שאלה: בשיעורים היומיים על ספר הזוהר אינני מבין דבר, אך אני חש בקשר עם חומר. בשיעורי הערב אינני מוצא את עצמי, אני מרגיש את עצמי מנותק לגמרי מהחומר, מחשבות על עניינים שבשגרה היומיומית משתלטות עליי, פשוט אינני מסוגל להתרכז בשיעור. מה עליי לעשות על מנת להתרכז בחומר הנלמד? האם יש פעולה אוטומטית כלשהי שעליי לעשות במצב הזה?

תשובה: הפעולה האוטומטית במלחמה בהפרעות היא להודות לבורא ששולח לך את ההפרעות. הרי "אין עוד מלבדו", הוא יוצר את כל ההפרעות האלה, הוא שולט בשכל ובלב שלך. הוא יודע יותר טוב ממך אילו מחשבות כדאי לשלוח לך עכשיו, הוא רואה את היתרון במחשבות על היומיום, הבעיות והבלבול. כיצד יש במחשבות האלו יתרון? אם בתוך כל הבלבול הזה ובתוך כל הבעיות, למספר רגעים, אתה משתדל בכל כוחותיך להתחבר לאיזה קטע קטן מהטקסט - הרווחת את הכול. ואם אתה יושב בשיעור עם ראש נקי וממש מרחף בעולמות רוחניים - אין בהכרח שזה נכון.

אתה זקוק לכל המצבים האלו, שבהם אתה צריך להשתדל ולהתגבר על כל ה"נחשים" הקטנים (הרצונות האגואיסטיים) שמפריעים לך בדרך. כל הגילויים הגדולים יגיעו בסופו של דבר ובפתאומיות, דווקא מהקשיים ומהיציאות, כאמור: "מציון (יציאת האור) תצא תורה".

לכן אסור לחשוב שאם הראש לא עובד או אין מצב רוח, אז אין משמעות בישיבה בשיעור ובשמיעת הזוהר. אם לאדם באמת קשה והוא מרגיש את עצמו מנותק, עייף ומבולבל, אך בכל זאת הוא במעט מנסה להתחבר עם החומר, ככל שהוא מסוגל, אפילו לרגע - הוא מרוויח הרבה יותר מאשר הוא נמצא במצב של השראה גדולה. את ההשראה הזאת גם נתנו לו מלמעלה, כאילו ניפחו לו בלון. אך דווקא העבודה הקשה, ההשתדלות לעלות מעל כל ההפרעות, מביאה תועלת.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 08.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
האם אתה מצפה לישועה?
עבודה כל כך פשוטה
יותר הפרעות – עבודה יותר איכותית

השיעור הוירטואלי נערך מדי יום א', בין השעות 16:00-17:00, נושא השיעור ספר הזוהר, שיעור מס' 15.

לצפייה בשיעור | להורדת וידאו | להורדת אודיו

תקציר שיעור

ספר הזוהר, אותיות כ"ה - כ"ז:

עברית היא שפת העולמות הרוחניים, היא הופיעה כתוצאה מגילוי העולם העליון על ידי אדם. אותיות האלף בית העברי מהוות שילוב של כוחות ווקטורים רוחניים, הן מעבירות מידע על התפשטות אור החכמה ואור החסדים בצירופיהם השונים. לכן כל רכיב של אות וצורתה הגרפית מדברים על שילוב מסוים של שני הכוחות היחידים שקיימים בטבע: הקבלה וההשפעה.

ניתן לתאר את האותיות שנוצרו בעולם האצילות בצורה של שבלונות. אם הנשמה משתוקקת לקבל את האור העליון, אז האור שעובר דרך הפתחים של האותיות/השבלונות מגיע אל הרצון וחורט בו את צורת האות הזאת ומעביר לרצון את תכונותיה הרוחניות.

להשיג אות, משמע לבנות את הרצון שלך כך שהוא יעבוד כאות. רצון הוא חומר שימושי במיוחד, ממנו ניתן לפסל אותיות ודרכן ניתן לבטא פעולות ותכונות רוחניות. כל אות מבצעת פעולה כלשהי בעולם, אך לרצון הלא מגובש אין יכולת כזאת.

לכן כתוב שהבורא ברא את העולם באותיות. כאשר אנחנו מפסלים אותיות מרצוננו האגואיסטי הקדמוני, אנחנו משנים את העולם בהתאם לתכונות ההשפעה.

אות היא מודל רגשי. אם בשיעורי הזוהר אנחנו עוקבים אחר הטקסט המקורי, אפילו בלי לדעת את השפה, אנחנו בתת-מודע סופגים את המידע הרוחני המתאים. בהתחלה האגואיזם שלנו אינו מקבל את האותיות, דוחה אותן, אך בהדרגה הן מתחילות לצלצל בנו, לדבר איתנו, עד שנרגיש אותן בתוכנו ולא כדבר חיצוני.

שיעורים קודמים:
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר, 7.2.2010
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר, 31.1.2010
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר 24.1.2010

חכמת הקבלה מדברת הרבה על כוונות, על מה עלינו לחשוב, למה להשתוקק, מה לרצות. המטרה שלנו היא תיקון השבירה בשורש שלנו. השורש נחלק להמון נשמות ועלינו לחברן יחד - זוהי הכוונה העיקרית שחייבת להימצא בכל פעולותינו.

כתוצאה מכך תשתנה גם תפיסת המציאות שלנו, יחסנו לחיים, לעולם הזה, לעולם הרוחני, לבורא, לעצמו, לסביבה.

העיקר הוא לרצות להתחבר זה עם זה, לתקן את הקשר בינינו להפוך אותו משנאה לאיחוד ואהבה, בכדי שבתוך החיבור הזה יתגלה הבורא. זו צריכה להיות הכוונה העיקרית שלנו בזמן לימוד ספר הזוהר, מאחר והזוהר נותן לנו כוח שבעזרתו אנחנו באמת יכולים לתקן את השבירה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד להשיג בקשה נכונה?
פתח לעולם חדש
זמן ההכנה

נראה לנו שנעים לקרוא את ספר זוהר בנחת, בלי להשקיע מאמצים. אבל עלינו להבין שישנה נחיצות רבה שנדרוש על כל מילה ומילה כוונה. אין הדבר פשוט, אני לא צריך להסכים עם המצב שבו המילים עוברות לי ליד האוזן, עליי לראות בכל מילה הזדמנות לפרוץ פנימה לתוך הטקסט, כאילו המילה היא פתח לעולם חדש. כשאני קורא, כל מילה צריכה לשמש בעיניי כגומחה שעליי למלא אותה בכוונה, באיחוד, בקשר. אני מתבונן ומחפש מה יכולה להוסיף כל מילה לקשר הזה.

רק בדרך זו צריך לקרוא את ספר הזוהר. אז יגיע האור שיחבר את שתי התכונות המנוגדות: אברהם ויצחק וכל מה שכלוא ביניהם, לתכונה אחת של הקו האמצעי שנקראת יעקב וישראל. התכונה הנפלאה של ספר הזוהר מורכבת דווקא בקו האמצעי, שהודות לו כל הטוב והרע מתחברים יחד. דווקא בחיבור הנכון ביניהם אנחנו מגלים את הבורא - המקור לכול.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
זמן ההכנה

שאלה: האם בלימוד של ספר הזוהר אוכל לדעת כיצד לרכוש קשר עם הטבע הגלובלי?

תשובה: לא, לא תדע דבר. אבל תמשוך על עצמך כוח מסוים שישפיע עלייך, ישנה אותך ויחבר בתוכך כל מיני תכונות בדומה לטבע. אתה תבין הכול בהתאם לכך שתהפוך לחלק אינטגרלי של הטבע, תדמה לו ותתאחד איתו.

ההבנה תגיע לאחר מכן כתוצאה מכל השינויים והחיבורים שתשיג. אם פשוט תקרא את ספר הזוהר, לא תבין דבר. אתה צריך לקרוא את הזוהר עם כוונה שהוא יהפוך אותך לחלק אינטגרלי של הטבע, שתתאחד עם כל המציאות. לפי מידת האיחוד שלך עם ספר הזוהר, תתחיל להרגיש את עצמך כחלק מהאחד השלם, ומההרגשה הזאת כבר תתחיל להבין.

זה נקרא השגה - השלב האחרון, שאתה משיג כתוצאה מהאיחוד. האיחוד הזה עם הטבע נקרא "דבקות בבורא".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

ידיעות קודמות בנושא:
תנו לי להיות יחד עם כולם!
מערכת המקשרת בין האדם לטבע
מה מלמד אותנו ספר הזוהר?

זוהר: פרשת במדבר, סעיף ל"ו: "ונתבאר טעם הליכת הדגלים, שהיו מזרח תחילה, שהוא דעת הנעלם, שירות האור, שורש לאור החסד הניגלה מאו"א. וע"כ הולך אחריו הדרום, שהוא ענף שלו. ואחריו המערב, שהוא המלכות, שפניה צריכים להיות לדרום. ואחריו הצפון, שאחוריה של המלכות צריכים להיות לצפון. כמ"ש, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. ותחת, בכל מקום פירושו אחוריים.

מסופר כאן על הצורה בה מתפתח כל המבנה של האדם, כיצד הוא מתקדם קדימה ובאיזה סדר משתנות כל תכונותיו.

כל אחד מאיתנו הוא הוי"ה שלמה שנחלקת לג' קווים, לשנים עשר שבטים, לד' כיווני העולם וכולי.

נשאלת השאלה: באיזו צורה כל התכונות הללו משתנות בנו בתקופה שאנחנו "הולכים במדבר" - כלומר מתקדמים דרך כל הכוחות, הרצונות של הטומאה, התכונות שאינן מתוקנות המכונות מדבר? כיצד עלינו לבאר את התכונות שלנו במדבר הזה, כשאנחנו נתקלים בקשיים, מכשולים ובעיות בדרכנו לארץ ישראל (בדרכנו לבורא, ישר - אל הבורא)?

"הדגלים" הם התכונות העיקריות שלנו, איתם אנחנו משתדלים להתקדם קדימה כשהם משתנים בזה אחר זה. כמו שבעובר ישנו איזה סדר מסוים שבו מתפתחים הידיים, הרגליים, המוח, הלב, הכבד, ואחר כך פתאום העיניים. זה נכון גם ביחס לרוחניות. ספר הזוהר מסביר לנו באיזה סדר אנחנו מתפתחים לאחר שנולדנו, וכיצד אנחנו יכולים לצאת מהרצון האגואיסטי שלנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
התרופה החזקה והמשפיעה ביותר
תתאזר בסבלנות ולבטח תבריא
זמן ההכנה

שאלה: בדרך כלל כדי להשתלב בזרימה של ספר הזוהר צריך זמן. איך לזרז את הזמנים?

תשובה: זה תלוי במצבו של האדם. זה לוקח לי בין 20 ל-40 דקות להתחיל להרגיש את ספר הזוהר ולהתקשר עימו, להתחיל לעבוד איתו באותה הנשימה. צריך לקרוא ולחכות שזה יקרה. זמן ההכנה איננו לחינם, זאת עבודה גדולה כשחושבים כל הזמן: הנה, עוד קצת וספר הזוהר יתגלה בפניי. אתה מבין שצריך רק להמשיך וכתוצאה מזה יתגלה לך איזשהו קשר עם העליון.

בזכות הקשר הזה אנחנו מתחילים להרגיש את ספר הזוהר, לחוש אותו יותר קרוב אלינו. הארה קטנה מתחילה להאיר עלינו, הטקסט משחק איתנו ומעורר בנו שינויים. זה לוקח זמן, זהו זמן ההכנה כדי שניצור קשר עם הספר, צריך להתייחס לכך בסבלנות, להקדיש כמה זמן שצריך. זה כל כך חשוב לי שזה יקרה! אני בטוח שזה חייב לקרות, אני מחכה ומייחל לזה. כך אני מתחבר לספר הזוהר.

אחר כך תרגיש שזה לא רק שהתמונה מתבהרת, אלא אתה נכנס לים של תחושות ושינויים פנימיים. אתה מתחיל לחוות עליות וירידות פתאומיים, כשספר הזוהר מעביר אותך מימין לשמאל בתחושות הרוחניות. אתה תרגיש תחושות ברורות וחדות בתוכך, תחוש איך הכוח העליון פועל בחומר שלך. ההתקדמות היא בכך שאתה מחכה שזה יתקן אותך ויביא אותך לחיבור, אהבת הזולת, השתוות הצורה עם הבורא. בשביל זה אתה קורא ומתאמץ. אז אתה תתקדם באותה הכוונה, יחד עם האור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר 07.03.2010

שאלה: במה מתבטא הקשר בין ספר הזוהר והטבע הגלובלי?

תשובתי: ספר הזוהר מסביר כיצד להתחבר עם הטבע הגלובלי והמושלם, וכיצד לבקש ולדרוש את הכוח המאחד והמיוחד הזה, בכדי שהוא ישפיע עליי.

ספר הזוהר הוא החוליה המקשרת ביני לבין הטבע הגלובלי. בלעדיו אין לאדם בעולם הזה קשר איתו. עכשיו אני מגלה שהטבע הוא גלובלי, שכל העולם הוא כפר גלובלי, כולם מחוברים יחד ואני תלוי בכולם. אם אני תלוי בכולם אז אני רוצה להיות ביניהם, כמוהם, להיות חבר של כולם, להתייחס טוב לכולם, ושכולם יתייחסו אליי באופן דומה.

כיצד עליי לעשות זאת? לשם כך אני זקוק לספר הוראות שיסביר לי על חיבור וקשר. עליי לדעת כיצד להתחבר איתם. נניח שיש קבוצת אנשים, עליי לדעת כיצד ליצור איתם קשר, כיצד לגשת אליהם, כיצד לדבר איתם, מה הם צריכים ממני ומה אני צריך מהם. כל המערכת הזאת נקראת ספר הזוהר. זו מערכת המקשרת בין האדם לטבע, בכדי שהטבע (הבורא) ישפיע על האדם ויהפוך אותו לחלק אינטגרלי בטבע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
מה מלמד אותנו ספר הזוהר?

הבורא אינו שולח לי ייסורים. בתוכי מתעורר רצון שאינו דומה לאור העליון, ואת חוסר ההידמות הזאת אני מרגיש כייסורים ב: בריאות, כסף, כבוד, שליטה, ביטחון, אישה, ילדים, כל העולם.

אני מרגיש לחץ, אי נעימויות ובעיות למיניהן. מדוע? כל האשמה היא על הרצון לקבל שלי המנוגד לאור. זה מה שמוליד בתוכי את ההרגשה הזאת. הייסורים האלו לא מגיעים מהאור! האור נמצא במנוחה מוחלטת, הוא טוב ומטיב לטובים ולרעים. הייסורים מגיעים משום שאינני דומה לאור בתכונותיי!

מתעורר בי רצון, 10 ק"ג של רצון, אני צריך ב-10 הק"ג האלה להידמות לאור, כלומר לבנות מעל הרצון הזה "כוונה על מנת להשפיע", אז אני אמצא בעולם אין סוף הקטן שלי!

אחר כך הרצון שלי יגדל ל-12 ק"ג, אני אצטרך לתקן את הכוונה שלי על מנת להשפיע בעוד 2 ק"ג, אז אני ארגיש את עצמי בעולם אין סוף עוד יותר גדול. וכך הלאה וכך הלאה.

אם הרצון האגואיסטי שלי גדל מיום ליום, ואני רק רוצה להשתמש בו ולנצל אחרים רק לטובתי האישית, במקום להתחבר איתם בהשפעה הדדית לבורא, אז אני מרגיש ברצון הזה ייסורים.

הייסורים האלו, הנובעים מהאגואיזם והניגודיות של הרצון הזה לאור, הם אלו שמקיפים וכובשים אותי. אנחנו בעצמנו יוצרים את הייסורים האלה, לא הבורא! הוא שלם, הוא אינו יכול להשתנות!

עכשיו אני נמצא בים של אור, אבל אינני משתדל להפוך להיות כמוהו ברצונות ובמחשבות שמתגלים לי עכשיו - אז יהיה לי רע, ומחר יהיה עוד יותר רע.

תנסו לכוון את עצמכם לכך שבכל רגע עליכם להשתדל להידמות לאור. האור הוא ההשפעה והאהבה לזולת, איחוד כולל וכללי. כל הרצונות הפרטיים, הנשמות הנפרדות, יתחברו, והרצון האחד הגדול הזה, של כולנו, יהפך להיות דומה לאור.

כיצד עליי לבצע זאת? תתחיל לחשוב על זה ותראה שהייסורים שלך יפסקו. פתאום יתגלה שהרצון שלך המשתוקק אל האור, דומה לו למעשה! לשם כך יש לך את השיטה ואת כל האמצעים!

מתוך שיעור על מאמר מספר שמעתי, 05.03.2010

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת במדבר, אות לו

קטע הכנה לשיעור

"מובא במדרש תנחומא: "… שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת… כשהן אגודים מקבלין פני שכינה". זהו דרשת חז"ל, שהם ראו כמה נחוץ אגוד הלבבות שיהיו חבורה אחת לענין קבלת פני השכינה"

המשך קריאה

לעיתים קרובות האדם שואל: כיצד זה יתכן, אני לומד כל כך הרבה זמן ומשקיע כל כך הרבה מאמצים, ועדיין אינני זוכה לגילוי הבורא? העניין הוא שהמצב הזה אינו יכול לחלוף, כל עוד הוא חשוב עבורנו.

מכאן נשאלת השאלה: כיצד עליי להתייחס לרוחניות? האם עליי לתפוס אותה כתוספת לחיים הגשמיים שלי, האם עליי להיות מוכן להסכים עם החיים האלה או שעליי להרגיש את עצמי בגלות?

הרגשת הגלות היא הרגשה לא נעימה, האדם מתרחק ממנה בצורה אינסטינקטיבית. איש אינו רוצה לחשוב שחייו מתבזבזים לחינם, והזמן נעלם ללא שום תוצאה. אנחנו משתדלים לשכוח מזה, או שאנחנו מתחילים לאכול את עצמנו, מבלי לעשות עם זה דבר.

הרגשת הגלות אינה מגיעה כתוצאה מכך שרע לי בחיים האלה, אלא מכך שהרוחניות כל כך חשובה לי שאני משתוקק אליה, למרות החיים הגשמיים שאינם רעים כל כך. כי הרי כל אחד יכול לקלל את חייו, אך זה לא הוציא עדיין אף אחד לעולם הרוחני.

העיקר הוא להכיר בחשיבות הרוחניות, עד כמה חשוב לי להשיג את הרגשת הבורא, להידבק אליו, להרגיש השפעה ואהבה לזולת, להשיג את הקשר בינינו, שבתוכו אנחנו נוכל לגלות את הכוח העליון.

ניתן לברוח מהגלות רק אם מרגישים את חשיבות הגאולה. המילה גאולה שונה מהמילה גלות, רק באות א' המסמלת את הבורא.

אם אנחנו מתחילים להעריך את הקשר עם הבורא, כוח ההשפעה והאהבה לזולת, אם אנחנו רוצים רק את זה, סימן שהשגנו הכנה נכונה לפני היציאה מהגלות, והיא באמת תתרחש.

בכדי לצאת מהגלות יש להבין לאן אנחנו רוצים לצאת, לתאר לעצמנו בצורה הנכונה את המצב הרוחני ולהיות מוכנים אליו. אם האדם מתאר לעצמו את הרוחניות בצורה הנכונה: השפעה, אהבה, קשר עם אחרים, קשר עם כל חלקי הבריאה, שבתוכו מתגלה הבורא - אז הוא זוכה לצאת מגלות לגאולה. זה מתרחש מהר מאוד, צריך רק לכוון בצורה נכונה את עצמך, לא סתם לברוח מהחיים הרעים, אלא כל יום לעבוד כדי להשיג תיאור נכון ובהיר יותר, מהי הרוחניות, ולרצות אותה.

יציאה מהגלות תלויה אך ורק בחשיבות תכונת ההשפעה.

מתוך הכנה לשיעור, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
המוצא היחיד - קפיצה אל הבלתי אפשרי
הגיעה העת לצאת לחופשי
מה זה מסך ?

מה לדרוש בפסח?

קליפים נוספים:

הצלחה תלויה בהפצה!

איך לצאת מהצרות?

ישראל שבאומות העולם

זוהר: פרשת תולדות, סעיף קע"ב: בשביל שיעקב בטח בהקב"ה, וכל דרכיו היו לשמו, על כן אויביו ישלים, איתו. וסמאל, שהוא חילו ותוקפו של עשו, השלים עם יעקב. ומשום שהשלים עם יעקב, והודה לו על הברכות, אז גם עשו השלים עימו. וכל עוד שלא השלים יעקב עם אותו הממונה שנתמנה עליו, שהוא סמאל, לא השלים עימו עשו. משום שבכל מקום תוקף שלמטה תלוי בתוקף של מעלה. וכל עוד שאין מחלישים התוקף של מעלה, השרים הממונים עליהם למעלה, אי אפשר להחליש התוקף של מטה בעולם הזה.

על האדם נאסר לחשוב שישנם כוחות שמתנגדים לעבודת הבורא, כוחות שאינם רוצים שהאדם ישׂיג את מטרת הבריאה. אין דבר כזה! כל הכוחות האלה, של הקווים ימין ושמאל, פועלים בכיוון המטרה. אנחנו חושבים שמגיע הרע כדי להטות אותנו מהדרך, להרוס ולהשמיד אותנו. אין הדבר נכון! הרע מגיע רק כדי להראות לנו, היכן אנחנו טועים. ואנחנו, בעבודתנו ובהתנהגותנו השגויה, מגלים את הרע הזה, ובעיקרון מולידים אותו. כי הרי הרע נמצא בפנים. לכן משימתם של שני המלאכים האלה, של הטוב והרע, היא ללוות את האדם בדרך אל מטרת הבריאה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.03.2010

בימים האחרונים אני מרגיש, כיצד הרבה אנשים מתחילים להבין שהארגון שלנו נוצר כדי שיחד נגלה מציאות חדשה - הקשר שלנו עם הכוח העליון שבטבע. אנחנו הופכים לקבוצה שמעודדת וגורמת לאנשים לאיחוד וגילוי הבורא בתוכם, זה הופך להיות ברור ומובן יותר לאנשים.

המטרה שלנו היא לצרף את כל האנושות לכוח העליון, בכדי להתעלות לדרגתו. זה כבר מתחיל לחדור באופן מודע לשׂכל ולרגש של האדם. הקשר ההתחלתי כבר התגלה בינינו לבין הכוח העליון. למרות שאנחנו הולכים לפי השיטה שקיבלנו מהמורה הגדול שלי הרב"ש (הרב ברוך שלום הלוי אשלג), ולכן הקבוצה עצמה נקראת "בני ברוך", עדיף לכנות את הארגון שלנו "דבקות" (כך מכונה האיחוד והמיזוג עם הבורא, מצבנו הסופי).

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.03.2010

בטבע אין קו אמצעי, אין נברא. הבורא רק הכין את כל התנאים, כדי שהנברא בעצמו יצור את נשמתו, יבנה את עצמו משני הקווים, בקו האמצעי. לכן הקו האמצעי שאנחנו מרכיבים משני הקווים הוא דבר חדש לגמרי. דרך ההרכבה של הקו הזה אנחנו יכולים להבין מה זה אור וחושך, טוב ורע - מידות של הבנה חדשה. אך הרוחניות איננה קו ימין וגם לא קו שמאל.

הרוחניות היא הקו האמצעי, כלי התפיסה שאותו אנחנו בונים משני קווים, האור שממלא אותו. זוהי מהות שלא הייתה קיימת קודם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 3.3.2010