מתוך כנס "זוהר לעם", פברואר 2010, תל-אביב

-

חכמת הקבלה מדברת הרבה על כוונות, על מה עלינו לחשוב, למה להשתוקק, מה לרצות. המטרה שלנו היא תיקון השבירה בשורש שלנו. השורש נחלק להמון נשמות ועלינו לחברן יחד - זוהי הכוונה העיקרית שחייבת להימצא בכל פעולותינו.

כתוצאה מכך תשתנה גם תפיסת המציאות שלנו, יחסנו לחיים, לעולם הזה, לעולם הרוחני, לבורא, לעצמו, לסביבה.

העיקר הוא לרצות להתחבר זה עם זה, לתקן את הקשר בינינו להפוך אותו משנאה לאיחוד ואהבה, בכדי שבתוך החיבור הזה יתגלה הבורא. זו צריכה להיות הכוונה העיקרית שלנו בזמן לימוד ספר הזוהר, מאחר והזוהר נותן לנו כוח שבעזרתו אנחנו באמת יכולים לתקן את השבירה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד להשיג בקשה נכונה?
פתח לעולם חדש
זמן ההכנה

זוהר: פרשת במדבר, סעיף ל"ו: כמ"ש, שדרום, חסד, אחוז במזרח ותלוי בו כמו ענף בשורשו. כי דעת הנעלם, התחלת השמש, שעקרו ת"ת, הנקרא שמש ומזרח, אלא בעליתו לי"ה נעשה דעת. ובהתחלת הדעת באו"א עלאין נעשה שורש לגילוי החסד, שעל ידו מזדווגים או"א עלאין ומוציאים החסד (אהבה וחסדים).

מצד אחד עלינו למצוא בכל מילה בספר הזוהר תיקון, תרופה. האור צריך להביא לנו שינויים בתכונות שלנו בהתאם למקור שממנו הוא מגיע. כך צריך להתייחס לקריאת ספר הזוהר. מצד שני צריך להשתדל שהחומר הנקרא יהיה יותר ויותר בהיר ומובן. הכול נובע מההוי"ה הראשונה (י-ק-ו-ק). זהו השלד הבסיסי, ד' בחינות דאור ישר, הכול מתלבש על הבחינות האלה, ארבע אותיות, ג' קווים ומלכות שמקבלת מהם, הכול נובע מהחיבור הזה.

קודם כל עלינו לשאוף ולהשתוקק לתקן את השבירה בתוכנו, בכדי שכל מילה בספר הזוהר תחדור אלינו כמו תרופת הצלה. הרי התורה נוצרה כ"תבלין" לרצון, כאמצעי לתיקונו. כשאני רוצה להתחבר עם הטקסט, לגלות אותו, הוא מתגלה ומתחבר איתי לאחד שלם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
תתאזר בסבלנות ולבטח תבריא
זמן ההכנה

לעיתים קרובות האדם שואל: כיצד זה יתכן, אני לומד כל כך הרבה זמן ומשקיע כל כך הרבה מאמצים, ועדיין אינני זוכה לגילוי הבורא? העניין הוא שהמצב הזה אינו יכול לחלוף, כל עוד הוא חשוב עבורנו.

מכאן נשאלת השאלה: כיצד עליי להתייחס לרוחניות? האם עליי לתפוס אותה כתוספת לחיים הגשמיים שלי, האם עליי להיות מוכן להסכים עם החיים האלה או שעליי להרגיש את עצמי בגלות?

הרגשת הגלות היא הרגשה לא נעימה, האדם מתרחק ממנה בצורה אינסטינקטיבית. איש אינו רוצה לחשוב שחייו מתבזבזים לחינם, והזמן נעלם ללא שום תוצאה. אנחנו משתדלים לשכוח מזה, או שאנחנו מתחילים לאכול את עצמנו, מבלי לעשות עם זה דבר.

הרגשת הגלות אינה מגיעה כתוצאה מכך שרע לי בחיים האלה, אלא מכך שהרוחניות כל כך חשובה לי שאני משתוקק אליה, למרות החיים הגשמיים שאינם רעים כל כך. כי הרי כל אחד יכול לקלל את חייו, אך זה לא הוציא עדיין אף אחד לעולם הרוחני.

העיקר הוא להכיר בחשיבות הרוחניות, עד כמה חשוב לי להשיג את הרגשת הבורא, להידבק אליו, להרגיש השפעה ואהבה לזולת, להשיג את הקשר בינינו, שבתוכו אנחנו נוכל לגלות את הכוח העליון.

ניתן לברוח מהגלות רק אם מרגישים את חשיבות הגאולה. המילה גאולה שונה מהמילה גלות, רק באות א' המסמלת את הבורא.

אם אנחנו מתחילים להעריך את הקשר עם הבורא, כוח ההשפעה והאהבה לזולת, אם אנחנו רוצים רק את זה, סימן שהשגנו הכנה נכונה לפני היציאה מהגלות, והיא באמת תתרחש.

בכדי לצאת מהגלות יש להבין לאן אנחנו רוצים לצאת, לתאר לעצמנו בצורה הנכונה את המצב הרוחני ולהיות מוכנים אליו. אם האדם מתאר לעצמו את הרוחניות בצורה הנכונה: השפעה, אהבה, קשר עם אחרים, קשר עם כל חלקי הבריאה, שבתוכו מתגלה הבורא - אז הוא זוכה לצאת מגלות לגאולה. זה מתרחש מהר מאוד, צריך רק לכוון בצורה נכונה את עצמך, לא סתם לברוח מהחיים הרעים, אלא כל יום לעבוד כדי להשיג תיאור נכון ובהיר יותר, מהי הרוחניות, ולרצות אותה.

יציאה מהגלות תלויה אך ורק בחשיבות תכונת ההשפעה.

מתוך הכנה לשיעור, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
המוצא היחיד - קפיצה אל הבלתי אפשרי
הגיעה העת לצאת לחופשי
מה זה מסך ?

שאלה: האם במידה ונצליח לבטל את הרצונות האגואיסטיים שלנו בכנס ביחס לרצון הכללי, נוכל להגיע למדרגה הראשונה שבה נולדים לעולם הרוחני, מדרגה הנקראת עובר רוחני?

תשובה: כן, זה אפשרי לגבי כל משתתפי הכנס. אפילו לגבי אלה שבאו כמעט במקרה ולא למדו איתנו בחודשים האחרונים או השנים האחרונות. גם הם יכולים לזכות לגילוי הרוחניות ביחד עם כולם.

אנשים שמבינים שהם נמצאים בשליטת הטבע האגואיסטי, שנאה לאחרים ואהבה לעצמם, ורוצים לצאת מהאגואיזם שלהם ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד במעמד הר סיני (הר השנאה), ולהשיג אהבה לזולת - ניצבים בפני משימה קשה, הם צריכים לעלות מעל הר השנאה הגבוה הזה. אך אם הם רוצים את זה, הם יקבלו! מה לדעתכם מייחד את כל האנשים שיצאו ממצרים, גברים, נשים, זקנים, ילדים וכל העמים הזרים שהיו שם? הרי רק 600,000 גברים קיבלו את התורה, הם מהווים רק חמישית מהמספר הכללי של האנשים שעמדו למרגלות הר סיני. כלומר הם מהווים רק מדרגה אחת מתוך החמש: שורש - א' - ב' - ג' - ד'.

אך אם אנחנו מגיעים לאחדות באותה המדרגה, ברצון הכי קטן ברמת אפס ו-600,000 אנשים מתוך 3 מיליונים מתאחדים, אז זה מספיק. אנחנו מקבלים אמצעי שנקרא "תורה" ומתחילים ללכת יחד איתה. ואז כבר נוכל לעבוד עם האגואיזם שלנו ולעלות בעזרתו.

זה נקרא העבודה במדבר, אנחנו כבר נוכל להעלות מ"ן ולבצע את כל הפעולות הדרושות. החשוב הוא לעבור את הלידה הרוחנית הזאת, שנקראת יציאה ממצרים. אני חושב שאנחנו יכולים להשיג את זה, אם רק נרצה. יש לנו את כל התנאים והאפשרויות לשם כך. מלמעלה הכל פתוח ומוכן בשבילנו. אני אומר זאת במלוא הרצינות. מי שיצטרף לפעולה הזאת וירצה להיות איתנו בלב ובנשמה, יוכל לזכות בגילוי, בתיקון וביציאה מהגלות.

זה לא ריאלי לעשות זאת לבד, אבל ביחד - זה קל!

מתוך שיעור אחרון לפני הכנס "זוהר לעם" 2010, 18.2.2010

ידיעות קודמות בנושא:
רוצה להיות עובר רוחני?
יש לנו את כל התנאים
התקפה!

שאלה: הכנס הגדול מתקרב וישנה תחושה של חג הקרב ובא. באיזה מצב חשוב לנו עכשיו להשתדל להחזיק את עצמנו?

תשובה: הכי חשוב זה להתרכז בכוונה. חגיגה ופסטיבל זה מצויין, אך אנחנו מתאספים בשביל עבודה פנימית רצינית. לכן קודם כל אנחנו צריכים לדאוג על הכוונה שלנו - מעל לכל דבר אחר!

רק דבר אחד חשוב - האם אוכל להיות בימים האלה בכוונה נכונה יחד עם עוד אלפי אנשים, שנמצאים אתי באולם אחד, ועוד עם מיליונים בכל העולם, שגם מצטרפים אלינו בפנימיות.

רק הכוונה תביא אותנו למטרה - על ידי הכוונה אנו מושכים את הכוח שמתקן אותנו, מחבר ומשחזר את הקשר שנשבר אך ורק ביחס לתפיסת המציאות שלנו. כלומר אנחנו מתקנים את השבירה, וזה אפשרי רק על חשבון הכוונה או עליית המ"ן - הבקשה, "שער הדמעות".

אני מרגיש שאנחנו נמצאים בנקודה היסטורית ואני דואג מאוד להצלחה. אנחנו צריכים לשהות ביראה כדי שנצליח להשיג את מחשבת הבריאה, הרי כתוב: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". חוץ מיראה מפני הבורא, הכל בידי שמיים.

אם נותנים לנו מלמעלה הזדמנות לבצע את זה ובכלל שולחים לנו את הרעיון הזה, משמע שבאמת הגענו למצב, כשאנו יכולים ללמוד את ספר הזוהר ולגלות אותו לעם. אנו רואים כיצד זה פותח את האנשים ומושך אותם למטרה רוחנית. אנחנו רוצים להעביר את הזוהר לאנשים בעדינות ובאהבה, כמו לחברים, לאהובים, לבעלי אישיות גדולה.

זהו מאורע היסטורי, הרי בספר הזוהר כתוב שהוא מיועד לזמנים של גמר התיקון, לימות המשיח, כדי להוציא מגלות לגאולה את ישראל, כלומר את אלה שמשתוקקים "ישר-אל".

זה לא ריאלי לעשות זאת לבד, אבל ביחד - זה קל!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אתה נבחרת מתוך מיליארד נשמות
התקפה!
הזדמנות לתקן את העולם

שיר האיחוד: | להורדה

האהבה: | להורדה

היום כולנו: | להורדה

ירושלים שבלב: | להורדה

האהבה היא האור של חיינו: | להורדה

הבחירה היא בידיך: | להורדה

זה היום: | להורדה

הללו את האהבה: | להורדה

שאלה: מה הפירוש של הביטול העצמי בכנס, כאשר מתגלה לנו האור העליון?

תשובה: אני מבטל את האגואיזם שלי ביחס לרצון הכללי להיות ביחד, על מנת שנגלה בתוכנו את הכוח העליון, כוח ההשפעה ואהבה הדדית. זה כוח הטבע הכללי - הבורא, פירושו "בוא וראה". בוא לביטול כזה ואז תראה ותרגיש את האור שממלא אותך. אפשר לעשות את זה!

מספיק פשוט לרצות להתחבר, אפילו ללא כוונת השפעה אמיתית - לרצות להתעלות מעל האגו שלי, על מנת להתחבר עם אחרים ולגלות את הבורא.

כדי להגיע למטרה זו אנחנו צריכים חיבור לפי חכמת הקבלה. כאשר פועל עלינו האור העליון הוא מחבר בינינו, ואחר כך ממלא אותנו.

ישראל, התורה והבורא מתחברים לתוך אחד שלם. "ישראל" - זה כל אחד שרוצה לבטל את האגו שלו על מנת להתחבר עם כל השאר.

אפשר לעשות את זה בעזרת כוח האור, שנקרא "תורה" - למען התגלות הכוח העליון, שנקרא "בורא". בשביל זה יש לנו את כל התנאים!

זה לא ריאלי לעשות זאת לבד, אבל ביחד - זה קל!

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 17.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
רוצה להיות עובר רוחני?

חלק א': זוהר לעם, פרשת "בהעלותך", אות י"ג
בכל פרט נמצא השלם, ורק התפיסה המוגבלת שלנו מפרקת את התמונה לחלקים. למעשה לפנינו אינסוף.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קע"ו

להורדה: וידאו | אודיו

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות מ"ד
אני מבטל את האגואיזם שלי ביחס לרצון הכללי להיות יחד, כדי לגלות בתוכנו את הכוח העליון, כוח ההשפעה והאהבה.
להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

צריך לזכור שכולנו נמצאים ב"צלחת" אחת כללית ומהווים חלקים של נשמה אחת. לכן כאשר מתאספים יחד כל כך הרבה אנשים ששואפים לרוחניות, כמו בכנס המתקרב, כל אחד חייב להבין שזוהי מתנה מהשמיים. הבורא נתן לי להשתתף באירוע כה מיוחד, שבו מתקרבים אליי החלקים של הנשמה שלי. אם אתייחס אליהם בצורה כזאת, עם הבנה שהגעתי לאסיפה של הנשמות הכי קרובות אליי, שמוכנות להתחבר איתי, אז זה לא יהיה קשה בכלל!

הכול תלוי בהכנה. בכל עשרת הימים הנותרים אני צריך כל הזמן להתכונן ולכוון את עצמי, שאני אחשוב, אעשה וארגיש כך שם. ולא משנה מתי זה יהיה - היום כאן, או מחר שם! הזמן והמקום לא קובעים כלום!

אבל התרגיל הזה, שאני בכוונה חושב היום על איך יהיה מחר, יעזור לי אחר כך שבזמן הכנס יתחברו יחד כל התנאים כדי להשיג מאמץ משותף והכרחי. זה חשוב מאוד וקובע את הכול. לאחר מכן, כבר יהיה קל.

זה דומה להכנה לפני הקרב. אם הכול מוכן ואתה מוכן לעשות הכול למען הרוחניות, אז תראה כיצד הכול יתגשם ובדיוק בצורה שתכננת. אם השקעת מאמצים טובים וגדולים מכל הלב, אז הכול גם יקרה כך. לא תהיינה שום הפתעות לא נעימות. הכול יהיה טוב…

דמיינו לעצמכם, כיצד כנופיית שודדים מתכוונים ללכת לבצע מבצע מסוכן, לשדוד איזשהו בנק. כל אחד מהם מרגיש שהוא תלוי בכולם ודואג לכל השאר. יש לנו מה ללמוד מהם…

ההבדל הוא רק במטרה. אם המטרה היא אגואיסטית וצפויה, אז קל ופשוט מאוד להגיע לאחדות. ואם המטרה היא להגיע להשפעה והיא כולה נמצאת מעל לעניינים האגואיסטיים של כל אחד, אז זה כבר לא קל…

אך אפילו מדוגמאות של העולם הזה אנו רואים איזו תועלת יכולה להביא האחדות. הבעיה היא רק בכך, ששום דבר לא יכול להחזיק אותה, חוץ מהאור העליון. רק האהבה יכולה להחזיק את האיחוד.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 14.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
כרטיס לעולם הרוחני
להביא את ההכנה לסיומה
על גל הכנס

הבורא הוא כוח ההשפעה והאהבה, ומי שאוהב - סובל מחוסר האפשרות לענג את מי שהוא אוהב.

הסבל מהשפעה שאינה ממומשת הוא הרבה יותר גדול מאי קבלה, כמו שאומרים: יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק! כאשר הגדול לא יכול לתת לקטן מהשלמות שלו, כי הקטן אינו מסוגל לקבל שום דבר - זה סבל גדול.

הבורא הוא רצון להשפיע, להעניק, רצון לאהוב. ולא צריך לחשוב שבכוונה זאת יש מן החסרון! פשוט הוא לא בא מחוסר מילוי, אלא משלמות שאינה מחולקת! לכן הבורא יוצר רצון ליהנות, כדי למלא אותו להביע לנו את אהבתו.

ברצון שלנו נעשו כבר כל ההכנות על מנת לקבל את כל אור הבורא ואת אהבתו. אבל על מנת שנבין מה הוא עושה, ונרגיש מה הוא נותן לנו, אנחנו צריכים להפוך להיות כמוהו - ברמה ובתכונות.

לכן חסר כאן רק מרכיב אחד - העצמאות שלנו, הרצון העצמי שלנו להרגיש את אהבתו ולקבל אותו בתור אחד שאוהבים. הרי אם השאיפה הזאת לא תצא מתוכנו, זו לא תהיה אהבה. האם אפשר לקנות את האהבה בכסף? - לא. בכסף אני יכול לקנות רק שירותים: אני משלם במספרה, בקופת חולים, במסעדה, וכולם דואגים לי מכיוון שהם אוהבים את הכסף, ולא אותי. כיצד לעשות, שהם יאהבו אותי? את זה אנחנו לא יודעים…

הרי אהבה אמיתית אפשרית רק אם אני לגמרי לא תלוי באחר, ונאמר על הבורא: "אני ראשון, אני אחרון". לכן בעיית הבורא, איך ליצור, להוליד אותנו, ותוך כדי לעשות אותנו, כביכול, לגמרי לא תלויים בו.

ויחד עם זאת, שנגדל בתוכנו את האהבה אליו, וביחס אליה אני צריך להגיד: "אני ראשון, אני אחרון ומבלעדיי אין אלוקים". זאת אומרת, שעשר הספירות של האור הישר מתלבשות בעשר הספירות של האור החוזר ומשלימות זו את זו.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 15.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
לחזור על פעולות הבורא משמעו להיות בורא
קו דק של אור בחלל הריק
תברכו על ההסתרה

כשאנחנו קוראים בספר הזוהר, אנחנו מתחילים להבין אותו בהדרגה. הזוהר אינו בנוי על הסברים, אלא על קריאה שבמהלכה מתחילה בהדרגה להתבהר הרגשת העולם העליון.

"אמא עילאה" (אמא עליונה) נקראת בינה. היא מקרינה עלינו את המאור המחזיר למוטב. אנחנו צריכים, בדומה לתינוקות עם עיניים פקוחות ופה פעור, להשתדל לפנות אליה בכוונה נכונה, להיות כאיש אחד ולרצות להשיג השפעה, גילוי של תכונת ההשפעה בתוכנו.

זה מספיק. כל היתר יתגלה בהדרגה. מה הכוונה "בהדרגה"? - באותה הצורה שתינוקות לומדים. הם אינם יודעים אפילו מילה אחת, לא מבינים מה מתרחש, ורק מהרצון לדעת מתגלה להם דבר אחד ואז עוד דבר, הם פתאום מתחילים להבין משהו. וכך הם מגלים את העולם כולו.

זוהי גישה טבעית ונורמלית. באותה הצורה בדיוק אנחנו נגלה את העולם הרוחני. אם אנחנו ניזכר כיצד גדלנו וגילינו את העולם הזה, אנחנו נבין את ההתקדמות שלנו ברוחניות. ואז לא יהיו לנו שום טענות. כי הרי אנחנו מתפתחים באותה הצורה בדיוק, שום דבר אינו משתנה.

אז יהיה לנו קל יותר להבין שלא נדרש מאיתנו שום דבר - רק להביע רצון לגלות את העולם הרוחני, ולפחות במקצת להידמות לו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
הכל מונע על ידי האהבה…
ספר הספרים

הזוהר: פרשת תזריע, סעף ע': "כי ייסורים של אהבה, מכוסים הם מבני האדם".

ייסורים של אהבה שעליהם גם נאמר "חולת אהבה אני", מסמלים שאין לי צורך בשום דבר - רק להשפיע, להעניק, למלא את הרצון שלך.

זהו מצב ביניים, כשאני מאוד רוצה להשפיע, אבל לא מסוגל לכך בינתיים, כי הרי עדיין לא רכשתי מסך, לא קיבלתי אור, בכדי למלא את הרצון שלך.

אהבה זה כאשר אני מרגיש את רצון הזולת יותר מאשר את רצוני.

הזוהר: פרשת תזריע, סעיף ע"ב: "שכתוב, טובה, תוכחת מגולה מאהבה מסותרת. פירושו, טובה תוכחת מגולה. ואם התוכחה היא מאהבה, היא מסותרת מבני האדם. כעין זה, מי שמוכיח את חבירו באהבה, צריך להסתיר דבריו מבני אדם, שחברו לא יתבייש בהם. ואם דבריו הם בגלוי לפני בני אדם, אין הם באהבה.

בעולמינו אנחנו רוצים בצורה טבעית להסתיר את היחסים בינינו, את האהבה. כי הרי האהבה עצמה דורשת צניעות וענווה. אנחנו רוצים לשמרה מכל מה שיכול להזיק לה.

אבל מה הכוונה ברוחניות "להתבייש", "לא לגלות את האהבה בפני אחרים"? מי הם "האחרים"? - אלו הם הרצונות שלי.

אם באיזשהו רצון אני רוכש קשר עם הבורא, אז הרצונות האחרים שבהם איני יכול להתחבר עם הבורא, נקראים "האחרים". אני צריך להיזהר מהם, כדי שהם לא יקלקלו לי את האהבה. הכל מתרחש בתוך האדם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
אהבה גשמית ורוחנית
אהבה להורדה
על אהבה

שאלה: במה יהיה שונה לימוד הזוהר בכנס, ממה שאני רואה עכשיו על מסך הטלוויזיה?

תשובתי: המערכת העליונה יורדת עד העולם שלנו, שבו אנחנו מרגישים את עצמנו בתוך גופים, המרוחקים זה מזה. למה איננו יכולים להימצא בנשמות בעולם הרוחני? למה אנחנו צריכים את העולם הזה, הנמוך מבין כל העולמות?

העולם הזה נחוץ מאחר ודווקא בו, בזה שאנחנו מרוחקים זה מזה, אנחנו יכולים לצמצם את המרחק בינינו באופן פיזי וכך להזמין גם התקרבות רוחנית. בעולם הרוחני מפריד בינינו מרחק רוחני, שלא ניתן להתגבר עליו, אלא רק על ידי תיקון אמיתי של הרצון. בעולם שלנו אני יכול לבצע תיקון בכך, שאני אגיע לכנס ואהיה יחד איתך. לכן העולם שלנו קיים, אחרת אין שום נחיצות בקיומו.

זוהי מציאות מיוחדת שבעזרת פעולות גשמיות, אנחנו יכולים ליצור התחלה לפעולותינו הרוחניות. על ידי הפעלת מתג ההצתה אתה מתניע את המנוע והוא פועל. כיצד אתה יכול להתניע את המנוע של ההשפעה והאהבה אם אתה אגואיסט?

השׂכר הוא דווקא בכך שאתה מתקרב פיזית לאדם אחר במחשבתך. אם אני משתדל להשיג מגע עם אלו הדומים לי בהשגת המטרה ויכול פיזית להתאחד איתם - בזה אני "מתניע את המנוע". בזה אני מפעיל המערכת העליונה של התיקון שלי.

אם אנחנו עושים מאמצים להתאחד בצורה פיזית, זה מספיק בכדי להתניע את "המנוע" של המערכת הרוחנית, כדי שתתחיל להאיר עלינו באור התיקון, העושה אותנו דומים לבורא. אז מגיע אלינו אור התיקון, עובר דרכינו ומתחיל להעלות אותנו מעלה.

כל ירידת העולמות ממעלה למטה התרחשה רק כדי שמהנקודה הנמוכה ביותר של העולם הזה, אתה יכול, באופן עצמאי ומבלי להיות תלוי בעליון, על ידי הפעולות הגשמיות שלך, להפעיל את המערכת העליונה. בדיוק את זה אנו עושים בכך שאנחנו מגיעים לכנס.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 10.02.2010

שאלה: מה זה חטא מנקודת מבטה של הקבלה?

תשובה: חטא הוא ניתוק מהבורא, לא חשוב באיזו מדרגה האדם נמצא: האם עבר 99% מהסולם, או רק 1%. לא חשוב כמה הקשר שלו עם הבורא היה חזק. אם הוא מתנתק מהקשר הזה, זה נחשב לחטא; הרי הוא נופל לתוך תכונת הקבלה, במקום תכונת השפעה, ומשמעותה הוא חטא.

בתוך החטא יכולות להתקיים מספר רמות:

החטא הכי קטן - כאשר האדם מתרחק מהבורא: הקשר שלו עדיין לא מתנתק (נמצא בהשתוות הצורה).

החטא הגדול - אם הבורא נעלם, כלומר: האדם נמצא בתכונות המנוגדות לבורא.

החטא עוד יותר גדול ומפחיד - אם האדם נכנס לחושך ומרגיש את הצד ההפוך של הבורא.

החטא הגדול ביותר - כאשר הוא עומד כנגד הבורא ומתאחד עם הפרעה בשנאתו לבורא.

כלומר, יכולה להיות דרגה שונה של חטא, את ההרגשה של החטא אפשר להרגיש רק בקבוצה - באיחוד של הנשמות. כל הטוב והרע נמדדים ביחס לאדם, לסביבה.

רק כך אפשר לבחון ולתקן מצבים בעולם הזה וברוחניות, על מנת שתמיד רק נשמור ונגביר את האחדות ואת האהבה.

חטא האשה: העצה שלי: תנסו עד כמה שתוכלו לפתח בתוך עצמכן את האחדות והאהבה לנשים אחרות, עד כדי אהבה אליהן. אחר כך תוכלו להבין שהטבע דורש מהאשה עזרה ותמיכה בגברים, כדי שיוכלו לבצע איחוד נשמות. משום שנשים לא יכולות להתחבר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 10.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
חטא מנקודת מבט של חכמת הקבלה
מה זה "חטא" ברוחניות