חכמת הקבלה מדברת הרבה על כוונות, על מה עלינו לחשוב, למה להשתוקק, מה לרצות. המטרה שלנו היא תיקון השבירה בשורש שלנו. השורש נחלק להמון נשמות ועלינו לחברן יחד - זוהי הכוונה העיקרית שחייבת להימצא בכל פעולותינו.

כתוצאה מכך תשתנה גם תפיסת המציאות שלנו, יחסנו לחיים, לעולם הזה, לעולם הרוחני, לבורא, לעצמו, לסביבה.

העיקר הוא לרצות להתחבר זה עם זה, לתקן את הקשר בינינו להפוך אותו משנאה לאיחוד ואהבה, בכדי שבתוך החיבור הזה יתגלה הבורא. זו צריכה להיות הכוונה העיקרית שלנו בזמן לימוד ספר הזוהר, מאחר והזוהר נותן לנו כוח שבעזרתו אנחנו באמת יכולים לתקן את השבירה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד להשיג בקשה נכונה?
פתח לעולם חדש
זמן ההכנה

שאלה: כיצד אני יכול להיות בטוח שהבקשה שלי נכונה ומכוונת לתיקון?

תשובתי: אם האדם לומד יחד איתנו, הכוונות שלו עוברות תיקון בקביעות, זו אחר זו. התיקון מתבצע בין החברים בצורה "ויראלית" (מהמילה וירוס - חיידק) משום שאנחנו מחוברים למערכת נשמות אחת, אנחנו מעבירים זה לזה את האפשרות להיתקן.

יכול להיות שהאדם לבדו אינו מסוגל עדיין לעשות דבר, אבל הוא כמו ילד קטן שיושב יחד עם המבוגרים ומקבל מהם את כל מה שנחוץ לו. זה פועל רק כאשר יש לו רצון להתחבר עם האחרים והוא משתדל לעשות זאת, עד כמה שהאגו שלו מאפשר לו.

אינך צריך לעשות חשבון עם עצמך לבד: האם הצלחתי לעשות משהו היום או לא. ביחידות האדם לעולם לא יתקן את עצמו ולא יוכל להעריך נכונה את הכוונה שלו. עלינו ללמוד בשיתוף, כדי שלפני הלימוד נוכל להרגיש את החיבור שלנו, ולהשתוקק ללמוד כאיש אחד בלב אחד, בכדי למשוך על עצמנו את האור המקיף.

כל שיעור הוא כמו קבלת התורה בהר סיני. כי הרי עליי לקבל את התורה - האור, כמו שנאמר: "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". בכל רגע בשיעור אני עומד מתחת להר סיני, והתנאי שניתן לי על מנת שאני אקבל את התורה, המאור המחזיר למוטב, הוא להיות כאיש אחד בלב אחד.

מכאן ברור שהחשבון אינו נערך עם כל אחד בנפרד, אלא עם כולם בכללות, בהתאם ליכולת שלנו להתחבר בתנאים שניתנו לנו מלמעלה, ובהתאם למאמצים שבאים מאיתנו מלמטה. בזה נמדדת ונקבעת ההצלחה! לכן צריך בצורה בלתי פוסקת להמשיך. כך המאמצים שלנו יצטברו לחשבון אחד גדול, וסוף כל סוף יתרחש הגילוי!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.03.2010

רשומות קודות בנושא:
הכינו לי תבנית של אור
ענן גדול של ספקות
5 גרם זהב מתוך 100 ק"ג של עופרת

נראה לנו שנעים לקרוא את ספר זוהר בנחת, בלי להשקיע מאמצים. אבל עלינו להבין שישנה נחיצות רבה שנדרוש על כל מילה ומילה כוונה. אין הדבר פשוט, אני לא צריך להסכים עם המצב שבו המילים עוברות לי ליד האוזן, עליי לראות בכל מילה הזדמנות לפרוץ פנימה לתוך הטקסט, כאילו המילה היא פתח לעולם חדש. כשאני קורא, כל מילה צריכה לשמש בעיניי כגומחה שעליי למלא אותה בכוונה, באיחוד, בקשר. אני מתבונן ומחפש מה יכולה להוסיף כל מילה לקשר הזה.

רק בדרך זו צריך לקרוא את ספר הזוהר. אז יגיע האור שיחבר את שתי התכונות המנוגדות: אברהם ויצחק וכל מה שכלוא ביניהם, לתכונה אחת של הקו האמצעי שנקראת יעקב וישראל. התכונה הנפלאה של ספר הזוהר מורכבת דווקא בקו האמצעי, שהודות לו כל הטוב והרע מתחברים יחד. דווקא בחיבור הנכון ביניהם אנחנו מגלים את הבורא - המקור לכול.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 05.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
זמן ההכנה

כל סוגי התובנות הקיימות בעולם נחלקות לדרגות ההוי"ה, בהתאם לד' בחינות דאור ישר - כל תכונה, פעולה, קביעה וחתך:
דרגות - 0 - 1 - 2 - 3 - 4 (שורש - א' - ב' - ג' - ד').

ניתן להכליל את החלוקה הזו על כל המציאות:
הוי"ה - קוצו של י' - י' - ק' - ו' - ק'.
ספירות - כתר - חכמה - בינה - זעיר אנפין - מלכות.
חושים - ראיה - שמיעה - טעם - ריח - מישוש.
פרצופים - גלגלתא - ע"ב - ס"ג - מ"ה - ב"ן.
עולמות - אדם קדמון - אצילות - בריאה - יצירה - עשיה.
אורות - נפש - רוח - נשמה - חיה - יחידה.
ארבעה יסודות הטבע - אש - רוח - מים - אדמה.

התפילה שלנו חייבת להיות תמיד כלולה מתפילת הכלל, עבור הכלל, תפילת הרבים. היא צריכה לכלול בתוכה את כל הדרגות, כל המדרגות, הוי"ה שלמה. אם האדם סתם צועק עבור משהו, זו לא דוגמה וצורה לתפילה. בקשתו צריכה לכלול בתוכה את הבנתו והרגשתו, העבר, ההווה והעתיד. אם הוא פונה דווקא באופן הזה, אז תפילתו תהיה באמת בוגרת, בשלה והוא יקבל תשובה.

ספרו של בעל הסולם "בית שער הכוונות" מאופיין בדיוק בגישה הזו, מבט גלובלי על כל הבריאה, על כל המציאות. הוא אינו חוקר חלקים קטנים ופרטיים, אלא מסביר כיצד לחברם יחד.

ספר "תלמוד עשר הספירות" עושה אנליזה (פירוק) היכן שהכלל נחלק לחלקים, והספר "בית שער הכוונות" עושה סינתזה (חיבור), היכן שהחלקים מתחברים לשלם אחד וכולל.

מתוך שיעור על הספר בית שער הכוונות, 02.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
בית שער הכוונות
זה לבטח יקרה לך!
תפילת רבים

חלק א': זוהר לעם, פרשת "תולדות", אות ע"ז
מטען רוחני והשתוקקות להשפעה חייבים להיות מועברים הלאה. אחרת תקבל הרעלה ממנת יתר.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ב': כתבי בעל הסולם, "בית שער הכוונות ", אות א'
התפילה שלנו חייבת להיות כללית. רק פנייה בשלה ראויה לקבל תשובה.
להורדה: וידאו | אודיו

חלק ג': כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות נ"ח
ההמון ההולך במודע אחר מדריך רוחני מקבל את אותה החשיבות.
להורדה: וידאו | אודיו

שיעורים נוספים במדור: שיעור הקבלה היומי

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת תולדות, אות עז

קטע הכנה לשיעור

"התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כח ללכת נגד הטבע. כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא על ידי התורה. כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב"

המשך קריאה

ומי שלא ראה אור החכמה זו לא ראה מאורות מימיו
רבי ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, השל"ה הקדוש, מאמר ראשון, דף ל'

כשעוסק בחיבור זה מעוררים כוח הנשמות וכוח הצדיקים ההם עם כוח משה רבנו ע"ה… כי בהיותם מתעסקים בו הם מחדשים האור המחודש שנתחדש בעת חיבורו, ומזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחילת חידושה אז, וכל העוסקים בה חוזרים ומעוררים אותו התועלת ואותו האור הקודם שגלה רשב"י וחבריו בשעת חיבורו.
אור יקר, שער א', סימן ה'
הבעש"ט ציווה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמרי זוהר.
ר' יצחק בר ישעיה עטיה, דורש טוב, ענין זוהר

לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזוהר וכתבי מר"ן האר"י.
ר' יצחק איזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה, דברים נ"ח

הספר הקדוש הזוהר שהוא מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח.
ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, בני יששכר, מאמרי חדש אייר, מאמר ג', אות ד'

רק בימי רשב"י, אחרי י"ג שנה אשר היה במערה, נפתחו שערי החכמה עליו, להאיר לכל ישראל עד קץ הימים.
ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, אדיר במרום, עמוד י"ג

הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה.
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר, אות ס"ט

מערכת הטבע מאורגנת כך, שהכול מכוון רק כדי לעזור לדרגת המדבר להתפתח. הרי זוהי הרמה היחידה של הרצון ליהנות שיש לה חופש הבחירה. רק היא יכולה להעלות מ"ן (בקשה לעליון) ולמשוך אחריה את כל שאר הדרגות - דומם, צומח וחי. ואז כולם משיגים את גמר התיקון.

חופש הבחירה לא קיים אצל כל שאר הדרגות, אך הן משתתפות באותה ההתקדמות, בעליה לאותה הרמה, שאליה האדם חייב למשוך אותם.

נניח, בהתאם לזמננו, בשנת 2010 היינו צריכים להעלות עימנו את כל העולם שלנו, כולל הטבע הדומם, הצומח והחי שלו, את עצמנו בכול הדרגות האלה ואת העולם הרוחני בדרגות דומם, צומח וחי - כלומר "היכלות", "לבושים" ו"מלאכים", המקיפים את הנשמות - לעשר מדרגות ביחס לאור העליון - לפי רוח, לפי קשר, לפי כוח, לפי מילוי.

אך לא עשינו זאת. לכן הטבע הדומם, הצומח והחי באופן טבעי לוחץ עלינו ומאלץ אותנו לתיקון. כל אותן מדרגות המילוי, שהם לא קיבלו מאיתנו, קיימות בתוכם בצורה השלילית ולוחצות עלינו, על דרגת המדבר, הרי רק לנו יש חופש הבחירה ואנחנו צריכים לזרז את התיקון. לכן בעולם שלנו יתעצמו אסונות הטבע ועוד צרות אחרות.

וזה לא סתם כך, אלא בגלל שאנחנו בדרגת המדבר לא מבצעים פעולות נכונות ולא מושכים אחרינו את שאר הדרגות - דומם, צומח וחי, ברוחניות וכך גם בגשמיות. ולכן האדם תלוי בכולם, וכולם תלויים בו.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 15.02.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אני לא בורג במכונה, אלא תא בגוף חי
פאזל של 7 מיליארד חלקים

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק ב - כתבי בעל הסולם, פתיחה לחכמת הקבלה, אות קע

נושא: האדם לא מסוגל בעצמו להשיג את תכונת ההשפעה, אלא הוא צריך לעזר מהבורא. דרישה אמיתית לעזרה מגיעה רק אחר שהשקיע את כל הכוחות שהיו ברשותו, ולא עזר לו, כלומר שהגיע לייאוש מכוחותיו עצמו, ואז תפלתו שלמה (30:00 בערך)

"אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית'… ועל זה אמרו: "רם ה' ושפל יראה" וכו'. כי אחר שהאדם מתייגע בכל מיני עבודות ומתאכזב הוא בא לשפלות אמיתית. שיודע שהוא השפל שבאנשים, כי אין לו שום דבר המועיל בבנין גופו, ואז תפלתו שלמה, ונענה מידו הרחבה"

המשך קריאה

אנחנו מאחדים את רצונותינו בכדי לגלות את ספר הזוהר, וכל אחד משקיע את כל החסרונות שלו, את המוח והלב שלו, את ניסיונותיו להיאחז במילים של ספר הזוהר ודרכן להשיג את המטרה.

מה זו "רוחניות" וכיצד מחוברים בתוכי "אהרן", "שור", "ערב-רב", "משה" ותכונות אחרות שעליהן אנו קוראים? כל אחד מתאר משורש נשמתו את התכונות האלה בצורות שונות ומעוותות. אבל זה לא נורא שהן מעוותות, כי הרי אנו יודעים שיתרון האור מתגלה מתוך החושך. כל אחד מוסיף את דעתו הקטנה והמוטעית לרצון הכללי הגדול והסבוך.

יוצאת איזו פקעת גדולה וסבוכה, משהו לא ידוע ולא מובן, המורכב מכל אותן אכזבות, חסרונות ורצונות. אבל כולנו מתאחדים יחד בתוכה, כי אנחנו רוצים דרך החיפושים והגילויים האלה, להגיע לאיחוד ולגלות בתוכנו את תמונת הבורא.

כתוצאה מכך אנחנו מעלים, בזמן לימוד הזוהר, תפילה: מ"ן – התוצאה מכל הספקות, ההתרשמויות וחוסר ההבנה, המשותפים לכולנו. אנחנו רוצים לאחד אותם יחד! וזה אומר, שאנחנו עומדים למרגלות הר סיני (הר של שנאה) ולא מבינים מה מתרחש כאן. משה עולה להר סיני ובאותו הזמן אנחנו עושים את עגל הזהב.

אז מגיע אלינו האור המקיף, ברצון הכללי הזה (בכלי), המורכב מהמבוכה ומהספקות שלנו, מהבלבולים והחושך— כאשר איננו מבינים, היכן התמונה הזאת בתוכנו והיכן הקשר שלנו עם האחרים. האור המקיף עובר דרך הענן הגדול של הספקות, שנוצר בחיבור שלנו, ופועל על כל אחד. בעוברו דרך התבנית הזו, הוא מביא לכל אחד מאיתנו רצונות וחסרונות של אחרים, את התכונות שלהם, וכמו כן את שלו עצמו. וזה מביא לגילוי.

כי הרי לאור אין שום צורה! עד כמה שרצית להתחבר עם האחרים ועם ספר הזוהר, ולא הבנת דבר, עד כמה שהיית מבולבל, אבל הצלחת להתחבר לרצון הכללי של כולם – התוצאה של הצורות האלה, היא שתביא לך עכשיו את האור החוזר. יתגלה בפניך הקשר הנכון בינינו, המבנה הנכון שבו אתה מחובר עם כולם ואז אתה תתחיל להבין על אילו תכונות מספר ספר הזוהר.

כי הרי באף אדם התכונות האלה אינן קיימות! אין בתוכי לא את "אהרן" ולא את "עגל הזהב"! התכונות האלה מתגלות רק ביחס לקשר עם האחרים: "בעד" או "נגד". הן אינן יכולות להתקיים באדם נפרד. כוח הטומאה וכוח הקדושה שכאן מדובר עליהם, זה אומר "נגד האיחוד" או "בעד האיחוד". ולכן, האור מקיף, המגיע כתשובה למאמצים שלי, מביא לי איחוד או התנגדות אליו, אבל בצורה מוחשית והכרתית.

הכל מתברר רק ביחס לאיחוד וחיבור, כי עלינו רק לתקן את הכלי השבור של הנשמה הכללית. לכן, ביחידות, האדם לא יוכל לתאר שום דבר מהכתוב בספר הזוהר. כי הרי התפילה עולה כלפי מעלה, והאור יורד למטה רק דרך אותו הענן הכללי של אי ההבנות והספקות של כולנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
הנסתר יתגלה, והגלוי יהפך לנסתר

מדי יום, בזמן שיעור הקבלה היומי, עמדת המקורות מוצאת אסמכתות לדברי מתוך כתבי המקובלים. לפניכם לקט הציטוטים שהם מצאו לשיעור של היום, בצירוף ציון החלק הרלוונטי של השיעור, תקציר דברי והזמן שבו הדברים נאמרו

חלק א - זוהר לעם, פרשת מקץ, אות כז

נושא: אנחנו נמצאים בעולם אין סוף, בדביקות מלאה עם הבורא, רק לא מרגישים זאת. וכל מה שחסר לנו, זה רק לשחזר את ההרגשה והידיעה על כך, בחושינו, בהכרתנו (21:20)

"באמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמ"ש "מלא כל הארץ כבודו", אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו הזוכה לקאנטאקט עמו אינו ניתוסף לו רק הידיעה לבד, כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו ואינו יודע ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו אשר באמת עתה נתעשר. ועכ"ז אין כאן שום חדש לו ואין ממה להתרגש כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר"

המשך קריאה

שאלה: מדוע עבודה רוחנית צריכה תמיד להיות בשמחה?

תשובה: שמחה היא סימן לכך שאתה פועל למען ההשפעה לא מתוך הכרח, לא מאין ברירה, לא מתוך פחד ממכות. אנחנו יודעים כיצד האמא שמחה, כשהיא מצליחה להאכיל את הילד שלה בצורה טובה, היא נהנית מכך. איך יכול להיות שהשפעה היוצאת מתוך אהבה לא תעורר שמחה? שמחה זה סימן, תוצאה, של מעשים טובים, של השפעה.

כאשר האדם נמצא בשליטת האגו שלו, הוא נמצא שרוי במתח, הוא כועס על הבורא. לכן כוח הרחמים והאמונה מתבטא ברוגע, בביטול עצמי בפני הכוח העליון, במוכנות שהכוח הזה ישפיע עליי ויתקן אותי מאגואיסט לאלטרואיסט.

גם הפניה לבורא לא יכולה להיות בלי שמחה - הוא לא שומע את הבכי שלנו. כשמדובר בתפילה שאותה הבורא שומע, הנקראת "שער הדמעות" - זה אומר שהאדם רוצה להידמות לבורא. הוא "בוכה" כלומר מאוד רוצה להידמות לנותן, אלו הם לא דמעות של צער, הוא שמח שהגיע לרצון הזה. פניה לבורא לא יכולה להיות מלווה בצער. אם אתה בוכה, משמע שאתה מאשים את הבורא שהביא עליך צרות - משמע, אתה לא שמח מדרכך אלא הולך בה בלית בררה. אז אתה לא יכול להיות צדיק.

לכן אם האדם לא חש שמחה בכל מצב, מהטוב ביותר עד לרע ביותר, משמע שהוא שוהה בינתיים באגואיזם שלו ואין לו עם מה לפנות לבורא. רק אם הוא מתעלה מעל עצמו, כדי להישאר תמיד בשמחה, ולא יהיה לו חשוב מה יקרה, הוא רק מבקש את כוח ההשפעה - אז הוא יקבל אותו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.12.2009

ידיעות קודמות בנושא:
שער הדמעות
רוחניות - זה שמחה!
התקדמות רק מתוך שמחה

אתה תרגיש שמחה כשתגיע לבקשה לכוח ההשפעה ממצב שאינך רוצה לשנות שום דבר במצבך, אתה מרוצה מהכול ואינך צריך לשום דבר. אתה לא יכול לבוא לבעל הבית, שכל המציאות שייכת לו, ולבכות. זו תהיה עדות לכך שאינך מרוצה ממנו, שאתה בוכה על כל מה שהוא עושה - כי הרי רע לך בעולמו! אז מה אתה מבקש? רק שיעשה אותך דומה לו. ולכן התפילה הזאת נקראת "שער הדמעות" - אני רוצה עוד יותר להשפיע לו בחזרה. אבל כל זה מתרחש בשמחה, כי הרי אנחנו כבר חברים נאהבים, המבינים את הקשר המחבר בינינו.

"בעל הבית" של העולם הזה וה"אורח", השיגו ביניהם ברית ועכשיו הם מבררים כיצד עליהם להתחבר עוד יותר חזק ולמלא זה את זה. שמחה זהו מדד טוב מאוד. הזכרו בכך כאשר תראו אנשים שבוכים ומביעים חרטה בזמן התפילה, הם חושבים שהם מקבלים על זה שכר. אנחנו לעומת זאת רוצים להיות בשמחה, כי רק אז אנחנו מצדיקים את הבורא ויכולים לפנות אליו עם בקשה לתיקון שלנו.

אני שמח בזה שהגעתי לבקשה הזו, לשער הדמעות. כך זה מתרחש ברוחניות, היכן שהשמות מובאים במושגים של השפעה, הכל להיפך בהשוואה למה שאנחנו רגילים אליו בעולם הזה. אני מתפוצץ משמחה, מהמצב שאני נמצא בו סוף כל סוף, מול הבורא, עם בקשה שכעת נענת ומביאה לי את אור התיקון. מצב כזה נקרא "שער הדמעות" - לא מדובר על בכי ושמחה שידועים לנו מהעולם שלנו, אלא על מצבים רוחניים המכונים בשמות אלה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
רוחניות – זה שמחה!
התקדמות רק מתוך שמחה

שאלה: למה העליון רוצה להשפיע לתחתון אם הוא נמצא במצב של "חפץ חסד" - לא רוצה כלום למען עצמו?

תשובתי: לא העליון הוא שרוצה להשפיע לתחתון, אלא רשימות - גנים של מידע, של התחתון מעוררים אותו. אנחנו מולידים ילדים לא משום שאנחנו רוצים בעצמנו להיות הורים. הרשימות של אלו הרוצים להיוולד מעוררות בנו רצון להפוך להורים. האדם העתידי שיוולד ממך, מעורר בך רשימות שתוליד אותו.

מתוך שיעור על פתיחה לחכמת הקבלה, 18.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
הרימו ידיים בתפילה
ברוחניות אפילו תינוק חייב להיות חכם
מה זאת תפילה

שאלה: בעוד כמה ימים נתאסף כולנו בכנס קבלי בינלאומי וירטואלי, שבו נשתדל להרגיש את הרצונות של כל אותם אלפי בני אדם שמשתוקקים לרוחניות. כיצד ניתן להרגיש כאב שנובע מחוסר ברוחניות אצל אדם אחר, אם איננו מסוגלים אפילו לחלוק כאב גשמי של האחר?
תשובתי: אנו נשתדל להשיג זאת יחד, כי הרי לכל אחד מאיתנו יש כאב קל מלרצות רוחניות, כאב שכל הזמן נרגע משום שהרצון שלנו ליהנות כל הזמן גדל. עלינו להשתדל להגדיל בתוכנו לא את הרצון לרוחניות, אלא את רצון לאיחוד! בתוך האגואיזם שלנו הרוחניות מצטיירת כהשגה אישית ואילו איחוד כפעולה גשמית.

שאלה: כיצד עלינו לחזור לאותו המצב בו היינו בעולם אין סוף?
תשובתי: רק על ידי האיחוד בינינו - איחוד בין הנשמות ולא של הגופים הגשמיים והמטרות הגשמיות.

טיעון: את האיחוד הזה איננו מסוגלים להשיג!
תשובתי: עלינו רק לבקש להעלות מ"ן, כדי שהאור ייתן לנו כוח לאיחוד. מצד אחד, עלינו לגלות בתוכנו את האגואיזם, את אותה הדחייה ההדדית וחוסר האכפתיות, אולם מצד שני עלינו להבין שהאור יכול לתקן את כל זה, עלינו לזעוק אליו שיתקן אותנו!

שאלה: מה עושים אם אין לי רצון להיתקן?
תשובתי: המצב הזה נקרא "תפילה, קודם תפילה", רצון המקדים רצון. נתחיל מהדברים הפשוטים, נרקוד ביחד, נשיר ביחד, נעשה הכל ביחד! בסיכומו של דבר, נגביר את התיאבון על ידי פעולות פשוטות, גשמיות ופרימיטיביות. פעולות אלו יעוררו את הלב הגשמי שלנו יותר ויותר עד שנגיע לרוחניות ולמדרגות הכי גבוהות שלה.

ישנו סיפור על מקובל ששילם את כספו האחרון לנגני רחוב, כליזמרים, כדי לשמוע את ניגונם ולקבל מהם השראה רוחנית. אשתו צעקה עליו: "אין לנו מה לאכול בבית ואתה נותן את הכסף האחרון לשיכורים האלה?! הרי הם יבזבזו את כולו על שתייה!" אבל הוא ענה: "אין זה חשוב, איני יכול בלעדי המוזיקה שלהם. אפילו שהם שיכורים ואינם יודעים דבר, עליי לעורר את עצמי עכשיו. אינני מסוגל לצאת בעצמי מהמצב הזה".

אנחנו ביחד נעשה את אותו הדבר…

מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 18.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
הקונגרס הווירטואלי הקבלי הראשון
שיחה על קונגרסים