אור על סף הגילוי

ל"ג בעומר (היום ה-33 לעומר) הוא יום מיוחד, כאשר האור מהספירות העליונות מתחיל להיכנס למלכות. האור מגיע אלינו מעולם אין סוף, הוא עובר בדרך בעולם אדם קדמון, אחר כך עולם אצילות, ודרך הפרצופים שלו עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא וזעיר אנפין, ומגיע עד לנשמות.

בזעיר אנפין יש 7 ספירות ובכל אחת יש עוד 7 וסך הכול 7×7=49. המלכות היא החלק ה-50. כך סופרים את ימי העומר, כניסת האור לזעיר אנפין וביום החמישים למלכות, כאשר הנשמות שלנו, הכלולות בה, מתחילות לקבל אור.

זיווג של זעיר אנפין והמלכות מתרחש ביום החמישים, אך האור נכנס במלואו לז"א ביום ה- 33, כאשר הוא נכנס לספירה הוד שבהוד. כך: חסד, גבורה, תפארת, נצח – שבכל אחד מהן 7 ספירות יוצא 28 ספירות, ועוד 5 ספירות בהוד עצמו (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד) = 33 (ל"ג).

ביום הזה אנחנו חוגגים את כניסת האור למלכות דזעיר אנפין, כלומר האור העליון נכנס למערכת, שלמטה ממנה הוא כבר מתייחס לנשמות. אם הוא הגיע עד למקום הזה, אין שום ספק שאנחנו נקבל את האור הזה, אנחנו מתחילים להרגיש אותו ולהכין את עמנו לגילויו. מהיום ה-33 ועד ליום ה-50, זו כבר רק ההכנה. האור ממשיך לרדת הלאה למטה ומתאים את עצמו כדי להיכנס לנשמות.

האדם שכבר נמצא בעולם הרוחני, מרגיש את ההכנה הזאת שמתרחשת לפני קבלת האור העליון המיוחד הזה, הנקרא זוהר. לכן אנחנו חוגגים את היום הזה.

רבי שמעון הסתלק מהעולם ביום הזה, מאחר וסיים את שליחותו. כבר לא היה לו מה לעשות יותר בעולם הזה, הרי הוא העביר את האור העליון דרך כל הספירות עד למלכות דז"א ובזה סיים את עבודתו. יחד עם תלמידיו, הוא העביר דרכו את כל אור האין סוף, כמו דרך מסננת מיוחדת, והכין אותו לקבלה על ידי הנשמות שלנו. זו העבודה העיקרית שהם עשו.

כעת, כשאנחנו מסתכלים בספר הזה, ואפילו מבלי להבין אף מילה, הודות לרצון שלנו, אנחנו מתחברים עם המערכת הזאת שהם הכינו עבורנו, ודרכה אנחנו מקבלים את האור.

מתוך הרצאה לכבוד ל"ג בעומר, 01.05.2010

רשומות קודמות בנושא:
המערכת של רשב"י מחייה את הנשמה הכללית
כשמגיע הזמן להסתלק מהעולם