הכנה לשיעור:
הגלובליזציה תאלץ את האנושות לחפש פתרון, ולאט-לאט היא תבין שהכול תלוי רק בקשר הטוב בין האנשים.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק א': כתבי בעל הסולם, "אגרות" - אגרת מ"ה (בספר "פרי חכם")
כל עוד התפיסה שלי מקולקלת על ידי האגואיזם, לא אוכל להעריך שום דבר באופן נכון ואובייקטיבי.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ב': "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ל"ז
הרצון לתענוגים מתלבש בצורות שונות של קבלה. אך אם הרצון הזה מקבל את צורת ההשפעה, אז הוא מכונה "הבורא".
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ג': גוף ונפש, (פרי חכם מאמרים)
כל מה שמחוץ לחכמת הקבלה הוא פילוסופיה, גישה קלת דעת לחיים. לא במקרה, ראשי התיבות של תארי ד"ר אקדמיים הם: Ph.D. - Doctor of Philosophy
להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

שאלה: בעולם של היום, בכפר הגלובאלי, האם יש מקום לרעיון האידאה הלאומי?

תשובתי: בעולם המודרני, המחובר גלובלית, אין מקום לאידיאה לאומית עבור מדינה רגילה. אידיאה לאומית מציבה את המדינות אחת כנגד השנייה. בזמננו אנחנו נמצאים ברמת ההתפתחות הגלובלית של האנושות, של האיחוד שלה, וכל פירוד מנוגד להתפתחות הטבעית הזו, ולכן נועד לכישלון.

אידיאה לאומית ולא בינלאומית, במדינה רבת-לאומים, כמו רוסיה לדוגמא, תגרום להיווצרות כוחות צנטריפוגליים עוד יותר גדולים ותקרע את המדינה לגזרים. הגלובליזציה וההגירה של תושבים למדינות אחרות, מראה לנו שכיום, האנשים יכולים לחיות גם ללא "האידאה" של מדינה. הם הופכים לאזרחי העולם.

לכן הבעיות הכלכליות, האקולוגיות והאנרגיה, כלומר הבעיות הקריטיות לשימור האנושות ולשגשוגה, יכולות להיפתר אך ורק ברמה הגלובלית של האנושות כולה!

שאלה: בכל רגע ורגע נהיה ברור יותר, שלא רק במדינות העולם השלישי, אלא גם במדינות מפותחות באירופה ואמריקה יש עודף אוכלוסיה. אין עבודה עבור כולם. כיצד אתה רואה את עניין התעסוקה בעתיד?

תשובתי: המשבר מזהה את הייצור המיותר. לכן אנחנו חייבים להגיע לייצור של דברים נחוצים בלבד לקיום הנורמאלי, לא יותר. עקב כך יתגלה חוסר תעסוקה לרוב אוכלוסיית העולם. כבר היום בכל מקום במדינות המפותחות מתרחש צמצום מאולץ של שעות העבודה. הרבה מפעלים עוברים לעבודה של ארבעה ימים בשבוע. הוכח שהמעבר לשבוע עבודה מקוצר חוסך כסף על אחזקה, עובדים לוקחים פחות ימי חופשה וימי מחלה ועולה המוטיבציה לעבוד טוב יותר.

צריך לזכור, שדווקא מצב הדיכאון במשבר של 1929 הביא למעבר לעבודה של חמישה ימים בשבוע. לפני כן אנשים עבדו שישה ימים בשבוע, במשך 12 - 14 שעות ביום. על ידי צמצום ימים ושעות עבודה, נוכל למצוא פי שניים מקומות עבודה לבני האדם…

שאלה: אבל בכל מקרה נשארת השאלה, מה יעשה אדם בזמנו הפנוי? האם על ידי פיתוח תעשיית שעות פנאי לא נפר את האיזון עם הטבע, שאליו עלינו להגיע, ואשר הוליד את המשבר הנוכחי?

תשובתי: הטבע משחרר אותנו מהעבודה לא כדי שנעביר את הזמן בנעימים, אלא כדי שנשיג איזון ושיווי משקל עימו - להשיג את תכונת ההשפעה והאהבה. לכן את הזמן הפנוי אנחנו חייבים לארגן ללימוד טבע האדם והעולם, כדי לאזן את תכונותיהם.

וזאת ניתן לעשות על ידי חוכמת הקבלה. חיוני ליצור מרכזים ללימוד שיטתי, אוניברסיטה עממית וכו'. את הזמן הפנוי מהעבודה, האדם חייב להעביר בלימוד ההידמות שלו לטבע. חשוב להסביר, שהופעת הזמן הפנוי מתרחשת לפי התוכנית של הטבע, ודווקא לשם יישום תוכנית זו!

רשומות קודמות בנושא:
כלכלה - התארגנות בהתאם להכרחיות
הדור החדש יבחר בעולם חדש
כיצד נוכל לחיות ללא אגואיזם?

שאלה: מנקודת מבטה של הפיזיקה הקוונטית הבריאה היא אנרגיה רצופה, לכן הכול, כולל מחשבות, זה אנרגיה.
מאיפה באות המחשבות שלנו? כיצד מתהווה חשיבה אינדיבידואלית? למה מחשבות מסוימות מאפיינות דווקא אדם מסוים ולא אחר?

תשובתי: ישנם שני כוחות, שמהם מורכב כל מה שקיים - קבלה והשפעה, והכול מתרחש ביניהם. אנחנו לומדים את הטבע שלהם, בגילויים על עצמנו, כי אנחנו מורכבים משני כוחות אלה. שיתוף פעולה בין שני כוחות אלה יוצר בנו רצונות, ורצונות יוצרים בנו מחשבות כיצד לממש את הרצוי לנו.

אדם יכול להשפיע על רצונותיו, רק כשהוא נכנס בהכרה תחת השפעת הסביבה, אנשים או נשמות (אם כבר נמצא בהרגשתם), ובאופן כזה מתערב בגורלו.

ידיעות קודמות בנושא:
מאיפה המחשבות, הרעיונות והחלומות שבתוכנו?
לחשוב - משמע להשוות בין דימויים
המוח הוא מתאם ביולוגי
ידיעות נוספות במדור: מציאות מדומה

השיעור הווירטואלי מה-26.07.09, על פי מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר הזהר".

שיעור מס' 7: וידאו | אודיו

תקציר השיעור:

כל טבע הבריאה עובר בהדרגה 4 שלבי התפתחות: דומם, צומח, חי ומדבר. בכל דרגה פועל חוק המילוי המקסימאלי, מפני שבטבע פועל רק כוח אחד, הרצון לקבל.

דרגת הדומם מאופיינת על ידי הרצון הפשוט ביותר, השאיפה לשיווי משקל, למנוחה. מינרל, למשל, רוצה לשמר את המבנה הקריסטלי שלו. הפרת האיזון באטמוספרה, כתוצאה משינויי לחץ אטמוספרי והרצון להחזיר אותו, גורם לרוח, להוריקן. כלומר, הרצון היחיד של הטבע הדומם הוא להיות במצב מנוחה.

דרגת הצומח נבדלת מדרגת הדומם על ידי תזוזות אוטומטיות תת הכרתיות. כל צמח חי את החיים משלו, נולד, חי ומת. יש לו חופש תנועה, אך התנועה הזאת לגמרי לא מבחירתו, מפני שהיא מושפעת על ידי תנאים ברורים: שמש, אור, מים וכו'. הם קובעים את הרצון לקבל בדרגת הצומח.

דרגת החי מאופיינת על ידי הרצון לתנועה חופשית, מה שיוצר באדם את תחושת חופש הבחירה. אנחנו מרגישים עצמאים, כי נדמה לנו שאנחנו חופשיים מהדומים לנו, וכל אחד נע באופן עצמאי. אך זו רק אשליה. במציאות אנחנו מופעלים על ידי כוחות, שאנחנו לא מרגישים, וכל החיים שלנו מתבזבזים על מימוש חופש בחירה מדומה!

כתוצאה מהתפתחותנו אנחנו מגיעים לחיפוש אחר משמעות החיים. הגלובליזציה מראה לנו עד כמה אנחנו לא חופשיים ותלויים האחד בשני. אנחנו מגלים שאנו שלא מסוגלים להבין אילו כוחות מנהלים אותנו, איפה נמצא חופש הבחירה ואיך לשלוט בגורל. השאיפה להבין את המערכת המנהלת אותנו ולרכוש את החופש האמיתי מעלה אותנו לדרגת "האדם".

שיעורים קודמים על מאמר זה:
שיעור וירטואלי 5/7/09
שיעור וירטואלי 19.07.09 - הקדמה לספר הזוהר
ידיעות נוספות במדור: לימוד חכמת הקבלה

שאלה: כל הכלכלה בנויה בצורה מיוחדת כדי להוביל את העולם לגלובליזציה אלטרואיסטית, כאשר הכול קשור כמו משפחה אחת, שבה כולם קשורים למערכת אחת.
במערכת הזאת צריכה להיות דאגה שווה לכל אחד ואחד בהתאם למצבו. אך, כידוע, הכלכלה המודרנית פועלת לסיפוק צרכים שהם בעצם לא הכרחיים. זו מכונה לייצור עוד ועוד צרכים חדשים, כדי שמישהו יצטרך להרוויח את הכסף שהוא לא צריך ולקנות מוצרים שבלעדיהם גם כן אפשר להסתדר.
האם אתה מסכים עם אלה שאומרים שבעתיד הצרכים האלה יצטמצמו באופן חלקי?

תשובה: כמובן. הרי האדם שעוסק בהתפתחותו הרוחנית מרגיש את עצמו מתמלא. הרמה הגשמית משמשת לו רק לקיום הגוף. כמו חיה, שאף פעם לא אוכלת יותר ממה שהגוף שלה צריך, כך גם האדם, כשהוא מפריד את עצמו מגופו הגשמי. אם הוא תמיד עוסק במשהו שמעל הרמה הגשמית שלו, אז בעל כורחו הוא מספק את צרכי גופו כדי להתקיים, ולא מעבר לזה. - לכן כל התעשייה, המסחר וכו' יתארגנו מחדש בהתאם להכרחיות.

שאלה: וכאן נשאלת השאלה הגורלית: מה הכרחי ומה לא?

תשובה: דבר זה ייקבע על ידי הדרגה הרוחנית של האדם, כתוצאה מהארה, על ידי היחס בין צרכינו הרוחניים והגשמיים. האנשים בעצמם צריכים לווסת את רמת ההכרחיות באופן חופשי. לכן, כל השינויים החיוביים תלויים רק בהצלחת החינוך.

פוסטים קודמים בנושא:
לבנות את דרגת המדבר!
הכרחיות, והשאר לזולת
פוסטים נוספים במדורים: משבר עולמי, כסף, דור אחרון

news1.com: לדברי פרופסור פרבהו גופטרה, מבכירי המומחים לגלובליזציה בעולם, כל האינדיקציות המתפרסמות, מראות כי אנו רחוקים מאוד מיציאה מהמשבר. "לאחר שנים בהן הכלכלות העולמיות קידשו את הגלובליזציה, כתוצאה מהמשבר אנו עדים לתופעה של התכנסות לאומית, כיום כל מדינה מנסה לעזור לחברות הפועלות בה ולהציל את כלכלתה. בעידן גלובלי הדבר בלתי אפשרי".לדבריו של גופרטה, בפעמים האחרונות שנעשה מעבר חד מכלכלה גלובלית להתכנסות לאומית, הדבר נגמר במלחמות עולם, ואין זה מן הנמנע כי תהליך זה עלול להתרחש שוב כתוצאה מהמשבר הנוכחי. "כבר היום אנו עדים לגידול חד בתקציבי הביטחון של ממשלות שונות והדבר מייצר מרוץ התחמשות העלול להביא למלחמה עולמית".

לטענת פרופ' גופטרה, "הדרך הנכונה להתמודד עם המשבר העולמי היא להקים גוף רגולטיבי גלובלי, שיפקח על הסיכונים הפיננסים בכל העולם, והוא זה שיהיה מוסמך לקבוע מדיניות כלכלית בראייה גלובלית".

התייחסותי: כמו שאומרים, דעת המחבר תואמת את דעת המערכת. אבל המלחמה במשבר צריכה להתבטא בתיקון העולם הגלובלי, זאת אומרת בתיקון הקשר שבין האנשים!

משבר עולמי: סיבות ודרכי התמודדות

פוסטים קודמים בנושא:
המשבר יכול לעורר מלחמה
משבר-על יגיע בשנים הקרובות
עולם חדש לפניך
פוסטים נוספים במדורים: המשבר הכלכלי העולמי, כסף

ההתארגנות העצמית של הטבע מובילה לגלובליזציה בצורה טבעית.

הטבע, ויחד אתו כל האנושות, מתפתח על פי עיקרון ההתארגנות העצמית, ובהתאם לחוקי ההתפתחות מגיע לגלובליזציה. כך מתפתח עובר ברחם אמו. במידת ההתפתחות מתפתחות בו מערכות מסובכות יותר ויותר, שנמצאות בקשר הדדי ביניהן ובהרמוניה יותר ויותר גדולה.

כשהתהליך הופך למורכב יותר, מגיעה האינטגרציה, עם תלות הדדית גדולה יותר, ואז כל תתי המערכות נכללות במערכת אחת. זהו חוק ההתפתחות. ניתן לומר שכל הקשרים המקוריים האלה מתגלים לנו בצורה ברורה יותר ויותר.

כשהאדם, עם האגואיזם הטבעי שלו, לא רוצה להשתתף בתהליך הזה מרצונו, הוא יחויב לעשות זאת בעל כורחו, תחת השפעותיו השונות של המשבר העולמי. עד שה"בעל כורחו" הזה יוביל אותו להכרה כי עדיף לעשות זאת מרצונו, מתוך הבנה שאי אפשר להימנע מהשפעת חוק ההתפתחות.

הייסורים, שמגיעים יחד עם המשבר העולמי הגלובלי, יובילו אותנו להסכמה מרצון עם הגלובליות של חיינו. בתחילה, להסכמה בעל כורחנו, ולאחר מכן להסכמה מתוך הבנה שזה באמת הדבר הטוב ביותר עבורנו. כך הטבע מתחיל להראות לנו את מצבנו העתידי. הקבלה מדברת על כך ומסבירה זאת, כדי לרכך מעט את המכות שיבואו, ללמוד ולהבין את סיבותיהן מראש, לפני שהן יגיעו.

זאת כל הגלובליות!

מן העיתונות: שוק העבודה בארה"ב נמצא בשפל שלא היה כדוגמתו, 6.5 מיליון איש איבדו את מקום עבודתם מתחילת המיתון הכלכלי שנמשך כבר למעלה מ-20 חודשים. צמצום מקומות העבודה בממוצע הינו 360 אלף מקומות בחודש. בנוסף לכך, מספר שעות העבודה נמצא בשפל הנמוך ביותר מאז 1964. במילים אחרות, המעבידים מצמצמים בשעות העבודה של עובדיהם.

התייחסותי: האם נגיע לתחתית או שזו תהום אין סופית? אנחנו לא מצליחים לעלות בעזרת האמצעים הקודמים. עלינו לטפח יחסים חברתיים, ולא תעשייתיים, ולהפוך אותם לגלובליים. ורק כך ישתנו גם כל היחסים האחרים.

יש שלושה דברים שעלינו להסכים עליהם:

1. שכולם צריכים להתאחד לציביליזציה אחת גלובלית,
2. שבטבע נסתר כוח התיקון שיכול להפוך שנאה לאהבה,
3. שחוכמת הקבלה מסבירה לנו איך לעשות זאת.

פוסטים קודמים בנושא:
משבר עולמי: סיבות ודרכי התמודדות
עולם חדש לפניך
מחפשים את התחתית של המשבר הגלובלי
צפים כלפי מטה …
פוסטים נוספים במדורים: משבר עולמי, כסף

רגעים משיעור הקבלה היומי 30.7.09

מתוך סקירת הספרים השבועית ב New York review of books:

ג'ף מדריק: יש לנו בעיות בשוק הדירות שהשתגע.

ביל בראדלי: הממשלה כבר השקיעה 12.7 טריליון דולר בערבויות ובהתחייבויות למגזר הפיננסי בארה"ב, ואנחנו כבר בזבזנו יותר מ-4 טריליון דולר במהלך המשבר הזה. התכנית של הממשלה אינה מצליחה, נכסים בנקאיים אינם נמכרים.

ניאל פרגוסון: מסוף שנות ה-70 נצפתה עלייה חדה ביחס שבין החוב לתוצר המקומי הגולמי. זהו משבר בכלכלה העולמית. הייתי אומר שזה משבר של הגלובליזציה עצמה.

פול קרוגמן: המשפחות באמריקה חוו ירידה חדה בהכנסותיהן, לכן האנשים רוצים לחסוך. החסכונות הללו צריכים להיות מועברים להשקעות, אך ביקוש להשקעות אינו קיים, אפילו עם שיעור ריבית אפסי. זה מוביל לבעיה, מאיפה יגיעו החסכונות למימון הגרעון הגדול של תקציב המדינה בארה"ב? המשבר יכול להתברר כמזין את עצמו ולהחזיק אותנו במלכודת הזאת במשך שנים רבות.

נואורל רוביני: ללא ספק, זהו המיתון והמשבר הפיננסי והכלכלי הגרוע ביותר מאז השפל הכלכלי הגדול. המהירות של ההצטמצמות הכלכלית עדיין גבוהה. התחזיות לשנה הזאת ולשנה הבאה, לאירופה וליפן גרועות עוד יותר. ברוב המדינות המפותחות הכול יהיה גרוע יותר מאשר בארה"ב.
הלקח מהשפל הכלכלי הגדול די ברור: הוא התחיל מנפילת הבורסה ב-1929 וסיומו במלחמת העולם השנייה. כלומר, מלחמה היא התוצאה של חוסר נקיטת הצעדים הנכונים לטווח קצר.
הפוליטיקאים החלו לחשוב שויסות עצמי הוא הטוב ביותר, וזה אומר שאין ויסות בכלל. כיום המודל של ויסות עצמי ושל משמעת שווקים התמוטט.

ג'ורג' סורוס: מערכת הפיננסים למעשה התמוטטה, והכלכלה האמיתית נכנסה למצב של נפילה חופשית, וזה הפך לגלובלי. חשבו ששווקים זו מערכת שמאזנת את עצמה. התברר שהפרדיגמה הזאת שקרית. כשחושבים שהמשבר הזה הוא כמו המשבר הפיננסי הקודם, עושים טעות.
בואו נסתכל לאמת בעיניים, במשך 25 שנה צרכנו יותר מאשר יצרנו.

רובין ולס: אנחנו נמצאים במצב הפוך ביחסינו עם המדינות המייצאות. אנחנו יכולים לראות תזוזה לכיוון מדיניות המגן הכלכלית.

פוסטים קודמים בנושא:
משבר עולמי: סיבות ודרכי התמודדות
המשבר מתרחב כמו היקום
ידיעות נוספות במדדור: המשבר הכלכלי העולמי

1. עמנואל ולרשטיין (נולד ב-1930), סוציולוג אמריקאי: "המערכת הכלכלית העולמית נוצרה כתוצאה ממשבר פיאודלי בסוף המאה ה-15. המערכת הכלכלית קשרה את רוב העולם בקשרים, שביטלו גבולות לאומיים ופוליטיים.
   השוני בין המערכת הכלכלית החדשה לבין המערכת האימפריאלית הקודמת הוא, שהמערכת הכלכלית הקודמת לא הייתה מערכת בין לאומית אחידה.
   האימפריות היו תלויות במערכת הממשלתית, שניהלה הזרמת מוצרים כלכליים מהפריפריה למרכז בעזרת מונופולים כלכליים יחד עם מערכות אכיפה. אימפריות החזיקו גבולות פוליטיים מסוימים, שבמסגרתם שמרו על שליטתן בעזרת בירוקרטיה רב- תחומית וצבא.
   לעומת זאת, התכסיסים של הקפיטליזם המודרני עזרו לכלכלה העולמית להתרחב אל מחוץ לגבולות הפוליטיים של האימפריות. העולם הקפיטליסטי החדש התבסס הן על חלוקת העבודה הבינלאומית, שקבעה את אופן היחסים בין האזורים השונים והן על סוגים של תנאיי העבודה במסגרת כל אזור.
2. בשנת 1897 תיאר צ'ארלס ראסל בספרו "קרב ארמגדון" את הקונספציה התיאורטית של גלובליזציה.
3. הביטוי "כפר גלובלי" נטבע על ידי מרשל מקלוהן בספריו "The Gutenberg Galaxy", ו-"Understanding Media" (שנת 1964), בהם הוא מתאר איך כדור הארץ הצטמצם למימדים של כפר בעזרת טכנולוגיות חשמליות והעברת מידע באופן מיידי, ובו זמנית בין מקומות שונים בעולם.
4. מילון ובסטר: גלובליזציה – להפוך לגלובלי, במיוחד להפוך לכלל עולמי בהיקף ובשימוש. (1944)

פוסטים קודמים בנושא:
ויקיפדיה על גלובליזציה
מהי גלובליזציה?
פוסטים נוספים במדור: המשבר הכלכלי העולמי

REUTERS: סרטו החדש של מייקל מור, המוקדש לסיבות המשבר הכלכלי העולמי, יצא ב - 2.10.2009. על פי הסרט סיבת המשבר היא, שהעשירים החליטו שהם לא עשירים מספיק, ולקחו לעצמם באופן קבוע כספים שהרוויחו האמריקאים הפשוטים.

הסרט "פרנהייט 9/11" זיכה את מור בפרס דקל הזהב של פסטיבל קאן ב-2004. סרטו האחרון Sicko, שהוקדש למערכת הבריאות האמריקאית, גרף 36 מיליון דולר…

התייחסותי: יש לנו עוד הזדמנות להיווכח, שהאגואיזם מוביל אותנו למשבר במקום להוביל אותנו לקדמה כמו בעבר. לכן, אנחנו חייבים להלחם נגדו, ולא לעודד אותו כמו בעבר.

כיוון שהפכנו להיות מחוברים בינינו ביחד ב"כפר קטן", כל אדם מוכרח לרצות, לחשוב, להחליט ולפעול לטובת כל החברה, ולא לטובתו האישית. התרופה לא נמצאת אצל מור, אלא בחוכמת הקבלה.

פוסטים קודמים בנושא:
ממשבר לשגשוג
ממה נובע המשבר הנוכחי?
חקירת סיבות המשבר
פוסטים נוספים במדור: המשבר הכלכלי העולמי

מצבו הנוכחי של העולם מדגים לנו תמונה של קשר גלובלי. העולם נעשה אינטגרלי. בתנאים כאלה המעשים של כל אחד ואחד הם תוצאה של השפעת כל העולם עליו. לכן עד שנתקן את החברה, לא נוכל לתקן את ההתנהגות של אף אחד מאיתנו!

המסקנה: אנחנו לא יכולים להאשים אף אחד על התנהגותו. לא את הבנקאים, לא את הפוליטיקאים וגם לא את המחבלים. הרי בעצמינו יצרנו את המצב הזה בעולם! אנחנו השותפים לכל מה שמתרחש. כל אחד מאיתנו, מאין ברירה, מהווה חלק מן המנגנון הכללי. לכן כל אחד אשם בזה ומקבל את העונש המגיע לו.

יוצא מכך, שתועלת הפרט ותועלת הכלל הן דבר אחד! לפי חוק המערכת הסגורה, כל אחד מרגיש את התחושה הכללית, כמו במשפחה אחת. ואי ההבנה של החוק לא מונעת מאיתנו מכות על חוסר הציות לו. זאת משום שאנחנו קשורים הדדית.

אתה לא יכול להיות צדיק, אם העולם חוטא, אתה הרי חלק ממנו. לכן מגיע לך מה שמגיע לכולם, ואף אחד כבר לא יוכל להרוויח על חשבון המפסיד…

פוסטים קודמים בנושא:
חוק הערבות כחלופה לפרעה
העולם מחזיק אותי בגרון
ידיעות נוספות במדורים: משבר עולמי, ערבות

ג'ון סמית התחיל את היום מוקדם בבוקר, כשהתעורר מצלצול השעון המעורר (made in Japan). בזמן שהקפה התבשל בתוך מכונת הקפה (made in China), הוא התגלח במכונת גילוח (made in Sri Lanka). אחר כך לבש מכנסיים קצרים (made in Singapore) ונעלי ספורט (made in Korea).

לאחר שהכין את ארוחת הבוקר בתוך סיר חשמלי מיוחד (made in India), הוא לקח את המחשבון שלו (made in Mexico), כדי לבדוק כמה הוא יוכל לבזבז היום. לאחר שכיוון את השעון שלו (made in Taiwan) לפי הרדיו (made in India), הוא נכנס למכונית שלו (made in Germany), מילא אותה בדלק (made in Saudi Arabia) ונסע לחפש עבודה אמריקאית טובה.

לאחר יום נוסף שלא נשא פרי, ג'ון התיישב מול המחשב שלו (made in Malaysia), כדי להירגע מעט, נעל את סנדליו (made in Brazil), מזג לעצמו כוס יין (made in France) והדליק את הטלוויזיה (made in Indonesia), בעודו מתפלא על כך שאינו מצליח למצוא לעצמו עבודה עם משכורת טובה באמריקה. אבל עכשיו הוא מקווה לקבל עזרה מנשיא made in Kenya!

התייחסותי: ואם הוא היה מפרק לחלקים את המוצרים המוזכרים, הוא היה מגלה בהם את התוצרת של כל ארצות העולם!

פוסטים קודמים בנושא:
מהי גלובליזציה?
הרהורים על המשבר
משבר עולמי: סיבות ודרכי התמודדות
ידיעות נוספות במדורים: משבר עולמי, גלובליזציה