שאלה: אילו כוחות מסייעים לכך שהרצון ליהנות, הנקרא גוף, יימאס בעיניי?

תשובתי: אינני מתייאש מהרצון ליהנות, אלא מחוסר היכולת להתמלא. אינני מאמין יותר שניתן להיות מאושר בחיים האלה. אבדות, הפסדים, רצונות שאינני יכול למלא, כל אלו מביאים אותי לדיכאון, אך כאשר השלב הזה יחלוף, האנושות תגלה נחיצות לחפש פתרון - להתעלות לדרגה עליונה יותר. האגואיזם המתפתח בעצמו דוחף אותנו להחלטה הזו. לכן הוא נקרא "עזר כנגדו".

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 10.03.2010

כל החיים שלנו הם שקר וכישוף אחד גדול. הרצון האגואיסטי כל הזמן מכשף אותנו ומאלץ אותנו לעבוד למענו, ואנחנו אוהבים אותו ורוצים שהוא ימשיך לשקר לנו. הרצון האגואיסטי הזה משקר לנו לכל אורך הדרך, הוא מבטיח שיהיה בסוף הדרך תענוג ואור. לאורך הדרך אנחנו כל הזמן חושבים על מה נקבל, ולמרות שאין בידינו דבר מלבד הבטחות, אנחנו בכל זאת נהנים!!!

אנחנו מקבלים ניצוצות של תענוג המפיחים בנו תקווה. אך מאחורי הניצוצות אין שום אור, מכיוון שהאור אינו יורד מתחת לפרסא. הפרסא היא הגבול המפריד בינינו לבין עולם האצילות! כלומר, האור מאיר לנו משם, הוא מאיר לנו כל כך מעט ולכן יש בנו רק תקווה לקבל את האור. ככה הם החיים…

למרות שאנחנו כל הזמן מתאכזבים ואיננו רואים שום אור אלא רק ניצוצות, מתוך חוסר ברירה אנחנו ממשיכים לחפש את הניצוצות כדי לקבל מהם תענוג: כסף, שליטה, כבוד, ידע, אוכל ומין. זהו התפקיד של הרצון האגואיסטי שלנו, למשוך אותנו בהבטחות של תענוג, כדי שנחכה לו ובדרך לתענוג נהיה במחשבה שאנחנו (כאילו) נהנים. בדרך הזו אנחנו כל הזמן נמצאים בתקווה שהעתיד שלנו יהיה טוב!!!

באותו הרגע, כשבניצוץ צריך להופיע האור, שום אור אינו מגיע, הכול נעלם מייד. הרי אף פעם איננו מגיעים לתענוג עצמו, אנחנו רק מתאכזבים כשהכול נעלם.

בעולם הגשמי אדם חי רק מההבטחות לעתיד טוב יותר, הוא חושב שהאושר יגיע בעתיד. הוא מאמין שבהמשך הדרך מחכים לו תענוגים אגואיסטיים, הוא משתדל לא לחשוב שבהמשך יהיה רק חושך ומוות.

האנושות התפתחה כיום לרמה כזאת שהאנשים מתחילים להבין שאין שום כיסוי לכל ההבטחות האגואיסטיות. אז מה לעשות? הרי איננו יכולים לחיות רק מהבטחות? איננו מאמינים בעתיד הטוב, שלכולם יהיה טוב! בשלב הזה מתחילה להיות נפילה לדיכאונות ואכזבות. כדי להמשיך לחיות איכשהו, האדם מתחיל לשקר לעצמו יותר, הוא מכניס את עצמו לשיכרון חושים כדי להכריח את עצמו להאמין. לשם כך עובדות כל מערכות המידע, הם בעצם כישוף משותף שנתמך על ידי החברה. המצב הזה ימשיך להיות עד שהשקר הזה יגיע לקו הסיום, כלומר שיהיה בלתי אפשרי להמשיך כך הלאה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
ההבטחות היחידות שמתקיימות
כישוף רוחני
חזרתה של בבל העתיקה

אולג יהלום - דעה:

המציאות שלנו מורכבת ממציאות "פיזית", המצויירת לנו על ידי 5 התכונות האגואיסטיות הבסיסיות, וממציאות "וירטואלית", הנבנית על ידי האגואיזם שלנו.

למה קראתי להם כך: החלק הפיזי של המציאות והחלק הוירטואלי? מפני ש-5 הרצונות הבסיסיים הם פחות או יותר קבועים בעוצמתם ובאופי שלהם. תמונת המציאות המתוארת על ידם נקראת "העולם הגשמי", הוא קבוע והרוב רואה אותו באופן יחסית דומה.

החלק השני של תפיסת המציאות שלנו מורכב ממבנה דינמי של רצונותינו הקטנים יותר, כמו מכלול משונה של וקטורים המציירים לנו את המציאות. התמונה של המציאות הוירטואלית הזאת תלויה באופן מוחלט ברצונות האגואיסטיים המיידים, המופיעים באדם ברגע נתון.

אלפי שנים המציאות של האדם הייתה מורכבת ב-90% מהעולם הפיזי, אך לקראת סוף מאה ה-20 היחס הזה השתנה, נגיד ל-20/80, כלומר המציאות הגשמית כמעט נעלמה, נשארה רק המציאות הוירטואלית. כמות הרצונות החדשים גדלה באופן מהיר, הרצונות גם משתנים במהירות גוברת.

יוצא שאין שום משמעות אם נשנה את העולם הפיזי. הרי אם המציאות נוצרת על ידי הרצונות האגואיסטיים שלי, ו-5 הרצונות הבסיסיים הם היציבים ביותר, אז ברור שאין שום אפשרות לשנות משהו במציאות הגשמית, מפני שאי אפשר לשנות את רצונותיי האגואיסטיים הבסיסיים, הרי הם הבסיס של קיומנו ואנחנו לא מסוגלים לשנות אותם. יוצא שבמהלך אלפי שנות היסטוריה האנושות הייתה נידונה מראש לאי ההצלחה בניסיונותיה לשנות משהו בעולם מסביבה. כל המלחמות, המהפכות, קידמת הטכנולוגיות לא הובילו לחיים מאושרים ונוחים, משהו שלמענו אנשים חיו ומתו מאות דורות.

לכן מובן למה חכמת הקבלה התגלתה רק עכשיו. הרי היא שיטת התיקון של החלק הדינמי של הרצונות האגואיסטיים, כלומר של משהו שנקרא "תפיסת המציאות". כל אלפי השנים החלק שיכול לעבור תיקון היה רק חלק קטן של התמונה הכללית של המציאות. ואילו בסוף המאה ה-20 תפיסת המציאות של האדם מורכבת כמעט באופן מוחלט מהרצונות שלמען תיקונם הקבלה ניתנה לאנושות. הגיע הזמן ליישם את חכמת הקבלה במימדים של כל האנושות.

ההסבר הזה עונה לחוסר ההבנה הקבועה של האנשים, להם הקבלה אומרת שעל ידי התיקון "הפנימי" אנחנו יכולים לשנות את העולם "החיצוני". ההבדל בין הפנימי לחיצוני הוא רק בכך שהפנימי שבנו נוצר מהרצונות שאי אפשר לתקנם, לכן אם נרצה לקבל תענוג מהם אנחנו לא צריכים "מסך". מרגע היוולדנו יש לנו אפשרות לקבל תענוגים מהשימוש ברצונות האלה. ואילו ה"חיצוני", אלה הרצונות הלא מתוקנים שלנו, היקום עצמו אוסר למלא אותם על ידי חוקיו הפיזיים.

לפני מאות שנים, כאשר "העולם הפיזי" תפס את החלק הגדול של מציאות האדם, הוא היה יכול לבנות את חייו בצורה שירגיש טוב. עכשיו זה בלתי אפשרי, מפני שאי אפשר למלא את הרצונות הקטנים האלו ללא תיקון. כלומר, החל משנת 1995 ועד סוף 6,000 השנים, האנושות לא תוכל להרגיש טוב אם לא תתחיל ליישם את שיטת התיקון של הרצונות האגואיסטיים הקטנים.

לאחר התיקון הרצונות האלה יוכלו לקבל אור, האנושות תוכל לרכוש את הרוגע הנפשי המיוחל ואת ההרמוניה, העולם שלנו סוף-סוף ישתנה לטובה ויהיה טוב ומלא אור.

שאלה: ההבדל בין הפנימי לחיצוני הוא רק בכך שהפנימי שבנו נוצר מהרצונות שאי אפשר לתקנם, לכן כדי לקבל תענוג מהם אנחנו לא צריכים "מסך". מרגע היוולדנו יש לנו אפשרות לקבל תענוג מהשימוש ברצונות האלו והמילוי שאנחנו מקבלים על ידם מצייר לנו את גבולות הגוף שלנו, "האני" שלנו. ואילו ה"חיצוני", אלה הרצונות הלא מתוקנים שלנו, היקום עצמו אוסר למלא אותם על ידי חוקיו הפיזיים.

תשובה: נכון, אך מכיוון שהמדרגה העליונה מתקנת בהדרגה את התחתונה, מהתיקון "החיצוני" אנחנו בעל כורחנו נעבור תיקון גם בפעולותינו הפנימיות, זה לא יגרום נזק לאחרים אלא בהדרגה יהיה גם לטובתם. הרי מדרגתנו הנוכחית מנוהלת באופן מוחלט מלמעלה, "אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך מלמעלה המכה אותו ואומר לו גדל".

שאלה: אני אגואיסט, אני נהנה כאשר לשכן נשרפת מכונית ואני סובל כשהוא קונה מכונית חדשה, איך אני יכול להבין את הנוסחה להשגת האושר?

תשובתי: אם אתה רוצה לסבול מצרותיו של השכן ולשמוח בשמחותיו, עליך להתחתן עם הבת שלו , אז זו תהיה המשפחה שלך.

עכשיו אתה מבין? עליך להיות בקשר איתו כדי שהכלים שלו יהפכו לשלך.

בזה שאנחנו תופסים את כל הכלים כחיצוניים לנו, יש לנו אפשרות לעלות לדרגה אחרת. לשם כך נעשתה השבירה. אם עכשיו אני מחבר את הכלים החיצוניים האלה אליי, אני רוכש בכך את תכונות הבורא אשר בדרך אחרת לא הייתי מצליח להשיג אותן!

הבורא חילק אותי לשני חלקים. חלק אחד המורגש לי כחלק הפנימי שבי וחלק שני המורגש לי כחיצוני וזר לי. אבל מי זה הזר? הרי בכל הבריאה רק שנינו קיימים: אני והוא! כלומר הזר הזה, זה הבורא! אם אני עכשיו מחבר את הזר הזה אליי, זה אומר שאני מטמיע בעצמי את תכונת הבורא.

הוא בונה בתוכי חלוקה מלאכותית ל"אני" ו"הוא". "הוא" - החלק החיצוני הנקרא "לבוש והיכל" או "זר" . ועכשיו, בתוך הרצון שלי ישנם שני חלקים: אני והזולת. ועליי לעבוד על מנת לצרף את הזולת אליי. בצירוף זה אני רוכש תכונת השפעה, אהבה לזולת. כאשר אני עושה את כל זה, אני מתחיל להרגיש אותו הדבר ביחס לבורא שמורגש לי כמחוץ לי. זאת אומרת, יש לי אמצעי והוא שדרך אהבת הזולת אני מגיע לאהבת הבורא.

זהו הפטנט המיוחד שבעזרתו יש באפשרותינו להרגיש את המציאות המחולקת לשני חלקים, ולהשתדל לחבר את שני החלקים האלו יחד! אחרת לא הייתה לנו שום תקווה…

עלינו רק לנצל את כל העולם הזה כאמצעי לתיקון שלנו, כי הרי כל העולם נברא בשבילי, בכדי שאני אשיג את הבורא!

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 06.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
אנחנו חיים בעולם הפוך
תנו לי מנוף כדי שאשנה את עצמי
האמצעי הטוב ביותר כנגד כל המחלות

ההצלחה בלימוד ספר הזוהר, לחלוטין לא תלויה במידה שבה תצליח לסדר לעצמך ובתוכך, את כל מה שמסופר בו.

נניח שאתה יוצא מהשיעור בהתפעלות מכך שהיום הצלחת להרגיש ולהבין מה מסתתר מאחורי השמות, מאחורי המילים של הזוהר.

לעומת זאת, בפעם הבאה אתה עוזב את השיעור נסער ומצוברח: "לא הבנתי דבר! החומר יבש כל כך! לא יכולתי להתרכז כלל, הצלחתי להשקיע מאמצים במשך מספר דקות בלבד מתוך השעה וחצי שארך השיעור…".

אבל גם כאן אינך יכול להעריך שום דבר בצורה נכונה. דווקא אותן מספר דקות, שבהן השקעת מאמצים - זה השכר שלך.

לא ידוע לנו דבר - לא על העולם העליון, לא על עצמינו ולא על התנאים לגילוי העולם הרוחני - כל זה מכונה "הסתרה".

אבל אם האדם משקיע את עצמו, משתדל ורוצה להראות שהוא מתכוון להגיע להשפעה, אז דווקא המצבים שבהם הוא אינו מרגיש במילוי, כשאין לו טעם בלימוד, כשלא מאיר לו דבר - הם המצבים הטובים ביותר.

מניסיוני, אני יכול להעיד שלעיתים קרובות אני צריך לעסוק בטקסט של הזוהר במשך כמה שעות, ורק לאחר מכן מתחיל להיבקע המחסום שבינינו. אבל אין מילים לתאר את האושר שחש אדם כשהוא מרגיש כיצד מתמוסס הקיר הזה…

התיקון, שאותו אתה מבצע במשך אותן שעות "סתומות" - זו היגיעה הכי חשובה בדרכך אל הבורא!

ודווקא היגיעה הזו מזמינה עליך את האור העליון. ולא כל השאר, שבא לך בקלות.

דווקא העבודה הקשה הזו היא המצב הטוב ביותר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 20.12.2009

דעה: ד. טלברט (Talberth), נשיא המרכז לכלכלה יציבה (Center for Sustainable Economy): "… אין טעם שכולם יעבדו עד לזיעת אפם האחרונה, 40 או 60 שעות בשבוע. לאנשים צריך להיות יותר זמן פנוי".
ד. וויקס (Wicks), אליאנס עסקים לכלכלות מקומיות (Business Alliance for Local Living Economies): "אם נשנה את הערכים שלנו, לא יהיה לנו צורך בכל כך הרבה כסף, ולא נצטרך לעבוד יותר.
אם היינו מתחילים לעבוד שלושה ימים בשבוע, הדבר היה דומה לאורח חייהם של העמים שורשיים.
הם מעבירים זמן רב בשיחות זה עם זה, שרים שירים, לנו חסר את זה, אנחנו רודפים אחרי הדרך להרוויח יותר כסף, כדי לקנות יותר דברים לא חשובים שאיננו צריכים".

תגובתי: האגואיזם לא ירשה לנו להשתחרר ולהיות פרימיטיביים, להסתפק במועט - מאחר והוא נברא על ידי הבורא לצורך התקדמותנו לעבר מטרה עליונה יותר מאשר סתם לחיות בעולם הזה.

לכן כל אלה אינם אלא איחולים טובים ונאיביים! התוכנית ומטרת הבריאה היא להביא אותנו לדרגת הבורא.

פוסטים קודמים בנושא:
האגואיזם הגיע לקו אדום
אגואיזם גלובאלי
עולם חדש לפניך

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

הכנה לשיעור הקבלה היומי

נושא: האדם לא מקבל מלמעלה יותר מנקודת התעוררות. ועליו מוטל לחזק את הנקודה, בתוספת יגיעה מצד עצמו. את הכוחות להתקדמות הוא מקבל מהחברה, בכך שמקנא ברצונות שלהם לרוחניות (08:20)

"אמרו חז"ל "קנאת סופרים תרבה חכמה". היינו, בזמן שכל החברים מסתכלים על החברה, שהם נמצאים ברמה גבוהה, הן מצד המחשבה, והן מצד המעשים, אז מצד הטבע הוא, שכל אחד ואחד מוכרח לעלות מדרגתו לדרגה יותר גבוהה, ממה שיש לו מצד תכונת גופו… נמצא עכשיו, שיש לו תכונות חדשות, מה שהחברה הולידה בו"

המשך קריאה

הרצון האגואיסטי שלנו מרגיש שרע לו. והתחושה הזאת דוחפת אותנו מאחור, כמו מקל שמאיים עלינו ומכריח אותנו לחפש אחר האושר.

אבל הפעולה הזאת לבדה אינה מספיקה כדי לכוון אותנו לכיוון הנכון, הרי הבריחה מהאגואיזם אינה מטרת הבריאה, אלא רק סיוע, כוח מניע.

הרצון שנשלח לתוכנו ממעל, הוא שמכוון אותנו אל המטרה - זהו הניצוץ או הנקודה שבלב, שמושכים אותנו להתפתח רוחנית.

מביאים אותנו לקבוצת מקובלים, למורה, כדי שנוכל לגדול ולהגדיל את הניצוץ הזה.

מכל המרכיבים הללו עלינו לבנות לעצמנו "תיבה", שנוכל להיכנס לתוכה ולהינצל מכל הרע - מכל מה שמבלבל ומזיק לגדילה הרוחנית.

אבל עלינו להבין שלא נוכל לעשות דבר עם ההפרעות הפנימיות והחיצוניות - הן מתגלות בתוכנו וסביבנו בכוונה, כדי שנתחזק בבחירה שלנו ונצבור כוחות כנגדם, כך שמימיו הסוערים של המבול ישמידו את כל המזיק וישאירו את הנחוץ בלבד.

בנינו בתוכנו תיבה מתכונת ההשפעה של הבורא, שאותה ליקטנו מכל הרצונות, והסתתרנו בתוך התיבה הזאת.

כותב ספר הזוהר: "בא אתה וכל ביתך אל התיבה…שכל מה שאין התיבה קולטתו, נמחה מן הארץ".

כל מה שהאדם יכול לצרף לבינה, לתכונת ההשפעה, לבורא, בכל מה שהוא יצליח להכניע מעצמו כלפי הבורא ולהידבק אליו, כמו זרע שנדבק לרחם אימו - רק זה ינצל ויתפתח רוחנית.

ואותם הרצונות שלא יהיה ביכולתו לצרף לבינה, יושמדו במימי המבול.

נח - זה הרצון היחיד בתוכי שיכול להביא אותי לרוחניות, וזאת בתנאי שאחתוך אותו מכל שאר הרצונות שבי שאינם ראויים להתפתחות רוחנית.

אני רוצה להתחבר עם הרצון הזה לרוחניות ולגדל רק אותו. ואילו את שאר הרצונות אני חותך ומטביע במימי המבול, כדי להתקדם עם הרצון היחיד הזה. אני רוצה לבנות איתו את עולמי החדש - העולם שאחרי המבול!

איני יודע מהו אותו עולם חדש. אני מתפתח בתוך הבינה, כמו ברחם אימו, ומה שיהיה, הוא שיהיה - ויהיה עולם חדש!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 30.11.2009

מאמרים קודמים בנושא:
הרימו ידיים בתפילה
דינו של גיהנום

פרסום: נאס"א החלה במסע של הפרכת שמועות בנוגע לסוף העולם בשנת 2012… על פי מסורת שמקורה בשבט המיה, ב- 21.12.2012 (היום האחרון בלוח השנה של השבט), כוכב הלכת ניבורו יתנגש בכדור הארץ, והדבר ישים קץ לכל דאגותינו וחששותינו. רבים מאשימים את נאס"א בכך שהאמת הנוראה ידועה לה, אלא שסוכנות החלל מסתירה אותה מהקהל הרחב.

תגובתי: כמה טוב היה אם ניתן היה להפוך אנשים למאושרים, כמו שעושים ברוסיה … סוף העולם יגיע, אבל רק לאחר תיקון האגואיזם הכללי והאיחוד הגלובאלי - דבר שיקרה לא יאוחר משנת 2239 ! אך אם יתמזל מזלנו (נתקן את עצמנו), הדבר יתרחש מוקדם יותר !

רשומות קודמות בנושא:
2012
האקדמיה למדעים של ארצות הברית - מכת חושך

הודעה: הפסיכיאטר הראשי של העיר סנט פטרבורג שברוסה, סרגי ליטבינצב, הניח שאזרחי רוסיה המאושרים חולים נפשית. אחרי הכול, 72% מתושבי הפדרציה הרוסית מרגישים מאושרים. הפסיכיאטר הראשי של סנט-פטרבורג ציין, שתחושת אושר חסרת כל סיבה מהווה סימן למספר מחלות נפשיות וביניהן תסמונת מאניה שהחולים בה חשים באופוריה ללא כל סיבה, הסביר הפסיכיאטר.

תגובתי: ובאמת, האם לא עדיף כך? הבעיה היחידה היא שהאגו המתגבר יגרש מכולנו את תחושת האושר !

רשומות קודמות בנושא:
מה זה לבנות עולם?
נוסחת האושר
כיצד לרכוש בטחון ואושר ?

שאלה: כל חיי אני מחפש דרך להתגבר על פחדים ודאגות. בפוסט "הפחד, כיצד להיפטר מהפחדים?" אתה כותב, שיש צורך "לחבר את כל מה שמתרחש איתי עם הבורא, עם עצמי ועם כל העולם, כדי שלא יהיה הבדל - ובאיחוד הזה כל הפחדים והספקות חייבים להיעלם."ו"אם לא - עוד יותר טוב ! - לבקש זאת מהבורא". האם אתה יכול להסביר בצורה יותר מפורטת, מה הכוונה "לחבר את כל המתרחש עם הבורא, עם עצמי ועם כל העולם לאחד" וכיצד לעשות זאת ?

תשובתי: לדמיין כיצד כל זה היה לפני שבירת הנשמה הכללית - ולהשתוקק למצב הזה.

שאלה: דברים מוזרים קורים לי אפילו בזמן לימוד הקבלה. רגשות ומחשבות שליליים (כולל מחשבות על מוות קרוב) רודפים ומפחידים אותי כל הזמן.

מצב כזה קורה במיוחד כאשר אני מנסה לפעול על פי העיקרון של "אהבת הזולת".

תשובתי: כי נדמה לך, שבזה שאתה מתרחק מהאגואיזם שלך, אתה נפרד מעצמך, ולא שאתה בעצם רוכש בריאות נצחית וגוף מאושר - תחשוב כך - ומיד תתחיל לשמוח !

איך מתגברים על פחד?

פחד מוות

לפחד? רק מעצמך!

רשומות קודמות בנושא:
למה צריך פחד?
והעיקר לא לפחד כלל
פחד מהתקדמות רוחנית

שאלה: המטרה שאליה אתה שואף, נפלאה: חופש, אושר והרמוניה בכל העולם. אני צודק ?
תשובה: צודק !

שאלה: האמצעים להשגת המטרה מאוד יעילים: אתה מנצל את האגואיזם האנושי להשמדתו העצמית, ושחרור האדם מהאשליות. אני צודק ?
תשובה: צודק !

שאלה: התוצאות תואמות לציפיות שלך: התעניינות האנשים גדלה, מספר תלמידיך הולך וגדל, ובעקבות כך גדלה שליטתך והשפעתך. אני צודק ?
תשובה: צודק !

שאלה: האם אתה לא חושב שלמען חיזוק השליטה אתה עלול לסטות מהנתיב שנקבע והשגת המטרה האמיתית, ויחד איתך גם תלמידיך ?
תשובה: גם אם היית צודק, איננו מתקדמים בעצמנו, אלא האור מקדם אותנו, ולכן איננו יודעים מראש, מה זאת אומרת לסטות מהנתיב ומה זאת אומרת ללכת ישר, כי אנחנו מתקדמים במדבר ! ראה אגרת 17 - 1926, עמ' ס"ג "הדרך אל היכל המלך".

שיעור מתאריך 19.08.09 (חלק ראשון)

רשומות קודמות בנושא:
עלייה במהירות האור
האור עושה הכול
שאלות על אור מקיף

אנחנו עומדים מול כוח אחד - הבורא, כמו שכתוב "אין עוד מלבדו". אבל נדמה לנו, שכאילו פועלים בעולם הרבה כוחות ותכונות שונות: בני אדם, טבע, ולבסוף אני עצמי. למעשה, כל העולם - תיאטרון, על בימת החיים שעליה משחקים דומם, צומח, חי ומדבר (בני אדם). וכולם משחקים. אבל אין אנו יודעים מה הבימוי של המחזה, מי הבמאי שלו ומי בעצם מנהל את הכול.

להשיג עולם עליון - זה אומר לגלות את הכוח היחיד, את כוח הרצון, את השכל, שמוליך אותנו על בימת החיים הזאת של הדומם, הצומח, החי והמדבר! כשנגלה הכול על הכול, נבין כיצד לשנות את חיינו וגורלנו. והעיקר הוא - שניצור קשר עם הכוח המנהל הכול.

כבר התייאשנו בניסיון לשנות ולהיטיב את העולם הזה, את ההצגה הזאת, בכוחות עצמנו. וכנראה שללא קשר עם הבמאי, ללא ידיעת תוכן המחזה, אז מכל הניסיונות שלנו, נעשה רק גרוע יותר ויותר.

לכן לאחר היסטוריה בת אלפי שנים, שהביאה אותנו לאכזבות מהשגת האושר, מתגלה לעולם חוכמת הקבלה - ומסבירה לנו, שכל התפקיד שלנו בעולם הזה מסתכם רק בהיכרות עם זה שמנהל אותנו!

מתוך שיעור מס' 1 בקונגרס צפון אמריקה

רשומות קודמות בנושא:
משחק טניס נגד הקיר
משחק החיים
הבורא משחק עם לוויתן

שאלה: כיצד להסביר לאנשים צעירים ולהוריהם, שהאושר שלהם תלוי בהקטנת האגואיזם שלהם, ובהעדפת תכונת האהבה וההשפעה? האם קיים איזשהו מודל ללמוד את זה?
תשובתי: רק הנהגת לימוד חוכמת הקבלה בביתי הספר יביא אותנו לתיקון ולבניית דור חדש ובריא.

שאלה: כיצד להיות מאושר?
תשובתי: צריך להיות קרוב יותר לבורא - למקור האושר!

רשומות קודמות בנושא:
שיחה על האושר
איך להיות מאושר?
טוב יותר להיות מאושר

ייתכן שמאז בניית האמפיתיאטרון בפארק הירקון בתל אביב לא נראו בו כל כך הרבה פנים מאושרות. לעולם הוא לא היה כה מלא באור ושמחה, כמו באותו ערב, שבו התקיים פסטיבל ילדים בינלאומי של "בני ברוך", "לגדול בשמחה".

1300 ילדים, הוריהם ואלה שרצו להיות באווירה של אושר ואיחוד לבבות, הגיעו לפסטיבל הזה ממדינות שונות בעולם.