להסיר את הכישוף מחיינו

פורסם: 10.03.10, 13:12

laitman_2009-03-18_8399_70.jpg

כל החיים שלנו הם שקר וכישוף אחד גדול. הרצון האגואיסטי כל הזמן מכשף אותנו ומאלץ אותנו לעבוד למענו, ואנחנו אוהבים אותו ורוצים שהוא ימשיך לשקר לנו. הרצון האגואיסטי הזה משקר לנו לכל אורך הדרך, הוא מבטיח שיהיה בסוף הדרך תענוג ואור. לאורך הדרך אנחנו כל הזמן חושבים על מה נקבל, ולמרות שאין בידינו דבר מלבד הבטחות, אנחנו בכל זאת נהנים!!!

אנחנו מקבלים ניצוצות של תענוג המפיחים בנו תקווה. אך מאחורי הניצוצות אין שום אור, מכיוון שהאור אינו יורד מתחת לפרסא. הפרסא היא הגבול המפריד בינינו לבין עולם האצילות! כלומר, האור מאיר לנו משם, הוא מאיר לנו כל כך מעט ולכן יש בנו רק תקווה לקבל את האור. ככה הם החיים…

למרות שאנחנו כל הזמן מתאכזבים ואיננו רואים שום אור אלא רק ניצוצות, מתוך חוסר ברירה אנחנו ממשיכים לחפש את הניצוצות כדי לקבל מהם תענוג: כסף, שליטה, כבוד, ידע, אוכל ומין. זהו התפקיד של הרצון האגואיסטי שלנו, למשוך אותנו בהבטחות של תענוג, כדי שנחכה לו ובדרך לתענוג נהיה במחשבה שאנחנו (כאילו) נהנים. בדרך הזו אנחנו כל הזמן נמצאים בתקווה שהעתיד שלנו יהיה טוב!!!

באותו הרגע, כשבניצוץ צריך להופיע האור, שום אור אינו מגיע, הכול נעלם מייד. הרי אף פעם איננו מגיעים לתענוג עצמו, אנחנו רק מתאכזבים כשהכול נעלם.

בעולם הגשמי אדם חי רק מההבטחות לעתיד טוב יותר, הוא חושב שהאושר יגיע בעתיד. הוא מאמין שבהמשך הדרך מחכים לו תענוגים אגואיסטיים, הוא משתדל לא לחשוב שבהמשך יהיה רק חושך ומוות.

האנושות התפתחה כיום לרמה כזאת שהאנשים מתחילים להבין שאין שום כיסוי לכל ההבטחות האגואיסטיות. אז מה לעשות? הרי איננו יכולים לחיות רק מהבטחות? איננו מאמינים בעתיד הטוב, שלכולם יהיה טוב! בשלב הזה מתחילה להיות נפילה לדיכאונות ואכזבות. כדי להמשיך לחיות איכשהו, האדם מתחיל לשקר לעצמו יותר, הוא מכניס את עצמו לשיכרון חושים כדי להכריח את עצמו להאמין. לשם כך עובדות כל מערכות המידע, הם בעצם כישוף משותף שנתמך על ידי החברה. המצב הזה ימשיך להיות עד שהשקר הזה יגיע לקו הסיום, כלומר שיהיה בלתי אפשרי להמשיך כך הלאה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
ההבטחות היחידות שמתקיימות
כישוף רוחני
חזרתה של בבל העתיקה

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: זוהר, משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי

כל הבריאה תהיה שלך!

פורסם: 28.11.09, 20:05

laitman_2009-07_0231_70.jpg

שאלה: האם ייתכן שכל העולם יגיע לגמר התיקון השלם, ויעלה ויתמזג עם העולמות העליונים, לפני שנספיק ליהנות עד הסוף בעולם הזה?

תשובתי: אתה מודאג, שאם כך יקרה, לעולם לא תקבל את הכבוד המגיע לך, את התהילה, את הכסף, את השליטה בכול?

אתה מפחד שאחרי שתתקן את עצמך ותיפטר מהרצונות האלה, תעלה לעולם הבא, ושם יפגוש אותך הבורא, יחבק אותך וישאל: "נו, תגיד מה רצונך!", ואילו לך כבר לא יהיה מה לבקש?!

הרי במצב כזה אינך רוצה כסף, לא כבוד, לא תהילה ולא כלום. מה אם כן נותר לעשות? מה כבר צריך צדיק? לגימה של מים וחופן של פירות לשבוע. וזה גמר התיקון שאליו אנחנו שואפים ומשתוקקים?!

אל דאגה. ככל שהאדם מתעלה, כך הרצון שלו גדל. בהשוואה לרצונות הרוחניים, הרצונות הגשמיים הנוכחיים שלנו קטנים במיליארדי מונים, מרצונות של תינוק ביחס אלינו.

אנחנו הרי מנותקים לחלוטין מהרוחניות, ואילו התינוק חי באותו עולם איתנו.

אך כמו שרצונותיו של הילד הקטן גדלים עם השנים, והוא לא נשאר תינוק לנצח, אלא מתבגר, וכבר רוצה ליהנות מהחיים, כמו מבוגר, כך גם גדלים בנו הרצונות של הנשמה.

כאשר אנחנו חוצים את הגבול שמפריד בינינו לבין העולמות הרוחניים, ונכנסים לרוחניות, אנחנו מגלים מצבורים גדולים מאוד של רצונות מלוכלכים, שאותם עלינו לתקן. בכך שאתה מתקן אותם, אתה עולה על פניהם לעולם העליון!

האם תאבד כאן כל כך הרבה, בהשוואה למה שיכולה לתת לך המערכת הרוחנית של עולמות טומאה?

היא נותנת רצונות כל כך גדולים, שכל היקום שלנו אינו משתווה אליהם - הם מקיפים את כל העולמות, ולא רק את העולם שלנו, שמהווה רק גרגיר חול קטן לידם.

לכן אל תדאג, הרצונות שלנו רק הולכים וגדלים. והרצונות הכי גדולים שבעולם הזה - כל העושר, התהילה והכבוד שלו - הם רגשות אפסיים בהשוואה למילוי הרוחני.

וזאת, עוד מבלי שנזכיר שבימינו האכזבה והדיכאון התפשטו כל כך בעולם שלנו, עד כי האדם כבר אינו מעוניין אפילו באפסיות הזו.

פוסטים קודמים בנושא:
האין סוף האינסופי
המרשם לתענוג נצחי
האם יהיה צורך בגופים לאחר גמר תיקון?

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה
מיכאל לייטמן

The Marker: מספר האנשים שנוטלים תרופות נגד דיכאון ברחבי העולם - החל מארה"ב ובריטניה וכלה בהודו וניו זילנד - זינק על רקע המיתון הכלכלי הגלובלי, דיווח היום העיתון הקנדי "טורונטו סטאר".

תגובתי: הופעתו של הרצון החדש הרוחני, שאותו לא ניתן למלא בעולם הזה, מביא לדיכאון ולעצבות שלא ניתנים לריפוי, וניתן לדכא אותם רק על ידי תרופות או סמים - או שניתן למלא רצון זה על ידי המילוי הרצוי של הנאה מגילוי העולם הרוחני. את זה אפשר לעשות על ידי שיטה למילוי הרצון החדש, הנשמה - שיטה הנקראת "חוכמת הקבלה" (קבלה מלשון לקבל, להתמלא).

רשומות קודמות בנושא:
דיכאון - המגיפה של המאה ה-21
חכמת הקבלה כתרופה נגד דיכאון
רשומות נוספות במדורים: משבר עולמי, בריאות

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: משבר עולמי

שאלתם? – אני עונה…

פורסם: 14.05.09, 17:55

photo_rav_gh70_117.jpg

שאלה: על פי תפיסת המציאות, אם ביום מן הימים תנחת על כדור הארץ חללית עם עב"מים, האם זה יצביע על התגלות תכונה אגואיסטית כלשהי בתוכי, המשתקפת בחיצוניות בדמותם של "אנשים קטנים וירוקים"?
תשובה: נכון בהחלט! אתה עדיין לא רואה זאת…? smilies/3.gif

שאלה: האם כדורים נגד דיכאון משמידים את הנשמות שלנו, שוחקים את הקשר עם העולמות האחרים או הורסים אותם?
תשובה: לא. קח את הכדורים האלה לפי הצורך, ולאחר מכן תרגיש שאפשר להוריד במינון. חוכמת הקבלה תביא לך ריפוי, אבל הוא צריך לבוא בעצמו. אל תמהר.

ידיעות קודמות בנושא:
חכמת הקבלה כתרופה נגד דיכאון

ידיעות נוספות במדורים: מציאות מדומה, בריאות

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: מציאות מדומה
photo_rav_gh70_123.jpg

שאלה: אם הקבלה היא האמצעי היחיד שמגלה את הסיבה לייסורים של האדם ומסבירה את השיטה לתיקון, מדוע המקובלים הסתירו אותה שנים רבות?
תשובה: משום שהם חיכו שהאגואיזם שלנו יבשיל.

שאלה: האם רק הקבלה יכולה למנוע דיכאון?
תשובה: בתנאי שהדיכאון היא לא מחלה, אלא תוצאה של חוסר מילוי מהותי בחיינו.

שאלה: כאב וייסורים דוחפים אותנו לתיקון. כיצד זה פועל עם החיות, האם גם הן סובלות?
תשובה: כולם סובלים כחלק של הרצון הכללי שנברא. התיקון אפשרי רק באותו החלק של הרצון שנקרא אדם, משום שבו קיימת ההכרה של הרגשת הזולת (סביבה, קבוצה, בורא).

ידיעות קודמות בנושא:
ציקלון, אורז, נפט וקבלה
יש אמצעים לתקן את העולם!
הפצת חכמת הקבלה – עד גמר התיקון
תרופה למשבר

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: כללי

כיצד לרפא את הרפואה

פורסם: 23.03.09, 2:26

photo_rav_gh70_014.gif

אחד מתלמידי, דר' אלכסנדר אנגלוב, שמתגורר בבוסטון ארה"ב, שלח לי את המכתב הבא:

הכוח המוביל והמתפתח של הציוויליזציה שלנו הוא הרצון האגואיסטי להתמלא. תמורתו של המילוי הינו כסף. כיום הפרנסה ברפואה תלויה בכמות החולים והטיפולים, רמת התפוסה בבית החולים וכו'. העניין הוא, שאם משרד הבריאות יתכנן מראש את השמירה על הבריאות, כלומר, שהתשלום לרופאים יהיה עבור הבריאות ולא עבור המחלות, אז לרופאים יהיה תמריץ לעסוק במניעת המחלות, כך שבריאותה של החברה תשתפר, וכך ירדו גם ההוצאות על הרפואה.

מניעה לא עוסקת בגילוי מוקדם של מחלות, אלא בשמירה על בריאות, תזונה נכונה ופעילות גופנית.

בימינו, כתוצאה מהמשבר, רוב החולים נמצאים כל הזמן במצב של דיכאון וחרדה. הגישה של "הכסף הינו הבסיס לאושר" הוכיחה את עצמה ככושלת. אלה שהרוויחו יותר מאחרים סובלים היום יותר מאחרים, הם מאבדים מיליונים.

הגיע הזמן לשינוי הערכים. חייבים לסלק את הגורם הכספי מיחסי רופא-מטופל. רופאים יקבלו עונש אדמיניסטרטיבי בלבד על הטעויות שלהם, ומצד שני מטופלים לא יוכלו לדרוש פיצוי כספי על ידי הליכים משפטיים. הפיצוי יוכל לבוא אך ורק בצורת טיפול רפואי. כל זאת באמצעותן של 3 פעולות פשוטות:

  1. תשלום עבור בריאות במקום תשלום עבור מחלות.
  2. החלפת עונש כספי לרופאים בעונש אדמיניסטרטיבי.
  3. וחשוב ביותר, שימוש באמצעי התקשורת כדי לפרסם את ערכה של צורת החיים הבריאה.

כך ניתן לצאת מהמשבר הרפואי במהרה!

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: משבר עולמי
photo_rav_gh70_2691.jpg

שאלה: למה הנשים נמצאות בדיכאון לעיתים קרובות יותר? האם זה נכון, או שרק חושבים כך, כי הנשים פונות לפסיכולוג מהר יותר מאשר הגברים?

תשובה: לגבר, כמו לילד, יש בחיים האלה יותר הזדמנויות "לשחק", מאשר לאישה, ולכן דיכאון תוקף לעיתים קרובות יותר את הנשים. הגבר מקבל סיפוק מהצד החיצוני יותר של הקשר, ואילו האישה מהרגשי. לכן הגבר פחות תלותי.

בתלמוד נאמר, שהאישה מוכנה להחליף 90% מהעושר בקשר הרגשי עם הגבר, ואילו הגבר רק 10%. כלומר, האישה מקבלת 90% סיפוק רגשי, ואילו הגבר מקבל 90% סיפוק גופני.

icon-video תוכנית טלוויזיה " על גברים ונשים ומה שביניהם": חלק 1, חלק 2
icon-video תוכנית טלוויזיה " יחסים אינטימיים באור הקבלה": חלק 1, חלק 2, חלק 3

ידיעות נוספות בנושא "על זוגיות":
הסיבה לדיכאון של נשים
דיכאון - המגיפה של המאה ה-21
חכמת הקבלה כתרופה נגד דיכאון

5 תגובות | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: על זוגיות
photo_rav_gh70_313.jpg

שאלה: לפעמים נדמה לי, שהתרופה הטובה ביותר נגד דיכאון היא המשפחה שלי. רק האנשים הקרובים אלי ביותר יכולים להוציא אותי ממצבים של משבר קשה ולהגן עלי מפניהם.
מה דעתך על תפקיד המשפחה ביציאה ממצבי דיכאון?

התייחסותי: המשפחה יכולה לרכך את הצרות בחיי האדם. אך על מנת להשיג מצב טוב יותר באופן ממשי האדם צריך להשתנות בעצמו. לא די במשפחה לריכוך הייסורים, אלא יש צורך בסביבה, שהיא הדרך לשינוי האדם.

סביבה אוהבת, דואגת ומבינה, המשתוקקת למטרת הטבע מושכת אותך אחריה, ואתה משתנה בהתאם לעולם האלטרואיסטי החדש, כמעט ללא מאמצים. המאמצים מכוונים לא לשינוי עצמי אלא להיות יחד עם הסביבה הנכונה. בהמשך אתה בעצמך נמשך יחד איתה ללא קשיים וייסורים, ובמהירות ובנועם מגלה את המצבים הנפלאים החדשים- גן עדן בעולם הזה!

שיתוף פעולה עם סביבה נכונה, הוא המעשה החופשי היחיד שלך בעולם הזה. כל השאר - מתוכנת!

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: על זוגיות
photo_rav_gh70_179.jpg

כלי התקשורת מדווחים שהעלייה בדיכאון הכללי גורמת לירידה במסחר ובתיירות.

אני חושב… שלמרות כל מאמצי הממשלות ומסעי הפרסום האינטנסיביים, בסופו של דבר אנשים יקנו רק את מה שדרוש לקיומם, הם כבר לא יבזבזו כספים כמו בעבר.

הבעיה אינה המשבר, אלא שתקופת התפתחות האגואיזם, תקופת "החיים הטובים", עברה. כל הנסיעות התיירותיות ברחבי העולם, כל הטיסות, השייט בספינות, זיקוקי הדינור, הטיולים למזרח הרחוק, החנויות והמצרכים המיותרים יישארו בעבר. תישאר רק ריקנות עצובה, איפוק, והקשר הווירטואלי באינטרנט, קיום מינימאלי. הסביבה הסוציאלית של העולם תשתנה לתמיד. ההאטה בקצב החיים והירידה בהיקף הקניות אינה תוצאה מהמשבר, אלא מהשינוי במצב הרוח של האנשים.

האגואיזם גדל ועבר את גיל ההתבגרות! ולכן הנטייה לחיים פשוטים, לחסכנות, ליציבות ובטחון, תגרום לאנשים לרסן את עצמם מהוצאות חסרות טעם. האגואיזם החל לטפס למעלה, לחפש לעצמו מילוי חדש, אבל האנושות עדיין לא מרגישה ולא תופסת את השינוי. עוד מספר מכות, או מפגשים עם חוכמת הקבלה, יביאו את כולם להבנה ולהכרה בכך, בטוב או ברע.

כך או כך, בעתיד כבר מחכה לנו עולם חדש.

תוכנית "אפקט הפרפר" - האגו כשורש למשבר העולמי

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: משבר עולמי

משבר: גידול בגירושים

פורסם: 12.01.09, 18:01

photo_rav_gh70_275.jpg

מן העיתונות: מחקרים שנעשו על ידי המכון למחקר חברתי וכלכלי בבריטניה (ISER), מראים, שעל כל נפילה של 10% במחירי הדיור, עוד 5% זוגות נשואים מתפרקים. בהתחשב בנפילה בשוק ניירות הערך, צפוי גל של גירושים.

התייחסותי: המשבר הוא באמת רב גווני, זהו משבר במדע, בתרבות, במשפחה, בחינוך, בתחומי החברה והכלכלה, בבריאות הנפש (דיכאון וסמים), אקולוגיה ואקלים.

כל התוצאות של המשבר משפיעים זה על זה, כך שתוצאות המשבר, השונות לחלוטין, עוד תבואנה לידי ביטוי בשנת 2009.

נראה לנו כמובן שהמשבר הכלכלי הוא החשוב, והוא יגרור אחריו את כל השאר. אך בינתיים אנחנו לא מודעים לכך שהמשבר הוא רק בדבר אחד - ביחסי הגומלין בינינו.

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: משבר עולמי
photo_rav_gh70_2691.jpg

שאלה: מה לדעתך תהיה תגובת האמריקאים למשבר?

תשובה: האמריקאים מקווים ש:

  1. הם יוכלו לחכות והכול יעבור מעצמו ומהר.
  2. אובמה יגיע, והכול יסתדר תוך מספר חודשים.

לא זה יהיה ולא זה! יכול להיות שיהיו הפסקות קצרות, ואז שוב מכה! ויש עוד לקחת בחשבון שהמשבר עוד לא התגלה כרב-תחומי הקשור לכל התחומים בבת אחת: גירושים, דיכאון, אקולוגיה, מכות האקלים, רעב המוני, התפרצויות של אלימות בכל מקום ומגיפות.

רק עכשיו, כשהיכו אותנו בכיס, הגבנו. אבל המשבר במדע, בחינוך, במשפחה וכו' כבר מתרחש מזמן! ואנחנו, כאגואיסטים אמיתיים, מגיבים רק לכיס! עכשיו נצטרך להרגיש את צדדיו הנוספים של המשבר, שלהם עדיין לא הגבנו.

המשבר ופתרונו, תוכנית טלוויזיה - "אפקט הפרפר"

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: משבר עולמי

איך לתת לאור להיכנס

פורסם: 1.01.09, 10:19

photo_rav_gh70_262.jpg

18 בדצמבר, שנת 2008 …
אני כותב לך, כי כבר אין לי כוחות, למרות שאני מתמלא רגשות אשמה שאני מפריע לך.
הדיכאון העמוק והארוך שלי מתחלף רק בחוסר רצון לחיות ובריקנות. משהו אחר לא קיים. אני שומע כל יום שיעור, אבל אפילו אם אני פתאום שומע ומבין, זה נעלם בין רגע ואני אפילו לא מספיק להפנים ולהרגיש. אני משתתף בפרויקטים של "בני ברוך", אבל זה לא נותן לי כח. אני נופל ברגע. כולם חושבים על המשבר ואיך לצאת ממנו ואני לא יכול לצאת מעצמי. רק כאב בלתי נסבל ומרירות. אני לא יודע מה לעשות הלאה. מבקש ממך: תענה דרך הבלוג!

תשובה: בנברא פועלים אור וכלי. רק משני הכוחות הללו מורכב כל הקיים בהוויה. הם פועלים בהדדיות באופן כזה שהאור והכלי שולטים לסירוגין, מה שמורגש בנו כניגוד בין שמחה ומילוי, מרירות וריקנות.

מכיוון שאתה לא יכול לצאת מהדיכאון שלך, עצתי היא: תיקח את הדיכאון תחת השליטה שלך, תלחץ על עצמך בכל כוחך למשל, באופן מלאכותי הכנס את עצמך לאכילת יתר, ולרגשי מרירות ואשמה. באופן כזה אתה תגלה עד כמה כל התחושות שלך מלאכותיות, הן תלויות בכוונון הסובייקטיבי שלך, ואז מתחתית הנפילה תרגיש שמחה ואור!

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית - קצרים
photo_rav_gh70_051.gif

האסון הכלכלי לא חייב ליצור דיכאון המוני. כתוצאה ממנו תהיה לנו הזדמנות להיות יותר זמן עם המשפחה, ייסגרו מסעדות רבות, ויחזרו ארוחות הערב המשפחתיות והשיחות במטבח. התקשורת במעגל המשפחתי תעזור להוריד את הלחץ. אנשים יחליפו מקומות עבודה, מעט עבודה פיזית גם לא תזיק. הגיע הזמן לחשוב על משמעות החיים - האם היא קיימת כאשר אנו פועלים אך ורק לפי "סטנדרטים"…

קליפ "The Job":

תגובה אחת | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: משבר עולמי

חופש הבחירה והסביבה

פורסם: 19.10.08, 9:37

photo_rav_gh70_191.jpg

שאלה: בעולם הזה אין חופש בחירה מפני שאנחנו נמצאים תחת השפעת הסביבה. חופש הבחירה הוא רק בבחירת סביבתך.
האדם צריך להרגיש את עצמו כאגואיסט עלוב, אפילו לא סתם אגואיסט, אלא כאחד שהוא הגרוע מכולם על פני כל כדור הארץ הנפלא הזה.
אי אפשר לאמוד את רמת האגואיזם שלנו בלי עזרתו של האור המקיף, שמשפיע עלינו בזמן לימוד חכמת הקבלה.
כאשר סוף-סוף האדם ירגיש את עצמו כנברא שפל, אז כתוצאה מיגיעה ותפילה יקבל חסדים מהבורא, ייפטר מהטבע הרע שלו ויתאחד עמו.
שאלתי היא, אם אני לוקח בחשבון את עובדת חוסר חופש הבחירה, איך אפשר לראות שאתה הגרוע בעולם? כמובן שאפשר להגיע להבנה שאתה לא שווה לבורא, אבל איך ולמה חובה להבין שאתה הגרוע מכולם? האם לא מספיק פשוט להבין שאתה אגואיסט כמו כולם, למה הכי גרוע? ובכלל איך אפשר להאמין שאתה הכי גרוע אם אין חופש בחירה?

תשובה: רק סביבה רוחנית חדשה תיתן לך בטחון וכוח לדרוש את האור המחזיר למוטב, שבתוכו תגלה את עצמך כאגואיסט ורע גם יחד, שמזיק לכולם. אך זה לא יכניס אותך לדיכאון, אלא ידרבן אותך לדרוש את האור המחזיר למוטב. זה יצור דרישה לבורא.

אם הסביבה לא נותנת לך כוח ומסירות למטרה, אז כשתגלה את התכונות האגואיסטיות שלך כרעות - תיכנס לייאוש ודיכאון.

חופש זה…

להשאיר תגובה | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: כללי

מה יעזור לנו בדרך?

פורסם: 23.09.08, 16:43

photo_rav_gh70_190.jpg

שאלה: כשהתחלתי ללמוד קבלה הכל היה נפלא, הייתי בהתפעלות גדולה מהלימוד ונאמן לו באופן אינסופי. היו לי עליות וירידות, אך אחרי ירידה תמיד היתה עליה. בזמן האחרון נכנסתי לדיכאון: אני לא יכול לסבול את המציאות הזאת, אני מרגיש את עצמי חולה, מתלונן כל הזמן, לא יכול למצוא איזון…

אני עדיין מנסה ללמוד יחד עם הקבוצה הוירטואלית שלנו, אבל בגלל העבודה שלי, אין לי אפשרות לשמוע את שיעורי הבוקר. אני מרגיש שהכוונה שלי לא שווה כלום. אני אפילו לא יודע איפה היא. הסתבכתי לגמרי והתעייפתי. אנשים מסביבי אומרים שהשתניתי, שהפכתי לאגרסיבי, לעצבני וחושב רק על עצמי. אני רואה שכל זה נכון, אבל אני לא יכול לשנות שום דבר. האם התנהגות כזאת נורמלית לאדם שלומד קבלה? מה אני יכול לעשות כדי להתגבר על כל זה ולהיות טוב לסביבה ולעצמי? שכן אני מרגיש שאני שונא גם את עצמי

תשובה: כולנו עוברים מצבים כאלה. חכמת הקבלה מרכזת את כל המצבים העתידיים שלנו של שנים רבות קדימה ומעבירה אותנו דרכם בזמן קצר יותר. לכן, לא קל לעבור את התקופה הזאת, בפנים הכל משתנה באופן קיצוני וקבוע, האדם נזרק מהאור אל החושך, משמחה לדיכאון וכד'

יעזור לך רק לכופף את הראש, זאת אומרת, למרות המחשבות והרצונות (המוח והלב - התחושות שבהם), להיצמד לקבוצה, כמו אל מקור ההצלה היחיד, שניתן לנו על ידי הבורא בעולם הזה, לארגן לעצמך לימודים שיטתיים יומיומיים, להשתתף בהפצה בכל הזמן הפנוי, ולקבל את העובדה - שהחיים האלה ניתנו לנו רק כדי לצאת מהם אל החיים העליונים.

5 תגובות | שלח לחבר | הדפס שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה

עמוד הבא ←