מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - קטע הכנה מתוך חוברת זוהר לעם(כנס 2010)

נושא: התנאי המחוייב באהבת הזולת הוא להגיע לאהבת ה' (09:45)

"כל העבודה הזאת היקרה והנשאה שהיא "ההשפעה לזולתו" … צריכה שתהיה לשם השי"ת ולא לשם האנושות"

המשך קריאה

שאלה: האם אתה בעד חינוך נפרד (בנים לחוד ובנות לחוד). מה אומרת חכמת הקבלה בנושא הזה?

תשובתי: חכמת הקבלה מייעצת על חינוך נפרד החל מגיל 2-3. כך גם המדע היום סובר שכך היא הדרך הנכונה. תראה לֵמה מגיעים סוף כל סוף המדענים:

מתוך ה-Die Welt, גרסת אינטרנט של עיתון גרמני מפורסם, אומר וולפגן ברגמן - סופר, מדען, מחנך ומטפל משפחתי: "הבנים של היום - מפונקים ונשיים". גברים קטנים רוצים להרעיש, להרביץ, לקבוע, ויחד עם זאת להיות נאהבים. אבל לדברים אלו אין מקום בעולם הנשי הפדגוגי. היום עוטפים את הבנים בצמר גפן של הבנה נשית, מאזנים אותם בכוח ומפנקים. העולם הפך עבור הבנים צפוף יתר על המידה. יותר מידי מווסט, קצוב ומשעמם. מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, לא נדרש בגן ילדים ובבית הספר. בעולם החינוך כולם כאילו עשו אגודה אחת לגמול אותם מהתכונות הגבריות שלהם. זה הפך את הבנים לחסרי מנוחה, מפוזרים, רבים מהם נעשים חולי נפש, היפראקטיביים עם נטייה חמורה לדיכאון.

כל סוגי התובנות הקיימות בעולם נחלקות לדרגות ההוי"ה, בהתאם לד' בחינות דאור ישר - כל תכונה, פעולה, קביעה וחתך:
דרגות - 0 - 1 - 2 - 3 - 4 (שורש - א' - ב' - ג' - ד').

ניתן להכליל את החלוקה הזו על כל המציאות:
הוי"ה - קוצו של י' - י' - ק' - ו' - ק'.
ספירות - כתר - חכמה - בינה - זעיר אנפין - מלכות.
חושים - ראיה - שמיעה - טעם - ריח - מישוש.
פרצופים - גלגלתא - ע"ב - ס"ג - מ"ה - ב"ן.
עולמות - אדם קדמון - אצילות - בריאה - יצירה - עשיה.
אורות - נפש - רוח - נשמה - חיה - יחידה.
ארבעה יסודות הטבע - אש - רוח - מים - אדמה.

התפילה שלנו חייבת להיות תמיד כלולה מתפילת הכלל, עבור הכלל, תפילת הרבים. היא צריכה לכלול בתוכה את כל הדרגות, כל המדרגות, הוי"ה שלמה. אם האדם סתם צועק עבור משהו, זו לא דוגמה וצורה לתפילה. בקשתו צריכה לכלול בתוכה את הבנתו והרגשתו, העבר, ההווה והעתיד. אם הוא פונה דווקא באופן הזה, אז תפילתו תהיה באמת בוגרת, בשלה והוא יקבל תשובה.

ספרו של בעל הסולם "בית שער הכוונות" מאופיין בדיוק בגישה הזו, מבט גלובלי על כל הבריאה, על כל המציאות. הוא אינו חוקר חלקים קטנים ופרטיים, אלא מסביר כיצד לחברם יחד.

ספר "תלמוד עשר הספירות" עושה אנליזה (פירוק) היכן שהכלל נחלק לחלקים, והספר "בית שער הכוונות" עושה סינתזה (חיבור), היכן שהחלקים מתחברים לשלם אחד וכולל.

מתוך שיעור על הספר בית שער הכוונות, 02.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
בית שער הכוונות
זה לבטח יקרה לך!
תפילת רבים

בעניין ללמוד קבלה וכתבי האר"י ז"ל, ידעתי כי אתה בעצמך לא תרצה למוד בלעדי איזהו גדול ממך ולא תמצא זה, רק תלמוד ספר שערי אורה וגינת אגוז [להר"י גיקטליא] והעיקר ספר הזוהר והתיקונים.
יושר דברי אמת, סימן ל"ט

אם זכה ילמוד זוהר באשמורת כי בזכותו יצאו ישראל מהגלות שדומה ללילה.
אור צדיקים ודרך סעודה, סימן א' סעיף ט"ו

ילמוד בספר קבלה ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים כי הם מסוגלים לטהר הנשמה.
רבי יעקב קאפיל, סידור קול יעקב, בסדר כוונת הלימוד

אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש.
ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, הוספות מהרצ"א, אות ט'

ולו עמי שומע לי בדור הזה שהמינות גובר היו לומדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים.
ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נוצר חסד, פרק ד' משנה כ'

העובר הרוחני מבטל את עצמו באופן מוחלט כלפי העליון ותלוי בו בהכל. העצמאות שלו מסתכמת בכך שהוא מבטל את עצמו. זוהי דרגת "דומם דקדושה" (השפעה ואהבה לזולת מעל האגואיזם שלך).

זוהי העבודה שעלינו לבצע בכנס. אם כל אחד יבטל את עצמו ביחס לאחרים, אז נוכל לגלות את המדרגה הזאת של העובר הרוחני.

אף אדם לא יכול לעמוד בפני ההשפעה של מספר רב כל כך של אנשים. אם אתה נכנס לסביבה, שברשותה יש כזה כוח, אז קל לך מאוד להתבטל - צריך רק את הרצון הקטן ואת הנכונות שלך. ואז אנחנו נוכל להשיג מצב שבו נרגיש את המציאות הרוחנית, את הכוח העליון הממלא את כל העולם.

ואין זה דמיון, ואין זה מיסטיקה או מדיטציה - זוהי הרגשה ריאלית, אנחנו נשיג מדרגה מסויימת של איחוד וביטול האגואיזם ביחס לאחרים. כל אחד יתעלה עד לדרגת "דומם דקדושה" וירגיש מה מסמל המצב הזה, מילוי של אור הנפש של עולם העשיה.

האדם מסוגל להשקיע מאמץ ולהשיג את המצב הזה, ואחר כך ישנה אפשרות שייפול שוב, ויכול להיות שכבר יוכל להחזיק את עצמו ברוחניות. זה תלוי כיצד הוא ימשיך לאחר הכנס.

אם האדם מקבל כזאת התפעלות ויכול להחזיק את עצמו במצב כזה של ביטול האגואיזם ביחס לאחרים, ויחד אם זה לא חשוב מה מתרחש עם האחרים - הוא ישיג את המדרגה הזאת, וברוחניות שום דבר לא הולך לאיבוד. הוא יכול לשמור על המדרגה הזאת ולהתחיל להתרומם ממנה.

זה לא ריאלי לעשות זאת לבד, אבל ביחד - זה קל!

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 17.02.2010

כשעוסק בחיבור זה מעוררים כח הנשמות וכח הצדיקים ההם עם כח משה רבינו ע"ה… כי בהיותם מתעסקים בו הם מחדשים האור המחודש שנתחדש בעת חבורו, ומזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחלת חדושה אז, וכל העוסקים בה חוזרים ומעוררים אותו התועלת ואותו האור הקודם שגילה רשב"י וחבריו בשעת חבורו.
הרמ"ק, אור יקר, שער א' סימן ה'

לימוד התיקוני זוהר הקדוש… מטהר הגוף והנשמה וסגולתו לקרב הגאולה במהרה בימינו.
ר' אפרים בן אברהם ארדוט, מטה אפרים, קצה המטה, סעיף קטן כ"ג

שיתחזק כל בר ישראל ללמוד בזוהר הקדוש אף שיעבור עליו כמה נסיונות להפריד אותו חלילה מללמוד בזוהר הקדוש וכן אם עבר עליו כמה נסיונות מבני אדם המגושמים בחומר שלהם שהם ליצני הדור רחמנא ליצלן והוא יושב ביניהם כשושנה בין החוחים… שיתחזק בעל נפש מישראל הרוצה לדבק בדביקות הבורא ברוך הוא… אף על פי שנראה לו במקצת איזה פעמים שהוא כשושנה בין החוחים אל ישגיח על זה חזק ונתחזק בכח האין סוף ברוך הוא וברוך שמו.
הרב אליעזר בר שם טוב פפו, דמשק אליעזר, בהקדמה דרך הקודש אות י"ב

כתוב בספר הקנה ושבתם וראיתם בין צדיק וגו' בין עובד אלקים לאשר לא עבדו, עובד אלקים היינו העוסק בתלמוד ובזהר, לא עבדו, העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר.
ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, מעין גנים פרק א'

ויש עוד שני מצוות לרבינו יונה התלויות בכללות השם הקדוש מצוות עשה להתבונן בגדלות השם יתברך שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי"ה הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ונאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה דהיינו להתבונן בגדלות יוצר בראשית… ועיקר מצווה זו לחקור וללמוד בדב רי מר"ן אלקי ובדברי הזוהר ויבין מעמד ומצב כל העולמות.
ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, אוצר החיים שמות דף נ"ז

אין שיעור וערך למעלת ההוגה בדברי אלוקים חיים, בספר הזוהר וכל הנלוים אליו, ובדברי חכמי אמת וביותר בכתבי הארי ז"ל הברורים… כי ע"י העסק התמידי יגלו שערי אורה ופתחי חכמה לכל ההולך בתום בדרך ה', אשר חמדה נפשו לקרבה אל היכל מלך הכבוד חי העולמים ב"ה, ועל כן יהיו ברוכים כל המתנדבים לעסוק בכמה אפילו שעה או שתים ביום מדי יום ביומו… ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ויחשב כאילו עומד הוא כל היום תמיד בחצרות ה' ומשכנותיו ברזין דאורייתא.
הראי"ה קוק, אוהב ישראל בקדושה, 232

ידע כבודו, שכל עיקר כוונתי בחוברותי, ובכל מה שאני כותב, הוא רק לעורר לבב תלמידי חכמים, זקנים וצעירים, לעסוק בעיון בפנימיות התורה… וללמוד את כל הספרים עם דברי זוהר הקדוש וספרא דצניעותא, ספר הבהיר וספר יצירה, וכל מדרשי חז"ל, בעיון ובבקיאות, צריך על זה התמדה גדולה, ממש כהתמדת הש"ס ופוסקים.
אמנם לא הכל מוכנים לזה מטבע נפשם, על כן כל מי שאינו מסוגל ולבו לב חריף, ודאי שעליו להאריך בעומק פלפול גפ"ת ופוסקים, אבל מי שמוכשר לעסוק בעיון חכמתא וקבלה על כן הוא צריך לסדר לו סדרים קצרים… אבל עיקר לימודו צריך שיהיה להכיר את קונו.
הראי"ה קוק, אגרות א', מ"א-מ"ב

ומי שלא זכה להבין הזוהר, אף על פי כן ילמוד, כי הלשון של הזוהר מזכך הנשמה.
הר"מ פאפריש, אור צדיקים, סימן א' סעיף ט"ז

לשון הזוהר הקודש הוא מסוגל לנשמה אף שאינו מבין כלל מה שאומר כמשל הנכנס לחנות של בושם אע"פ שלא לקח כלום מכל מקום ריח טוב קלט עמו.
ר' משה חיים אפרים מסדילקוב, דגל מחנה אפרים, ליקוטים

לימוד הזוהר הוא שלימות גדול אל הנפש ואע"פ שאינו מבין. הלשון של הזוהר לבד מסוגל מאד.
רבי חנוך הניך מאלסק, סדר הלימוד, אות ב'

לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו. והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מכל מקום נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשוט. אבל ספר הזוהר הן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג.
ר' חיים דוד יוסף אזולאי, החיד"א, מורה באצבע, אות מ"ד

התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך.
הרב משה ישראל בר אליהו, שארית ישראל, שער ההתקשרות, שער א', דרוש ה', מאמר ב'

הזוהר: פרשת תזריע, אות פ"ו: שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. נפשו שהיתה מדברת, נעשית שותקת, משום הדיבורים הרעים שדיברה. ואז נזדמן הנחש. כי הכל חזר לתחילתו, כמו מטרם שזכה לנשמה. וכשהדיבור הרע עולה בדרכים ידועים, ושורה לפני הנחש הקשה, כמה רוחות מתעוררים בעולם, ורוח טמא יורד מצד ההוא של הנחש, ומוצא שאדם ההוא עורר אותו בדיבור הרע, ומוצא שהרוח המדבר הקדוש, נעבר ממנו, אז שורה עליו הרוח הטמא ומטמא אותו, ואז הוא מצורע.

מהיכן מגיעים הכוחות הרעים והשליטה שבידיהם? הם קיימים, רק במידה שהאדם מגלה אותם בתוך עצמו ומחליט שהם רעים. כל אלה הן התכונות הלא מתוקנות של האדם - הרצונות הרעים. אבל אם הוא ירצה לתקן אותם, הם מתגלים בפניו ואינם נחשבים לפשע. להיפך, כפי שנאמר: "הבא להיטהר מסייעין בעדו". ואז הוא מקבל עזרה בלי להרגיש את העוול.

אבל, הרוע הזה יכול להתגלות גם ללא הכנתו וללא השתתפותו, כמו כל כוחות הרוע שהוא לא תיקן בעבר, וגם עכשיו הוא לא מתכוון לתקן. אז מופיע הנחש ודמויות מפחידות אחרות, כמו שאנחנו מדמיינים לעצמנו את היצר הרע שלנו - את השוחט שלנו. כל אלה הן התכונות הלא מתוקנות של האדם, שלא התגלו לפי הרצון שלו לגלות ולתקן אותן, אלא באופן טבעי. ואז, הן מתגלות ככוח רע, מזיק, הפועל נגד האדם, והזוהר מתאר אותו ככוח זר, חיצוני, מנוגד לקודש, אבל כל זה מתרחש בתוך הרצונות הלא מתוקנים של האדם עצמו.

כל האירועים מתרחשים רק בתוכנו ותמיד אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל גילוי, על מנת להשתמש בו לצורך התיקון, ואז הוא יהיה לטובתנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
גשר צר ממלכות לבינה
עזר כנגדו

ואל תתמה על זה, שאדם פרטי יגרום במעשיו מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו חוק ולא יעבור, אשר הכלל והפרט שוים כשתי טיפות מים, וכל שנוהג בכלל כולו נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מידתם ואיכותם של הפרטים. וודאי שמעשה הפרט לפי ערכו מוריד או מעלה את הכלל כולו. ובזה יתבאר הכתוב בזוהר, שמתוך העסק בספר הזוהר ובחכמת האמת יזכו לצאת מתוך הגלות לגאולה.
הרב יהודה אשלג, קבלה למתחיל, הקדמה לספר הזוהר, אות ס"ח

הטעם שכתבו ז"ל כי לימוד הזוהר הקדוש נורא ונשגב מאד… בכל התורה יש פרד"ס ובכל לימוד אינו ניכר הסוד כלל ואדרבה הקורא ושונה דעתו על הפשט לבד באין מבין אם יש סוד בתורה כלל, מה שאין כן בספר הזוהר הקדוש הסודות הם בגלוי והלומד יודע כי ידבר נפלאות ורזי תורה והוא לא ידע, ולזה מועיל מאד לתקן הנפש.
ר' חיים בן יצחק מוולוז'ין, נפש החיים, מערכת ז'

ולעולם אין כוח בנו להפשיט התורה ממלבושיה אם לא הרשב"י ע"ה (מחבר ספר הזוהר).
הרמ"ק, דע את אלקי אביך, ט"ז

ובעת עיקבא דמשיחא התגברות הרע והעזות והמדות רעות בהנהגות ראשי ערב רב נתגלה האור הגנוז מן השמים ספר הזוהר והתיקונים ואחריהם כתבי מר"ן האר"י ובזה הלימוד מבער הקוצים והרע שבנפשו ויזכה לדבק עצמו באור עליון ויזכה לכל מידות טובות שבעולם ולזה נתגלה האור הזה ועיקר למודך בפנימיות התורה יהיה שתשיג הארה וחיות אלוקי"ת בנפשך בעת למודך ובכל היום… אמר מר"ן האר"י שבזמן הזה נסתרות נעשו נגלות ושמחה לפני המקום ללמוד ברזי התורה ולגלות רזין לכל בר ישראל.
ר' יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, דברים רח'

ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש ומי אנכי לגשת אל הקודש פנימה בספרי קבלה. כי כבר הסכימו כל הצדיקים כי זהו מעצת היצר ושקר בימינו ואף שאינו מבין הכל. מכל מקום לשון הזוהר הקדוש מסוגל לנשמה והוא דבר השוה לכל נפש ישראל. קטן וגדול שם הוא. כל אחד לפי הבנתו ושורש נשמתו.
רבי צבי הירש בן יעקב הורוביץ, הנהגות ישרות, אות ה'

למוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא כדכתיב ודגלו עלי אהבה פירשו רבותינו ז"ל ודלוגו עלי אהבה הא למה הדבר דומה לתינוק קטן שאינו יודע דבר ומדבר חציין של תיבות בלעגי שפה ואביו ואמו יצחקו לו ישמחו לקולו כך יושב בשמים ישחק וישמח כשהאיש הישראלי יש לו חיבה בתורה ורוצה ללמוד אך אין דעתו משגת או אין לו מי שילמדנו ולומד כשיודע בודאי עושה נחת רוח ליוצרו ובא בשכרו הנה כי כן אין מקום פטור למי שאינו יודע ללמוד אין טענה זו פוטרתו ליום הדין כי יכול ללמוד כמו שיודע.
ר' אליעזר בר יצחק פפו, פלא יועץ, ערך זוהר

זוהר: פרשת כי תשא, סעיף נ"ו: בני החטא שעשו העם שבחוץ, הערב רב, ונשתתפו בו העם הקדוש, חטאו באמא, המלכות, שכתוב, קום עשה לנו אל-הים.

הערב-רב נקראים אלו המנצלים את תכונת ההשפעה בעל מנת לקבל. מצד אחד, הם מבצעים את ציווי הבורא - משפיעים, ולכן נקראים יראי ה'. ומצד שני, כל ההשפעה שלהם - למען הנאה עצמית, ולכן מכנים אותם גם כן עובדי פרעה.

הערב-רב אלו הם בני אדם שמוכנים לקיים מצוות, לקיים את כל דרישות הבורא, רק שיהיה להם טוב - גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אל-הים ודאי, שיעשה להם אל-הים אחרים תחת מלכות, הנקראת אלקים. תחת כבוד ישראל זה, המלכות, שהיתה שורה עליהם, כמו אם על הבנים.

ישראל נקראים אלו שכוונתם היא ישר-אל, כלומר כל העבודה היא כלפי הבורא, ולא למען עצמם.

הערב-רב הם אלו שרוצים ומוכנים לעבוד, ויש להם כוחות לבצע הכל במסירות נפש, אבל… לקבל עבור זה כסף, כבוד ושליטה. ודווקא הם הסיבה לכל הגלויות.

הבעיה של הערב-רב היא בכך, שהם מבצעים את אותן הפעולות, מדברים על אותם הדברים, רוצים לנצל את אותו הכוח העליון, אותו הרצון ליהנות, אבל כוונתם היא - הנאה עצמית: "אני מוכן לבצע את כל דרישות הבורא, רק שיהיה לי טוב".

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 08.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
אין קדושה בעולמינו
התנאי היחיד הוא התנאי הכי מורכב

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת בא, אות קמח

נושא: מה הפרוש "מילוי" על פי חכמת הקבלה (26:35)

"מילוי: מדת עביות שיש במסך אשר בכלי שהזווג העליון נעשה עליו, מכונה בשם מילוי, משום שהכלי מתמלא אור בסבתו"

המשך קריאה

מתוך ספר הזוהר: "כי ישרים דרכי ה'", ודרכיו - אמת. לכן, "הצדיקים ילכו בדרכי ה'", הרי כל אחד שמתקן את עצמו והולך בדרכי התורה אינו סוטה ימינה או שמאלה. "והחוטאים ימעדו בדרך זו".

בפסוק הנ"ל לא מדובר על העולם הגשמי, אלא אך ורק על הנשמה שלי, כלומר, האם אני משתמש בכל האמצעים, ומשתדל בכל כוחי למשוך אליי את המאור המחזיר למוטב, כדי להתאחד עם הבורא.

ברגע שמתעורר בי רצון ללכת בדרך הישר, אני מתחיל להרגיש פעם לילה ופעם יום. כלומר מתעוררים בי "חוטאים" רשעים, שמספרת עליהם התורה כמו: עשו, בלעם, בלק, אחשוורוש, הנחש הקדמון ופרעה, ומצד שני מתעוררים בי ה"צדיקים" כמו: אברהם, יצחק, יעקב ודוד. כלומר אני שוקע במצב של חושך, פחדים, מלחמות, אסונות או שמתעורר ומשיג הצלחות ומתקדם קדימה.

בדרך הרוחנית אני מבצע הרבה "חטאים", מכיוון שאני צריך לגלות את כל הרצונות האגואיסטיים הלא מתוקנים שלי, ולהרגיש עד כמה שהם מנוגדים למטרה הרוחנית. ורק אז מתגלה לי האור שמתקן אותם והופך אותם לצורת השפעה.

הרי לא קיים ברשותינו חומר שנלמד ממנו מה עשה עבורינו הבורא, וכיצד הוא פועל בתוכינו. רק על ידי הרצון ליהנות ומתוך החללים הריקים שבתוכנו מתפתח בנו הרע, ואז בעזרת האור אנו הופכים את הרע לטוב.

כלומר, תחילה אתה מוכרח לחטוא, להיות נגד כולם ונגד הבורא. ואז, להגיע להבנה שבסך הכל אתה משתמש ברצון שלך ליהנות מהרע שלך והאגואיזם הממלא אותך הוא זה ששולט בך. מצבים אלו נקראים "מצבים עליוניים" והם באים לאדם, כשהוא מוכן לראות את הרע שבו והוא אינו סוגד לו אלא מבין ומרגיש אותו.

לכן ה"חוטא" נקרא מי שעובר דרך כל המצבים הללו, וה"צדיק" נקרא מי שמתקן אותם. על זה נאמר בתורה, הלוואי ונהיה כאותם "חוטאים" ורשעים.

בזמן שהאדם מבין ומרגיש את הרע שבו, מאיר עליו אור מיוחד המאפשר לו לראות ולזהות את החושך שנמצא בתוכו. המצב הזה זהה למצב שלפני חג הפסח כשהאדם בודק את החמץ לאור הנר בזמן שיורד לתוך המרתף החשוך שבו ומתחיל לבדוק היכן נמצא החמץ והיכן האוכל הכשר לפסח. כלומר, בפסח רק הכלים של ההשפעה כשרים, וכל השאר אסורים. ולכן, דרוש לנו לפחות אור קטן של נר, כדי לרדת לתוך המחילות החשוכות של עצמנו ולבדוק את מצבנו. כך אנו מכינים את עצמנו ליציאת המצרים שלנו. כלומר על ידי גילוי הרע שבתוכנו ועל ידי המירוק שאנו עושים בנפשנו, אנו עושים צעד כלפי מעלה וכך יוצאים מהגלות לעולם העליון.

מתוך שיעור ערב מספר הזוהר, 26.12.2009

ראה מאמרים קודמים בנושא:
החושך המלא באור!
כל החיים - בין שני אורות
"שלחני כי עלה השחר"

כאשר אנחנו חוזרים לעולם אין סוף כל אחד מאיתנו, כל תא מהנשמה הכללית, הופך להיות אין סופי. כי הרי כל אחד בתוכו כולל את כל האחרים, מקושר עם כולם, מעביר דרכו אליהם את עולם אין סוף. לי עצמי אין אור, אבל כל תא מתחבר לאור המקיף ומקבל ממנו. כלומר יש לי קשר אישי עם הבורא, ודרכי האור הזה, האהבה הזאת שלי נשפכת לכולם, ואני ממלא ומשרת כל אחד.

אז מה אני ממלא בהם? את ההיתכללות בהם לאחר השבירה. מקודם לא היה להם צורך במילוי הזה. הם התקיימו בעולם אין סוף כתאים נפרדים שהבורא חיבר ביניהם וסיפק את קיומם הפשוט. לא הייתה שם הבנה והרגשה הדדית, הכל היה כמעט דומם, ובקושי התקיימו בו החיים - אור הנפש ברצון הכתר. אבל עכשיו, כאשר כולנו נכללנו זה בזה, חוץ ממני עצמי אישית, ישנו עוד "אני", הכלול בכל האחרים. בין אם הם רוצים בכך או לא, אני קיים בכל אחד!

אני עצמי - זה "המשרד הראשי" שלי, מחלקה מרכזית שמחוברת עם כל הנציגים שלי בכל אחת מהנשמות. דרך כל החיבורים שלי לכל הנשמות, אני משפיע על כל אחת מהן, מספק להן את אותו החלק שאותו אני חייב לבצע. כל זה פועל כמערכת אחידה ומחוברת הדדית. לפי אותו העיקרון עובד הגוף הגשמי שלנו. אם איזה תא לא מבין את פקודת המוח, אז הוא אינו יכול לתפקד באופן נורמלי. בתוכו ישנה היתכללות של חלק מהמוח, אשר מאפשרת לו להבין אותו ולבצע את פקודותיו. אם הוא אינו מרגיש בחלק הזה עד כמה שהוא מחובר עם כל יתר האיברים והוא מפסיק לתפקד בהתאם לפקודות המחלקה המרכזית, הוא הופך לתא סרטני או שהוא פשוט מת.

כלומר השבירה נותנת לנו אפשרות לחזור לעולם אין סוף, וכדי שזה באמת יהיה אין סוף, כל אחד יתכלל בכל התאים האחרים של הבריאה ויהיה דומה לבורא ביחס לאחרים. זה יסמל שאני השגתי את ההידמות האישית שלי לבורא. כי הרי אני משפיע לכל לאחרים, וללא זה הם אינם יכולים להתקיים. וכך כל אחד!

לכן אנחנו חוזרים לעולם אין סוף, שכעת הוא גדול פי 613. אין אנו מסוגלים להעריך את מימדיו של המספר הזה. הוא מביע את הכוח של ההיתכללות ההדדית של הנשמות.

מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 18.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
עיגול הוא סמל השלמות הרוחנית
שברי השלמות
עיגול – צורתו של העולם האינטגראלי