מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת תולדות, אות קמז

קטע הכנה לשיעור

"ולפיכך מתחייב הלומד בטרם הלימוד להתחזק באמונת ה' יתברך ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל "נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה לשם מצות התורה. ובדרך הזה יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמו שכתוב "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך" (משלי ג, ח). ואז יהיה נכון לבו בטוח, כי מתוך שלא לשמה יבא לשמה. באופן, אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה לאמונה, יש לו תקוה גם כן על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו לזכות על ידה לאמונת ה' יתברך, כבר אין לך מצוה גדולה מזו"

המשך קריאה

אני מקבל תגובות מהרבה אנשים שהקריאה בספר הזוהר לוקחת מהם כוחות רבים, אין להם מספיק סבלנות והם אינם מרגישים קשר לטקסט וטעם בקריאה. אני מסכים עם כל התלונות האלה, אם לאדם ישנה הרגשה כזאת, אז אין כאן על מה להתווכח.

עלינו לקחת דוגמא מהחיים הרגילים שלנו, לפי איך שאנחנו באופן טבעי נכנסים לעולם שלנו, כיצד התינוקות לומדים לחיות בעולמנו? הם פשוט שומעים, מסתכלים מבלי להבין את המתרחש איתם ומחוסר ברירה קובעים קשרים עם העולם. כך באופן טבעי בעזרת האור נכנסים לתוכם כל החוקים, השפה והבנת העולם הזה.

אם היינו יודעים כיצד מתרחש כל התהליך הזה בתוך האדם בעולם הזה, את המכניקה, אז היינו מבינים, שאנחנו עוברים את אותו הדבר, התפתחות טבעית שהודות לה ניתן להיכנס לעוד עולם אחד, העולם רוחני.

לתינוקות פשוט וקל יותר, כי הרי הם כבר נולדו בעולם שלנו, ועליהם רק ללמוד את הידע וההרגשה הסובבים אותם, שהם תואמים לטבע שלהם. ואילו עלינו ללמוד מערכות חדשות ולרכוש רגשות והבנות של עולם שאנחנו מנוגדים לו בתכונות שלנו. אפילו לא ידוע לנו מה מסמלת הניגודיות הזאת, מאחר ואנחנו מנותקים לחלוטין מהעולם הרוחני.

לכן הכניסה שלנו לתוכו צריכה להיות עוד יותר טבעית, אנחנו צריכים לעלות מעל לכל ההבנות והרגשות הקיימים בנו ב"אמונה למעלה מהדעת", הודות לכוח ההשפעה. רק אם אנחנו משקיעים כאלו מאמצים, בגלל שאנחנו רוצים להיכלל בתוך העולם הרוחני מעל ללב ולשׂכל שלנו, בכדי שהוא ישפיע עלינו ויפתח אותנו, הוא ייתן לנו לב חדש ושכל חדש במקום הלב והשכל הגשמיים של היום. אז אנחנו פותחים את עצמנו מעל לטבע העכשווי שלנו ורוצים להישאר פתוחים בכדי לספוג את כל מה שהאור העליון יכול לעשות איתנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
שלט לניהול ההתפתחות הרוחנית
נחזיר את עצמנו לחיים

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת בהעלותך, אות קלא

נושא: המאור שבתורה נמשך לאדם מתוך השתדלותו להרגיש את מה שלומד, אע"פ שאינו מבין את מה שלומד (13:20)

"יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות קנה)

המשך קריאה

שיעור מס'4: ההתקדמות בג' קווים

לצפייה בשיעור | להורדת וידאו | להורדת אודיו

מן המקורות

נושא: אין דבר רע בעולם, הכל נחוץ וראוי לתפקידו (על היצר הרע, כעזר)

"אין דבר בארץ שאין לו צורך. ע"כ למדנו, והנה טוב מאד, זהו מלאך המוות, שאין לבטלו מן העולם, כי העולם צריך לו. ואע"פ שכתוב במלאך המוות, לא טוב שיתבטלו מן העולם. הכל צריך, הן טוב והן רע".

המשך קריאה

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת כי תזריע, אות כו

נושא: ברוחניות, שינוי זמנים, הכוונה לשינוי צורות ומדרגות (27:40)

"האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים המתבארים בשינוי צורות ומדרגות - הם למעלה ממקום וזמן"

המשך קריאה

זוהר: פרשת כי תשא, סעיף פ"א: שדבר הצריך גילוי, להתגלות אחר כך, צריך מקודם להסתר וכיסוי. שיתכסה תחילה מן העין, ואח"כ יצא האומן לאומנותו לגלותו. והדבר שצריך אחר כך לכיסוי, צריך בתחלה להיות בגלוי. כי זה לעומת זה עשה האלקים… וכל מה שיש במדרגות הקדושה, יש כנגדו בס"א.

הכל מתגלה מתוך ניגודיות, כיתרון האור מתוך החושך. הבורא אינו יכול להתגלות לנבראים, אם קודם לכן הנבראים לא יגלו אותו בצורתו ההפוכה, ובכל הצורות ההפוכות האלו ילמדו, מהי הצורה הישרה.

אנחנו מסוגלים לתפוס רק חושך, אנחנו קוראים אותיות שחורות על רקע לבן, כלומר מרגישים את מה שחסר! איננו מגלים את הבורא, אלא את העדרו. אין אנו מסוגלים לגלות את תכונותיו.

כל העבודה שלנו היא בכדי לגלותו מהצד ההפוך שלו, כפי שנאמר למשה: "וראית את אחורי ופני לא ייראו". לכן מי שבאמת רוצה להשיג גילוי, חייב ללכת באמונה למעלה מהדעת ובראש ובראשונה לקבל את כוח ההשפעה, כוח הבינה. אבל אין הוא מסוגל לגלות את כוח ההשפעה הזה, כי הרי הוא לא מרגיש אותו!

הוא יכול לגלות אותו רק בתנאי שירגיש היכן בתוכו, בתוך החושך שלו, ברצון האגואיסטי שלו, ישנו חיסרון ונחיצות להשפעה.

עלינו לגלותו רק מתוך הניגודיות, כי הרי אנחנו באים מצד החושך, מצד האגואיזם ורואים עולם הפוך. כאשר נגלה רוחניות, אז נאמר: "עולם הפוך ראיתי", אנחנו עדיין לא תופסים עד כמה הרוחניות מנוגדת לנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.02.2010

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת מקץ, אות קו

נושא: "תרי"ג עיטין" ו- "תרי"ג פקודין" (04:00)

"יש ב' חלקים בתורה ומצוות:
א. הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל, שהם בחינת קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים, כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל.
ב. הוא קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג פקודין, שהוא ענין השגת שמותיו יתברך, וכל שכר הנשמות.
וערך חלק הב' על חלק הא', כערך השמים על הארץ. כי חלק הא' הוא רק בחינת הכנה. וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה"

המשך קריאה

שאלה: מדוע עבודה רוחנית צריכה תמיד להיות בשמחה?

תשובה: שמחה היא סימן לכך שאתה פועל למען ההשפעה לא מתוך הכרח, לא מאין ברירה, לא מתוך פחד ממכות. אנחנו יודעים כיצד האמא שמחה, כשהיא מצליחה להאכיל את הילד שלה בצורה טובה, היא נהנית מכך. איך יכול להיות שהשפעה היוצאת מתוך אהבה לא תעורר שמחה? שמחה זה סימן, תוצאה, של מעשים טובים, של השפעה.

כאשר האדם נמצא בשליטת האגו שלו, הוא נמצא שרוי במתח, הוא כועס על הבורא. לכן כוח הרחמים והאמונה מתבטא ברוגע, בביטול עצמי בפני הכוח העליון, במוכנות שהכוח הזה ישפיע עליי ויתקן אותי מאגואיסט לאלטרואיסט.

גם הפניה לבורא לא יכולה להיות בלי שמחה - הוא לא שומע את הבכי שלנו. כשמדובר בתפילה שאותה הבורא שומע, הנקראת "שער הדמעות" - זה אומר שהאדם רוצה להידמות לבורא. הוא "בוכה" כלומר מאוד רוצה להידמות לנותן, אלו הם לא דמעות של צער, הוא שמח שהגיע לרצון הזה. פניה לבורא לא יכולה להיות מלווה בצער. אם אתה בוכה, משמע שאתה מאשים את הבורא שהביא עליך צרות - משמע, אתה לא שמח מדרכך אלא הולך בה בלית בררה. אז אתה לא יכול להיות צדיק.

לכן אם האדם לא חש שמחה בכל מצב, מהטוב ביותר עד לרע ביותר, משמע שהוא שוהה בינתיים באגואיזם שלו ואין לו עם מה לפנות לבורא. רק אם הוא מתעלה מעל עצמו, כדי להישאר תמיד בשמחה, ולא יהיה לו חשוב מה יקרה, הוא רק מבקש את כוח ההשפעה - אז הוא יקבל אותו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.12.2009

ידיעות קודמות בנושא:
שער הדמעות
רוחניות - זה שמחה!
התקדמות רק מתוך שמחה

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת בא, אות לו

נושא: המאור שבתורה נמשך לאדם מתוך השתדלותו להרגיש את מה שלומד, אע"פ שאינו מבין את מה שלומד (14:10 עד 14:50)

"יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה, ואע"פ שאינם מבינים מה שלומדים, אלא מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם… ולפיכך, גם בשעה שחסרו לו הכלים, הנה, בשעה שהאדם עוסק בחכמה הזאת, ומזכיר את השמות של האורות והכלים, שיש להם מבחינת נשמתו שייכות אליו, הנה הם תיכף מאירים עליו, בשיעור מסויים, אלא שהם מאירים לו בלי התלבשות בפנימיות נשמתו, מטעם שחסרים הכלים המוכשרים לקבלתם, כאמור. אמנם ההארה שמקבל פעם אחר פעם, בעת העסק, מושכים עליו חן ממרומים, ומשפיעים בו שפע של קדושה וטהרה, שהמה מקרבים את האדם מאד, שיגיע לשלימותו"

המשך קריאה

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת שמיני, אות מט

נושא: שפת המקובלים היא שפה של ענפים (53:00 עד 57:00)

"מצאו להם חכמי הקבלה, אוצר של מלים, ערוך ומפורש לעיניהם, די ומספיק, לבחינת שפה מדוברת ביניהם, המצוינה להפליא. שיוכלו לישא וליתן, זה עם זה, בשרשים הרוחניים שבעולמות העליונים. דהיינו, על ידי שמזכירים לחבריהם, רק את הענף התחתון, המוחשי, שבעולם הזה, המוגדר היטב לחושים הגשמיים. והשומעים, מבינים מדעתם, את השורש העליון, אשר ענף הגשמי הזה, מראה עליו. מפני שהוא מיוחס אליו, להיותו נחתם הימנו.
באופן, אשר כל פרטי הויות הבריאה, המוחשית, וכל מקריהם, נעשו להם, כמו מלות ושמות מוגדרים ומוחלטים, על השורשים הגבוהים, העליונים הרוחניים. ואף על פי שבמקומם הרוחני, אי אפשר להתבטא בשום מלה והגה, להיותם למעלה מכל דמיון, מכל מקום, קנו להם זכות ביטוא שפתים, על ידי ענפיהם, המסודרים לחושינו כאן, בעולמינו המוחשי"

המשך קריאה

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת שמיני, אות א

נושא: "תרי"ג עיטין" ו- "תרי"ג פקודין" (26:00)

"יש ב' חלקים בתורה ומצוות:
א. הוא תורה ומצוות על דרכם הנגלה לעיני כל, שהם בחינת קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג עיטין, שסגולתם לזכך ולצרף את הגוף, ולהגדיל מעלת הנשמה, שתהיה ראויה וכדאית לקבל אור פני מלך חיים, כמו שהיתה הנשמה בשורשה, טרם מיעוטה וביאתה לגוף השפל בעולם השפל.
ב. הוא קיום המצוות ולימוד התורה על דרך תרי"ג פקודין, שהוא ענין השגת שמותיו ית', וכל שכר הנשמות.
וערך חלק הב' על חלק הא', כערך השמים על הארץ. כי חלק הא' הוא רק בחינת הכנה. וחלק הב' הוא עצם ההשלמה ותכלית הבריאה"

המשך קריאה

אמונה מעל הדעת - זו מערכת היחסים ההדדית החדשה שעלינו לייסד בעולם. בלעדיה, לא ניתן יהיה לבנות את הקשר בינינו, שנחוץ לנו כדי לשרוד.

המצב החדש של האנושות, שמתגלה היום, אינו רק הגילוי שהעולם הוא גלובאלי ואינטגראלי, אלא ההכרה בנחיצות שבהשגת הכוח העליון, הבורא. וזאת, כדי שהוא ימלוך וישלוט בינינו, ויחבר אותנו על ידי כך; כדי שהוא יחבר בין כל הדרגות שבמציאות - בין כל הדומם, הצומח, החי והמדבר.

אם הכוח הזה ימלא את החלל שבינינו, נוכל להינצל. אחרת - לעולם לא! גם אם נעמוד בפני המוות, לא נהיה מסוגלים להתחבר זה עם זה, כפי שדורש זאת מאיתנו הטבע.

הבורא מראה לנו, שהוא אינו קיים בינינו! זוהי השבירה.

עלינו לגלות שאותו בורא נחוץ לנו ביותר, שנחוץ לנו שאותו הכוח יתגלה וימלא את הוואקום שקיים בינינו, ויחבר יחד את כל חלקי הבריאה בצורה הנכונה.

בקרוב, הנחיצות בכוח העליון תתגלה כצורך הקיומי החשוב ביותר עבור כל אחד מאיתנו, באופן מוחלט. כל אחד יבין, שלולא התגלותו, הוא פשוט לא יוכל לשרוד.

בדומה לכך שעכשיו אנחנו מתחילים להרגיש, שעלינו להתחבר זה עם זה בדחיפות ולהתחיל להרגיש את הזולת כמו את עצמנו, אחרת אנחנו הורסים את הטבע, גורמים נזק לאחרים ומזיקים לעצמינו - הרי כולנו מחוברים.

אנו רוצים לגלות את הנחיצות הזאת לכולם ולהסביר להם עליה, כדי שהאנשים יוכלו להגיע להבנה הזאת ביתר קלות ובמהירות.

ראה פוסטים קודמים בנושא זה :
כיצד להוציא עצמי מהביצה?
הבורא מתגלה בינינו
כל העולם הוא כלי שבור

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר, פרשת נח

נושא: בזמן לימוד חכמת הקבלה, איכות היגיעה חשובה מכמות היגיעה (51:00)

"מוכרח כל אדם,בשעת העסק בתורה להתייגע בה ולתת דעתו וליבו,למצוא בה את אור”פני מלך חיים”.דהיינו השגת ההשגחה הגלויה,שנקראת ”אור הפנים”.וכל אדם מוכשר לזה,כמ”ש ”ומשחרי ימצאונני".וכלום חסר לו לאדם בדבר זה,רק היגיעה בלבדה"

המשך קריאה

מן העיתונות: חוקר האקלים רוי ספנסר (Roy Spencer) שעבד בעבר ב"קליימט-גייט", מרכז טיסות החלל של נאס"א: "זו לא רק שערורייה שמערבת מדענים מושחתים, אלא כשלון של כל הדת "הירוקה", שהתבססה, בדומה לשאר הדתות בעולם, על אמונה טהורה, במקום על נתונים מדעיים מדויקים.

"הירוקים" האמינו שהם מצילים את כדור הארץ, אך כיום הם מזועזעים לגלות שמבשרי הדת החדשה שלהם היו לא יותר מרמאים קטנים הדואגים לחשבון הבנק הפרטי שלהם בלבד.

ההשקעות בטכנולוגיות "הירוקות" נפסקו, המאבק, מסתבר, היה חסר תועלת ואיש לא היה זקוק לו. מסתבר, שלא צריך להציל את כדור הארץ, הוא בסדר, הוא שרד גם דברים קשים יותר.

התייחסותי: כך נתאכזב בהדרגה מכל המאמצים שלנו לשפר את חיינו, שבינתיים רק יהפכו לקשים יותר ויותר,עד שנקשיב לבסוף לדעתה של חכמת הקבלה.

פוסטים קודמים בנושא:
תופעה חדשה של המאה ה - 21

1. הידע שלי על העולם, והמדעים שעוסקים בטבעו מאפשרים לי להתקיים בתוכו.

אנחנו מרגישים את העולם שלנו בתכונת קבלה, ובמידת התפתחותה בתוכנו, אנחנו מרגישים וחוקרים את העולם, כלומר מגלים אותו יותר ויותר באותה תכונה שגדלה בתוכנו.

אולם, קיים חלק נוסף במציאות, שנסתר זמנית ממני ומאחרים - אותו חלק שעדיין לא התגלה על ידי בני האדם, אבל יתגלה עם הזמן. כמו כן, קיים חלק שנסתר ממני - אבל אני סומך על הדברים שמספרים לי עליו מומחים, רופאים ומדענים.

2. וקיים חלק נסתר שאינו ניתן להכרה כלל, שבעיקרון אינו יכול להתגלות על ידי בני האדם, אלא אם כן הם ירכשו אפשרות נוספת להרגיש ולהשיג אותו - בתכונת השפעה. כשאנו משיגים את התכונה הזאת, אנו מרגישים בעולם שנסתר לחלוטין מתכונות הקבלה שלנו.

3. קיימות תיאוריות על העולם הנסתר (על אלוקים) ועל הדברים שאליהם העולם הזה מחייב אותנו. תיאוריות אלו נקראות אמונות או דתות.

כל התיאוריות הללו, על כל הרב גוניות שבהן והניגודיות ביניהן, קיימות דווקא בגלל שאותו חלק של העולם, נסתר מאיתנו.

התומכים באותן דתות ואמונות אינם מדברים על האפשרות לגלותו (את אלוקים), אלא על האפשרות לנצלו לשם תועלת אישית בחיים האלה או בעולם "הבא". וזאת, למרות שהם בעצמם מדברים על דבר מה שאינו מושג על ידם.

הם אנשים חכמים ופרקטיים, אך הם אינם לומדים כיצד לחדור אל המציאות הנסתרת. אם הם היו נמצאים בה, אז הם היו שואפים לגלותה לכולם, כי בכך מסתכמת מטרת הבריאה.

הם פשוט מנסים לשכנע אותנו, באותו האופן שבו שכנעו אותם פעם. הם נואמים מעולים, ומכירים את הכתובים, אבל הם לא נותנים המלצות קונקרטיות לגילוי העולם. יחס כזה לחלק הנסתר מאיתנו מכונה דת, אמונה.

4. קיימים בני אדם, שרכשו את תכונת ההשפעה והם משיגים בתוכה את העולם שנסתר (בתכונת הקבלה) מאיתנו לחלוטין. והם מציעים לכל המעוניין לגלות אותה.

הם אינם מחייבים אותי לשנות את כל חיי, לקיים מנהגים, וזאת מפני שאין קשר בין הפעולות הפיזיות שלי לבין תכונת השפעה.

הם מסבירים לי על המבנה של שני העולמות ועל האופן שבו אוכל לגלותם במלואם - לא להאמין באלוקים, אלא לגלות את הבורא.

מתוך שיעור על מאמר "גוף ונפש", 29.11.09

פוסטים קודמים בנושא:
מרחיבים את גבולות המציאות
החותם השבור של הרוחניות