוף, עם האור הממלא אותה ועם השפעה הדדית זה לזה ביחס לבורא, שמהווה את החיים המשותפים שלה. תארו לעצמכם שכולנו - זה אדם אחד, שאנחנו מהווים את האיברים שלו. וכולנו דואגים לכך שהאדם הזה יחיה! כי על ידי החיים שלו הוא גורם הנאה לבורא!

ואחר כך אתה מתחיל לגלות, שאתה לא סתם איזה חלק, אתה מתחיל להרגיש, שאתה כלול בכולם ללא יוצא מהכלל! אתה מאבד את הזהות האישית שלך, ומצד שני, מופיעים אצלך יותר אפשרויות לחשוב על אחרים מחוץ לאגואיזם שלך שכל הזמן מתגלה מחדש.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.02.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
פאזל של 7 מיליארד חלקים

תארו לעצמכם, כיצד מרגיש עצמו כל תא ואיבר בגוף שלנו. באיזו נאמנות הוא עסוק בעבודתו האישית, וכל חייו תלויים ב-100% בשאר האיברים, שמהם הוא מקבל את כל הנחוץ לו לחיים. ובו בזמן כל עבודתו היא לספק להם חיים. אחרת הוא לא יקבל כוח חיות מהם, וכולם יחד לא יוכלו להשתתף בחיים הכלליים של הגוף - שזה מה שמחבר אותם לכוח הכללי של הבורא, שממנו מגיע אליהם אור וחיים.

אני מרגיש את עצמי כנמצא במערכת. כל הבריאה, כל העולם - זו מערכת אחת כללית, ואני רואה את כל הקשרים הפנימיים שלה. אני מרגיש איך כולם מחוברים זה עם זה, תלויים זה בזה וחייבים לבצע את הפונקציות שלהם. לכן נהיה לי ברור שאין שום חלוקה ל-אני ואחרים.

אם זו הייתה מערכת סגורה המסופקת בצורה עצמית, אז בכך זה היה מסתיים. אבל בתוכה כל הזמן מתגלים חסרונות חדשים, תיקונים, שבירות - פעם במקום אחד משהו מופעל, פעם במקום אחר - האגואיזם גדל. לכן אני כל הזמן נמצא ביראה ופחד.

ומצד שני, אני יכול להקדים את היראה שלי, אם מתקדם בעצמי ואוגר כוחות, תכונות חדשות. אז אינני מפחד ממה שמתגלה לי, ושמח על האפשרות וההזדמנות לעשות תיקון ולהזרים עוד יותר חיים במערכת הכללית, ובזה להרגיש שאני גורם עוד יותר הנאה לבורא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
פאזל של 7 מיליארד חלקים

אנחנו מאחדים את רצונותינו בכדי לגלות את ספר הזוהר, וכל אחד משקיע את כל החסרונות שלו, את המוח והלב שלו, את ניסיונותיו להיאחז במילים של ספר הזוהר ודרכן להשיג את המטרה.

מה זו "רוחניות" וכיצד מחוברים בתוכי "אהרן", "שור", "ערב-רב", "משה" ותכונות אחרות שעליהן אנו קוראים? כל אחד מתאר משורש נשמתו את התכונות האלה בצורות שונות ומעוותות. אבל זה לא נורא שהן מעוותות, כי הרי אנו יודעים שיתרון האור מתגלה מתוך החושך. כל אחד מוסיף את דעתו הקטנה והמוטעית לרצון הכללי הגדול והסבוך.

יוצאת איזו פקעת גדולה וסבוכה, משהו לא ידוע ולא מובן, המורכב מכל אותן אכזבות, חסרונות ורצונות. אבל כולנו מתאחדים יחד בתוכה, כי אנחנו רוצים דרך החיפושים והגילויים האלה, להגיע לאיחוד ולגלות בתוכנו את תמונת הבורא.

כתוצאה מכך אנחנו מעלים, בזמן לימוד הזוהר, תפילה: מ"ן – התוצאה מכל הספקות, ההתרשמויות וחוסר ההבנה, המשותפים לכולנו. אנחנו רוצים לאחד אותם יחד! וזה אומר, שאנחנו עומדים למרגלות הר סיני (הר של שנאה) ולא מבינים מה מתרחש כאן. משה עולה להר סיני ובאותו הזמן אנחנו עושים את עגל הזהב.

אז מגיע אלינו האור המקיף, ברצון הכללי הזה (בכלי), המורכב מהמבוכה ומהספקות שלנו, מהבלבולים והחושך— כאשר איננו מבינים, היכן התמונה הזאת בתוכנו והיכן הקשר שלנו עם האחרים. האור המקיף עובר דרך הענן הגדול של הספקות, שנוצר בחיבור שלנו, ופועל על כל אחד. בעוברו דרך התבנית הזו, הוא מביא לכל אחד מאיתנו רצונות וחסרונות של אחרים, את התכונות שלהם, וכמו כן את שלו עצמו. וזה מביא לגילוי.

כי הרי לאור אין שום צורה! עד כמה שרצית להתחבר עם האחרים ועם ספר הזוהר, ולא הבנת דבר, עד כמה שהיית מבולבל, אבל הצלחת להתחבר לרצון הכללי של כולם – התוצאה של הצורות האלה, היא שתביא לך עכשיו את האור החוזר. יתגלה בפניך הקשר הנכון בינינו, המבנה הנכון שבו אתה מחובר עם כולם ואז אתה תתחיל להבין על אילו תכונות מספר ספר הזוהר.

כי הרי באף אדם התכונות האלה אינן קיימות! אין בתוכי לא את "אהרן" ולא את "עגל הזהב"! התכונות האלה מתגלות רק ביחס לקשר עם האחרים: "בעד" או "נגד". הן אינן יכולות להתקיים באדם נפרד. כוח הטומאה וכוח הקדושה שכאן מדובר עליהם, זה אומר "נגד האיחוד" או "בעד האיחוד". ולכן, האור מקיף, המגיע כתשובה למאמצים שלי, מביא לי איחוד או התנגדות אליו, אבל בצורה מוחשית והכרתית.

הכל מתברר רק ביחס לאיחוד וחיבור, כי עלינו רק לתקן את הכלי השבור של הנשמה הכללית. לכן, ביחידות, האדם לא יוכל לתאר שום דבר מהכתוב בספר הזוהר. כי הרי התפילה עולה כלפי מעלה, והאור יורד למטה רק דרך אותו הענן הכללי של אי ההבנות והספקות של כולנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
הנסתר יתגלה, והגלוי יהפך לנסתר

חלק א': זוהר לעם, פרשת כי תשא, אות ע'
האור מגלה לי את המבנה הנכון של הקשר הכללי, ובו אני מגלה תכונות עליהן מדבר ספר הזוהר.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ק"נ
עולמות בי"ע העבירו אור לאדם הראשון, שגרם לחטא. בגלל זה גם הם נפלו מתחת לעולם האצילות והפכו להיות הבית שלנו, מקום התיקונים.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ב
כל העבודה שלנו היא לגבש רצון, בקשה שהאור יעבוד.
להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

זוהר: פרשת מקץ, סעיף ק"א: וכל נתיבותיה שלום. נתיבותיה, אלו הם השבילים היוצאים מלמעלה, מאו"א… וכולם, אוחז אותם הברית בלבדו, יסוד, שנקרא שלום, שלום בית, ומכניסם לים הגדול, בעת שהוא בגבורתו, שאז נותן לו שלום. וז"ש, וכל נתיבותיה שלום. יוסף היה ברית שלום, שזכה לנתיבות הנ"ל, והיה מלך במצרים, ומושל על הארץ.

המטרה היא, שכל התכונות תתחברנה בעזרת יסוד על חשבון העבודה של המלכות. למעלה לא זקוקים לתיקונים ולחיבור של הספירות. הכל זו עבודתה של המלכות שמנסה להבין זאת וליישם, כמו ילד קטן שמשחק ולומד. אם הוא יצליח לאסוף את חלקי הלגו המפוזרים, הוא ידע כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. אבל אין זה אומר שהמשחק עצמו מקולקל. הוא בכוונה נבנה כך עבור הילד, כדי שהוא ידע כיצד להרכיבו.

בפרצופים עליונים אין שום הגבלות ומצבים. זו רק המלכות שמרגישה את כל התופעות האלה ומחליטה, שזעיר אנפין כך מתייחס אליה, ושופטת אותו בכוח החסרונות העצמיים.

יסוד נקרא "כל" - הוא כולל בתוכו את כל התכונות, כל המצבים, כל הכוחות שקיימים מעליו. ובהתאם לחוק השתוות הצורה עלינו להידמות אליו. וזה אפשרי, רק אם כולנו נתאחד לנקודה אחת, בדיוק כמוהו - זה נגד זה.

כאשר הנשמות מתחברות במלכות ומוכנות לבטל את עצמן, בכדי להתמזג לנקודה אחת ביחס ליסוד, שגם הוא נקרא נקודה אחת - אחד נגד השני, אז אנחנו יכולים לקבל מהיסוד את אור התיקון ואור המילוי.

לכן הדבר היחידי שעלינו לעשות, בכדי לקבל אור מהיסוד, זה להתאחד לנקודה אחת, כאיש אחד בלב אחד - וזה התנאי להיות דומה לו. ואז יתרחש המגע הראשוני הזה, אשר נקרא קבלת התורה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
ראי בעל אור חוזר
התורה ניתנת כל יום – בואו נקבל אותה!
קביעת המטרה זה הכי פשוט

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת בא, אות קמח

נושא: מה הפרוש "מילוי" על פי חכמת הקבלה (26:35)

"מילוי: מדת עביות שיש במסך אשר בכלי שהזווג העליון נעשה עליו, מכונה בשם מילוי, משום שהכלי מתמלא אור בסבתו"

המשך קריאה

לאחר השבירה של הנברא היחידי - נשמת האדם, מתהווה מהחלקים מערכת שבורה. כל אחד מאיתנו הוא חלק ממנה, וכל המערכת הלא מתוקנת מיועדת לתיקון שלנו. קודם כל מתהווה מערכת העולמות - מערכת פוטנציאלית של קשרים בינינו. כאילו לפנינו ישנו פאזל, אשר עלינו להרכיב. באופן זהה מסודרים העולמות העליונים, כמו פאזל המסתיר בתוכו המון צורות אפשריות. אנחנו לא מבדילים ביניהם, אבל הם קיימים!

המקום שבו הנשמות צריכות לעלות ולהתחבר כבר מוכן, אך זה נסתר מאיתנו, לכן זה נקרא "עולם", מהמילה "העלמה". אני צריך לקחת את עצמי, את החלק שלי בתוך "הפאזל", ובעזרת שימוש נכון בתכונות שלי, למצוא את מקומי המתאים ולמקם את עצמי שם. אז אני אראה שכל החלקים האחרים, חוץ ממני, כבר מלאים והפאזל מושלם!

המערכת הזאת נקראת מערכת העולמות, היא כבר נבנתה והיא מוכנה לקלוט אותי בצורתי הנכונה. אני צריך לשבץ בה חלק אחר ויחיד, חוץ ממנו כבר הכל מתוקן - אליי היא נקראת עולם אצילות.

אם מסתכלים על התמונה הזאת נדמה שעליי ליצור קשר רק עם החלקים הצמודים אליי, עם החלקים השוכנים קרוב אליי. אך החלקים הסמוכים האלו צריכים להימצא בקשר עם האחרים, ואלה בתורם עם עוד חלקים נוספים - בסיכום יוצא שאני צריך למצוא קשר נכון עם כל הנשמות!

מתוך שיעור על פתיחה לחכמת הקבלה, 26.01.2010

הבורא שוכן בתוך הקשר שנוצר בין כל הנשמות. הקשר נקרא "הנשמה הכללית של אדם הראשון".

כאשר כל החלקים של הנשמה הכללית מתחילים באיזושהי צורה להתחבר זה עם זה, כמו איברים בגוף האדם המחוברים ביניהם באין סוף קשרים, אנחנו מתקנים ומחזירים לחיים את מערכת הנשמות השבורה.

מה שנשבר זה הקשר בין הנשמות שהיו קיימות רק להשפעה לבורא והיו מחוברות יחד כאיש אחד בלב אחד למען הבורא. כאשר הכוונות האלטרואיסטיות של כל אחד ואחד נשברו, הקשר ביניהם נקרע והבורא נעלם, נעלמה הרגשת האור.

כעת המצב שבין הנשמות והחיבור ביניהן נקרא "שבירה", והמצב של הבורא נקרא "גלות".

זהו המצב שלנו כיום, כל אחד במערכת הזו עומד בפני עצמו ומרגיש את העולם הקטן שלו. הוא אינו מרגיש רוחניות, מאחר והרוחניות מורגשת רק בקשר בינינו.

מוטב לזכור את ההגדרות הבאות:

• כל הנשמות הקשורות ביניהן באופן אגואיסטי, מגלות את העולם הזה. כל הנשמות שמתחילות להתחבר זו עם זו למען ההשפעה, מגלות ביניהן את העולם הרוחני, העולם הבא.
• החיים שאנחנו מגלים בתוך הקשרים האגואיסטיים שלנו, נקראים החיים הגשמיים.
• החיים שנגלה בתוך הקשר הנכון שנבנה זה עם זה, יביא לגילוי הבורא.

כפי שאנחנו מרגישים עכשיו את האוויר סביבינו, כך נרגיש את הכוח העליון, את הבורא, המחבר אותנו עם כל יתר חלקי הבריאה. הכל תלוי בחיבור שלנו, אם הוא אגואיסטי או אלטרואיסטי.

אם אנחנו עכשיו מתאספים לכנס גדול ומיוחד בישראל, דווקא במקום הזה היכן שקרתה השבירה, היכן שבראש ובראשונה צריך לבצע את התיקון, אז בוודאי הכוח של הכנס הזה יכול להיות כל כך גדול שהוא ישפיע על כולנו ועל כל העולם, כי הרי אנחנו נקרב את תכונת ההשפעה אל הרצונות האגואיסטיים.

לכן כל כך חשובים הכמות והאיכות. נקווה, שבעזרת ספר הזוהר שאנחנו לומדים עכשיו ומושכים דרכו את האור העליון, המחזיר למוטב והמחבר אותנו - אנחנו נצליח להתאחד!

מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 17.01.2010

הבורא ברא רצון ליהנות ומילא אותו באור. הבורא והבריאה היו בחיבור כשלם אחד, רצון אחד, אור אחד. זה נקרא בחכמת הקבלה מצב א' - המצב הראשון ביותר. כל הרצונות, הנשמות, עולמות מלאים באור אין סוף, באחדות אחת פשוטה. אבל כל המצב הזה מוחזק רק על ידי כוח האור, כוח הבורא.

לאחר מכן נעשה צמצום א' והאור נעלם, העולמות מחלישים את האור בהדרגה בכך שיוצרים מעליו הסתרה, עד שהבריאה מתחילה להרגיש עצמה כשבורה לחלקים קטנים, מפורדים, מחולקים.

עכשיו כל נשמה נפרדת מכל החלקים השבורים, זה נקרא מצב ב'. ההבדל בין מצב א' למצב ב' הוא בהיעלמות האור. האור יחזור על ידי בקשה, העלאת מ"ן. האור יחזור על פי הרצון של התחתונים, כלומר הנשמות, אותם חלקים שבורים שרוצים שוב להתחבר.

בזה מסתכמים כל החיים שלנו והמטרה שבשבילה אנחנו קיימים. עלינו רק להרגיש את עצמנו מפורדים, חלקים שבורים, שצריכים שוב להתאחד. אבל רק המאור המחזיר למוטב יכול לאחד אותנו חזרה לאחד שלם. הוא יחזיר אותנו לאותו המצב הטוב, היכן שהיינו פעם כולנו יחד ועבדנו בשיתוף, כמו גלגלי שיניים מרוכזים יחד.

לכן המטרה שלנו נחלקת לשניים:

1. להשיג רצון לחיבור זה עם זה.
2. להבין, שאין אנו מסוגלים לבצע זאת בכוחות עצמנו ולכן חייבים לפנות עם בקשה לכך אל הבורא (להעלות מ"ן).

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 18.01.2010

רשומות קודמות בושא:
תזמורת הנשמה הכללית
על כל הפשעים תכסה האהבה
אולטרה סאונד לנשמה העולמית