קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלתה של נעמה: שמעתי אותך הרבה פעמים אומר, שטבע הגבר הוא כזה שמחפש חידושים וריגושים כל הזמן. לגבר בעבר היו כמה נשים ואם היה מתחשק לו חדשה – היה קונה בשוק. ללא אהבה ולעיתים בלי להכירה.
היום בשל אותו הצורך, גברים בוגדים או מתגרשים ומחליפים אישה. מצד שני אתה מדבר על זוגיות רוחנית, על "איש ואישה זכו, שכינה ביניהם".
שאלתי היא, איך אפשר לקיים שכינה בין גבר שכל הזמן צריך להתחדש עם נשים אחרות, לבין עבודה מול אישה אחת בזוגיות רוחנית? העניין מאוד כואב וקשה לקבלו. אנא עזור לנו הנשים להבינו בצורה הנכונה.
למה כל כך קשה לנשים לקבל את הדבר הזה, שגבר רוצה כל הזמן נשים אחרות? האם התופעה הזאת היא תוצאה של קלקול או שככה זה בטבע, שגברים רוצים כל הזמן נשים אחרות, ואנחנו הנשים מקולקלות בגלל שאנו לא מבינות את הצורך הזה?
תשובה: זו קללת האגואיזם שאנחנו נפלנו לתוכו מהדרגה הרוחנית. כפי שאמר הבורא לאישה: "אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך".
לכן העצה היא: לא לחפש אמת, צדק, אמונים ואהבה ביחסים בין זוגיים – הם לא נמצאים שם מלכתחילה ולא יכולים להיות שם. התורה מזהירה וממליצה לא לחפור בכביסה המלוכלכת, אלא לשאוף לתיקון שבסיומו יתוקנו היחסים ביניכם.
יש להבין שהטבע האגואיסטי הוא ללא שינוי וכולם סובלים ממנו כל עוד לא מתעלים מעליו. את החוויות שלך עלייך להעביר מהרמה הגשמית לרמת ההכרה, לסיבה: למה הבורא עשה כך? הוא עשה כך, כדי לעורר אותנו לתיקון!
הקדמת ספר הזהר/ בליליא דכלה/ אות קכח
…השמים דא חתן דעאל לחופה: הוא דורש זאת על גמר התיקון, שעליו נאמר והיה אור הלבנה כאור החמה וגו' (ישעיה ל'). ואומר השמים דא חתן דעאל לחופה. כי קב"ה נק' שמים, ולעת גמר התיקון נק' חתן, בסוד הכתוב וכמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. (ישעיה ס"ב). פי' כי בכל מקום דכתיב וירד ה', הוא ענין של דין או גבורה כי מורה על ירידה ממעלתו ומרוממותו ית' כאשר עוז וחדוה במקומו. אמנם בגמר התיקון שכל הפגמים והזדונות יתהפכו לזכיות כי אז יתברר שכל הירידות לא היו אלא עליות, נקרא הקב"ה בשם חתן. והשכינה הקדושה נק' בשם כלה, כלה היא מלשון גמר התיקון, מלשון ויהי ביום כלת משה להקים את המשכן (במדבר ז'). דהיינו שגמר כל מלאכת המשכן והקמתו. והמלה חתן מורה ג"כ על ירידה, כי על רד מתרגמינן חות וכמ"ש חז"ל נחית דרגא ונסיב איתתא (יבמות ס"ג.), אמנם ירידה זו גדולה היא מכל העליות הקודמות, בהיותה לקראת הכלה, שהיא השכינה בעת גמר התיקון הנקראת אז כלה.
וחופה, היא כינוס וקיבוץ של כל האו"ח שיצא ע"י המ" שהעלו הצדיקים בכל אלו הזווגין דקב"ה ושכינתיה, שנתגלו בזה אחר זה בכל הימים והזמנים דשתא אלפי שני, כי כולם נעשה עתה לאור גדול אחד של או"ח העולה וחופף על קב"ה ושכינתיה, הנקראים עתה חתן וכלה, שהאו"ח חופף ממעל להם כמו חופה. ולפיכך נק' אז הצדיקים בני חופתא, כי כל אחד ואחד יש לו חלק בחופה זו, בשיעור המ"ן שהעלה למסך שבמלכות לעלית או"ח. וז"ש השמים דא חתן דעאל לחופה. היינו לומר, שהכונה היא על העת של גמר התיקון, שאז נקרא קב"ה חתן, והוא נכנס אז לחופתו.
וז"ש, מספרים מנהרין וכו'. מספרים, ה"ס הזווג הגדול שיהיה לעתיד, שהוא מלשון אשה מספרת עם בעלה (ברכות ג.) וספיר הוא שם השכינה הק', מלשון ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר (שמות כ"ד). זוהרא דספיר היינו האו"ח שהיא מעלה מתתא לעילא, ונהיר, פירושו אור ישר, וזהיר, פירושו אור חוזר. ואומר, שע"י הזווג הגדול הזה הנעשה בגמר התיקון, שהוא קבוץ מכל הזווגין, הנה האו"י והאו"ח שבזווג הזה נהיר וזהיר מסוף העולם עד סופו, שז"ס השמים מספרים.
באהבה רבה לשיעור בוקר
זהר וירא/הסולם/ נודע בשערים בעלה/ אות קנא – קנה
קנא) ר' יהודה פתח וכו': ר"י פתח. נודע בשערים בעלה וגו'. בוא ראה, הקב"ה נתעלה ביקרו, כי הוא גנוז וסתום בהעלאה גדולה, לא יש בעולם, ולא היה מיום שנברא העולם, מי שיוכל לעמוד על החכמה שלו. ועל כן לא יוכל מי לעמוד על חכמתו.
קנב) בגין דאיהו וכו': משום שהוא גנוז וסתום, ונעלה למעלה למעלה, וכל העליונים ותחתונים אינם יכולים להשיגו, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. התחתונים אומרים שהשכינה היא למעלה. שכתוב על השמים כבודו. והעליונים אומרים שהשכינה היא למטה. שכתוב על כל הארץ כבודך. עד שכל העליונים והתחתונים אומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו, משום שלא נודע ולא היה מי שיכול לעמוד בו. ואתה תאמר, נודע בשערים בעלה.
קנג) אלא ודאי וכו': אלא ודאי נודע בשערים בעלה, זהו הקב"ה, שהוא נודע ומושג לפי מה שכל אחד משער בלבו, כפי שיוכל להשיג ברוח החכמה, ולפי מה שמשער בלבו כן נודע בלבו. ומשום זה כתוב נודע בשערים, דהיינו באלו השיעורים, שכל אחד משער בלבו, אבל שיהיה נודע כראוי, אין מי שיוכל להשיג ולדעת אותו.
קנד) ר' שמעון וכו': ר"ש אומר. נודע בשערים בעלה, מהו שערים. כמש"א, שאו שערים ראשיכם וגו', ומכח אלו השערים, שהם מדרגות עליונות, בכחם נודע הקב"ה, ואם לא היו אלו השערים, לא היו יכולים להשיג בו.
קנה) ת"ח דהא נשמתא וכו': בוא וראה, שגם נשמתו של אדם, אין מי שיוכל לדעת אותה, אלא מכוח אלו אברי הגוף, ואילו המדרגות של אברי הגוף, המגלות פעולות הנשמה, משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת: נודעת על ידי אברי הגוף, ואינה נודעת ממהותה עצמה. כך הקב"ה נודע ואינו נודע, משום שהוא נשמה לנשמה רוח לרוח. גנוז ונעלם מכל. אבל להזוכה באלו השערים דהיינו המדרגות העליונות, כנ"ל, שהם פתחים לנשמה. נודע לו הקב"ה. ונמצא שנודע ע"י מדרגות העליונות שהם פעולותיו, ואינו נודע מצד מהותו עצמו.
העצה היא: אל תזדקנו. כי אנשים זקנים, מאבדים את האמונה באמת בצדק ובאהבה. אנשים זקנים מאמינים רק בכל מיני תרופות שלא הם רקחו ואין להם מושג מה באמת יש בהן – דם של קרפדים או ביציות של צפרדעות – לא אכפת להם העיקר שהרופא יתן להם כבר משהו נגד הגוף של עצמם שבוגד בהם ולכן הם בוגדים בו בחזרה וקוראים לגוף שלהם "בהמה". לבהמה כואב, לא להם.
האם אשה נורמלית"" יכולה לקבל גבר שהולך עם נשים אחרות, ועוד מספר לה איך הן
ואומר לה אני הולך רק עם נשים מטומטמות, ולרב הוא נקשר וזה כואב לו כשעוזבים אותו
כל הזמן ברדיפה אחרי נשים, ורוצה שכל אחת תשאר נאמנה, והוא בודק את זה כל הזמן
צריך את המתח , והמשחק הזה
עד איזה גיל , הוא עבר 60, כל הזמן מתכנט , עם איזה אשה יעבור את הערב, ויש קבועות אולי כשאין באמת אהבה גדולה זה אפשרי,, ומה עם כל השאר ההדבקות