שאלה: האם אינך סבור שהמשבר הוא המצאה של קבוצת אנשים קטנה שעשו עליו הון?

תשובתי: בדיוק להיפך! המשבר הכלכלי הוא ההתחלה של המשבר הכללי שיבוא וישפיע על כל תחומי החיים של האדם: המשפחה, החינוך, המדע, האמנות, האקולוגיה, הכלכלה וכולי.

המשבר מצריך החלטה כללית בשינוי היחס של האדם לסיבה ולמטרה של הקיום שלו: לחיות כדי לצרוך או לצרוך כדי לחיות ובכך להשיג צורת חיים עליונה.

העולם שלנו מגלה את עצמו כעולם אחד ושלם. במערכת כזו כל החלקים שווים ותלויים זה בזה. ההחלטות חייבות להיות אחידות, כלליות ומכוונות למטרת הבריאה. המערכת הכללית שמתגלה מאלצת אותנו להפוך להיות חברה אחידה. הופעת המשבר והייסורים הם בעצם הגילוי של חוסר ההתאמה של החברה שלנו לטבע השלם.

שאלה: אז מה הפתרון למשבר?

תשובתי: איננו יכולים לפתור בעיות גלובליות, מאחר והמוח שלנו בנוי בצורה כזאת שהוא יכול להגיע להחלטות קונקרטיות בתוך מסגרות בלבד. מאחר והחברה שלנו הפכה לגלובלית ועולמית מתגלה בה אפקט של השפעה וקשר של הדדיות שלמה, ואז העולם הופך עבורנו לבלתי צפוי. איננו יכולים לחשב ולהבין את העבודה של המערכת, את הכמות האין סופית של האלמנטים החופשיים המקושרים באופן חופשי. כפועל יוצא מכך מתחיל להתגלות יחס שונה לחיים, החיים נתפסים כגורל, הם פשוט קורים, בלי שום תכנון ובלי לנסות לרדת לעומקם של הדברים. הכול מתקבל כעובדה וישנה הרגשה של חוסר יכולת להגיע להבנה אמיתית. האדם יורד מהעץ, המקום שבו הוא העמיד את עצמו מעל לטבע, ומודה שנמצא תחתיו. השליטה של האדם על הטבע התגלתה כאשליה הרסנית.

האם נצליח לעצור את הרס כדור הארץ והאם נוכל לשקמו? המשבר האמיתי הוא היכן שמתחיל החיפוש אחר מהות הקיום האנושי, במקום שבו האם האנושות תעשה החלטה ותשאל: לשם מה אני קיימת?

רשומות קודמות בנושא:
חזרתה של בבל העתיקה
הגורל בידיים שלנו
מורשת בבל

שאלה: האם לא הגיע הזמן לפתוח בית ספר המבוסס על עקרונות חכמת הקבלה?

תשובתי: מובן שחיוני ליצור מערכת חינוך המבוססת על עקרונות חכמת הקבלה. אפילו את המקצועות הרגילים, ניתן ללמד באורה של חכמת הקבלה. ניתן ללמד פיזיקה, כימיה, מתמטיקה וכל שאר המקצועות, לא רק כמקצועות שהושגו מחקר העולם שלנו, אלא כתוצאה של ירידת הכוחות העליונים לעולמנו, ירידה שיצרה את העולם הזה ואת חוקיו. נוכל לחקור כיצד הכול נובע מאותם השורשים העליונים.

אם אני מלמד ביולוגיה, אז אני אסביר מאין הכול נובע, מהרצון ליהנות, וכיצד החומר משתכלל ומתפתח בדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר.

אם אני מלמד פיזיקה, אז אני מלמד על הרצונות שמתגלים בחוקים של חלקיקים אלמנטריים וגופים מוצקים.

באסטרונומיה ובגיאוגרפיה אני אלמד מדוע כל המערכות: מערכת השמש, כדור הארץ, נוצרו דווקא בצורה זו.

בהיסטוריה אלמד מדוע כל האנושות עברה את כל המאורות ההיסטוריים האלו. אני אלמד על התפתחות הרצון המקורי באדם - מהתפתחותו האגואיסטית ועד לתיקונו העתידי.

מתוך שיעור על מאמר מספר שמעתי, 05.03.2010

זוהר: פרשת תולדות, סעיף י"ד: כי אע"פ שכל אדם בעולם מישראל, כולם ראויים לברך את הקב"ה. אבל (ישנן) ברכות, שבשבילם יתברכו עליונים ותחתונים. מי המה המברכים אותו? עבדי ה'. ומי המה שברכתם ברכה? העומדים בבית ה' בלילות. אלו הם הקמים בחצות לילה, ומתעוררים לקרוא בתורה. הם העומדים בבית ה' בלילות. ושניהם צריכים, שיהיו עבדי ה', ושיקומו בחצות הלילה. כי אז הקב"ה בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.

בחכמת הקבלה "חצות" אינו תואם לזמן הנקבע לפי השעון האסטרונומי, בהתאם לסיבובי כדור הארץ, אלא למצב שבו האדם בונה את החושים (הכלים) הרוחניים שלו.

אם המדרגה הקודמת שלו כבר מוצתה במלואה הוא שוהה בחשכה, כמו זרע הנרקב באדמה. זהו תנאי מחייב לרכישת המדרגה החדשה, כדי שמצבו הקודם יהיה כרקוב בעיניו. אז האדם מתחיל לראות בחשכה את המדרגה החדשה, שאותה האור העליון מעצב לו. בינתיים, בתכונותיו הנוכחיות, היא נראית לו כחושך. כי הרי כל מדרגה שבאה היא השפעה גדולה ביחס לרצון שאינו מתוקן אשר נגלה בפניו. מצד אחד מאיר לו אור גדול, ומצד שני מתגלה בו רצון נוסף שאינו מתוקן.

המדרגה החדשה כבר קיימת בו, רק שהוא מרגיש אותה כחושך - חוסר אור בתוך הרצון. הרצון הנוסף שלו עדיין אינו מתוקן ולכן האור מורגש כחושך, ואז האדם מחפש כיצד לשנות את היחס שלו למציאות שבה הוא נמצא. כי המציאות בפני עצמה היא תמיד החלק של המלכות המתוקנת, שפעם אחר פעם מתגלה לו יותר ויותר. האדם כל פעם משנה את תפיסתו, את הרגשתו, את הכרתו, ואז דורש את המאור המחזיר למוטב, לא בכדי שהמציאות תשתנה, אלא בכדי שתשתנה תפיסת המציאות שלו.

אדם כזה נקרא "עבד ה'", מאחר והוא מבין שבכל מצב הכול מגיע מ-"אין עוד מלבדו". כתוצאה מהתיקון שהוא עושה בתכונותיו (בכלים שלו), משתנה רק תפיסת המציאות שלו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
אור וחושך
כל העבודה נעשית בלילות חשוכים
החושך המלא באור!

שאלה: איזו כוונה צריכה להיות לאישה בזמן הלימוד בספר הזוהר? האם עליה לנסות למצוא בתוכה את מה שכתוב בטקסט? לרצות שהספר ישפיע עליה? לחשוב על החיבור שלה עם האחרים? לבקש על איחוד הגברים? או שפשוט לעסוק בהפצה ובעזרה לגברים, והלימוד לנשים הוא לא כל כך חשוב?

תשובה: הדבר החשוב ביותר לאישה הוא ההפצה. אבל לשם כך היא צריכה לדעת מה להפיץ, לחוש את חשיבותה של ההפצה, ושיהיו לה את הכוחות לעשות זאת.

אין כל ספק שההפצה היא האמצעי היחיד להתקדמות האישה. תפקיד האישה בעולם שלנו הוא להביא ילדים, להעמיד את הדור הבא.

תפקידו של הגבר הוא לספק לאישה את כל מה שצריך כדי שתוכל לעשות זאת: לבנות לה בית, לתת לה את כל מה שדרוש לה. כך אנחנו בנויים וכך אנחנו מתקיימים - הטבע שלנו. האישה היא הנקודה המרכזית שמסביבה מסתובב הכול. הרי היא יולדת, הפעולה הזאת היא הכי חשובה בעולם - הקיום שלנו על כדור הארץ.

ברוחניות הלידה היא הפצה. לכן בשביל האישה זהו הדבר החשוב ביותר. אבל כדי לעסוק בהפצה היא צריכה להשתתף בתהליך הלימוד, ללמוד את ספר הזוהר. בשביל האישה הלימוד הוא אמצעי להפצה. בזמן שהלימוד עבור הגבר, ההפצה, ובעיקר האיחוד, הם אמצעים לרכישת הכוונה הנכונה. וכך החלקים, הגברי והנשי של הנברא, משלימים אחד את השני.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 26.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הכל הודות לנשים…

על האדם שמחפש רוחניות באופן מודע, ועל האדם שמתקדם באופן טבעי, פועלים חוקי התפתחות שונים.

ראו איזה הבדל קיים בין פיזיקה קלאסית החוקרת גופים גשמיים גדולים, לפיזיקה קוואנטית החוקרת חלקיקי חומר. זה כמו ההבדל בין יום ולילה. פיזיקה קלאסית מדברת על החומר, ופיזיקה קוואנטית מדברת על האור. כלומר, מדובר על הטבע ברמה שונה, שונה אפילו בתוך מסגרת העולם שלנו, שונה מאד ממה שאנחנו רגילים אליו.

אם לא מתעוררים באדם ניצוצות מהשבירה, אזי הוא מתקן את עצמו כמו כל הטבע, הוא מתכלל באדם האחר שיש בו ניצוצות רוחניים, השתוקקות לרוחניות ובוערת בו השאלה: "מה היא מטרת חיי?".

יש כאלו המבצעים עבודה רוחנית ויש אחרים העוזרים להם על ידי כך שהם תומכים בהם או מפריעים להם, וכך כולם מתקדמים יחד. לכן יש להפיץ את חכמת הקבלה לכולם. אם לא תהיה לה נגיעה, לפחות בצורה מועטה בכל אחד ואחד, אותו אדם לא ישתתף בתיקון הכללי.

נדמה לנו שאין בכלל חשיבות וצורך במערכות הכוכבים המרוחקות ובגלקסיות שרחוקות אלפי שנות אור מכדור הארץ, אבל איננו מבינים עד כמה אנחנו תלויים בכל גרם של חומר בגמר התיקון, כיוון שעל כל גרם להתחבר אלינו כחלקיק מהשלימות - מלכות דאין סוף.

על אחת כמה וכמה הדבר נוגע לכל אדם בעולם, גם אם הוא מקיים אורח חיים רגיל ואינו דואג לרוחניות כלל, גם הוא שייך לתהליך התיקון במידת יכולתו, וגם אליו יש להביא את הידע של חכמת הקבלה.

משיעור על ספר הזוהר, 21.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
להיות מוליך לאור
הפירמידה
על סף מדרגת האדם

בעולם עדיין אין הרגשה שכולנו - אחד שלם. ואם אנחנו - אורגניזם אחד כללי, אז דווקא מדינות גדולות וחזקות יסבלו יותר מאשר מדינות קטנות וחלשות.

כי אם כואבת לי הרגל - הכאב מורגש בראש. כל הגוף כבר אינו מסוגל לעבוד בצורה נורמלית. זה אומר, שמדינות גדולות תינזקנה יותר ממדינות קטנות, ועד שהן לא תגענה להסכמה ביניהן, המדינות הקטנות יוכלו לעשות עם המדינות הגדולות ככל העולה על רוחן, כמו הפיראטים הסומאליים או אל-קעידה.

כל הכוחות של מעצמות-העל יופנו לניסיונות להרגיע את המדינות הקטנות והלא רגועות, שתתפזרנה על פני כל כדור הארץ, כמו נקודות בוערות, ותשתקנה את כל העולם.

ונדמה שזה עניין כל כך פעוט - אבל אם אנחנו לא נפעל כולנו יחד, לא נוכל לעשות דבר. פעם, כשהעולם עדיין לא היה גלובלי, זה היה אפשרי - ועכשיו לא!

מעצמות-העל הגדולות והחזקות עומדות עם ידיים מורמות ואינן יכולות לעשות דבר. אם ביניהן לא תהיה הסכמה כוללת, הן פשוט תעלמנה מהמפה. מה שווה הראש, אם יש לי בעיה עם הרגל? האדם חולה, הוא שוכב במיטה ולא מסוגל לזוז.

אני זוכר כאשר שברתי את הרגל, אז מי חשב על הראש - אתה חושב רק כיצד להניח בצורה הנוחה ביותר את הרגל, כדי שתכאב פחות. בזה מרוכזים כל החיים שלך. לכן צריך להבין, שרק על ידי השגת האיחוד, אנחנו יכולים לפנות לבורא שישפיע על פרעה, על כל הרע, ישנה ויתקן אותו.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 07.02.2010

עלינו פועלים שני כוחות. בתוכנו גדל האגו שלנו ומרחיק אותנו זה מזה במידת השנאה שלנו. אבל מהצד השני, ישנו כוח חיצון שנועל אותנו במעגל, ואין לנו שום בחירה.

לא בחרתי להימצא בקשר גלובלי עם כל העולם, אינני רוצה זאת - אבל כך סידר זאת הבורא. כלומר מצד אחד, מתעורר בתוכי הכוח השלילי ביחס לכולם, ומצד שני כל השאר מקיפים אותי בטבעת כל כך צפופה, שאין לי היכן להסתתר.

כך אני מוצא את עצמי תחת לחץ בין שני הכוחות האלה. זה נעשה בכוונה, כדי שלא תהיה לי ברירה. את מי שלא תשאל, כל אחד היה קורע בשמחה את כל הקשרים בין העמים, בין הציוויליזציות. אבל אנחנו עוד נגלה, שאנחנו תלויים באיזה שהן מדינות קטנות מאוד, שכביכול אינן קובעות שום דבר.

העולם אינו מצליח לגבור על איזה שהם פיראטים בסומאליה. וישנם עוד המון אירגונים טרוריסטיים דומים. למה איננו מסוגלים להשמידם? כי הכוח העליון אינו נותן לנו לעשות זאת. אנחנו כולנו תלויים זה בזה ואין איפה להתחבא.

על כדור הארץ קיימות 191 מדינות, ואנו עוד נראה אילו בעיות יתעוררו כאשר תתגלה התלות שלנו בכל אחת מהן. אנחנו לא מצליחים לגבור על שום מדינה טרוריסטית, כי אין בינינו איחוד!

אם כל העולם היה מתחבר מול איראן, היו סוגרים עבורה את כל הבנקים, היו מפסיקים לקנות ממנה נפט - וזה הכל. מה הם היו יכולים לעשות? כבר מחר לא היה להם שום דבר. היו סוגרים את כל הגבולות סביבה - אין יוצא ואין בא.

כמו הגוף שלנו כאשר חודר לתוכו איזה גוף זר, איזה קוץ, הוא מיד מבודד אותו לתוך קפסולה ומתחיל להיפטר ממנו, עד שלא פורצת מוגלה והגוף הזר הזה עם כל המוגלה יוצא החוצה.

האם כך אנחנו נוהגים ביחס לטרוריסטים? לא, כי אין הסכמה עולמית. אבל עלינו ללמוד מהטבע, מה עלינו לעשות איתם. אין צורך להשמידם. צריך רק להגיע להסכמה משותפת, שעם החלק הזה של האורגניזם הכללי אנחנו לא באים בשום מגע. ואז הם יתוקנו במהירות רבה. אין השפעה יותר חזקה מזו.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 07.02.2010

כשאתה מתחבר עם האחרים ברמת הרצונות הרוחניים, אזי הגשמיות מאבדת את חשיבותה בהדרגה. למרות שברור כי עליך לעזור לבני אדם ולחיות לפי חוקי החברה, אתה מתחיל לראות שלכל המתרחש ישנן סיבות ומטרה. כל התחושות שלך מתחילות להתמקד בקשר וביחסים עם הבורא. אתה מגלה באחרים את ההשתוקקות לבורא, ובאיזו מידה הם זקוקים לעזרתך לשם כך.

אתם לכאורה נמצאים בסירה אחת, עוזרים איש לרעהו על מנת לשמור עליה, להגיע למטרה המשותפת. כיוון שזהו רצונו של העליון!

מלכתחילה הוא זה שקובע את כל מעשי. אני כביכול עוזב את הרצונות שלי ומראש מתקשר עם הבורא ועם רצונו, עד כמה שאני מסוגל לתפוס ולהבין אותו. אני פועל עד הרמה שבה אני יכול למלא את רצונו, וכל היתר מנוגד לתהליך ההתפתחות הרוחנית, עד כמה שזה נראה לנו אכזרי ולא אנושי.

זה אכן לא אנושי אלא אלוהי! למרות שעדיין איננו יכולים להבין זאת, אין מה לעשות בנדון. לכן, אינני מזניח את כל עיסוקי וממהר לעזור לכל הסובלים. אני מבין שאין ביכולתי לעזור להם. רק דבר אחד יעזור, כיוון שהכל מגיע מלמעלה, מהאור העליון, שיש לו מחסור ברצון שעליו הוא יכול להתלבש, לכן אנו רואים אסונות שמתרחשים בעולמינו.

עלינו ליצור כלי בעולמינו המוכן לקליטת האור העליון. כך באותה מידה ואף יותר, במקום האסונות יקרו שינויים לטובה. החיים מלמדים אותנו שאין דרך אחרת להתגבר על האסונות הללו. החיים על פני כדור הארץ יהפכו ליותר מסוכנים מיום ליום. אם למרות הכל לא נפנה לדרך הנכונה תצפו שבקרוב יתחילו לזוז הלוחות הטקטוניים…

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר 18.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
אור תבוא אלי !
המשחק של העליון עם התחתון
תופעה חדשה של המאה ה – 21

אם נחשוב על דמויות תנ"כיות ועל סיפורים היסטוריים, בשעה שאנו קוראים בספר הזוהר ופוגשים בשמות כמו: "יעקב", "עשו", "אברהם", "נח", נסתבך ונתבלבל לחלוטין. לא נבין כלל על מה ספר הזוהר מספר לנו.

אנחנו צריכים לצאת את החלל הריק - כאילו שאין כדור הארץ ואין שום דבר שהתרחש עליו מתישהו, אלא כל זה רק נדמה לנו.

זמן, תנועה ומרחב - זו רק אשלייה, שקיימת בדמיוננו בלבד.

אנחנו חושבים שמשהו התקיים כביכול לפני אלפי שנים, ושעכשיו אנחנו חופרים ואפילו מוצאים כל מיני עצמות כהוכחה לכך, אבל כל זה קיים רק בתפיסה ובהרגשה שלנו, ואילו אנו מכנים את זה "מציאות".

אני רוצה לעלות להבנה הנכונה - לרצון, שבו יש רשימות (גנים של מידע), ולחקור דווקא אותו, במקום להתעסק בחפירות ארכיאולוגיות.

אני רוצה לראות את כל העולם הזה כנמצא בתוך הרצון שלי - כי למעשה רק שם הוא קיים! אני צריך לעבור לתפיסת המציאות האמיתית, במקום להישאר בתפיסה המדומה.

אני רוצה לראות את האנשים שסביבי כצורות שונות, כתמונות ודמויות בתוך הרצון שלי - ולא כגופים פיזיים שסובבים אותי.

אני רוצה לראות כיצד כל המציאות מוצאת את מקומה בתוך הרצון שלי, כולל הבורא. אז הרצון שלי יקרא "מלכות של עולם האצילות".

אני חייב לחבר את הכול לאחד - כי הכול נמצא בתוך הרצון האחד הזה.

אני רואה שם דמויות שונות, פעולות, תנועות בזמן ובמרחב - תהיינה הן גשמיות או רוחניות - מפני שהאור, הבורא, פועל בתוכי, ומוביל אותי כך, בהדרגה, צעד אחר צעד, אל האמת, אל ההבנה הנכונה של פעולותיו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 21.12.2009

ראה פוסטים קודמים בנושא :
מסע בעולם הרצונות
כשמדליקים את האור בקולנוע…
הזוהר מחזיר אותנו להכרה

שאלה: כל מה שנאמר בחוכמת הקבלה על תפיסת המציאות, על הסתר וגילוי של הבורא, נראה מאוד סובייקטיבי: כאילו הכול תלוי בי, "רק תשנה את היחס שלך - ותרגיש מציאות אחרת…"

היכן היציבות, האובייקטיביות, חוסר המעורבות והאובייקטיביות במחקר שלי? הכול נראה מאוד סובייקטיבי, משתנה יחד איתי.

תשובתי: הרגשת אי היציבות והיחסיות של הקיום שלנו ותפיסתן בשׂכל אינה נעימה, אבל זו האמת ודווקא היא מאלצת אותנו להגיע לבסיס אמיתי ונצחי.

מלכתחילה אתה נמצא בעולם שבו הכול סובייקטיבי. פעם חשבנו, שהעולם, הכוכב שלנו, קיים בפני עצמו, ללא שום קשר לעובדה האם קיימים עליו בני אדם. סברנו, שעוד לפני שנוצר כדור הארץ (נניח לפני 5 מיליארד שנה), היקום שלנו כבר התקיים והתפתח 10 במשך מיליארד שנה. מי סיפר לנו על כך? אדם כלשהו. מתי? היום. כיצד הוא יכול לדבר על מה שהתרחש בעבר? כך נדמה לו בחושיו, שמחלקים את הרגשותיו ותוחמים אותן ב"זמן".

אתה מעריך הרגשה מסוימת בחושים שלך כ"זמן", מכנה אותה "מיליארד שנה" או "שנייה" ובמסגרת ההרגשה הזו מגדיר פעולות שונות שמורגשות בך. כך, מהרגשות שונות, נוצרות בך תמונות רב גוניות שכוללת זמן, מרחב, מעברים ושינויים.

כל זה נמצא בתוך החושים שלך. מושג הזמן, המרחב, השינוי (תנועה) - הכול בך. הכול בתוכך. ומה נמצא מחוץ לך? אינך יודע מה נמצא מחוץ לך, אינך יודע האם קיים משהו בכלל, מפני שאתה מרגיש את הכול בתוכך.

האם הרגשת פעם משהו מחוץ לך, משהו שלא נכנס לחושים שלך? כיצד זה אפשרי? הרי כל המרחב, המורגש על ידי מחוצה לי, גם הוא נמצא בתוכי. אחרת כיצד אני מרגיש אותו?!

חכמת הקבלה מחלקת את ספירות התפיסה שלנו לפנימיות ולחיצוניות. בפנימיות אנו מרגישים את עצמינו, ובחיצוניות אנו מרגישים את העולם החיצון. אבל כל הספירות הן שלי ובתוכי. בתהליך התיקון, הן כולן מתחברות והופכות לפנימיות. לכן בסוף תהליך התיקון, כשהאדם כולל את כל הספירות בתוכו, הוא הופך לאחד ויחיד, כנגד הבורא האחד.

האם אתה יכול לראות מידע שעדיין לא הוכנס למחשב, על גבי מסך המחשב? וודאי שלא. אם אתה מקבל מהמחשב מידע כלשהו - קורא טקסט, רואה סרט, שומע מוזיקה - הרי שהמידע הזה כבר נמצא בתוכו.

אל לנו להגיד שהעולם שלנו התקיים כבר לפני 15 מיליארד שנה, אם איננו מתכוונים לכך ביחס לתחושות ולרגשות שלנו. כל מדע הוא אמיתי, רק צריך להוסיף לאמירה זו הערת שוליים קטנה - "ביחס לחושי האדם". הכול אמת, אבל רק ביחס אלי.

לכן בחכמת הקבלה הבורא נקרא "בוא וראה" - בוא ותראה מי אני. אתה גילית אותו בתוכך, השגת אותו, וראית (הראייה היא התפיסה האמיתית ביותר מבין כלל החושים שלנו). לכן ביחס אליך הבורא קיים. ואם לא השגת אותו, לא גילית ולא הרגשת אותו, אז הוא אינו קיים ביחס אליך.

אם אתה אומר שרק שמעת עליו, זו אפילו אינה צורה מופשטת, אלא פנטזיות שבהן מילאו אותך "מחנכים" למיניהם. הרי צורה מופשטת פירושה, שמתישהו הרגשת בתופעה כלשהי, וכעת אתה מתאר את התופעה הזו כשהיא איננה מלובשת בחומר.

מתוך שיעור על המאמר "הסתר וגילוי פנים של ה' יתברך", 17.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
צייר גדול, המצייר עולם
תיאטרון ושמו "חיים"
ציור של כוחות על הרשתית הרוחנית שלי

מן העיתונות: חוקר האקלים רוי ספנסר (Roy Spencer) שעבד בעבר ב"קליימט-גייט", מרכז טיסות החלל של נאס"א: "זו לא רק שערורייה שמערבת מדענים מושחתים, אלא כשלון של כל הדת "הירוקה", שהתבססה, בדומה לשאר הדתות בעולם, על אמונה טהורה, במקום על נתונים מדעיים מדויקים.

"הירוקים" האמינו שהם מצילים את כדור הארץ, אך כיום הם מזועזעים לגלות שמבשרי הדת החדשה שלהם היו לא יותר מרמאים קטנים הדואגים לחשבון הבנק הפרטי שלהם בלבד.

ההשקעות בטכנולוגיות "הירוקות" נפסקו, המאבק, מסתבר, היה חסר תועלת ואיש לא היה זקוק לו. מסתבר, שלא צריך להציל את כדור הארץ, הוא בסדר, הוא שרד גם דברים קשים יותר.

התייחסותי: כך נתאכזב בהדרגה מכל המאמצים שלנו לשפר את חיינו, שבינתיים רק יהפכו לקשים יותר ויותר,עד שנקשיב לבסוף לדעתה של חכמת הקבלה.

פוסטים קודמים בנושא:
תופעה חדשה של המאה ה - 21

מן העיתונות: מדענים קנדיים ערכו מחקר סוציולוגי שהראה, שיותר משליש מאוכלוסיית העולם היא חסרת כל ערך. הם אינם חושבים על גילויים טכנולוגיים, אינם עוקבים אחר מצבו האקולוגי של כדור הארץ, ולא עוסקים בשום דבר שיכול לעזור לאנושות בצורה כלשהי.

תגובתי: הנה, מוכן לו הבסיס המדעי להשמדת מחצית מאוכלוסיית כדור הארץ…

נשמות חדשות על כדור הארץ

ראה מאמרים נוספים בנושא :
הטרגדיה האופטימית של המשבר
תורת היחסות היומיומית
המקצוע הפופולארי ביותר בעתיד

שאלה: נדמה לי שרוב בני האדם אינם חושבים על גוף ונפש, על מי ומה הם…

תשובתי: זה לא נכון. כולם חושבים: "אני אמות, אבל הנשמה שלי תמשיך לחיות". בתת המודע קיימת בכולנו מחשבה על נצחיותנו, וזה מביא כל אחד מאיתנו לדאגה: "מה יהיה עם נשמתי?".

האדם אינו חושב על עצמו כעל גוף בהמי בלבד. אפילו האדם החומרי והפרימיטיבי ביותר, ללא קשר לדברים שבהם הוא משכנע את עצמו, ואולי אף בניגוד לרצונו, חושב בתת המודע שלו שהוא נצחי. זה מושרש ביסודו, בחומר שלו - ברצון עצמו, שאותו ברא האור - הבורא ואין לאדם כל שליטה על כך.

הרצון שלנו ליהנות מורכב מחמש שכבות, ובתוכו מושרש הקשר עם הרוחניות, עם הבורא, ולכן השבירה הביאה לכך שלכל אחד מאיתנו יש קשר עם הרוחניות. כל אדם, גם אם הוא אינו מודע לכך, חושב שהוא נצחי בהרגשתו הפנימית וביחסו לחיים, ולחלוטין לא חושב שחייו מסתיימים עם מות גופו. לו היה חושב כך, לא היו לו הכוחות לחיות.

ניתן לומר שאולי נדמה לו שהוא מעביר את מקל השליחים לילדיו וממשיך לחיות בתוכם, או שמא מקדיש את חייו למולדת או לחברה - אבל אין זה כך. אם האדם היה יודע בוודאות שכשחייו מסתיימים, הכול מסתיים; שבחלוף זמן מסוים כדור הארץ שלנו יפסיק להתקיים; אם היה ברור לנו שלא רק הגוף שלנו אלא גם אנחנו לא נצחיים - לא היו לנו הכוחות להמשיך לחיות.

נבראנו עם התחושה שאנחנו נצחיים בתת המודע שלנו, בפנימיותינו, מפני שכולנו יצאנו מהבורא, ויש בנו חלקיק נצחי ממנו. ולמרות ש"לבהמות בנות תמותה נדמנו", לא ניתן לבנות דרגה הגבוהה מדרגת החי - דרגת "אדם", מבלי לתת לה להרגיש שהיא נצחית. אחרת, האדם לא יגדל "מעל" דרגת הבהמה המהלכת על ארבע.

כדי לגדל "אדם" בדרגת "מדבר" מתוך הגוף הבהמי, עליו לחוש בנצחיות פנימית (הבורא חייב לספק לו הרגשה כזו!). זאת, מפני שדווקא בכך מותר האדם מן הבמה.

כל עולמו הפנימי של האדם נובע מתוך הקשר הפנימי הלא מודע (בהתחלה) שלו עם הבורא, והרגשת מצבו הנצחי. הרי דרגת אדם היא היא ההידמות לבורא (אדם, מהמילה דומה). כל ההחלטות, השאיפות, התוכניות (אפילו ההחלטה להתאבד) שלנו, נובעות מתוך ההרגשה הפנימית שאני - נצחי.

מתוך שיעור על המאמר "גוף ונפש", 24.11.2009

(מתוך סדרת הקליפים "הליכה על דרך האמת")

החיים על פני כדור הארץ מתנהלים לפי חוקי הטבע. עלינו להכיר את הכוח המנהל חוקיות זו, והמפתח להכרתו נמצא בחכמת הקבלה.

פרסום: נאס"א החלה במסע של הפרכת שמועות בנוגע לסוף העולם בשנת 2012… על פי מסורת שמקורה בשבט המיה, ב- 21.12.2012 (היום האחרון בלוח השנה של השבט), כוכב הלכת ניבורו יתנגש בכדור הארץ, והדבר ישים קץ לכל דאגותינו וחששותינו. רבים מאשימים את נאס"א בכך שהאמת הנוראה ידועה לה, אלא שסוכנות החלל מסתירה אותה מהקהל הרחב.

תגובתי: כמה טוב היה אם ניתן היה להפוך אנשים למאושרים, כמו שעושים ברוסיה … סוף העולם יגיע, אבל רק לאחר תיקון האגואיזם הכללי והאיחוד הגלובאלי - דבר שיקרה לא יאוחר משנת 2239 ! אך אם יתמזל מזלנו (נתקן את עצמנו), הדבר יתרחש מוקדם יותר !

רשומות קודמות בנושא:
2012
האקדמיה למדעים של ארצות הברית - מכת חושך