מתוך מאמרו של הרב"ש, "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'": כשהאדם הולך ללמוד תורה, צריכה להיות נגד עיניו המטרה, כלומר הסיבה, שבשבילה הוא הולך ללמוד. שהמטרה, היינו הרווח, מה שהוא צריך להשיג מהתורה, הוא "המאור שבה, שמחזירו למוטב".

חוץ מזה אנחנו לא צריכים דבר!!! אנו צריכים לדמיין לעצמנו, להשתדל ולהרגיש שכל מה שקורה, קורה הודות לאור העליון, אין עוד מלבדו - הוא המנהיג והמשגיח ורק הוא עושה את הכול.

לכן אנחנו צריכים רק לרצות ולצפות לפעולותיו ולתוצאותיהן. כל עבודתנו היא לגרום לכך שפעולותיו יבואו עלינו, להרגיש שאנחנו במדרגה תחתונה והוא במדרגה עליונה, ולהפוך להיות דומים למדרגה העליונה הזאת, לאור העליון. ככל שנשתוקק אליו, שנרצה להידמות לו, הוא ישפיע עלינו באותה המידה ויהפוך אותנו לכאלה.

יוצא מכך שעבודתנו פשוטה מאוד. לא משנה איזה קטע מספר הזוהר אנחנו קוראים ועל מה מדובר שם, לא חשוב כמה אנחנו מבינים או לא מבינים את מה שקראנו, אם קיימת מערכת של קשר בינינו לבין האור העליון, מערכת שנקראת "ספר הזוהר", אז אנחנו צריכים להשתמש בה ובזמן הקריאה להשתוקק להידמות לאור.

עם הרצון הזה נעורר אותו והוא ישפיע עלינו, ולאט לאט נתחיל להרגיש את תוצאות פעולותיו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.03.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הנס שבספר הזוהר
פותחים את עצמנו להשפעת האור
זוהר - אור של גמר תיקון

שאלה: בחיים הגשמיים שלנו קיימים מצבים ללא מוצא, מצבים שלא ניתן להשיג בהם תענוג, כיצד חכמת הקבלה יכולה לעזור לנו?

תשובתי: כשאני יושב ולומד את ספר הזוהר זה נקרא "לא לשמה", פעולה אגואיסטית, אבל אני משקר לעצמי, הרי אני מתכוון על ידי הפעולות האלה למלא את האגואיזם שלי, אך בסיכומו של דבר אני משיג את תכונת ההשפעה.

מדוע הפעולה הזאת בסיכומו של דבר מביאה להצלחה, בניגוד לכל דבר אחר? זה קורה כך מאחר ועל ידי הפעולות האלה אני רוצה לעשות כל מה שרק אפשר בכדי להשיג את תכונת ההשפעה ובמודע משקר לעצמי. אני מנצל את האור המביא לי את התיקון ומקרב אותי אליו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
כישוף רוחני
תנו לי להיות יחד עם כולם!

חכמת הקבלה מדברת הרבה על כוונות, על מה עלינו לחשוב, למה להשתוקק, מה לרצות. המטרה שלנו היא תיקון השבירה בשורש שלנו. השורש נחלק להמון נשמות ועלינו לחברן יחד - זוהי הכוונה העיקרית שחייבת להימצא בכל פעולותינו.

כתוצאה מכך תשתנה גם תפיסת המציאות שלנו, יחסנו לחיים, לעולם הזה, לעולם הרוחני, לבורא, לעצמו, לסביבה.

העיקר הוא לרצות להתחבר זה עם זה, לתקן את הקשר בינינו להפוך אותו משנאה לאיחוד ואהבה, בכדי שבתוך החיבור הזה יתגלה הבורא. זו צריכה להיות הכוונה העיקרית שלנו בזמן לימוד ספר הזוהר, מאחר והזוהר נותן לנו כוח שבעזרתו אנחנו באמת יכולים לתקן את השבירה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד להשיג בקשה נכונה?
פתח לעולם חדש
זמן ההכנה

המקובלים בחרו לכתוב לנו את ספריהם בשפת הענפים, משום שאנחנו נמצאים בתוך האגו שלנו ובתוכו אנחנו חיים בדמיון של העולם הגשמי.

אם אנחנו רוצים לעלות מהחומר אל הכוחות שפועלים במציאות, אל התמונה האמיתית של המציאות, אנחנו מקבלים הזדמנות מלמעלה להשקיע מאמצים ולהשתדל למצוא את התכונות הרוחניות מאחורי כל מילה בספר הזוהר. על ידי ההשתדלות הזאת אנחנו לומדים לראות את הרוחניות. ההשתדלות שלנו להשתנות מובילה לכך שיגיע כוח, האור העליון, שישפיע עלינו וישנה אותנו. אנחנו נרגיש שהתכונות הפנימיות שלנו עוברות תיקון ומתעלות מעל החומריות. אנחנו נתחיל לחיות בתוך עולם פנימי משלנו, עולם של כוחות ואיכויות של נשמתנו.

כל חמשת העולמות, מעולם אין סוף ועד לעולם שלנו, דומים במבנה שלהם ונבדלים רק בסוג החומר שבכל עולם, לא בפרטים ובקשר שביניהם, אלא בצורת הקשר. למעשה קיימת רק מערכת אחת: עולם אין סוף. כל שאר העולמות הם אותו עולם אין סוף, אבל עם קשרים מקולקלים בין כל הפרטים שבהם. כל עולם מורכב מאותם חלקים המחוברים ביניהם באותם החוטים, אך הקשרים האלה נחלשים בהדרגה בכל עולם, האור נחלש מהעולם העליון ועד התחתון.

לכן כאשר מספרים לנו משהו במילים של העולם הזה, צריך להשתוקק להעביר את כל המילים האלו לעולם יותר עליון. גם אם אני לא אקבל שום ידע ממשי על אותו עולם, אבל פשוט ארצה לראות משהו יותר גבוה ועליון מאחורי המילים הללו, זה כבר מספיק בכדי למשוך מאותו העולם העליון אור פנימי, שבשבילי הוא יהיה כאור מקיף. האור הזה יתחיל לאט לאט לתקן אותי, הוא יעזור לי להתעלות לאותו העולם שממנו הוא מגיע.

כך זה פועל.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
לא ניתן להעביר הכל באמצעות המילים
שפת הענפים
השפה המציאותית ביותר

שאלה: לא כל כך ברור כיצד פועל המאור המחזיר למוטב. האם הוא כוח מיוחד, סגולה, הכלוא בספר הזוהר?

תשובה: בלתי אפשרי להבין זאת, ועל כן זה נקרא "תכונה נפלאה", סגולה, נס , משהו שאינו מציאותי.

אומרים לי: "אם תקפוץ עשר פעמים במקום, אז תידלק המנורה שעל הקיר!". אינני יודע מה הקשר בין זה לזה. קיימת אפשרות ששמו מתחת לרצפה מפסק ומונה שגורם למנורה להידלק לאחר עשר קפיצות, אך אינני יודע זאת. מובן מאליו שקיים קשר בין זה לזה, אבל הקשר הזה ניסתר ממני. לכן זה נקרא "סגולה".

"סגולה" היא חוק הקיים בטבע, אך אינני מכיר אותו. אלו שכבר חקרו את עצמם ואותו, אומרים לי: "אם תשתמש בו באופן כזה וכזה, אתה תפעיל אותו. אינך רואה זאת, אבל כך אתה מפעיל אותו".

בעל הסולם אמר שאם היה מגיע לעולמנו חייזר, הוא היה מסתכל על תינוק ועגל בני יומם, והיה אומר שמהעגל יגדל ויצא מישהו גדול כמו נפוליאון, ואילו מהתינוק יצא מישהו קטן וחסר אונים כמו צפרדע. אך אנחנו יודעים שאם נותנים לשניהם כל מה שנחוץ להם, מאחד תצא בהמה, ומהשני אדם. זהו נס, סגולה!

אנחנו פשוט התרגלנו שכך זה קורה, אך למעשה זהו נס. התינוק הקטן פתאום מתחיל להבין, להגיב ולבצע כל מיני פעולות. תראו מה מתרחש איתו, מיום ליום מופיעים אצלו הרגלים חדשים הנובעים מתוך עצמו. מהיכן כל זה? אנחנו לא עשינו דבר, כיצד זה קורה כך? אנחנו התרגלנו לכך שיש תהליך התפתחות. אבל למעשה זה התגלות כוח החיים, כוח רוחני שפועל בנברא ובצורה כזו מגלה את עצמו.

אותו הדבר מתרחש גם בהתפתחות הרוחנית שלנו. כי הרי הרוחניות איננה דבר רחוק, אלא היא פשוט דבר נסתר, איננו רגילים אליה. בבוא היום בני האדם ישתמשו בה באותה המידה כמו בכל שאר חוקי הטבע!

המקובלים אומרים לנו: "בטבע ישנו כוח, אתה יכול להזמין עליך את השפעתו, כיצד? תיקח ספר, ככל שתקרא בו יותר, כך אתה תיהפך לחזק יותר, חכם, מבין ורגיש. בזכות זה תתגלה לך הרוחניות. מדוע? לספר הזה יש יכולת לשנות אותך. אבל ישנם הרבה ספרים אחרים שמשנים אותי? נכון. אבל ספרים אחרים רק מסדירים בך את הנטיות שלך, את התכונות, את היסודות שלך. הם רק מארגנים את המערכת הפנימית שלך ומפתחים אותה. בעוד שספר הזוהר מבצע בך שינוי מיוחד, מאחר ועל ידו אתה מזמין על עצמך את ההשפעה העליונה! התוצאה מהשפעתו של הספר נקראת נס, אתה מתחיל לתפוס, להרגיש ולגלות בתוכך מערכת אחרת, שבעזרתה אתה מגלה עולם חדש, עולם רוחני".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
פותחים את עצמנו להשפעת האור
שלט לניהול ההתפתחות הרוחנית
זוהר - אור של גמר תיקון

זוהר: פרשת חיי שרה, סעיף י"ב: הרשעים נמחים מספרו של דומה. כי הוא מקבל רק בחשבון מקו אמצעי, שהרשעים אינם כלולים ממנו. וע"כ, מי ידרוש אותם בעת תחיית המתים? כי שבעת תחיית המתים, יקבל המלאך מט"ט חשבון בבית הקברות, מן דומה. אבל אותם הרשעים שאינם בחשבון של דומה, מי ידרוש אותם לתחיית המתים?

שאלה: הטקסט הזה יכול לבלבל את האדם, כיצד האדם יתפוס את המילים: מתים, בית קברות? זה נשמע לו פשוט מפחיד.

תשובתי: צריך להבין, שספר הזוהר מדבר ב"שפת הענפים", כמו רוב ספרי הקבלה. שפת הענפים היא שיטה להעברת מידע, והעיקר הן ההתרשמויות שלנו מהטקסט, בכדי שנמשוך את אור התיקון מהעולם הרוחני, כלומר מהמצב המתוקן שלנו.

אין מדובר על הגופים הגשמיים ועל העולם הגשמי שלנו, לא נדרש מאיתנו לתקן את הידיים והרגליים שלנו. ספר הזוהר מדבר על תיקון הנשמה. למרות שהוא משתמש במילים של העולם הזה, הן כולן מורות על מושגים והבנות רוחניות, כלומר על כוחות ותכונות פנימיות שלנו.

אני רוצה לחקור את התכונות שלי, בכדי להבין מה לא בסדר בתוכי, מה נדרש ממני לשנות, מה עליי לרצות לתקן. רק למטרה הזאת מיועד ספר הזוהר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
לא ניתן להעביר הכל באמצעות המילים
שפת הענפים

שאלה: כיצד אני יכול להיות בטוח שהבקשה שלי נכונה ומכוונת לתיקון?

תשובתי: אם האדם לומד יחד איתנו, הכוונות שלו עוברות תיקון בקביעות, זו אחר זו. התיקון מתבצע בין החברים בצורה "ויראלית" (מהמילה וירוס - חיידק) משום שאנחנו מחוברים למערכת נשמות אחת, אנחנו מעבירים זה לזה את האפשרות להיתקן.

יכול להיות שהאדם לבדו אינו מסוגל עדיין לעשות דבר, אבל הוא כמו ילד קטן שיושב יחד עם המבוגרים ומקבל מהם את כל מה שנחוץ לו. זה פועל רק כאשר יש לו רצון להתחבר עם האחרים והוא משתדל לעשות זאת, עד כמה שהאגו שלו מאפשר לו.

אינך צריך לעשות חשבון עם עצמך לבד: האם הצלחתי לעשות משהו היום או לא. ביחידות האדם לעולם לא יתקן את עצמו ולא יוכל להעריך נכונה את הכוונה שלו. עלינו ללמוד בשיתוף, כדי שלפני הלימוד נוכל להרגיש את החיבור שלנו, ולהשתוקק ללמוד כאיש אחד בלב אחד, בכדי למשוך על עצמנו את האור המקיף.

כל שיעור הוא כמו קבלת התורה בהר סיני. כי הרי עליי לקבל את התורה - האור, כמו שנאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". בכל רגע בשיעור אני עומד מתחת להר סיני, והתנאי שניתן לי על מנת שאני אקבל את התורה, המאור המחזיר למוטב, הוא להיות כאיש אחד בלב אחד.

מכאן ברור שהחשבון אינו נערך עם כל אחד בנפרד, אלא עם כולם בכללות, בהתאם ליכולת שלנו להתחבר בתנאים שניתנו לנו מלמעלה, ובהתאם למאמצים שבאים מאיתנו מלמטה. בזה נמדדת ונקבעת ההצלחה! לכן צריך בצורה בלתי פוסקת להמשיך. כך המאמצים שלנו יצטברו לחשבון אחד גדול, וסוף כל סוף יתרחש הגילוי!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.03.2010

רשומות קודות בנושא:
הכינו לי תבנית של אור
ענן גדול של ספקות
5 גרם זהב מתוך 100 ק"ג של עופרת

זוהר: פרשת במדבר, סעיף ל"ו: כמ"ש, שדרום, חסד, אחוז במזרח ותלוי בו כמו ענף בשורשו. כי דעת הנעלם, התחלת השמש, שעקרו ת"ת, הנקרא שמש ומזרח, אלא בעליתו לי"ה נעשה דעת. ובהתחלת הדעת באו"א עלאין נעשה שורש לגילוי החסד, שעל ידו מזדווגים או"א עלאין ומוציאים החסד (אהבה וחסדים).

מצד אחד עלינו למצוא בכל מילה בספר הזוהר תיקון, תרופה. האור צריך להביא לנו שינויים בתכונות שלנו בהתאם למקור שממנו הוא מגיע. כך צריך להתייחס לקריאת ספר הזוהר. מצד שני צריך להשתדל שהחומר הנקרא יהיה יותר ויותר בהיר ומובן. הכול נובע מההוי"ה הראשונה (י-ק-ו-ק). זהו השלד הבסיסי, ד' בחינות דאור ישר, הכול מתלבש על הבחינות האלה, ארבע אותיות, ג' קווים ומלכות שמקבלת מהם, הכול נובע מהחיבור הזה.

קודם כל עלינו לשאוף ולהשתוקק לתקן את השבירה בתוכנו, בכדי שכל מילה בספר הזוהר תחדור אלינו כמו תרופת הצלה. הרי התורה נוצרה כ"תבלין" לרצון, כאמצעי לתיקונו. כשאני רוצה להתחבר עם הטקסט, לגלות אותו, הוא מתגלה ומתחבר איתי לאחד שלם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
תתאזר בסבלנות ולבטח תבריא
זמן ההכנה

שאלה: לאחר הכנס הופיע אצלי רצון לעזור לאנשים. כיצד אני יכול לבדוק שאני עושה את המקסימום האפשרי עבור הזולת?

תשובה: העזרה המקסימלית שאתה יכול לתת היא בכך שתנסה לחשוב על התיקון של עצמך ושל כל העולם בכל רגע.

שבירת הכלים התרחשה קודם בעולמות ולאחר מכן בנשמה הכללית. כעת הנשמות השבורות נמצאות בעולם השבור. התיקון אפשרי לפי שיטת חכמת הקבלה בלבד, העוזרת לנו למשוך את האור העליון. האור משנה את הכוונה שלנו מקבלה - להשפעה. הכוח, האור, שברא את כל הבריאה הוא זה שחייב להשפיע עלינו ולתקן את הכול. לכן אנחנו מפיצים את חכמת הקבלה עד שנגיע לגאולה השלמה, רק על ידי ההפצה אנחנו יכולים לעזור לאחרים. כל עוד העולם ניזקק לתיקון, אנחנו חייבים להשתדל להביא לו אותו.

בזמן הכנס קיבלנו כוח גדול מהחיבור ההדדי, מהעובדה שכולנו יחד הבנו והרגשנו משהו טוב יותר. עכשיו אנחנו צריכים לקיים פעולות מאוד מסיביות, למען התיקון הכללי שלנו ושל העולם. דווקא למען המטרה הזאת קיבלנו את ההתקדמות בכנס ולא למען שום מטרה אחרת. אף אחד מאיתנו לא היה מקבל את מה שקיבל: את ההזדמנות להשתתף באסיפה הזאת, להבין משהו, להרגיש משהו - אם לא היה מסוגל בתיקון עצמו להשפיע על התיקון של העולם.

מתוך שיעור על מאמר מספר שמעתי, 5.3.2010

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת במדבר, אות לו

קטע הכנה לשיעור

"מובא במדרש תנחומא: "… שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת… כשהן אגודים מקבלין פני שכינה". זהו דרשת חז"ל, שהם ראו כמה נחוץ אגוד הלבבות שיהיו חבורה אחת לענין קבלת פני השכינה"

המשך קריאה

בטקסט המקורי של ספר הזוהר אין חלוקה לפסקאות עם מספרי סעיפים ושמות מאמרים. הטקסט הוא אחד ורציף. התורה בכללה כתובה ללא רווחים, מתחילתה ועד סופה. החלוקה נעשתה משום שאנחנו קטנים ואיננו מסוגלים לקבל ולכלול את כולה, בבת אחת, לתוכנו.

ככל שאנחנו מתקדמים קדימה עם התפתחות הדורות, מזמן כתיבת ספר הזוהר או התורה, אנחנו זקוקים יותר ויותר לחלוקה של גוף הטקסט לחלקים, פסקאות, כותרות, כי הרי קשה לנו מאוד לתפוס שורות על שורות של אותיות - להסתכל על השורות והאותיות ולהידמות בכוונותינו אליהן - זוהי עבודת התיקון של האדם על הרצון.

על כן בעל הסולם חילק את כל ספר הזוהר לפסקאות ומאמרים, ובנוסף הוסיף הקדמה והסברים מקדימים לטקסט. על ידי הפירוש שלו הוא רצה לאזן את הטקסט של ספר הזוהר, לא לכתוב סתם הסברים, אלא להבליט בטקסט את הקו האמצעי. ללא הפירוש שלו לא היינו מסוגלים לאזן את הטקסט הזה בתוכנו, הוא לא היה יכול להתלבש בנו בצורה הנכונה, בקו האמצעי.

בעל הסולם אינו נותן לנו הסברים, הוא פשוט מכוון את ראייתנו, את הגישה, את ההרגשה, כדי שזה יעבור בקו האמצעי, בשביל הזהב. אני צריך לקבל ולהודות על כל פירוש, ארוך או קצר, ולהבין שבזה אני בונה את הקו האמצעי שלי. לשם כך מיועד פירוש הסולם.

ללא הפירוש ספר הזוהר הוא טקסט עם שני קווים, כמו גם כל התורה כולה, כי הרי את הקו האמצעי אנחנו צריכים לבנות בעצמנו, פירוש הסולם עוזר לנו בכך. לכן הוא נקרא "סולם", משום שהוא בנוי בצורת מדרגות, בהן נשאר לנו רק לעלות. עלינו להשקיע לשם כך מאמצים, אבל הסולם כבר מוכן. רק תיתן לעצמך דחיפה קלה קדימה, ואתה לבטח לא תטעה בדרך.

בעל הסולם כתב שלאחר כתיבת הפירוש שלו על ספר הזוהר, הוא משוכנע כעת שאין האדם יכול לטעות, ומצפה לו עלייה רוחנית נפלאה - אנחנו יכולים להשיג את אור התיקון.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 04.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
מה כתוב בזוהר ובפירוש הסולם
סולם כלפי מעלה
הסולם

הכנה לשיעור

להורדה: וידאו | אודיו

חלק א' וחלק ב': כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר ס"ט-"מקודם יהיה תיקון העולם"

להורדה: וידאו | אודיו

חלק ג': זוהר לעם, קטעים נבחרים לפסח

להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

בעולם שלנו ישנם המוני בני אדם שחיים ואינם יודעים באיזה אופן העולם פועל, כיצד מסודרות כל המערכות המדיניות והחברתיות, לפי אילו חוקים פועל הטבע, כיצד מסתובבים כוכבי הלכת ואילו קשרים קיימים בין בני האדם. זה אפשרי לחיות חיים פשוטים ביותר ולא לרצות להשיג כלום. אותו הדבר גם ביחס לקיום הרוחני. לא כל בני האדם שרוכשים הרגשה רוחנית, מנסים לחדור לעומק ההשגה - הם מוגבלים בשורש נשמתם שאינו דורש מהם יותר מאשר המדרגה שלו, הוא עושה את עבודתו במקום המיועד לו ואינו נצרך ליותר.

בין המקובלים ישנם (בדומה למדען שבעולם שלנו) שחוקרים את העולם הרוחני, וחייבים להשיג את מלוא הבנתו, הרגשתו ולגלות את כל המערכת עד לפרט האחרון. הכול בהתאם לשורש נשמתם. אדם כזה חייב לכלול בתוכו את כולם ולרדת לעומק העניין בכל פרטי הפרטים, בכך שמבצע פירוק והרכבה (אנליזה וסינתזה). אחרת הוא לא יתקן את נשמתו. באותה המידה שנשמתו דורשת את התיקון, הוא תופס את כל המציאות הכללית.

היחס לאדם נקבע רק עפ"י המידה שהוא תיקן את עצמו. אם הוא תיקן עצמו ב-100%, אז הוא שקול ושווה למקובלים הגדולים ושווה לכולם! ברוחניות לא קיימת חלוקה לגדולים וקטנים, אם ביצעת את כל מה שהיה מוטל עליך, אתה גדול. רוחניות זה עולם של השפעה. זו גישה קצת שונה ממה שמוכר לנו. אתה נכנס לרוחניות, מביט לאחור ורואה שלא עשית כלום! לא נשאר לך שום דבר ממה שפעם ניסית להשיג ובכל מה שפעלת - רק השפעה היא הסובבת אותך.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 04.03.2010

האר"י הקדוש היה המקובל הראשון שנשמתו גילתה את המציאות בצורה המכוונת לתיקון. אבל זה היה גילוי בודד (גילוי בעלמא), גילוי השיטה ולא יישום מעשי שלה, מבלי העברה לנשמות אחרות. האר"י הקדוש גילה את כל שיטת התיקון בפוטנציאל (בכוח).

אבל בכל זאת, הכול צריך להתרחש בזמן שלו, ובני אדם צריכים להיות מוכנים לקבל זאת, לכן נדרשו כל כך הרבה שנים. אם היום הקבוצה שלנו כבר השיגה מצב שבו היא מוכנה לקבל את ספר הזוהר, אז כל שאר העולם יתחבר וייכלל בתוכה. כל ההכנה שביצענו, תעבור גם עליהם.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 04.03.2010

שאלה: אם ספר הזוהר ותלמוד עשר הספירות מתארים את אותה המערכת ושניהם אינם מושׂגים על ידי השׂכל, אז מדוע ניתן לשאול שאלות בזמן לימוד תלמוד עשר הספירות ובזמן לימוד הזוהר - לא?

תשובתי: הזוהר מיועד לבניית כוונות. אני צריך לקרוא אותו ולראות אותו כסגולה נפלאה. הוא כתוב בצורה כזאת, כדי שהאדם בהדרגה יגלה בספר את ההיגיון הפנימי, הקשרים בין הדברים, ההסברים. כי הרי הזוהר כל הזמן חוזר על אותו הדבר: ג' קווים ולא על שום דבר אחר. לכן צריך לפנות אל ספר הזוהר עם רצון אחד בלבד, שהוא ישפיע עליי.

אור אין סוף עובר אליי דרך רשת, דרך שבלונה, ובונה בתוך החומר שלי מערכת הדומה לו עצמו, כלומר מערכת העולמות הרוחניים. בלימוד תלמוד עשר הספירות אני מצרף יותר שׂכל לאותה הכוונה - לקבל את אור התיקון, ואילו בזוהר אני מצרף יותר רגש. אבל משניהם עליי לדרוש רק דבר אחד - אור שישנה ויתקן אותי.

מתוך שיעור על ההקדמה לספר הזוהר, 03.03.2010