אין זה חשוב כיצד אני מרגיש בזמן שאני קורא בספר הזוהר. אני נותן לו להשפיע עליי, כאילו שאני מקבל עירוי - והוא כבר עובד בתוכי.

ומה שלא יקרה, העיקר להמשיך. כלומר אני מתעלה מעל להתרשמויות האגואיסטיות שלי, ואיני שם לב לעצמי: כיצד אני מרגיש את הרצון האגואיסטי שלי. אני נבהל, שמח, נמצא בנירוונה או במצב של אימה, בתסבוכת או ברוגז וכעס - אבל זה לא מדאיג אותי! אני נמצא מעל כל זה! ולא חשוב שאני מרגיש כך, העיקר שיחד עם זה אני ממשיך בעבודה שלי.

ישנה הרגשה בתוך האגואיזם שלי, בתוך הרצון ליהנות, היכן שהבורא משחק בי, ועליי כל הזמן להתעלות מעל ההרגשה הזו ולהמשיך בדרך, כאילו שום דבר לא קרה: "אין לי צורך במתנות שלך ובעונשים שלך - יש לי צורך בך עצמך! ואל תבלבל אותי עם כל הרגשות האחרים".

רק העקשנות הזו תניב תוצאות!

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 04.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
הכל מונע על ידי האהבה…
ספר הספרים

זוהר: פרשת מקץ, סעיף ק': ועל כן למדנו, הרשעים שבגיהנם, בשעה שנכנס השבת, נחים כולם, ויש להם חירות ומנוחה. בשעה שיצא השבת, יש לנו לעורר עלינו את השמחה העליונה, שננצל מאותו העונש של הרשעים הנדונים משעה ההוא ולהלאה. ויש לנו להתעורר ולומר, ויהי נועם ה' אלקינו עלינו. זה הוא נועם העליון, שמחת כל, המוחין דישסו"ת. ועל זה נאמר, דרכיה דרכי נועם.

"הרשעים" הם אותם הרצונות שמחייבים אותנו להרגיש את עצמנו בגיהנום - הרגשת הבושה, שמתעוררת בתוכנו בגלל שאנחנו רואים את תכונת ההשפעה וכנגדה את הרצונות שלנו, שעדיין אינם מתוקנים.

עלינו לבחון כל תכונה שלנו במצב הזה. לא ניתן להגיע לתיקון מבלי להרגיש קודם את הגיהנום בכל תכונה ותכונה שאיננה מתוקנת, המנוגדת לבורא. וכאשר אנחנו נשיג את כל זה, נגיע לתיקון, ואז כל הדרכים הופכות ל"דרכי החסד". אנחנו קובעים זאת כך בעצמנו!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
מתי "הרשעים" יוצאים לחופשי

השיעור הוירטואלי נערך מדי יום א', בין השעות 16:00-17:00.
נושא השיעור: פותחים את זוהר, שיעור 10

לצפייה בשיעור | להורדת וידאו | להורדת אודיו

תקציר שיעור

ספר הזוהר, אותיות פ"ד - פ"ח:

הטעות הנפוצה ביותר במהלך הקריאה בספר הזוהר היא שהקורא מדמיין את המושגים הרוחניים בצורת דמויות גשמיות. כדי להתאים את הטקסטים האלה לעצמנו, עלינו להשקיע מאמצים רבים בחיפוש אחר התשובה לשאלה הבאה, מהו הפירוש בעולם הרוחני של כל הפעולות והתופעות המתוארות בספר?

כשנשתוקק לגילוי הפנימי של ספר הזוהר, נרגיש שקורים בנו שינויים כמו תחושת הארה, צלילות, הרגשה ברורה של עזרה מבחוץ, כאילו בתוכנו פועלת יד בלתי נראית של מישהו. תחת השפעתו של האור המקיף נתחיל לעבור את התיקון ובתכונותינו המתוקנות נשיג את העולם האמיתי העליון.

פ"ה) מרחוק זו היא הנקודה העליונה העומדת בהיכלו. ועל זו כתוב, תשמורו. ומקדשי תיראו, זו היא הנקודה העומדת באמצע, שיש לפחד מפניה יותר מכל, כי עונשה מיתה. והיינו שכתוב, מחלליה מות יומת.

קדושה היא תכונת ההשפעה, אור החסדים. השתוות הצורה של הנברא לתכונת ההשפעה היא התנאי למילוי שלו על ידי אור החכמה, אור החיים. הסתלקותו, היעלמותו של אור החכמה מורגשת בנברא כמוות.

כל העולם שלנו, כל היקום נוצר מחדירתו של הניצוץ הקטן של אור החכמה. האנרגיה הזאת, זעירה בגודלה, אך אינסופית בכוחה, התחילה את קיומו של כל החומר. אם נחשוב על זה לרגע, שניצוץ אור כה קטן נתן לנו את הרגשת החיים הגשמיים, אז לאלו מימדים אינסופיים של הקיום נוכל להגיע אם נתמלא באור חסדים, שבו יתגלה אור חכמה. נרגיש תענוג פי מיליארד גדול יותר מהתענוג הגדול ביותר של העולם הזה.

כשאנחנו בעולם שלנו ואיננו מרגישים את אור החכמה, אנחנו נחשבים במצב של מוות רוחני. ניתן לצאת מהמצב הזה רק בהשתוקקות להתקרב לנשמות האחרות, לחיבור זה עם זה ולהשגת תכונת ההשפעה ההדדית. פגישות, כנסים, קונגרסים מאוד תורמים לזה. לימוד ספר הזוהר בכנסים יגרום לתגובת שרשרת ויעזור לנו להתחבר. והחיבור יעזור לנו לגלות את ספר הזוהר ויוביל אותנו להשגת המצב הנצחי והשלם.

שיעורים קודמים:
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר 03.01.10
שיעור וירטואלי על ספר הזוהר 27.12.09
שיעור וירטואלי בספר הזוהר 20.12.09

בעל הסולם כותב "אין יותר נעלה - מאשר האמת ואין יותר נמוך מאשר השקר". אבל איך אנחנו יכולים לדעת מהי האמת ואיפה היא? רק נדמה לנו בדמיון שלנו, בפנטזיות, שאנחנו יודעים מהי. ואנחנו יודעים, שמה שנדמה לנו כאמת היום, מסתבר מחר כשקר.

הרי הרצון שלנו מתחלף ומשתנות כל העובדות הנראות לעין - החומר השתנה והצורה שאתמול הייתה בחומר כבר לא נראית לי היום… ויוצא, שהיום אני עובד בהתאם לאיזושהי צורה המלובשת בחומר ומחשיב אותה כאמת ומחר יכול לזרוק אותה ולומר שזה שקר, בהתאם למה שאראה מחר.

תמיד צריך לפעול בהתבסס על הרצונות ועל הצורות המלובשות בנו באותו רגע, ברגע שבו אנו נמצאים. ולא מדאיג אותי שלפני מאה שנים חשבתי אחרת ובעוד מאתיים שנה אחשוב אחרת. הכול יהיה חדש - חיים חדשים, שמיים חדשים, ארץ חדשה. בכל מקרה, צריך להחליט על בסיס העובדות של היום.

מכאן מובן, שאין לנו יכולת לשפוט אחרים, את אלו שמעלינו או מתחתינו. כיצד אפשר לשפוט מישהו נמוך ממך בדרגה, שעדין לא מתוקן, אבל ממקומו הוא צודק?! כל הטעויות, הבעיות, והעונשים ניתנים בכדי, "לדחוס" אותנו לתוך צורה המלובשת בחומר, כדי לא לאפשר לנו להתנתק מהחומר ולהתעסק בצורות מופשטות. חשוב מאוד לזכור זאת בזמן לימוד ספר הזוהר. הרי תפקידו להכניס אותנו לעולם הרוחני, וכאן יש לנו פיתוי גדול לשקוע בפנטזיות ומיסטיקה.

הגוף שלנו מאוד רוצה לשקוע בפנטזיות ומיסטיקה, כי כך הוא מרגיש פחות ייסורים. וכדי, להחזיק עצמנו במסגרות החומר, צריך להשקיע מאמצים - וזה התיקון. ואני חייב לתקן את עצמי. אני צריך להכניס לצורה האגואיסטית, המקבלת את צורת ההשפעה. אבל הם אינם נכנסים זה לתוך זה, הם מנוגדים לחלוטין, זה קשה נורא!

לכן הזוהר דואג כל כך, שאנחנו נעקוב אחרי מה שמתרחש איתנו, אחרי הצורות שמתלבשות בנו. כי בהתנתקות מהחומר, אתה יכול לדמיין, שאתה כבר נמצא בהשפעה ובעולם אין סוף…

מתוך שיעור "מבוא לספר הזוהר", 24.12.2009

הסתר יחיד - זה ה"אחוריים של הבורא". זה קשר איתו, אבל קשר לא טוב. וכאן מסבכים את האדם מכל הצדדים: בעיות במשפחה, עם הילדים, עם האישה, עם בעל הבית בעבודה, עם חשבון הבנק, עם הבריאות. אבל הוא כל הזמן משייך את כל מה שמתרחש עמו לבורא ומבין, שהבורא פשוט משחק איתו באופן כזה.

אם הוא אינו שוכח שהכול בא מהבורא ולא מאבד את הקשר, זה כבר נקרא הסתר יחיד, האחוריים של הבורא.

בתוך ההסתר היחיד יכולות להיות דרגות שונות. זה תלוי במידה שבה אני מבין את הסיבה שלשמה הבורא עושה את כל זה. אולי הוא רוצה להעניש אותי על חטאי מהעבר… למרות שאנו יודעים, שאין עונש. ואולי אני מחליט, שבעבר הבורא עשה לי רק טוב, ובכלל אין לי שום חשבון עם העבר, והכול מכוון לעתיד בלבד. כלומר הבורא שולח לי ייסורים, כדי לעזור לי להתקדם בעתיד. הוא לוחץ עלי, כמו שאב ואם לוחצים על הילד, כי הם רוצים רק את טובתו.

כך אני מתחיל להצדיק את הבורא, על העבר או יותר נכון עבור העתיד. אבל יכול להיות שהבעיות כל כך גדולות, עד כי אני מתבלבל לחלוטין. אני מגיע לבנק, הביתה, לעבודה - ובכל מקום אני נתקל בכאלו קשיים, שאני שוכח על הבורא ונשאר אחד על אחד עם בעיותיי. אני מוצא לעצמי הצדקה בכך שעלי לסדר את חיי תחילה.

ובאמת, אתה חייב לעסוק בבעיות שלך - אבל, יחד עם זה לא לשכוח, שהן כולן באות מהבורא. וצריך לעשות את כל המוטל עליך בעולם הזה - אבל רק כדי שדרך כל הפעולות תשיג את גילוי הבורא.

על ידי כל המצבים האלה, בכל האמצעים האפשריים, הבורא מגלה לך את האחוריים שלו. והיחס הנכון למצב הוא לסדר את הבעיה בבנק, במשפחה, עם הבריאות, אבל רק כדי לגלות את פני הבורא, ולא לחשוב שהעיקר זה לבטל את הבעיה עצמה.

אם תדאגו לסידור חשבון הבנק, למשפחה ולבריאות בלבד, זה לא יעזור לכם - יבואו בעיות גדולות יותר. אבל אם תעשו כל זאת, רק למען גילוי הבורא, כלומר עם כוונות אחרות - אז הכול יסתדר. זהו הפטנט המוצלח ביותר לניהול טוב של חשבון הבנק שלכם…(בצחוק).

האחוריים של הבורא מתגלים לנו דרך כל המצבים כדי שניצור יחס נכון לבורא ונגלה את פניו, וגילוי זה יחזיק אותנו מעל לכל הבעיות.

מתוך שיעור על המאמר "הסתר וגילוי פנים של ה' יתברך", 17.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
האני החדש והישן
צייר גדול, המצייר עולם

ספר הזוהר: בגיהנום יש מדורים על מדורים: שניים שלישיים עד שבע (שבע הספירות של הקליפות).

ואשריהם הצדיקים (המשפיעים), המשמרים את עצמם מחטאי הרשעים (הפועלים למען עצמם), ואינם הולכים בדרכיהם (המנוגדות לבורא, שהינו תכונת ההשפעה והאהבה), ואינם נטמאים בהם (קבלה).

וכל מי שנטמא, כשנפטר (נפרד מאור החיים) והלך לעולם האמת (הכיר את האמת), הוא יורד לגיהנום, ויורד עד המדור התחתון (כדי להגיע להכרה מלאה של טבע הקבלה - השפעה).

ושני מדורי גיהנום (התכונות האגואיסטיות שבאדם), הם הסמוכים זה לזה, הנקראים שאול ואבדון.

מי שיורד לשאול, דנים אותו שם (הוא דן את עצמו), ומקבל עונשו (העוזר לו להיתקן). ואח"כ מעלים אותו למדור אחר העליון מזה. וכן עולה מדרגה אחר מדרגה, עד שמעלים אותו משם.

אבל מי שיורד לאבדון, אינו מעלים אותו משם לעולם (תכונה שלא ניתנת לתיקון). ומשום זה נקרא אבדון, כי הוא אבוד שם לגמרי (תכונה זו תתוקן רק בגמר התיקון הכללי של כל הנשמות. כל נשמה חייבת לעבור את כל התיקונים, ואיש אינו פטור משתי התכונות האגואיסטיות האלה).

הזוהר מדבר על הבירור הפנימי שעלי לערוך בתוכי. לא מדובר כאן באף מילה על העולם הזה, אלא רק על עולמו הפנימי של האדם. האדם - הוא עולם קטן.

אני חייב להתעמק בתוך עצמי ולמצוא בתוכי: אילו מתכונותיי מסמלת כל מילה שכתובה כאן. יש בתוכי רק שתי תכונות: קבלה והשפעה, ושום דבר מעבר לכך.

תתחיל לחפור בפנים ולחפש, כמו בחשיכה, לאור הנר - היכן נמצאות שתי התכונות הללו בתוכך, כפי שמכנה אותן ספר הזוהר.

ואז בתוכך, בתוך עצמך, יתחיל להתגלות מרחב חדש עם תכונות מגוונות של קבלה והשפעה. וכל המילים שבספר הזוהר ימצאו שם את מקומן.

בדומה לילד שמתחיל להרגיש בהדרגה את הסובב אותו - כך ייווצר בך עולם פנימי חדש.

אז אבין שגם העולם הזה שאליו אני רגיל מורגש בתוכי.

כך ספר הזוהר משנה אותי. אבל זה מתרחש בתנאי שאנחנו מחפשים את כל הנאמר בתוכנו, ולא מנסים לשפוט הכל בשׂכל, כמשהו חיצוני לנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 20.11.2009

פרסום: נאס"א החלה במסע של הפרכת שמועות בנוגע לסוף העולם בשנת 2012… על פי מסורת שמקורה בשבט המיה, ב- 21.12.2012 (היום האחרון בלוח השנה של השבט), כוכב הלכת ניבורו יתנגש בכדור הארץ, והדבר ישים קץ לכל דאגותינו וחששותינו. רבים מאשימים את נאס"א בכך שהאמת הנוראה ידועה לה, אלא שסוכנות החלל מסתירה אותה מהקהל הרחב.

תגובתי: כמה טוב היה אם ניתן היה להפוך אנשים למאושרים, כמו שעושים ברוסיה … סוף העולם יגיע, אבל רק לאחר תיקון האגואיזם הכללי והאיחוד הגלובאלי - דבר שיקרה לא יאוחר משנת 2239 ! אך אם יתמזל מזלנו (נתקן את עצמנו), הדבר יתרחש מוקדם יותר !

רשומות קודמות בנושא:
2012
האקדמיה למדעים של ארצות הברית - מכת חושך

כל הפעולות שלנו בעולם הזה מתבצעות על פי פקודה מלמעלה - חוץ מאלו, שבהן אנחנו חופשיים.

הבחירה החופשית שלי היא רק בזה - לגדול כלפי מעלה, כלומר לתקן את הנשמה בלהידמות לבורא.

כל השאר, בתוכי ומחוצה לי מוכתב מלמעלה על ידי חוקי העולם העליון.

אם בשום דבר גשמי אין את הבחירה שלי, והכול מנוהל מלמעלה, אז אין עונש, ואין שכר, עבור שום מעשים גשמיים ! כי את כל זה בכלל לא אני ביצעתי, אלא עשו איתי מלמעלה.

לכן נאמר שכולנו דומים לבהמות…עד שנעשים דומים לבורא. במידת הידמות אליו, אנחנו נקראים אדם - מהמילה "דומה".

ההידמות לבורא מתחילה מרצון נקודתי, השתוקקות אליו, הנקרא "נקודה שבלב". אם היא קיימת, התגלתה, אז האדם בהכרח יגיע ללימוד חכמת הקבלה, היא תביא את האדם אליה.

נקודה שבלב - כמו טיפת זרע, שממנה התפתחת. אבל גוף רוחני, נשמה, ניתן לפתח רק על ידי מאמצים עצמיים. בזה הבחירה החופשית היחידה שלנו. ( ראה מאמר של בעל הסולם "מאמר החרות").

תזיז את העולם כולו למשני בחשיבותו ותתחיל לפתח את הנשמה, להעלות את עצמך למערכת העליונה. תהיה מוכן לדחות הכול, אבל העיקר, רק להישאר שם!

זו - הבחירה היחידה, הפעולה היחידה, אשר יכולה להירשם על חשבונך. והשכר - חיים בתוך הנשמה!

מתוך שיעור "הקדמה לספר "פי חכם" ", 13.11.2009

שאלה: מה לעשות, אם העצלות מפריעה לי להתקדם, לא נותנת לי להיכנס ולהשקיע את המאמצים שלי בקבוצה?

תשובתי: העצלות יכולה להיות מאוד שימושית, אם היא עובדת בשיתוף עם חשיבות המטרה הרוחנית. אני מתעצל לעשות איזו שהיא תנועה, עד שאני לא מגלה איזה שהוא נזק המאיים עלי, - ואז אין לי ברירה, ואני מתגבר על העצלות שלי.

במקרה כזה אני לא עושה שום דבר מיותר. אלא רק את הנחוץ להשגת המטרה שנבחרה. עצלות זה לא בהכרח לשכב ולא לעשות דבר. אתה יכול להיראות כמו מי שמשקיע מאמצים רבים, מתעסק במעשים צדדיים, ומתעצל להכריח את עצמך לעסוק במעשה הנחוץ להתקדמות שלך. נניח שאתה יושב בבית ולא הולך לישון בזמן כדי לקום בלילה לשיעור - גם זו עצלות.

שורש העצלות הוא, שאינני רואה שכר, שייתן לי התרוממות רוח כדי לשנות את מצבי. לכן עלי להעלות את ערך השכר בעיניי, ואז אוכל להתגבר על העצלות שלי. אחרת, טוב לי גם ככה. אני לא מרגיש עונש או שכר מספיק גדולים, ולכן מעדיף להישאר ללא שינויים.

אדם, שעובד קשה באיזו עבודה פשוטה ומרוויח פרוטות, מתעצל להשתדל להחליף מקום עבודה. הוא עובד קשה - אבל מתעצל לבצע שינוי כלשהו. אם אנחנו מנצלים בצורה נכונה את העצלות, אז היא עוזרת לנו לעשות רק מה שצריך. ואם לא, היא עוצרת בעדינו, ולא יוצרת תנאים להשגת המטרה.

מכאן מובן מדוע העצלות היא תכונה חשובה מאוד. על ידי הכוונה נכונה שלה ועל ידי שליטה בה, אנחנו יכולים להתקדם בצורה טובה מאוד - כמו ברכב, בזמן שלוחצים פעם על דוושת הגז ופעם על דוושת הבלם. זו עוד דוגמה, ששום דבר לא נברא סתם !

מתוך הכנה לשיעור, 09.11.2009

רשומות קודמות בנושא:
עצלות היא דבר מועיל!
שאלות של מתחילים 8
שנאה, אגרסיביות, עצלות – איך להתמודד עימן?

שאלה: מה לעשות אם רע לי ואני כועס על הבורא?

תשובתי: חשוב מאוד לא לאבד את הקשר עם הבורא: לשאול אותו, לענות לו, לבקש ולדרוש.

אבל הבורא נסתר, מחכה שאתה תפנה את הרצון שלך רק אליו.

שאלה: גם אם אני כועס עליו?

תשובתי: כן, תקלל אותו אבל בקביעות. העיקר - לא לאבד את הקשר איתו. אם אתה שומר על הקשר - זה השכר הטוב ביותר, ואם אתה מתנתק - זה העונש הגדול ביותר. והצורה שבה הוא עונה לך כלל לא חשובה, רק אל תנתק את הקשר, אתה צריך להסכים לכל, חוץ מניתוק הקשר. זה נקרא, שהבורא חשוב לך יותר מהכול, ולא מה שיוצא לך מזה.

בתנאי של קשר קבוע, תתחיל לנתח את המתרחש. כאשר טוב לי או רע לי, האם אני רוצה בקשר הזה ? אני בונה את היחס אליו מעל ההרגשות הרעות והלא נעימות, כמו שנאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". האהבה מכסה את הפשעים, אבל הם עצמם נשארים.

מהכנה לשיעור מתאריך : 20.10.200

שאלה: באיזה גוף אנחנו נתקיים בעולם אין סוף, בגוף שבו אנחנו קיימים בגלגול האחרון, או בגוף של אחד הגלגולים הקודמים? או שיכול להיות שזה יהיה גוף חדש לגמרי?

תשובתי: גוף בחוכמת הקבלה - זה רצון מתוקן, ועל הגוף הגשמי שלנו כלל לא מדברים, הוא רק נדמה לנו כקיים.

שאלה: מה אומרת חוכמת הקבלה על שריפת הגוף במקום קבורתו? באחד מאתרי הקבלה קראתי, שאסור לשרוף את הגוף, ושעל זה יש עונש כפול.

תשובתי: ברמת העולם הגשמי מקובל לקבור את הגוף, אבל חוכמת הקבלה בכלל לא מחשיבה את הגופים שלנו כדבר קדוש, כפי שמחשיבה הדת, היא פשוט לא לוקחת אותם בחשבון!

רשומות קודמות בנושא:
הגוף והנשמה שלנו - מאיפה ?
איך "לצאת מהגוף"?
חירות ממלאך המוות

שאלה: המשבר הגלובלי הנוכחי הכה באנשים רבים. אבל כאשר המכות פסקו, הם לא שמעו בקולה של חוכמת הקבלה, אלא החליטו, שהגל הכבד חלף, ועכשיו תתחיל תקופה טובה, והכול שוב יסתדר…

תשובתי: ברור, שזה כך. המשבר רק מתגבר, אבל מאחר ואין לאף אחד פתרון, אז כולם שותקים וסוגרים עיניים. כולם בכל המדינות. האדם מקבל המון מכות, על כל מיני מעשים, ובכל זאת לא מסוגל להיפטר מהן. כלומר, המכות האלה לא היו מספיק חזקות, כדי ללמדו להתנהג נכון.

למה אנחנו לא לומדים משגיאות העבר? הרי זה טבעי לחלוטין! כמה טוב היה אם מכות קטנות היו עוזרות מיד להגיע לתיקון! אבל האגואיזם שלנו מתפתח כל הזמן, ונעשה כל פעם יותר ויותר גס. ולכן, ככל שאנחנו נעשים יותר אגואיסטיים, המכה הקודמת כבר לא מסוגלת לחייב אותנו לנהוג בצורה נכונה.

נניח שגנבתי 10 דולר - וקיבלתי על כך עונש. עכשיו, כאשר אני מסתכל על 10 דולר אני נזכר בעונש - וזה מונע ממני לגנוב שוב. אבל אם יופיעו לפני 100 דולר ועדיין לא קיבלתי עונש? 100 דולר לא קשורים בהכרה שלי עם העונש. אז אני אגנוב את 100 הדולר ושוב אקבל עונש. ומה עם 1000 דולר? אותו הדבר! כך אנחנו בנויים - בדומה לבהמה רגילה, שמבינה ויודעת רק את מה שהרגישה.

ולכן נאמר שלא יבצע האדם מצווה (פעולת השפעה ואהבה לזולת) בטרם ביצע חטא (יגלה בתוכו את ההיפך). תחילה אתה חייב לרדת "לגנוב" ואחר כך להביע חרטה ולתקן את הנעשה, ורק לאחר מכות. ללא מכות לא ניתן להשתנות.

ידוע מחוכמת הקבלה, שכל רצון מתפתח מרגע בריאתו ועד לצורתו הסופית בארבעה שלבים. אנחנו מורכבים מרצון וכוונה. ולכן יש ארבע אפשרויות של שילוב ביניהן (שילוב מ - 2 - סה"כ 4): "רוצה ומתכוון", "רוצה ולא מתכוון" (ראה תע"ס, חלק ג', הסתכלות פנימית).

אני חייב לעבור ארבעה שלבים של מכות ובירורים עד שאגיע לשלב האחרון - כשארצה לנצל את האגואיזם שלי רק בהשפעה ואהבה חלוטה. לכן לא ניתן ללמוד על ידי מכה קטנה אחת, כי בין הרצון והאור פועל חוק.

האור יוצר רצון, והרצון מתנהג בדיוק לפי התוכנית שמוטבעת בו על ידי האור. אם זהו רצון ליהנות, אז הוא רוצה רק לקבל הנאה. כדי ללמדו להיות המשפיע, האור חייב לפעול כל הזמן על הרצון לפי ארבעת השלבים. ורק בשלב האחרון הרצון משיג עצמו כמקבל, מרגיש בושה - ומבצע צמצום. וכך - בכל פעולה.

רשומות קודמות בנושא:
המשבר: הפוגה שהתארכה
המשבר הוא טיסה מתמשכת
השקט שלפני הסערה

אנשים חושבים, שהבורא מעניש אותנו, בדיוק כפי שנהוג בינינו בעולם הזה - עשית משהו רע ועתה מקבל על זה עונש. אבל דבר כזה לא קיים. אני בעצמי יוצר את העונש שלי, כאשר אני במשהו לא מתקן את הרצון ליהנות שלי. אותו חוסר התיקון, הרצון שלי שלא קיבל תיקון באותה מדרגה, שבה זה היה צריך להיעשות, נהפך לעונש במדרגה הבאה.

למשל, תלמיד שלא למד כראוי בכיתה ג', אבל בכל זאת העבירו אותו לכיתה ד', כל החומר שהוא לא למד בכיתה ג', נחוץ לו בכיתה ד', כדי להתקדם הלאה. לכן הוא מרגיש כבדות וכל מיני בעיות בלימוד, שבשבילו הן פשוט עונש. אבל מי יוצר את העונש הזה? רק הוא בעצמו, שגורר עונש זה אחריו.

כך, מדרגה אחר מדרגה, זה רק הולך ומצטבר כמו כדור שלג, והופך לכזו מעמסה כבדה, שלא ניתן יותר להתקדם איתה. אבל אין על מי להתלונן, פשוט צריך לתקן את העבר.

כך מרגישה עצמה עכשיו האנושות כולה. אנחנו גוררים אחרינו את כל העגלה של חוסר התיקונים שלא נעשו בזמן, ובסופו של דבר מגיעים למשבר העולמי. ומצב כזה מתוכנת מלמעלה.

אבל היום אנחנו כבר צריכים להתחיל בתיקונים. עכשיו כבר לא משנה לאיזה מצב נקלעתי, מה עברתי ואיפה התעצלתי ולא ביצעתי תיקונים. למרות כל הקשיים שכל הזמן רק גדלים, אני חייב עכשיו להתחיל להתרומם ולתקן את העבר. ואת העבר מתקנים בהווה!

רשומות קודמות בנושא:
כול האנושות נמצאת במרתף
בשביל מה מגיע המשבר?
הפתרון למשבר נמצא בקבלה!
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי, משבר עולמי

האדם מסיים את חייו ומצפה לקבל בעולם הבא שכר על שהיה ממושמע ודתי וקיים הכול, כפי שדרשה ממנו הדת. אבל מה הוא יכול לקבל, אם לא הכין לשם כך את הרצונות שלו? הרצונות שלו הם ליהנות בעולם הזה, ורצונות אלה אינם קיימים בעולם הרוחני!

דימויים פרימיטיביים בקשר לכך, מביאים את האדם להחלטה לקחת עמו לקבר כמה שיותר "מעשים טובים" מהעולם הזה. אם אנחנו מדברים על הבורא כעל מלך, שבשבילו אנחנו עובדים, אז אנחנו הופכים לאנשים דתיים. אבל אם הבורא הוא בתוכנו - תכונת ההשפעה והאהבה, שאותה עלינו לרכוש בעולם הזה, כאן ועכשיו - אז אנחנו עובדים על עצמנו, כדי לתקן את עצמנו, את התכונות שלנו, ולא בגלל שכר ועונש, מאיזה מלך רם ושליט חיצוני.

בזה הדת וחוכמת הקבלה נבדלות ביניהן. במקרה כזה דרוש לנו כוח לתיקון האגואיזם - כוח של חוכמת הקבלה, כוח התורה, כי המאור שבה מחזירו למוטב - למקור, לבורא.

רשומות קודמות בנושא:
אז עבור מי אני עובד?
כשאתה גדל מעבר לגבולות של "האדם הקטן"
רשומות נוספות במדורים: הדת בראי הקבלה, שיעור הקבלה היומי

אדם שמחפש להתקדם רוחנית מרגיש שהוא יושב במרתף, בחושך מוחלט. הוא רוצה להימלט משם, אבל אין לו לאן. דווקא לאותו מרתף חשוך עליו להביא את האור. כל האנושות נמצאת במרתף הזה. על כל ניסיון לברוח - מגיע גם עונש. אבל העונש לא מגיע מיד. כביכול נותנים לך לברוח, לצאת החוצה, אבל לאחר מכן מגיעה המכה. וכך זה נמשך, עד שלא תלמד לראות את הקשר בין הבריחה שלך לבין המכות.

אבל זה לא דבר פשוט. זו הרי מערכת גלובלית, אינטגראלית, סגורה. ואינך מקבל מיד את העונש על השגיאה שעשית. העונש מגיע כביכול ממקום לגמרי אחר. התהליך הזה ניתן לנו כדי שנגלה בהדרגה את כל המציאות כמערכת אחת שבה אנחנו קיימים, לנצח. (מתוך: פרי חכם אגרות)

רשומות קודמות בנושא:
בשביל מה מגיע המשבר?
הפתרון למשבר נמצא בקבלה!
המשבר: נקודת מפנה
רשומות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה, משבר עולמי