שאלה: אם ספר הזוהר מדבר על מצבים אמיתיים, אז כיצד אני יכול להבין את רעידת אדמה שהתרחשה בצ'ילה בצורה הנכונה ביותר?

תשובה: שני הכוחות המנוגדים שספר הזוהר מספר עליהם, יורדים לעולם שלנו ואנחנו רואים את הגילוי שלהם בבני האדם ובכל העמים.

בינתיים איננו רואים את הסדר האמיתי של ההתפתחות, כיוון שעדיין לא הגענו למימוש שיטת חכמת הקבלה, לקו האמצעי. רק כשנגיע לכך נראה שכל המתרחש בא עלינו לטובה. הכול מגיע בשילוב נכון של הכוחות המנוגדים, הם מביאים אותנו לפריחה, לשלמות, לבריאות, לביטחון, לאיזון כללי וכתוצאה מכך - לדבקות בבורא.

כל עוד לא התחלנו את התיקון, כל עוד חכמת הקבלה לא התפשטה בעולם ובני האדם אינם מרגישים את הייעוד המשותף להם, למצוא את הקו האמצעי - אנחנו לא יכולים להצדיק ולראות את ההכרחיות בייסורים שעברו על עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, או הייסורים שקרו בצ'ילה, טהיטי וכו'.

לא ידוע לנו מה עוד מכין לנו הטבע בעתיד, עלינו להזדרז ולהשתמש באור העליון כדי להתקדם אל הבורא ולא להמשיך ולחכות עד שכוחות הטבע יכריחו אותנו לעשות זאת על ידי ייסורים וצרות. לכן אנחנו מוכרחים להפיץ את חכמת הקבלה עד כמה שאפשר, עלינו להכיר בכך שהיא האמצעי היחיד להתקדמות בקו האמצעי. הקו האמצעי הוא ההצלה שלנו.

שני הכוחות, השמאל והימין, הם הרסניים מאוד. הימין פועל כל כך בסתר עד שלא מרגישים זאת בצורה ישרה. אבל הוא יכול להביא אותנו לתוצאות בלתי רצויות לא פחות מקו השמאל. לכן אנחנו צריכים לעזור אחד לשני ולהפיץ את חכמת הקבלה בצורה כמה שיותר רחבה. הגורל בידיים שלנו, רק אז נינצל מכל הצרות. אחרת צפויות לנו מכות אחרי מכות. אם לא נתערב במה שמתרחש, יבואו עלינו אירועים נוראיים שעוד הנביאים כתבו עליהם שיבואו בעידן שלנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2010

מה מלמד אותנו הזוהר? ידוע לנו מחכמת הקבלה שהבורא ברא רצון אחד, ובתוכו מתרחשת כל ההתפתחות העתידית. הרצון האחד הזה כולל בתוכו כמות עצומה של רצונות פרטיים, המקושרים ביניהם במערכת אחת, הנקראת "אדם הראשון" - הנשמה הכללית.

אחר כך, לפי תוכניתו, הבורא החל לקלקל את הקשרים הקיימים בין החלקים הנמצאים באותו הרצון עצמו. הם החלו לאבד את הקשר זה עם זה, כמו בגוף חולה, שהאיברים שבו מפסיקים לתפקד בצורה הדדית ביניהם, ונוצר חוסר איזון. אנחנו מכירים את סימני ההיכר של מחלה: לחץ הדם עולה או החום עולה, ההרכב הכימי בדם משתנה, הגוף אינו מאזן את עצמו. זוהי מחלה.

למה הבורא נוהג כך עם הנשמות? כדי שאנחנו נרגיש את הקלקול, ואחר כך נתקן אותו.

לתוך המצב ההתחלתי שלנו חודרת אותה המחלה, הקלקול בקשר בינינו, ואנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו פחות ופחות מחוברים זה עם זה. בתהליך של התפרקות הקשר בינינו ישנן 125 מדרגות, ירידה מאין סוף, היכן שהיינו מחוברים באופן אין סופי, עד למצב שבו הקשר הזה נעלם לחלוטין.

ואפילו יותר מכך: בזמן הירידה ב-125 המדרגות, במדרגה הנקראת "פרסא", נוצר קלקול עוד יותר גדול, ובמקום קשר חיובי, נוצר קשר שלילי. ועכשיו כל אחד רוצה לנצל את האחרים למען טובות הנאה לעצמו. הגוף לא סתם מת, אלא בולע את עצמו במלואו.

הנפילה נמשכת עד שמגיעים למצב שבו אנחנו מאבדים לחלוטין את הקשר בינינו, גם את הקשר החיובי - בעל מנת להשפיע, וגם את הקשר השלילי - בעל מנת לקבל, ונמצאים בחוסר התאמה מוחלט לעולם הרוחני. זוהי התוצאה של ההתרחקות שלנו זה מזה.

אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מרגישים את העולם הזה, את המציאות המדומה. למה היא נקראת מדומה? מכיוון שהיא נבראה בכוונה על ידי הבורא, שרצה ליצור עבורנו אשליה של ההיעדרות שלו.

אז מה עלינו לעשות? עלינו להבין שאנחנו צריכים לתקן את הקשר בינינו. במידת התיקון של הקשר בינינו מתרחשת עליית הנשמה מתוך הרגשת העולם שלנו עד להרגשת עולם אין סוף. שיחזור וחידוש הקשר בינינו יוצר עלייה.

במידה שאנחנו יכולים לתאר את המצבים שלנו בקשר שבין כל הנשמות, כל חלקי הבריאה יחד, אנחנו נהנה יותר מספר הזוהר. כי הרי הוא נכתב בעולם אין סוף. מחברי ספר הזוהר כתבו יצירה זו מגובה של 125 מדרגות, היכן שהם היו מחוברים יחד.

כשאנחנו לומדים את ספר הזוהר, עלינו להרגיש בתוכנו את הרצון להתחבר יחד. אין צורך בשום חכמות. מספיק לזכור שאנחנו משיגים הכל בחיבור בינינו.

זאת האמת, ספר הזוהר מדבר רק על חיבור הנשמות. הוא מסביר לי מה הקשר שלי עם המערכת הכללית הנקראת "אדם", עם כל יתר הנשמות, כיצד אני משתמש בהן בכדי לחברן למערכת המתוקנת, והופך אותן לבריאה שמתפקדת נכון. רק על זה מדבר ספר הזוהר, ואני נמצא כאן כמבצע את פעולת התיקון עבור כולם.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
דבק מהמאור המחזיר למוטב
נדאג שהאדם הזה יחיה!
פאזל של 7 מיליארד חלקים

מתוך ספר הזוהר, "סתרי תורה": מקימי העיר והמגדל (בבל) היו מדברים בלשון הקדש, שמלאכי השרת מכירים אותו. ולא היו מדברים בלשון אחר…

"ויהי כל הארץ שפה אחת". "שפה אחת", פירושו לשון הקדש. בשביל שדברו בלשון הקדש, היו משביעים המלאכים העליונים שיסייעו אותם בבניינם."

ולפיכך לא יבצר מהם אשר יזמו לעשות. אבל אם לא היו מדברים בלשון הקדש , לא היה להם עזרת המלאכים, והיו מעשיהם כמעשה שדים, שאין לו תקומה אלא רגע, ותכף מתבטל מעצמו.

"לשון הקודש" מסמלת את לשון המאזניים, אשר מודדת את הקדושה - את השילוב (איזון) הנכון בין הקווים ימין ושמאל.

קו ימין, זו ההשפעה, זהו הכוח שמקבלים מלמעלה. קו שמאל, זוהי הקבלה, החומר שלנו, הרצון ליהנות.

אם אנחנו מבררים את האיזון הנכון ביניהם, אנו משיגים את לשון הקודש. במצב שכזה, לשון המאזניים מצביעה על כך שכל הרצונות שלנו נמצאים בעל מנת להשפיע, מאזנים את הקווים ימין ושמאל.

בכך שאנו מעניקים לחומר שלנו, לרצון ליהנות, את המבנה הנכון - "על מנת להשפיע" - אנחנו בונים מהחומר הזה את הנשמה שלנו.

זו המשמעות של "לבנות עיר" - כשהכוחות העליונים, המלאכים, מסכימים עם זה ומבינים את זה. כלומר, בנינו את הקשר הנכון עם הבורא, עם כוח ההשפעה.

בכל מדרגה אנחנו משתמשים באותו החלק מהרצון שבו אנו מסוגלים להשתמש "בלשון הקודש" - בקו האמצעי, וכך מתחברים יותר ויותר עם הבורא, נדמים אליו ומשווים את צורתנו עמו.

כל "לבנה" ו"בלוק" שאנו יוצרים נבנה רק בקו האמצעי, בלשון הקודש, כלומר אנחנו תמיד מקימים את הבניין ממטה למעלה, בעל מנת להשפיע, בכוחות ההשפעה - מה שנקרא "בעזרת המלאכים העליונים".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 15.12.2009

ראה מאמרים קודמים בנושא :
הבה נבנה לנו עיר (בבל) ומגדל וראשו בשמים
שפה - זו תוכנת קשר
לדבר בשפת האהבה

מן העיתונות: חוקר האקלים רוי ספנסר (Roy Spencer) שעבד בעבר ב"קליימט-גייט", מרכז טיסות החלל של נאס"א: "זו לא רק שערורייה שמערבת מדענים מושחתים, אלא כשלון של כל הדת "הירוקה", שהתבססה, בדומה לשאר הדתות בעולם, על אמונה טהורה, במקום על נתונים מדעיים מדויקים.

"הירוקים" האמינו שהם מצילים את כדור הארץ, אך כיום הם מזועזעים לגלות שמבשרי הדת החדשה שלהם היו לא יותר מרמאים קטנים הדואגים לחשבון הבנק הפרטי שלהם בלבד.

ההשקעות בטכנולוגיות "הירוקות" נפסקו, המאבק, מסתבר, היה חסר תועלת ואיש לא היה זקוק לו. מסתבר, שלא צריך להציל את כדור הארץ, הוא בסדר, הוא שרד גם דברים קשים יותר.

התייחסותי: כך נתאכזב בהדרגה מכל המאמצים שלנו לשפר את חיינו, שבינתיים רק יהפכו לקשים יותר ויותר,עד שנקשיב לבסוף לדעתה של חכמת הקבלה.

פוסטים קודמים בנושא:
תופעה חדשה של המאה ה - 21

פרצופים עליונים לא מקבלים אור לעצמם. פרצוף אבא מלא באור חוכמה, אבל אמא לא רוצה לקבל אותו, דוחה אותו, ומקבלת אותו רק בתנאי שהנשמות ירצו לקבל ממנה את האור הזה. לשם כך יש צורך בהעלאת מ"ן , בקשה מהתחתון.

עיקרון זה מנוצל בצורה רחבה במערכות טכניות ובחיים שלנו באופן כללי, בכל מערכת חיה ומשתנה. כל פתיחה וסגירה, כל ווסת מבוסס על עיקרון זה. בדומה לטרנזיסטור רוחני: יש אור חוכמה (פלוס ומינוס), ואני שולח לבסיס אות/תדר, שהודות לו נפתחת זרימת החשמל. אני שולח איתות חלש מאוד, אני רוצה מעט מאוד, אבל בזכות האיתות הזה, במערכת מתחיל לזרום אור עצום.

כך גם הנשמות רוצות לקבל מעט מאמא ופותחות אותה מעט, אבל היא מבקשת אור מאבא, ואבא מבקש מפרצוף יותר עליון וכך בקשה זו מגיעה לעולם אין סוף. ואז אור עצום מתפשט דרך כל העולמות, כדי להביאו עד אלינו, הנמצאים הכי למטה, טיפת אור קטנה, שאותה ביקשנו. אבל אנחנו אלה שהזמנו את כל האור העצום הזה שבכל העולמות.

זהו העיקרון של כל החיים שלנו. אם המערכת אינטגראלית, אז כל שינוי, אפילו הקטן ביותר, מביא לשינוי של כל המערכת. רוחני מסמל קשר הרמוני בין כל האלמנטים. ואם אנחנו משנים חלקיק ולו הקטן ביותר - בזה אנחנו משנים לחלוטין את כל המערכת. היא חייבת כולה לסדר עצמה מחדש ולהגיע למצב חדש של איזון ושיווי משקל.

הרוחניות דומה למערכות אנאלוגיות של העולם שלנו. אם לכניסה למערכת מגיע פולס קטן, אז בכל המערכת עוברים שינויים - מההתחלה עד הסוף וחזרה - ורק לאחר שנוצר שיווי משקל, ניתן לראות תוצאות.

לכן גם הנשמה הקטנה ביותר, שנמצאת איפה שהוא למטה, ברגע שהיא עושה תיקון קטן, היא משנה את כל העולמות. וכמה שהנשמה נמצאת יותר למטה - כך היא מזמינה אור יותר גדול מלמעלה. בדומה לשסתום קטן, שסוגר צינור גדול. נדרשים מאמצים קטנים כדי לפתוח את השסתום, אבל אז נפתחת זרימה עצומה של מים.

מתוך שיעור "פתיחה לפרוש הסולם", 29.10.2009

רשומות קודמות בנושא:
אנחנו לא יודעים שאנחנו מביאים חיים
אנחנו יכולים להעלות את כל הבריאה!

שאלה: אמרת, שאנחנו צריכים ליהנות בחיים האלה. אבל הניסיון מראה שהתקדמות בחוכמת הקבלה מלווה באיבוד כל טעם בהנאות גשמיות. כיצד אפשר למצוא איזון בין שני הגורמים האלה? האם אנחנו צריכים לנצל כל הזדמנות בחיים האלה להפצה, ולקבל מזה הנאה?
בעבר נהניתי לעסוק בבניית רהיטים ותיקון אופנועים. אבל עכשיו כל ההתעניינות שלי מתמקדת בלימוד חוכמת הקבלה ובהפצתה. האם זו דרך נכונה להתפתחות ?

תשובתי: כנראה שכן, אבל אל תכפה על עצמך שום דבר, אלא איך שייצא, ייצא. העיקר - ההשתוקקות לבורא, וכל השאר יסתדר מעצמו, כמו שצריך, ללא אונס.

רשומות קודמות בנושא:
מהעולם הזה - לעליון
ימצא מקום גם לעולם הזה
שתה קוקטייל ולמד קבלה!

מהצד של השדה הרוחני - של אוקיינוס האור האין סופי, פועל עלי רק חוק אחד, כוח קבוע אחד, הרוצה רק דבר אחד - למשוך אותי למרכז שלו, לכל טובו. הרצון האגואיסטי שלי (ה "מטען" שלי) גדל ומתפתח באופן קבוע. ולכן אני מוצא עצמי כל הזמן בחוסר איזון ההולך וגדל עם השדה הרוחני.

אני מתרחק יותר ויותר ממרכז הטוב, אבל השדה נשאר קבוע, ורק אני הוא זה שמשתנה. השינוי של הרצון לרעה מתרחש בתוכי ללא שליטתי, אוטומטית. לכן מצבי רק הולך ומחמיר. בשדה זה אני לא קיים לבד, אלא יחד עם עוד 7 מיליארד הדומים לי, כמוני, "מטענים" קטנים ואגואיסטיים. וכולנו, במידה זו או אחרת, מרגישים שרע לנו.

בסוף ההתפתחות האגואיסטית שלנו, אנחנו מתרחקים בצורה מקסימאלית מהמרכז הטוב למעגל החיצוני ביותר ומתחילים להרגיש עצמנו מחוברים יחד. ולכן, זה מגדיל עוד יותר את מצבנו הרע. כי כל אחד מתחיל להרגיש עצמו תלוי באחרים, והתלות הזו מחייבת אותו לשנוא את כולם ולסבול עבור כולם…

את מצבנו ניתן לדמות לצירי לידה. במשך תשעת חודשי הריון (של אבולוציית האנושות) האימא (הטבע) עוזרת בכל לוולד (האגו) להתפתח. וכאשר מושגת ההתפתחות (האגואיסטית) השלמה (גלובלית וסגורה), אמא - טבע מאלצת את הוולד להיוולד.

המשבר הגלובלי - זה הלחץ על הוולד הכללי - האנושות, כדי לאלצה להיוולד רוחנית.

ואז הוולד חייב להתהפך עם ראשו מטה (לשנות את סדר העדיפויות מלקבל ללהשפיע) ולהתחיל לנסות לצאת ממצבו האגואיסטי בכוחות עצמו (לעזור לאימו ללדת את עצמו). רק באופן כזה הוא יזרז את צירי הלידה וייוולד לעולם של אור.

מתוך שיעור מס'1 של קונגרס צפון אמריקאי

רשומות קודמות בנושא:
הגיעה עת האנושות להיוולד
נולדים ללא ייסורים

שאלה: ברוחניות אין זמן, אבל אנחנו חייבים לפעול בתוך הזמן הגשמי?

תשובתי: כשאנחנו יוצאים להרגשת העולם הרוחני, אנחנו פועלים למעשה רק בתוך שדה של כוחות - כמו באוקיינוס, שבו אנו מוקפים במים מכל הצדדים. למעשה, שדה כוחות זה גם נקרא "מים", כי קודם כל זה אור חסדים (אור של חסד, "מים"), שבו נמצאים חיים, הארת חוכמה.

אור חסדים ממלא הכול, אין לו צדדים, לא ימין ולא שמאל, אין למעלה ולמטה. בכל האוקיינוס של אור החסדים, מהמרכז שלו מתפשטים עיגולים - רמות של אור חוכמה, כמו בשדה מגנטי או אלקטרוסטאטי, שהמתח בהם משתנה במידת ההתרחקות מהמרכז.

כאשר אדם נכנס להרגשה רוחנית, הוא תופס בכל החושים שלו, שבהם אין את תחושת הזמן, התנועה, המקום וקיום המציאות, כמו בעולם שלנו. ולמרות שלמרחב הרוחני יש זמן משלו, תנועה ומרחב משלו, וקיום המציאות, אבל הם רק מכונים כך, בשמות כמו הגשמי.

במושג זמן מכונות פעולות שהאדם מבצע, בכך שמשנה את עצמו. התוצאה מפעולות אלה, היא השינוי הפנימי שבאדם - התנועה שלו בשדה הרוחני שנקראת תנועה. והוא נע בשדה זה בהתאם לשינויים שלו, וכך הופך דומה יותר ויותר לשדה הזה - וכל הזמן מתקרב למרכז שלו.

מקום - זו ההימצאות שלו בתוך אותו שדה. הוא תמיד נמצא בנקודת האיזון שלו עם השדה - כמו מטען בשדה מגנטי או אלקטרוסטאטי. והעיגולים, שאותם הוא עובר בזה אחר זה, בהתקרבו למרכז השדה, ועקב כך מבצע שינויים פנימיים בתוך עצמו - הם נקראים עולמות.

מתוך שיעור מס' 1 בקונגרס צפון אמריקה

רשומות קודמות בנושא:
אין לי זמן…
זמן - תולדה של אגואיזם

חוכמת הקבלה זה מדע, המגלה את ההנהגה העליונה בכל הבריאה, כולל בעולם הגשמי שלנו. כל הבריאה מונהגת על ידי חוק אחד, שניתן לכנותו חוק הטבע או חוק הבורא. זה חוק האהבה הכללית, ההרמוניה והטוב. שיטת הקבלה מעניקה לנו את אפשרות ללמוד את החוק הזה ולבנות את חיי האנושות בשיתוף הדדי איתו.

כמו שחשוב וחיוני ללמוד את חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה כדי להתקיים בצורה נורמאלית בעולם הגשמי, כך חשוב וחיוני ללמוד את חוכמת הקבלה.

רק ידיעה והתאמה לחוק היחיד של הבריאה יכולה להציל את העולם ממלחמות, מאסונות טבע, מייסורים ושואות, ולהביא את כלל האנושות לאיזון עם הטבע, להרמוניה כוללת.

שיטת התיקון במשפט אחד

רשומות קודמות בנושא:
כל אחד יגלה את הבורא
למה דווקא הקבלה?
נגיעה בחכמה הפותחת חיים חדשים

שאלה: בהתאם למסקנות האומות המאוחדות, לקראת שנת 2025, ל-2.8 מיליארד תושבי כדור הארץ לא יספיקו מים לצרכיהם הבסיסיים. מה דעתך בנידון?

תשובתי: זה נכון, וזה יחייב אותנו להיתקן, כמו גם כל שאר הלחצים מצד הטבע, והתיקון שלנו בדרגה יותר גבוהה, בדרגת האדם, יביא הרמוניה לכל הרמות היותר נמוכות - ואז תגיע תקופת השפע.

שאלה: אני לא מסכימה ש"שום פעולות שלנו, לא משפיעות בצורה ממשית על שינוי האקלים", דווקא הפעולות שלנו, הנגרמות מהתעוררות האגואיזם, משפיעות על שינוי האקלים. האם זה לא ברור?

תשובתי: לי לא. אנחנו רואים רק תוצאות ויוצרים תיאוריות ממה שרואים.

העולם שלנו - עולם של תוצאות, הכול יורד מלמעלה ולכן תיקון מלמעלה ייתן תוצאות בעולם שלנו, ולעולם אנחנו לא יכולים לבצע שום "תיקון" בעולם שלנו. חוץ מזה, אנחנו לומדים מחוכמת הקבלה, שהכול מתרחש תחת השפעת האור העליון.

רשומות קודמות בנושא:
בואו נהפוך את החיים לטובים יותר!
המפתח לאיזון בידי האדם
האפשרות היחידה להציל את העולם

שאלה: אם הבנתי אותך נכון, האנושות כבר הייתה קיימת, במצב מתוקן ואידיאלי, לפני כמה אלפי שנים.
מהי הסיבה להופעת האגואיזם, שהביא לירידה ולנפילה, "לחורבן בית שני"? האם יכול להיות מצב שלאחר שהאנושות השיגה את האיזון והתיקון, יופיע שוב האגואיזם וחוסר האיזון?

תשובתי: רק חלק מהאנושות - עם ישראל, עבר תיקון ושבירה, כדי לעבור בזמננו שוב תיקון, יחד עם כל העולם.
ראה ספר "מגדל בבל".

שאלה: היהודים שמרו על עצמם כעם מאוחד תודות ליהדות? אם הם לא היו נשמרים כעם, האם חוכמת הקבלה לא הייתה מתגלה בזמננו?

תשובתי: הכול מתרחש לפי תוכנית הטבע. לכן היהודים, חלק מהעם הבבלי, באים כדי להביא היום לעולם את השיטה לשינוי ותיקון האדם, עד לדרגת הבורא. לפי תוכנית הטבע, אנחנו חייבים להשתנות עד כדי כך.

רשומות קודמות בנושא:
מטרת הבריאה - איחוד עם הבורא
המקובלים של בבל העתיקה

אם האנשים מתעסקים ברוחניות, אז דאגות גשמיות לא גוברות עליהם, מכיוון שההרגשה החומרית נרגעת ומתאזנת תחת השפעתה של הרוחניות. העולם שלנו הוא תוצאה של התפשטות הכוחות מהעולם הרוחני. כל מה שקיים בעולמנו מנוהל על ידי הכוחות מלמעלה. אם נביא את הכוחות העליונים האלה לאיזון, כך יקרה גם בעולם שלנו.

אם נתחיל לבנות את הקשר הנכון בינינו, כלומר קשר הדומה לרוחני, אז העולם שלנו כולו, כולל החיים הגשמיים שלנו - יתחיל להתאזן. כשפועלים במישור העולם שלנו, אנו לא יכולים לתקן ולשנות לטובה דבר בחיינו הגשמיים, מאחר ועולמנו מנוהל על ידי כוחות מלמעלה. אך אם נתחיל לתקן את עצמנו ולהדמות לכוחות העליונים, אז הכוחות, היורדים מלמעלה, יביאו את כל העולם שלנו להרמוניה - ואנו נרגיש בכך מייד!

ידיעות קודמות בנושא:
המפתח לאיזון בידי האדם
האפשרות היחידה להציל את העולם
לראות את העולם מתוקן

שאלה: בעולמנו, כשפוליטיקאי עולה לשלטון, גם אם הוא מונע על ידי מטרות נעלות ורצונות לשנות את החברה לטובה, בעל כורחו הוא נכנס לתככים פוליטיים - ושוכח את המטרות הנעלות, שהעמיד לפניו.
כיצד בדרכנו הרוחנית אנחנו יכולים להיות בטוחים, שאנחנו לא זזים מהכיוון למטרה ולא נכנעים לתככים של הרצון לקבל?

תשובתי: באמת, בעבודה רוחנית, אנחנו צריכים לרמות את האגואיזם. אבל בעבודתנו הרוחנית אנחנו בעל כורחנו נמצאים כנגד הבורא, והוא מארגן לנו את כל כוחות הנגד שפועלים עלינו, את כל הבירורים הפנימיים.

ברגע שאתה שוכח מהבורא, וסוטה מהכיוון המדויק אליו, אתה מתחיל להרגיש ייסורים. ייסורים אלה בסופו של דבר, מחזירים אותך שוב לחישוב הנכון - שכל הכוחות צריכים להתאחד יחד לשאיפה אחת לבורא.

כך זה פועל, מאחר שעל כל מה שמתרחש עם האדם שולט הבורא. בין הבורא, למעלה, והאדם עם הנקודה שבלב, למטה, נמצאת מערכת של שני כוחות - שני קווים: ימין ושמאל. ואתה מתקדם מלמטה למעלה למטרה, בקו האמצעי. ברגע שאתה סוטה לכיוון כלשהו, פועל עליך כוח, המחזיר אותך חזרה, כי רק בקו אמצעי אתה מרגיש דבקות עם הבורא. דבקות - זה איזון.

וברגע שאתה משיג איזון, מיד אתה עובר למדרגה עליונה יותר, ושוב החיפוש אחר האיזון מאלץ אותך לחקור את כל חלקי המערכת ולבקש עזרה מלמעלה. כי רק על ידי תיקון החומר שלך - הרצונות, אתה מתעלה מעליהם, ובתוך הרצונות המתוקנים אתה מרגיש עולם חדש.

כל הכוחות האלה באים מלמעלה, כדי לקדם אותך למעלה. ולא יכול להיות כאן שום בלבול. אתה יכול להתקדם למטרה, בדרך קצרה או ארוכה - הכול תלוי בך!

רשומות קודמות בנושא:
חלקו של יעקב וחלקו של עשו
גנב ערמומי - זה הגונב מעצמו
תפסו את הגנב!

שאלה: הרב לייטמן, עד כמה שהבנתי, הטבע מתפקד לפי חוקים מוגדרים ומוחלטים, ואנחנו יכולים לקחת ממנו רק את הנחוץ לקיומנו, ולא יותר.
לא מזמן סיפרו לי על להקת זאבים שתקפה עדר כבשים. הם טרפו 40 כבשים ונעלמו, מבלי שאכלו אפילו כבש אחד. אם הטבע מחזיק כל הזמן באיזון בדרגות דומם, צומח וחי, כיצד ניתן להסביר תופעה זו?
תשובתי: גם מצב כזה קיים אצל הטורפים, כי הם חשים ומרגישים על עצמם את הירידות והנפילות שלנו. כל העולם עולה או יורד יחד עם האדם.

שאלה: אם הטבע נמצא בהרמוניה, ועלינו להידמות אליו, על ידי התחברותנו ועל ידי הפסקת התחרותיות, למה החיות נלחמות כדי להשיג מזון ולשרוד, והצמחים נלחמים על מקומם תחת השמש? כיצד חוכמת הקבלה מסתכלת על תיאורית האבולוציה?
תשובתי: אלה תוצאות מהאגואיזם של האדם, כפי שרואים זאת מהסיפור התנכ"י - תקרא בספר התנ"ך.

רשומות קודמות בנושא:
אגואיזם והתנהגות של בעלי חיים
ושוב על סיבות הייסורים שלנו
פרוזאק לבעלי חיים?

כל המציאות נמצאת באיזון, ורק האדם, בכוח האגואיסטי שלו, הורס את האיזון הזה ובכך מעורר בעיות רבות. כל הטבע שואף לאיזון. זהו החוק הכללי של הטבע - שני כוחות מנוגדים צריכים להיות תמיד מאוזנים. אור וכלי תמיד יהיו ביחד ותמיד יהיו מנוגדים אחד לשני. ואילו האדם צריך להיות בקו האמצעי. זהו התנאי של הקיום האידיאלי.

ככל שתהיה רחוק יותר מהקו האמצעי, כך לפי מידת ההתפתחות שלך תסבול יותר, והייסורים יכריחו אותך למצוא פתרון - את הקו האמצעי, את האיזון הנכון בין שני הניגודים.

אל תנסה להרוס את האחד לטובת השני. אין בעולם שום דבר שנברא סתם כך. לכל דבר יש מקום. אל תתחיל לשנות את הטבע הסובב אותך, תתקן רק את עצמך, אתה הרי חייב להתאזן עם הטבע. מלבדך אין אף אחד שנמצא בחוסר איזון, הרי הטבע בנוי כך שכל האחרים מתנהגים בצורה אינסטינקטיבית לפי חוק האיזון.

וכך נעשה בכוונה, כדי שעל ידי הבחירה החופשית שלך, אתה תתקן את עצמך ותגיע לאיזון, לקשר עם הנשמות האחרות ועם הבורא. אבל אתה לא יכול לעשות את זה לבד. אתה חייב רק לדרוש שכך יקרה, כדי שיגיע האור, שיחזיר אותך לקשר הזה.

רשומות קודמות בנושא:
האפשרות היחידה להציל את העולם
לראות את העולם מתוקן
האדם מזמין סערה