שאלה: האם אתה בעד חינוך נפרד (בנים לחוד ובנות לחוד). מה אומרת חכמת הקבלה בנושא הזה?

תשובתי: חכמת הקבלה מייעצת על חינוך נפרד החל מגיל 2-3. כך גם המדע היום סובר שכך היא הדרך הנכונה. תראה לֵמה מגיעים סוף כל סוף המדענים:

מתוך ה-Die Welt, גרסת אינטרנט של עיתון גרמני מפורסם, אומר וולפגן ברגמן - סופר, מדען, מחנך ומטפל משפחתי: "הבנים של היום - מפונקים ונשיים". גברים קטנים רוצים להרעיש, להרביץ, לקבוע, ויחד עם זאת להיות נאהבים. אבל לדברים אלו אין מקום בעולם הנשי הפדגוגי. היום עוטפים את הבנים בצמר גפן של הבנה נשית, מאזנים אותם בכוח ומפנקים. העולם הפך עבור הבנים צפוף יתר על המידה. יותר מידי מווסט, קצוב ומשעמם. מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, לא נדרש בגן ילדים ובבית הספר. בעולם החינוך כולם כאילו עשו אגודה אחת לגמול אותם מהתכונות הגבריות שלהם. זה הפך את הבנים לחסרי מנוחה, מפוזרים, רבים מהם נעשים חולי נפש, היפראקטיביים עם נטייה חמורה לדיכאון.

בימים האחרונים אני מרגיש, כיצד הרבה אנשים מתחילים להבין שהארגון שלנו נוצר כדי שיחד נגלה מציאות חדשה - הקשר שלנו עם הכוח העליון שבטבע. אנחנו הופכים לקבוצה שמעודדת וגורמת לאנשים לאיחוד וגילוי הבורא בתוכם, זה הופך להיות ברור ומובן יותר לאנשים.

המטרה שלנו היא לצרף את כל האנושות לכוח העליון, בכדי להתעלות לדרגתו. זה כבר מתחיל לחדור באופן מודע לשׂכל ולרגש של האדם. הקשר ההתחלתי כבר התגלה בינינו לבין הכוח העליון. למרות שאנחנו הולכים לפי השיטה שקיבלנו מהמורה הגדול שלי הרב"ש (הרב ברוך שלום הלוי אשלג), ולכן הקבוצה עצמה נקראת "בני ברוך", עדיף לכנות את הארגון שלנו "דבקות" (כך מכונה האיחוד והמיזוג עם הבורא, מצבנו הסופי).

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.03.2010

פירוש "הסולם" הוא לא סתם הוספה לטקסט של ספר הזוהר. בעל הסולם כתב אותו בצורה מיוחדת שכאשר אנחנו קוראים את הפירוש הזה עם הטקסט של הזוהר עצמו, הוא משפיע כמו מורה שלוקח חומר ומתרגם אותו לצורות שונות בשביל תלמידיו. כלומר, פירוש הסולם זה לא סתם הסבר פורמלי על מושגים בחכמת קבלה, מושגים המסבירים את המכניקה של הקשר בין העולמות, הפרצופים והספירות השונות, אלא הוא מסייע לספר הזוהר לבטא את עצמו ופועל כמו מורה שכל פעם מגיש לתלמיד את החומר הנלמד בצורה יותר ברורה ונוחה.

אני שומע את המילים: "זוהר עם פירוש הסולם", יש פה עבודה שנעשתה בכדי שאני אבין טוב יותר וארגיש את המקור בצורה טובה יותר. כמו שהיה מתרגם עבורי מסינית ומוסיף לטקסט הסברים על אופי העם, על תופעות נלוות, כדי שאני אוכל לתפוס את זה בצורה יותר רחבה ורגשית, וארגיש שהטקסט קרוב אליי.

ההסבר של בעל הסולם באמת בנוי בצורת סולם. ספר הזוהר הוא בעל מבנה כל כך עצום, שכל הבריאה כלולה בתוכו, סולם - מאיתנו ועד עולם אין סוף עצמו. בנוסף לכך, ספר הזוהר לא הגיע אלינו בשלמותו, אלא רק חלק קטן מאוד ממנו. בעל הסולם השלים עבורנו בעזרת הפירוש שלו, את מה שחסר לנו ובנוסף לכך ארגן אותו בצורה של סולם.

אין זה משנה באיזה סדר אנחנו קוראים אותו - כשהפירוש עובר אלינו דרך מטריצה מסוימת, הוא עובד עלינו בכזו צורה שהוא בונה בנו מדרגות, שבהן אנחנו יכולים לטפס ולהתקדם צעד אחר צעד כלפי מעלה.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 03.03.2010

התלמיד חייב להיות מוכן בכל רגע להישאר ללא המורה, עליו לדעת שיהיה לו על מה להישען. רק מי שדורש מעצמו בקביעות להיות עצמאי, הוא זה שיתקדם.

יש לך את הבורא, את השיטה, את הקבוצה - סיפקו לך את כל הנחוץ לך להתקדמות, רק אם אתה נמצא עם האחרים באותה הרמה.

כיצד לעלות למדרגה הבאה ללא הגשש שמוביל? לשם כך נדרשת החלטה קולקטיבית. כי הרי המצב הבא תלוי בקשר בין החברים.

לא חייב שיהיה מנהיג ידוע שנקבע על ידי המורה הקודם, או תלמיד שהתבלט באיזו דרך. בכל מקרה, אף אחד לא יכול לקחת מנהיגות בשיטות כוחניות, שׂכליות וערמומיות. הדרך הבטוחה ביותר היא כאשר הקבוצה ממשיכה בדרך משותפת ומבצעת החלטות קולקטיביות של ההנהלה הרוחנית שלה.

ההנהלה אינה מורכבת ממוחות מבריקים או ממומחים מצטיינים, אלא מאנשים המסוגלים לקבל החלטות כלליות ומשותפות. לאחרים אין שם מקום, מאחר וחסרה להם הרגישות לתהליך ההתפתחות של הקבוצה.

ישנם כאלה שהתועלת האישית עדיין מכסה את עיניהם, אחרים אינם מסוגלים להכניע את עצמם כלפי הקבוצה, באחרים עדיין לא חדרה רוחה של הדרך הרוחנית, הם טועים משום שעדיין לא תפסו ולא השתלבו בכיוון הכללי. יכול להיות שהם נתונים להשפעה של הסביבה החיצונית. ישנן גם סיבות אחרות.

בהנהלה הרוחנית צריכים להיכלל אנשים שלא יבצעו שגיאה בהחלטה קולקטיבית, שאינם תלויים באיזה צד, ובהחלט לא תלויים במישהו חיצוני.

זו לא רק זכותם, אלא גם חובתם לגרש מיד כל אחד שיפריע לעבודה, או שיטען לעליונותו. אלו הם החוקים הרוחניים, ובהתאמה אליהם אנחנו צריכים לגדול.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 02.03.2010

שאלה: האם קבוצה שאיבדה את המורה, יכולה להתקדם?

תשובה: כל מה שאתם צריכים טמון בעשרות אלפי שיעורים המוצגים בארכיון שלנו. ככל שעוצמת האיחוד ביניכם תהיה חזקה יותר, כך תגלו בהם יותר מדרגות.

הכול תלוי בכלי, ולא במי שממלא אותו.

בשיעורים מלפני עשר שנים אתם עוד תמשיכו לגלות דברים חדשים גם בעוד עשר שנים. כל העניין הוא ב"משתמש", ברגישות ובפתיחות שלו. באותם החומרים אתם תגלו שכבות חדשות, נוספות. שינויים פנימיים יאפשרו לכם לעשות גילויים יותר ויותר עמוקים. הודות לאיחוד אתם תגלו בשיעורים הישנים את כל המצבים שעתידים לבוא.

עזיבת המורה זה לא סוף. החיים ממשיכים.

מלמעלה מגיעה אלינו שיטת ניהול חדשה, והקבוצה ממשיכה הלאה. ככה זה צריך להתרחש בתהליך הגדילה. לפי אותו העיקרון אנחנו משנים את היחס לילד לפי מידת ההתפתחות שלו. עם הזמן הוא בעצמו מרגיש צורך להיפרד.

נותנים לאדם את המורה לזמן מה, ואחר כך לוקחים אותו. המורה מקבל משימה אחרת, וכך גם התלמיד. צריך להתייחס לזה כאל זרם אינסופי של קשרים הדדיים בין הכלים.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 02.03.2010

כשבעל הסולם מסביר לנו את הכתוב בספר הזוהר במונחים של חכמת הקבלה, הוא מעוניין להעניק לנו הסבר שיפתח את נשמתנו, הרגשתנו ולא את שׂכלנו.

זו הבעיה, כי שׂפת הקבלה היא מאוד מדויקת, הגיונית ומדעית, קיימת סכנה שהאדם ייסחף אחריה. במיוחד בזמנינו כשהאגואיזם מפותח ברמה גבוהה, וההתפתחות שלו עוברת דרך השׂכל. לאדם המודרני ישנה נטייה לחפש הסבר מדעי בשׂכל הגשמי, במקום הרגשת העליון ברצונות מתוקנים.

יוצא שכאשר האדם מקבל הסבר, הוא נשאב לתוך קליפה. אם הוא יקבל הכול בצורה שׂכלית וטהורה ויתחיל לתת הסברים למתרחש, מבלי לקשור זאת עם תיקון הרגשות שלו, הוא לא ישתוקק להשגה רוחנית, ויסתפק בהסברים ברמת השׂכל הגשמי, וזה יעצור אותו מלהתפתח לרוחניות. חוץ מזה, הוא יבלבל את אותם האנשים שלא הבינו שמאחורי מילותיו היפות אין שום השגה רוחנית, אלא רק ידע עיוני.

לכן המורה שלי, הרב"ש, ניהל את שיעוריו כך שהתלמידים יצאו מבולבלים וללא הבנה כלשהי, הם לא השתוקקו לרכישת ידע בלבד, אלא ציפו: מתי כבר יוכלו להרגיש את החומר הנקרא!!!

ישנה גם גישה אחרת ללימוד חכמת הקבלה, בה התלמיד שמח לאחר השיעור, על שרכש עוד אי אילו ידיעות והצליח לקשור הכול בצורה יפה לתמונת עולם אחת.

אלה הן שתי גישות שונות לחלוטין. אבל החיים יסדרו הכול במקום: המשבר העולמי, הייסורים, הצרות, התפתחות האגואיזם, כל אלו יביאו לסופה של ההתעניינות המרובה שלנו במדע וידע. בני האדם יהיו חכמים יותר, כי הרי איזו תועלת יש לי במידע עיוני שאינו מביא פתרון לצרותיי? עליי לגלות את הרוחניות ולהרגיש אותה, ולא לבנות תיאוריות מהמסופר בספרים.

כאשר השׂכל גדל על בסיס הרגש כפועל יוצא מהשׂגה - זה הגילוי האמיתי של הטבע, של הבורא. אבל אם הוא עדיין גדל על בסיס השגה ריאלית, אז זה נקרא: "חכמתו מרובה ממעשׂיו", וזה עוצר את האדם בהתפתחותו הרוחנית. הוא יישאר במצב שהוא יתחכם בחשכה גמורה, מבלי להרגיש על מה הוא מדבר.

לכן אני רוצה להזהיר כל אחד מלהיסחף אחר פירושים מפולפלים, אלא להשתוקק ולשאוף רק לתיקון עצמי, להשגת הגילוי האמיתי.

מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 01.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
פותחים את עצמנו להשפעת האור
הכוח המניע של האור
שלט לניהול ההתפתחות הרוחנית

כיצד פועלת "המעלית הרוחנית"?

אנחנו קשורים באופן כזה שכל אחד יכול לעזור לשני. לכן כל אחד, בחציו העליון נמצא בתוך העליון, ובחציו התחתון נמצא בתחתון. יוצא מכך שאני תמיד מחובר עם העליון. החלק העליון של הפרצוף הרוחני שלי (גו"ע - גלגלתא ועיניים) נכנס פנימה לחלק התחתון של המדרגה העליונה (אח"פ - אוזן, חותם, פה). בתוך האח"פ של העליון אני מרגיש חושך, מאחר והוא יותר משפיע! השפעה גדולה היא חושך בשבילי, כי הרי אינני רוצה בה!

אבל אם אני מתגבר על האגו שלי ועושה מעצמי "קטן", הגו"ע, רק כלים דהשפעה, אני מבטל את האגו שלי, האח"פ, הכלים דקבלה, הרצון האגואיסטי, אינני מעוניין להרגיש אותו, כאילו שהוא איננו קיים - אז אני מתחבר עם העליון לאחד שלם.

הגו"ע שלי (הכתר והחכמה) והאח"פ של העליון (הבינה, התפארת והמלכות) יוצרים יחד פרצוף שלם, בעשר ספירות שלמות.

גם החלק העליון בתורו, נמצא בקשר כזה עם החלק העליון שלו - וכך כולנו יחד מתאחדים ופועלים כגוף אחד כללי. כולנו מחוברים בשרשרת כזאת, והיכן שכל חוליה מתחברת באחרת, קיים תמיד חלק משותף ביניהן.

ההבדל בין שרשרת רגילה ובינינו הוא רק בכך שבשרשרת הנשמות שלנו בכלל לא קיימים חלקים חופשיים, תמיד החלק העליון שלי מחובר עם המדרגה העליונה, והחלק התחתון מחובר עם המדרגה התחתונה, ואין בי שום דבר שנמצא חופשי מקשר. אני תמיד, באופן מוחלט, מקושר עם כולם ודווקא בכך טמונה כל מהותי!

כל ההצלה שלנו היא בקשר הזה, אנחנו תמיד יכולים להיעזר בו. לכן בכל מצב, אם רע לי או טוב, אני מייד צריך לפנות לעזרה לאלו שנמצאים בקרבתי, לאותם האנשים שמשתוקקים לאותה המטרה. אם אני אתחבר איתם, אז אוכל לקחת מהם את כל הכוח הקיים ברשותם. לשם כך יש לי את כל האפשרויות, כי הרי אני מחובר איתם, עליי רק לעורר את הקשר הזה!

אם אדם נקלע למצב שאין הוא מבין ומרגיש דבר, נמצא בחוסר אכפתיות, בחושך, מצב רוח רע - משמע שאין הוא פועל מספיק. זה תלוי רק בו, כי הרי כל מה שנחוץ לו כבר מוכן עבורו.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.01.2010

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק ב - כתבי בעל הסולם, פתיחה לחכמת הקבלה, אות קע

נושא: האדם לא מסוגל בעצמו להשיג את תכונת ההשפעה, אלא הוא צריך לעזר מהבורא. דרישה אמיתית לעזרה מגיעה רק אחר שהשקיע את כל הכוחות שהיו ברשותו, ולא עזר לו, כלומר שהגיע לייאוש מכוחותיו עצמו, ואז תפלתו שלמה (30:00 בערך)

"אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'… ועל זה אמרו: "רם ה' ושפל יראה" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבנין גופו, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה"

המשך קריאה

ומי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כן ילמוד, כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה.
הר"מ פאפריש, אור צדיקים, סימן א' סעיף ט"ז

לשון הזוהר הקודש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר כמשל הנכנס לחנות של בושם אע"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו.
ר' משה חיים אפרים מסדילקוב, דגל מחנה אפרים, ליקוטים

לימוד הזוהר הוא שלימות גדול אל הנפש ואע"פ שאינו מבין. הלשון של הזוהר לבד מסוגל מאד.
רבי חנוך הניך מאלסק, סדר הלימוד, אות ב'

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מכל מקום נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשוט. אבל ספר הזוהר הן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג.
ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, מורה באצבע, אות מ"ד

התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך.
הרב משה ישראל בר אליהו, שארית ישראל, שער ההתקשרות, שער א', דרוש ה', מאמר ב'

את כל הכתוב בספר הזוהר, עלינו להשתדל לגלות בתוכנו.

אדם יושב מול הספר ולא מבין אף מילה ממה שכתוב בו, כי הרי כל מילה מורה על רצון רוחני, על צורתו, תכונתו: מקבל או משפיע, גדול או קטן, צורותיו השונות. חפש זאת בתוכך!

לכן, אני מתחבר עם האחרים ורוצה להתמזג איתם לרצון אחד. עם הרצון המשותף הזה אני פונה ונע במהירות אל תוך עצמי ומתרכז בחיפושים, היכן כל זה מתחבא בתוכי?

כל המציאות נמצאת בתוכנו, בחוץ אין שום דבר! כל התמונות הללו מקבלות צורה בפנים, ומבחוץ לא קיימים שום חיים מציאותיים - כל זה רק נדמה לי.

אני רואה איזו תמונה מדומה, אבל ספר הזוהר אינו מדבר עליה! הוא מדבר על הכוחות שמציירים אותה, כמו על מסך מחשב שאני רואה עליו כל מיני ציורים וצורות, ולמעשה אלו הם מיני כוחות חשמליים.

עלינו לעבור מצורה חיצונית, לתפיסה פנימית יותר, ולהבין מה מתרחש בתוך המחשב. חשוב לדעת זאת בכדי לבצע כל מיני חישובים ופעולות. למעשה איננו זקוקים בכלל למסך! אם היינו מסוגלים לעבוד עם המחשב ישירות על הדיסק הקשיח שלו, מבלי להעביר הכל לתמונה חיצונית, אז היינו עושים זאת.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.02.2010

השיעור הוירטואלי נערך מדי יום א', בין השעות 16:00-17:00.

נושא השיעור ספר הזוהר, שיעור מס' 14.

לצפייה בשיעור | להורדת וידאו | להורדת אודיו

תקציר שיעור

ספר הזוהר, אותיות כ"ב - כ"ה:

ספר הזוהר הוא המקור החזק ביותר של השפעת המידע הרוחני. מאמרים רבים בספר הזה מוקדשים לסימנים המעבירים תכונות וצורות רוחניות שונות. בעולם שלנו הן נקראות אותיות, מפני שאנחנו תופסים רק את חלקן החיצוני.

מטרת ההתפתחות הרוחנית היא השגת המהות הפנימית של האותיות, בה מסתתר עולם שלם, המבנה שלו, התכונות, הטעמים, התחושות. במילים אחרות, האותיות הן סימנים המעבירים לנו את גילויָם של 22 חלקי הבינה בעולם שלנו.

הטקסט של התורה מיועד לגילוי האור העליון על ידי הנברא. תפיסה נכונה של הטקסט בונה בנו חוש נוסף, נשמה. מילוי הנשמה בתכונות רוחניות, שמתגלות בצורת האותיות, מעלה אותנו לדרגת ההבנה של כל הבריאה.

אותיות המתחברות למילים מהוות "גושי ניהול", המנהלים אותנו ואת העולם שלנו. במהלך ההתפתחות הרוחנית אנחנו מתחילים לזהות בתוך עצמנו "גושים-תכונות" כאלה, כמו "אמת", "שקר", "תמורה", "עונש", להרגיש איך הם מתגלים ופועלים בכל עומקו של חומר הבריאה.

חומר הבריאה הוא רצון. בדומה לקונדיטור האופה עוגיות בצורות שונות, כך גם עלינו "לאפות" מהרצון שלנו אותיות שונות ותחת השפעתו של האור להרכיב מהן מילים "נכונות".

היווצרות האותיות והמילים מרצונותינו הרוחניים תהפוך אותנו להיות דומים לאור העליון. גישה נכונה לקריאת התורה תיתן לכל אחד מאיתנו רווח רוחני מיוחד.

שיעורים קודמים:
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר, 31.1.2010
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר 24.1.2010
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר, 17.1.10

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת כי תזריע, אות כו

נושא: ברוחניות, שינוי זמנים, הכוונה לשינוי צורות ומדרגות (27:40)

"האמת הוא, שאין הזהר מדבר במקרים גשמיים כלל, אלא בעולמות עליונים, שאין שם סדר זמנים כמו בגשמיות, וזמנים הרוחניים המתבארים בשינוי צורות ומדרגות - הם למעלה ממקום וזמן"

המשך קריאה

חלק א': זוהר לעם, פרשת כי תשא, אות ק"א
בדומה לכל ספרי המקובלים, ספר הזוהר הוא סוד הממתין שנגלה אותו.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק א': זוהר לעם, פרשת אשה כי תזריע, אות א'
דווקא המאמצים להתגבר על הפרעות בזמן הלימוד מביאים לנו תמורה.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קנ"ה
הבקשה שלנו לתיקון, דחף קטן מלמטה, גורם להתפשטות האור בכל העולמות.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ל"ד
ניתן לקצר את הדרך של ההתפתחות רק על ידי לחיצה על דוושת המהירות. בכביש הזה אין הגבלת מהירות.
להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

אם אתה משפיע פחות ממה שאתה יכול, אין זה נקרא השפעה. כך בנוי הקו האמצעי. הוא אינו יכול להיוולד, אם לא תהיה הקפדה על מידה מדוייקת: מקסימום השפעה.

הקו האמצעי לא קיים מלכתחילה ומידתו אינה ידועה לנו. אבל הקו האמצעי - זה כל האדם שבתוכנו, שאותו אנחנו רוצים לברוא כדי שיהיה דומה לבורא.

כיצד עלינו לבנות ולהוליד את הקו האמצעי הזה - בדמותו של הבורא, המורכב משני כוחות: גברי ונשי, ימין ושמאל? אין אנו יודעים, מהו החיבור הזה ואיזו צורה אמורה להיות לבריאה הזו, שנקראת אדם. כאשר הוא יוולד, זה יקרא "אני". ועד אז אני בכלל לא קיים…

אין זה ידוע מראש, כי הרי אינני רואה את הבורא! כשאני מסיים את העבודה הזו, ובונה עשר ספירות בדיוק. לא תשע ולא אחת עשרה, אז מה שיצא לי יקרא הבורא - "בוא וראה".

שם אני אגלה את עצמי ואת הבורא יחד. לא יכול להתגלות האדם ללא הבורא והבורא ללא האדם - רק באיחוד.

אין לנו דוגמה ולא צורה של הקו האמצעי - עלינו לחפש ולבקש, ואז אנחנו נתחיל לגלות דוגמאות, קשר, להבין את המשחק שאותו הבורא מנהל איתנו, בכך שמעורר בנו כל מיני רגשות אפשריים ושולח לנו רמזים, בכדי שנמצא את הקו האמצעי.

אחרת אנחנו לא יכולים להבין אותו, אם לא נחפש אותו ונשתדל לתאר לעצמנו בחשכה. בזה כל האומנות שלנו, עבודה בבניית "בית המקדש" - התגלמות דמות הבורא בכל דרגות הרצון שלנו: דומם, צומח, חי ומדבר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
לפניי לא היה כלום
לעבור דרך "חור של מחט"
שלושה קוים

זוהר: פרשת מצורע, סעיף כ': עץ החיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר. עץ חיים, זו היא התורה, אילן עליון גדול וחזק. נקראת תורה, משום שהיא מורה ומגלה מה שהיה סתום ולא נודע. היא נקראת חיים, משום שכל חיים העליונים נכללים בה, וממנה יוצאים.

התורה מסמלת את אור התיקון, ובזה מחזירה למוטב. חכמת הקבלה מושכת את האור הזה. אור משפיע על הכוונה שלנו, משנה אותה מהתחלתית, טבעית, אגואיסטית - להשפעה ונתינה. עם שינוי הכוונה, הרצון שלנו משנה את הכיוון שלו: מעצמו - לזולת, מקבלה - להשפעה.

הרצון עצמו אינו מקבל ואינו משפיע, הכל נקבע על ידי הכוונה. במידת ההידמות לבורא בכוונה להשפיע, אנחנו מגלים את הבורא, את אור המילוי.

תיקון הכוונות ברצונות נקרא קיום המצוות, ציוויים של הבורא. כאשר אנחנו מתקנים 613 כוונות מכוונות "למען עצמי" לכוונות "למען השפעה", זה נקרא שקיימנו 613 (תרי"ג) מצוות.

613 אורות, "613 עצות" (תרי"ג עיתין) מתקנים אותנו, ואחר כך אנחנו מתמלאים ב-613 הרצונות הללו ב-613 אורות.

ישר-אל (שזה מסמל "ישר אל הבורא") השואף ומשתוקק לבורא, מתקן וממלא את עצמו. זעיר אנפין של עולם האצילות נקרא עץ החיים, מאחר והוא מביא לנו את אור התיקון.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
נר – מצווה, תורה – אור
ספר הוראות בדרך אל האור
הכוח הנסתר של התורה