זמן ההכנה

פורסם: 8.03.10, 10:32

מיכאל לייטמן

שאלה: בדרך כלל כדי להשתלב בזרימה של ספר הזוהר צריך זמן. איך לזרז את הזמנים?

תשובה: זה תלוי במצבו של האדם. זה לוקח לי בין 20 ל-40 דקות להתחיל להרגיש את ספר הזוהר ולהתקשר עימו, להתחיל לעבוד איתו באותה הנשימה. צריך לקרוא ולחכות שזה יקרה. זמן ההכנה איננו לחינם, זאת עבודה גדולה כשחושבים כל הזמן: הנה, עוד קצת וספר הזוהר יתגלה בפניי. אתה מבין שצריך רק להמשיך וכתוצאה מזה יתגלה לך איזשהו קשר עם העליון.

בזכות הקשר הזה אנחנו מתחילים להרגיש את ספר הזוהר, לחוש אותו יותר קרוב אלינו. הארה קטנה מתחילה להאיר עלינו, הטקסט משחק איתנו ומעורר בנו שינויים. זה לוקח זמן, זהו זמן ההכנה כדי שניצור קשר עם הספר, צריך להתייחס לכך בסבלנות, להקדיש כמה זמן שצריך. זה כל כך חשוב לי שזה יקרה! אני בטוח שזה חייב לקרות, אני מחכה ומייחל לזה. כך אני מתחבר לספר הזוהר.

אחר כך תרגיש שזה לא רק שהתמונה מתבהרת, אלא אתה נכנס לים של תחושות ושינויים פנימיים. אתה מתחיל לחוות עליות וירידות פתאומיים, כשספר הזוהר מעביר אותך מימין לשמאל בתחושות הרוחניות. אתה תרגיש תחושות ברורות וחדות בתוכך, תחוש איך הכוח העליון פועל בחומר שלך. ההתקדמות היא בכך שאתה מחכה שזה יתקן אותך ויביא אותך לחיבור, אהבת הזולת, השתוות הצורה עם הבורא. בשביל זה אתה קורא ומתאמץ. אז אתה תתקדם באותה הכוונה, יחד עם האור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר 07.03.2010

2 תגובות | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, שיעור הקבלה היומי

מן המקורות 05.03.10

פורסם: 5.03.10, 8:50

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הקבלה היומי

נושא: ההבדל בין "גלות" ל "גאולה" (06:30)

"צורתו של ההעדר אינו אלא בחינת השלילה של ההויה. והנה צורת ההויה, שהיא הגאולה, מודעת לנו בכתוב "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". וא"כ יהיה צורתו של ההעדר הקודמתו. דהיינו צורתה של ה-גולה היא בחינת השלילה של דעת השי"ת, שזהו חסרון באל"ף, שחסר לנו ב-גולה והמקווה לנו ב-גאולה, שהיא הדביקות ב"אלופו של עולם". שזהו כל פדות נפשינו בדיוק, לא פחות ולא יותר. והוא שאמרנו, שכל האותיות של גאולה נמצא בגולה, חוץ מאל"ף, שהוא "אלופו של עולם""

(כתבי בעל הסולם, מאמר "וזאת ליהודה", ע"מ 82)

המשך קריאה

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: לימוד חכמת הקבלה, מקורות ותקצירים, שיעור הקבלה היומי
זוהר לעם 2010

שיעור מס'5: תפקיד עם ישראל בעולם - להיות "אור לגויים"

מן המקורות

נושא: תפקיד עם ישראל בעולם - להיות "אור לגויים"

"מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצוות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דביקותו ית'".

(כתבי בעל הסולם, מאמר הערבות, אות כ')

המשך קריאה

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, מקורות ותקצירים, שיעור הקבלה היומי
laitman_2009-11-06_zohar_tv_8165_70.jpg

תשעת תלמידיו של רבי שמעון שיצרו את ספר הזוהר, מהווים עשר ספירות של הנשמה המתוקנת. לכן הם יכולים להוליך אלינו את האור עליון, המגיע מראש דאריך אנפין. האור הזה הוא ממקור עליון ביותר, שיכול להגיע עד אלינו.

כאשר אני משתדל למצוא בתוכי איזו שהיא תכונה שעליה מספר לי הזוהר, אני צריך להבין שאפילו במדרגה הנמוכה ביותר שלי קיימים בתוכי כל עשר הספירות, למרות שעכשיו אינני מבדיל בהן בטיפת הרצון שלי. בינתיים זה סתם רצון ללא שום כיוון. אבל בטיפת הזרע הזו כבר כלול כל מה שעתיד לקרות עימה בעתיד - כל התכונות וכל החיים. חסר שם רק המאמץ שלי, אשר עליי להוסיף לטיפת הזרע הזו, ואז ממנה יתפתח אדם!

המאמץ מגיע מכך שאני עובד עם הסביבה, עם קבוצה, ועובד עם הספר. הסביבה מחדירה בי רצון יותר גדול למטרה הרוחנית, והעיקר, את הרצון הנכון. לפעמים באדם בוער הרצון, ונדמה לו שאין לו צורך בקבוצה. אבל הוא אינו מבין שהרצון שלו אינו מכוון ואינו מדויק ולא יכול להיות מכוון למטרה, אם הוא אינו מעביר אותו דרך הקבוצה. הוא אף פעם לא יהיה מכוון לעבר הבורא, כי הרי הבורא מתגלה בקשר שבינינו, בין הנשמות. לכן את כל הרצון שלנו עלינו להעביר דרך הקבוצה ולקבל ממנה כוחות לחיבור והשפעה.

אם סתם בוער בך רצון לחכמת הקבלה ולבורא, זה בינתיים לא שווה דבר. אינך רוצה עדיין ברוחניות. עליך לדעת, שרוחניות - זו השפעה, אהבה לזולת. ואת זה אתה כבר לא כל כך רוצה. לכן אתה צריך את הרצון הגדול שעימו הגעת, להעביר דרך הקבוצה. אז תראה עד כמה הוא באמת מכוון לרוחניות.

קיימת אפשרות שמתוך 100 ק"ג של רצון, שבוער בך, יישארו לך איזה 5 גרם. אבל ה-5 גרם האלה יהיו מכוונים לרוחניות, ואיתם אתה באמת תוכל לפנות לבורא. ועם אותם 100 ק"ג אתה פשוט תישרף, ולא תזוז לשום מקום.

לכן עלינו להכניס את טיפת הזרע הרוחני שלנו לסביבה הנכונה ולקבל ממנה כוחות של השפעה וכיוון נכון, כדי שהיא תעצב אותי בדומה לבצק, שמכניסים לתנור, בכדי לאפות לחם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
להעיר את זוהר השכינה
שפת הזוהר מסוגלת להכל
מצפן בדרך לבורא

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, זוהר, קבוצה, שיעור הקבלה היומי

העתיד הטוב תלוי בנו!

פורסם: 7.02.10, 12:34

laitman_8378_70.jpg

כתוב: "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין כי המאור שבה מחזירו למוטב". התיקון קורה רק בהתאמה לכוונתו של האדם.

כפי שהאר"י מסביר (באמצעות תלמידו, רבי חיים ויטאל), בהקדמה לספר "עץ חיים", וגם בעל הסולם ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות"- הכל תלוי בכוונת האדם הלומד תורה. בספרי התורה מספרים רק על תיקון הנשמה. אם האדם מתכוון לתקן את נשמתו כאן ועכשיו ורוצה למשוך את המאור המחזיר למוטב, כלומר: מרגיש שיש לו מה לתקן כיוון שלומד על תכונותיו הוא ותכונותיו של הבורא - איזו תהום פעורה ביניהם ולאיזה מצב עליו להגיע - אז נוצרת אצלו הדרישה לתיקון, לשינוי הפנימי.

ספרים אשר נכתבו על ידי מקובלים הנמצאים בהשגה רוחנית, כלומר שהשיגו את הבורא - נקראים "ספרי קודש" כיון שהם מספרים על ההשפעה, על אהבת הזולת. לכן אנשים השואפים להגיע להשפעה נאמר עליהם שהם לומדים תורה, כי ספרי התורה הם אורות המגיעים ומתקנים את האדם. ואז במידת התיקון של האדם, מילות התורה מתקנות את נשמתו.

ב"הקדמה לספר הזוהר" נאמר שהתורה מתחלקת ל-613 מצוות (תרי"ג עיטין) ו-613 מילויים (תרי"ג פקודין). 613 מצוות הן אורות, המגיעים ומתקנים את 613 הכוונות שלנו מ"לא לשמה" ל"לשמה", על מנת שכל הרצונות שלנו יהיו בכוונה להשפיע. 613 המילויים האלו הם אורות הממלאים את הרצונות המתוקנים שלנו על ידי אור התורה.

לכן עלינו להשתדל ולהתחיל את לימוד ספר הזוהר, דווקא עם הכוונות האלה; כל אדם בנפרד וכולנו יחד. בכך תלוי התיקון כולו והעתיד הטוב שלנו.

כמובן אם הרבה אנשים מתאספים יחד, יש להם כוח ועוצמה גדולים יותר; במיוחד אם קודם היו רחוקים זה מזה וכעת, יחד, הם רוצים להגיע אל המטרה: גילוי הכוח העליון שמכוון אותם. ברור שאיחוד כזה הוא בעל עוצמה גדולה יותר וחשיבות הכוונות גדולה יותר. לכן חשוב מאוד ללמוד מהן הכוונות הנכונות לפני הלימוד.

ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", סעיף י"ז, בעל הסולם מסביר באופן מפורט מה צריכה להיות הכוונה שלנו: "ולפיכך מתחייב הלומד בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש".

מה זאת אומרת: "להתחזק באמונה"? להתחזק במידת ההשפעה. כלומר, לפני הלימוד אני מתחייב שברצוני להגיע לתכונת ההשפעה ואני לומד לשם כך. "ואז", אומר בעל הסולם, "יהיה נכון לבו בטוח, כי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה". מכל הכוונות הטבעיות שלנו, השאיפות להרוויח בחיים האלה, נגיע לכוונות אמיתיות: רצון להגיע לכוח העליון, כוח ההשפעה.

דווקא הכוונה קובעת את טיב הלימוד ואת תוצאותיו אשר להם אנו מצפים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 03.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
להביא אור לעולם
התורה ניתנת כל יום - בואו נקבל אותה!
עבודת הבורא

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, כללי, שיעור הקבלה היומי

מן המקורות 03.02.10

פורסם: 3.02.10, 8:28

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת מקץ, אות קו

נושא: "תרי"ג עיטין" ו- "תרי"ג פקודין" (04:00)

"יש ב' חלקים בתורה ומצוות:
א. הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל, שהם בחינת קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים, כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל.
ב. הוא קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג פקודין, שהוא ענין השגת שמותיו יתברך, וכל שכר הנשמות.
וערך חלק הב' על חלק הא', כערך השמים על הארץ. כי חלק הא' הוא רק בחינת הכנה. וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה"

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר "פי חכם", ע"מ 808)

המשך קריאה

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, מקורות ותקצירים, שיעור הקבלה היומי

מן המקורות 27.01.10

פורסם: 27.01.10, 8:49

מיכאל לייטמן

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת בא, אות צ

נושא: הבורא מתגלה, בחיבור בין החברים, המוכנים לבטל את עצמם אחד כלפי השני (77:50)

"העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל שלו "ואהבת לרעך". והוא על ידי אהבת חברים.
אם כל אחד נכלל ובטל לחבירו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל החלקים הקטנים, שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת.
ואז הוא יכול להגיע לאהבת ה' "

(כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "לפי מה שמבואר בענין ואהבת לרעך")

המשך קריאה

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, מקורות ותקצירים, שיעור הקבלה היומי
laitman_2009-11-06_zohar_tv_8165_70.jpg

איפה היא, הקבוצה הרוחנית - ישיבה של רבי שמעון?

איפה היא, הקבוצה הרוחנית - ישיבה של רבי שימון

קליפים נוספים:

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, שיעור הקבלה היומי
מיכאל לייטמן

אני מקבל המון שאלות מתלמידים ותיקים וגם חדשים בהקשר ללימוד הזוהר.

אנשים כותבים כך: "קודם היה לנו ברור מה אנחנו לומדים "תלמוד עשר הספירות" או "פתיחה לחכמת הקבלה", לומדים על מבנה הבריאה, מאמרים על החברה מכוונים לאיחוד, למטרה שהקבוצה צריכה להשיג, מאמרי בעל הסולם המסבירים על הקשר בין קבלה למדעים אחרים, יחסה של הקבלה לדת ולפילוסופיה, לחופש הבחירה, וכמובן מתייחסים למבנה של החברה החיצונית ולמבנה הפנימי של האדם. ומה אנו לומדים בספר הזוהר?

בשאלות האלו מתגלה יחס לא נכון ללימוד. בסופו של דבר הכל צריך להתאחד. הקבוצה היא אוסף של נשמות אשר צריכות להתאחד, אבל נראה לי כאילו הם נמצאים מחוץ לי ואני משתוקק לחבר אותם אליי על מנת שאוכל לגלות את התמונה האמיתית. אז כשלומדים קבלה, הלימוד התיאורטי אינו אפשרי, אלא יש להשיג את הנלמד, הלכה למעשה.

בורא הכוונה ל"בוא" "וראה", תכונת ההשפעה שאנחנו מגלים בתוכנו, מ"אהבת הזולת" מגיעים ל"אהבת הבורא". לכן תפיסת המציאות האמיתית היא לא על ידי ההפרדה ל"אני" ו"אחרים", אלא על ידי איחוד של כולם לדבר אחד שלם.

וכיצד אני משיג זאת? הרי עדיין אינני מסוגל להרגיש את כל הנשמות "כאיש אחד בלב אחד", לחברם לבורא ולהרגיש את כל העולם הזה בתוכי. את כל זה מבצע בתוכי האור העליון. הוא צריך להביא אותי למצב של "אין עוד מלבדו", "הטוב והמיטיב" למרות כל מה שקורה איתי. שני סוגי ההסתרה האלו צריכים להתאחד.

דווקא עם המטרה הזאת אני ניגש ללימוד הזוהר. לרצות שהוא יפתח בפניי את המציאות האמיתית, כדי שהבורא יתגלה לפניי כאן ועכשיו, שיתגלה גם הרצון וגם האור בתוכי!

עלינו רק להתמיד בדאגה וביראה. לשאול את עצמנו, האם אני עושה את המוטל עליי והאם אני משקיע את כל המאמץ שאני יכול? זה תלוי בהרגשת החשיבות של המטרה הרוחנית ובדאגה הפנימית, התמידית ואז מצפה לנו הצלחה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.01.2010

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, שיעור הקבלה היומי

שיעור הקבלה היומי 10.01.10

פורסם: 10.01.10, 11:03

מיכאל לייטמן

חלק א': זוהר לעם, פרשת וישב, אות רנ"ח
עלינו להשתדל לא בשכל, אלא ברצון, בהשתוקקות קבועה לרכוש את תפיסת המציאות האמיתית.
להורדה: video.gif וידאו | audio.gif אודיו

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קי"ג
עוצמת הזיווג דהכאה נמדדת כך - עד כמה הרצון לקבל תענוג משתווה לרצון להשפיע.
להורדה: video.gif וידאו | audio.gif אודיו

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "מבוא לספר הזוהר", אות ל"ה
כשאני מחליף את שנאת חינם באהבת הזולת, אני מתחיל לגלות את העולם הרוחני.
להורדה: video.gif וידאו | audio.gif אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, שיעור הקבלה היומי

נוסחת האושר: 1=1+1

פורסם: 7.01.10, 15:49

laitman_2009-08_0665-70.jpg

שאלה: אני אגואיסט, אני נהנה כאשר לשכן נשרפת מכונית ואני סובל כשהוא קונה מכונית חדשה, איך אני יכול להבין את הנוסחה להשגת האושר?

תשובתי: אם אתה רוצה לסבול מצרותיו של השכן ולשמוח בשמחותיו, עליך להתחתן עם הבת שלו icon_smile.gif, אז זו תהיה המשפחה שלך.

עכשיו אתה מבין? עליך להיות בקשר איתו כדי שהכלים שלו יהפכו לשלך.

בזה שאנחנו תופסים את כל הכלים כחיצוניים לנו, יש לנו אפשרות לעלות לדרגה אחרת. לשם כך נעשתה השבירה. אם עכשיו אני מחבר את הכלים החיצוניים האלה אליי, אני רוכש בכך את תכונות הבורא אשר בדרך אחרת לא הייתי מצליח להשיג אותן!

הבורא חילק אותי לשני חלקים. חלק אחד המורגש לי כחלק הפנימי שבי וחלק שני המורגש לי כחיצוני וזר לי. אבל מי זה הזר? הרי בכל הבריאה רק שנינו קיימים: אני והוא! כלומר הזר הזה, זה הבורא! אם אני עכשיו מחבר את הזר הזה אליי, זה אומר שאני מטמיע בעצמי את תכונת הבורא.

הוא בונה בתוכי חלוקה מלאכותית ל"אני" ו"הוא". "הוא" - החלק החיצוני הנקרא "לבוש והיכל" או "זר" . ועכשיו, בתוך הרצון שלי ישנם שני חלקים: אני והזולת. ועליי לעבוד על מנת לצרף את הזולת אליי. בצירוף זה אני רוכש תכונת השפעה, אהבה לזולת. כאשר אני עושה את כל זה, אני מתחיל להרגיש אותו הדבר ביחס לבורא שמורגש לי כמחוץ לי. זאת אומרת, יש לי אמצעי והוא שדרך אהבת הזולת אני מגיע לאהבת הבורא.

זהו הפטנט המיוחד שבעזרתו יש באפשרותינו להרגיש את המציאות המחולקת לשני חלקים, ולהשתדל לחבר את שני החלקים האלו יחד! אחרת לא הייתה לנו שום תקווה…

עלינו רק לנצל את כל העולם הזה כאמצעי לתיקון שלנו, כי הרי כל העולם נברא בשבילי, בכדי שאני אשיג את הבורא!

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 06.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
אנחנו חיים בעולם הפוך
תנו לי מנוף כדי שאשנה את עצמי
האמצעי הטוב ביותר כנגד כל המחלות

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, פוסטים נבחרים, קבוצה, שיעור הקבלה היומי
laitman_2008-11-14_sl_70.jpg

השיעור הוירטואלי נערך מדי יום א', בין השעות 16:00-17:00.
נושא השיעור: פותחים את הזוהר, שיעור 9

תקציר השיעור:

ספר הזוהר, אותיות פ'-פ"ג:

ספר הזוהר מדבר על מבנה הנשמה שלנו. כל מילה בספר הזה מדברת על תכונה פנימית, מצב כלשהו של הנשמה, יחס בין תכונותיה, פעולות מבחוץ ומבפנים. לכן כל אחד מאיתנו חייב לנסות לבצע בתוך עצמו "חתך אנטומי" כביכול, לפתוח את הנשמה, להתחיל "להציץ" לתוכה וללמוד היכן נמצא מה שהוא קורא עליו.

לספר הזוהר יש תכונה מיוחדת, הוא מושך אלינו את האור העליון, מזון רוחני מיוחד. הרצון הרוחני הנקודתי הקטן שלנו, הנקרא "הנקודה שבלב", מתחיל להתפתח תחת השפעתו של הספר למימדים של ספירה עצומה, שבה אנחנו מתחילים להרגיש את החיים העליונים.

זו המטרה הסופית, שהטבע הכין לנו, הנקראת "שבת", כלומר סיום העבודה. המטרה של עבודתנו הרוחנית היא לשנות את הרצונות האגואיסטיים לאלטרואיסטיים, את השנאה לאהבת הזולת. בסיום העבודה הזאת אנחנו מגיעים לגמר התיקון ומגיעה "שבת", המצב הטוב והמושלם, חיבור עם הבורא.

בעולם הגשמי קיים מחזור של שישה ימים ושבת, כהשתקפות של מדרגות התיקון הרוחני. שישה ימים הם התכונות של הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, אשר אנחנו סופגים לתוכנו כשאנחנו עולים במדרגות התיקון הרוחני. היום האחרון של השבוע, "שבת", מאופיין על ידי התכללות של כל ששת הספירות במלכות, כתוצאה מהשתוות תכונותיה לתכונות העליונות של השפעה. לכן "שבת" זהו מצב בו ה"האני" שלי, הרצון שלי, מתנקה סופית מאגואיזם. וזו נקראת "קדושה".

שיעורים קודמים:
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר 27.12.09
שיעור וירטואלי בספר הזוהר 20.12.09
שיעור וירטואלי בספר הזוהר 13.12.09

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, לימוד חכמת הקבלה
מיכאל לייטמן

מן העיתונות: שר המשפטים, יעקב נאמן, הופיע בכנס דיני ממונות בבתי הדין הרבניים ואמר כי: "יש להחזיר עטרה ליושנה, להפוך את משפט התורה למחייב במדינת ישראל, זו באמת הדרך הראויה להנחיל לנו את משפט התורה - צעד אחר צעד". נאמן הוסיף ואמר: "יש להחזיר למדינת ישראל את מורשת האבות, את דברי התורה הראשונים והאחרונים שבהם יש פתרון מלא לכל השאלות שאנו עוסקים במהרה בימינו אנו".

תגובתי: מהלך שיכפה על החברה חוקים שאין ביכולתה לעמוד בהם, לא יביא לדבר מלבד לשבירת החברה.

רק הבנה של תהליכי ההתפתחות, שנקבעו על ידי הבורא בלבד, תביא את החברה להרמוניה.

המסורת הדתית היא האוצר התרבותי של העם שלנו, וניתן לקבלה ולקיימה מרצון בלבד, במידה שבה החינוך יוכל להנחיל זאת לבני העם.

יש להפריד את הדת מהמדינה, ולהפוך את הדת לחלק מתרבות העם, ולא לאמצעי כפייה.

הדת צריכה להגן ולא לדכא, לחנך ולא להכתיב, להקסים בחסד שבה ולא בכפייה שבה, בדוגמה הטובה והנעלה שלה, ולא בתרגילים כוחניים…

אם האנשים לא יקבלו עליהם את המסורת מרצון, כחלק מתרבות החברה וערכיה ההיסטוריים, אלא יוכרחו לעשות כן, נמצא את עצמנו במשטר דיקטטורי.

במקרה שכזה, הקבלה חוזה לנו עתיד נורא - התפרקות החברה והמדינה.

פוסטים קודמים בנושא:
הדת של העולם החדש - אהבת הזולת
דת: המצאה זמנית מועילה

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה
laitman_2009-11_8750-70.jpg

רגעים נבחרים משיעור הקבלה היומי

5 דקות של אור - נקודת הקשר
להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: חנוכה, שיעור הקבלה היומי
מיכאל לייטמן

אין חיסרון באצבע שישית

אין חיסרון באצבע שישית

קליפים נוספים:

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: שיעור הקבלה היומי

עמוד הבא ←