קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם איננו קוראים יותר מידי זוהר ביום אחד?
תשובתי: אנחנו קוראים וקוראים וקוראים בזוהר. אין לנו בינתיים מה לומר על הגדרות פנימיות, כי הרי אנחנו עדיין לא מרגישים אותן.
לאחר הרבה שעות (נניח לאחר 100 שעות), נתחיל להרגיש את התחושות שעליהן מדבר הזוהר, תחילה במעורפל, לא בבירור, כאילו דרך ערפל, כמו משיכה לכיוון לא ברור כלשהו.
זוהי ה"סגולה", שמשפיעה עלי.
לאחר שעות לימוד רבות, לאחר שנתרשם מהמילים, וכל מילה תתחיל לעורר בי הרגשה אחרת ושונה – "קר", "חם", "למעלה", "למטה", "השפעה", "קבלה", "ג"ר", "ו"ק", "עשו", "יעקב", "לאה", "רחל", "עצים", "חיות" – לאחר שנאגור מספיק התרשמויות כאלה, נוכל לדבר עליהן עם אחרים.
אנחנו נוכל לדון על כך. אין בזה צורך מיוחד, אבל בכל זאת תהיה לאדם שפה משותפת כלשהי עם חבריו, מפני שגם הם ירגישו ויבינו בתוכם את אותה מציאות חדשה.
לא קל להגיע להרגשה המיוחדת הזו. זהו למעשה הגילוי. אבל הוא מגיע לאחר שעות לימוד רבות.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.12.2009
ראה פוסטים קודמים בנושא:
הזוהר משנה את האדם
שיטת הלימוד הטבעית ביותר
הזוהר מחזיר אותנו להכרה
שלום לכבוד הרב.
אני אומר את דעתי, ויכול להיות שהיא משקפת דעת רבים.
השיעורים על הזוהר מדברים גבוה גבוה וגם אתה, ולנו המתחילים, המשתוקקים אין אלא תפיסה בהמית, ואולי מעט הבחנות ברוחניות שגם הן לא שלמות. אי אפשר למצוא נקודת חיבור עם שיעורי הבוקר בשבועות האחרונים. קשה לי לכתוב דברים אלו, כי ברור לי שהרב הוא המומחה, אבל בכל זאת הייתי רוצה לקבל קצת התייחסות והבנה למצבי.
תודה.