דף הבית / חינוך, ילדים / אנחנו והילדים שלנו (והריטלין)– 2

אנחנו והילדים שלנו (והריטלין)– 2

אנחנו והילדים שלנו (והריטלין) - חינוך ילדים

בהמשך לפוסט הקודם על הריטלין ובכלל על החינוך, הנה גם כמה קטעי וידאו בנושא, כדאי לצפות לפי הסדר:

(קטעים אלה לקוחים מתוך שיעור מתאריך 21.11.07 שבו דיברנו הרבה על חינוך. לצפייה בשיעור המלא)

7 comments

  1. אישה עם חיסרון

    אז מה להתחיל לקרוא עם הילדים שלנו עיתוני קבלה ?למרות שאני מרגישה שאני לא מבינה קמצוץ ממה שאני אמורה להבין ? ואם ישאלו אותי שאלה איך אדע לענות? מאיזה גיל להתחיל ? איזה חומר מתאים יותר?אוף כולי מלאה סמני שאלה

  2. רב יקר ,
    העלת דמעות בעייני והרגשתי
    עצבות ותקווה גדולים מאוד מדברייך
    עצבות- על המצב הנוכחי, הרגשתי אל מה אתה מדבר
    תקווה-על המצב העתיד הקרוב בעזרת ההפצה של החכמה
    שמעתי את הקטעים עוד פעם ועוד פעם והתרשמתי
    והבנתי פתואם את גודל החשבות בההפצה לעולם
    הרגשתי פתאום את הילדים הקטנים ובני הנוער שמשוטטים
    להם בעולם ממש כמו עיוורים, רק שהם מתחילים
    להרגיש כי הם עיוורים ולכן קשה להם יותר
    אני פשוט אוהב אותך מאוד
    תודה

  3. אישה עם חיסרון

    חזרתי עתה משיחה בבית הספר ואזלת היד של מערכת החינוך התחדדה בעיני שוב, אני מבקשת וחושבת שצריך להשקיע את מירב המאמצים בחשיבה על תכניות לילדים משחקים, עיתונים ,סרטים מפני שחשיבה בצורה הזאת תפשט את החומר וכך גם מבוגרים יצאו ממנה נשכרים כמו כן מעניין אותי לדעת איך מתמודדים תלמידים מבני ברוך שלילדיהם יש קושי בבית הספר.לתשובתכם אודה מאוד.

  4. תלמידה מעריכה

    שלום כבוד הרב,
    בשנה וחצי האחרונות אני לומדת קבלה דרך ספריך, אתר האינטרנט ושיעורי הבוקר. אני מעריכה מאוד את דבריך ומסכימה עם רובם. ילדי נמצאים במערכת החינוך בארץ ולא קשה לראות שהיא קורסת ואינה מספקת מענה נאות לילדינו.
    יחד עם זאת, בתור מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית העובדת כ- 15 שנים בבי"ס לילדים לקויי למידה עם מורכבויות נוספות היה לי קשה להסכים לכל הדברים שנאמרו בנוגע לריטלין. היה לי קשה עם הביטוי "מוסדות פנימייתיים לחינוך מיוחד". אני עובדת בבית ספר שהינו חממה לתלמידים הנימצאים בו וחלקם הגיעו מתוך החינוך הרגיל קבלו חיזוקים להם היו זקוקים וחזרו אל החינוך הרגיל. תלמידים שממשיכים ללמוד אצלנו מקבלים טיפול אותו לא היו מקבלים במסגרות הרגילות שאינן מוכשרות לכך.אנחנו לא מנסים להחביאם אלא לקדם אותם בצורה הטובה ביותר ולאפשר להם שילוב מירבי בחברה.
    בכיתתי אני מלמדת תלמידים לקויי למידה בעלי הפרעות קשב וריכוז אשר חלקם מטופלים בריטלין וחלקם לא. אנחנו לא ממליצים באופן שרירותי ולמען השקט שלנו לתת לתלמידינו ריטלין ומשתמשים גם בעיצוב התנהגות וטיפול כוללני ללא שימוש בריטלין. אפשר לראות את ההבדל ביכולות כאשר התלמיד מקבל ריטלין לעומת הקשיים הרבים שעמם הוא מתמודד ללא הכדור.
    חסרה לי התייחסות לפן הרפואי לכן הבאתי את תמצית דבריה של ד"ר איריס מנור מיום עיון שנערך בנושא ופורסמו בעלון קשב ADHD המיועד לעוסקים בתחום ולהורים מתעניינים.

    ההיבטים הקליניים של הפרעת הקשב/ ד"ר איריס מנור
    ד"ר איריס מנור היא פסיכיאטרית לילד ולמתבגר, מקימת ומנהלת היחידה לקשב ורכוז (קישור) בבית החולים גהה של שרותי בריאות כללית, מעורבת בפרוייקטים של מחקר בינלאומי בתחום הפרעות הקשב, מרצה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומנהלת מכון אניגמה (קישור) בתל אביב.
    הפרעת קשב ורכוז ADHD הינה בעיה רפואית אמיתית הפוגעת באיכות החיים של הלוקים בה.
    הסימנים הרפואיים של ההפרעה שנצפו במוח הם הקטנת מה של האונה הקדם מצחית הימנית, הגרעינים הבזליים והצרבלום, וכן ספיגה אחורה מהירה מדי של החומר דופאמין לתא הקדם סינפטי, מה שגורם להפחתה במעבר הדופמין וברמת הדופמין במרווח הבין-סינפטי. ההפרעה היא תורשתית בכ-90% ונחשבת להפרעה בעלת יתרון אבולוציוני לאור תורשתיותה החזקה וגורמים נוספים.
    הפרעת הקשב נתפסת כחוויה, כמגבלה שקופה, אשר עוצרת את הלוקים בה בהרבה תחומי חיים ולא רק בלמידה. את הקשב אי אפשר להרגיש, ואופן המדידה שלו הוא בסיטואציות מונוטוניות ופאסיביות הדורשות רצף, סדר וארגון.
    לעומת הקשב, את ההיפראקטיביות, האופיינית ל-60% מן הלוקים בהפרעה, מרגישים מייד ולכן מתייחסים אליה. אולם ההיפראקטיביות היא תופעת לוואי של הפגיעה בקשב, והיא סוג של אסטרטגיית פיצוי שמטרתה להעלות את רמת האדרנלין, שהוא תוצר לוואי של הדופאמין, החשוב כל כך להתנעת הקשב. עוד אסטרטגיות פיצוי בלתי יעילות הן נטילת סיכונים, סמים, ושימוש בחומרים ממריצים כמו קולה, קפה, ניקוטין, גראס וקוקאין.
    אדם הסובל מהפרעות קשב סובל מפער בין רמת הציפיות שלו מעצמו לבין רמת הביצוע שלו. הוא מפתח דימוי עצמי של לא יוצלח וטיפש. כמו במודל הפנינה, סביב הפרעת הקשב הראשונית נבנות אינטראקציות שליליות עם עצמו ועם הסביבה, ואלו קשות יותר לתיקון מן ההפרעה הראשונית. לכן חשוב לטפל בהפרעת הקשב מוקדם ככל האפשר.
    כאשר מצליחים לאבחן את הפרעת הקשב בגיל הגן, יש לטפל בה, ולא להשאיר את הילד שנה נוספת בגן תחת הכותרת הפיקטיבית "חוסר בשלות רגשית". השארה שנה נוספת בגן כדאית רק כאשר קיימות לקויות נוספות הדורשות טיפול והתייחסות קודם לתחילת הלימודים בביה"ס. כאשר מדובר בהפרעת קשב בלבד, שנה נוספת בגן לא תרפא את הפרעת הקשב אולם תגרום לכעס ותסכול אצל הילד.
    הטיפול התרופתי מיועד קודם כל לויסות הקשב ולא להרגעת ההיפראקטיביות. בעזרת הדמייה מוחית, ניתן לראות כיצד הטיפול התרופתי מתניע את תהליכי הקשב אצל אנשים עם הפרעות קשב וכיצד הוא פוגם בקשב של אנשים ללא ההפרעה. התרופות הנפוצות הן תרופות ממריצות הפוגעות בשינה ובתיאבון במהלך שעות השפעתן. השימוש בתרופות הרגעה איננו עוזר לילד אלא לסביבתו. בשנים האחרונות מפתחים תרופות לקשב שאינן ממריצות, אך הן נחשבות יעילות פחות.
    כאשר אין מטפלים בהפרעת קשב עלולים להתפתח חרדה, דכאון, מרדנות, התמכרויות, הפרעות אכילה, סמים, עבריינות, תאונות דרכים, עזיבה של לימודים ומקומות עבודה.
    מבוגרים עם הפרעות קשב שמצליחים להתמודד עם ההפרעה, יודעים לתעל את כישוריהם לתפקידים הדורשים תנועה, ריגושים, שינוי, יצירתיות והופעה בפני קהל, כמו עורכי דין, רופאי חרום ומנתחים, ספורטאים, זמרים ונגנים, פרסומאים, ממציאים ויזמים. יש לציין, כי גם מבוגרים אלו מתארים פעמים רבות פגיעה בדימוי העצמי, חוויות של מצוקה ותסכול, וצורך בטיפול.
    הסיכום עבר הגהה של ד"ר איריס מנור.
    כתיבה ועריכה של הסיכום: שרון שני גונן וזיוה דינה
    הייתי שמחה לקבל את תגובתך לדברים.

  5. שלום לך אישה,

    אני התחלתי להקריא לבת שלי מתוך הספר

    קבלה לעם – מיטב הכתבות שפורסמו בעיתון.

    לאחר מכן היא התחילה לקרוא זאת לבד.

    עתה אני מקריאה לה מתוך "אלף עצות לחיים",

    לפעמים גם מתוך סיכומי הרצאות של הקדמה לתע"ס

    וכל מיני דברים מעניינים הקשורים גם לחיי הילדים.

    אני שולחת לך גם קישור למבחר קליפים המיועדים לילדים,

    אחד מהם תוכנית בת חצי שעה לרגל טו – בשבט:

    הילדים שואלים והרב עונה.

    ממליצה בחום

    http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/48140

  6. זיוה דינה

    שלום כבוד הרב.

    האם גם על סמך השימוש באקמול כן/ לא אתה יכול לאבחן את הגישה הפילוסופית של המטופלים בתרופה.

    טיפול בריטלין איננו גישה פילוסופית. זהו בסך הכל טיפול שעוזר להתרכז במשימה משעממת ופאסיבית.

    הטיפול בריטלין שאני לוקחת בעצמי או נותנת לילדיי, איננו זה הקובע את הגבולות ביני, החילונית המוצהרת, לבין אחותי, החרדית המוצהרת, שנותנת גם היא ריטלין לילדיה.

    את התוכן לחיי אינני מחפשת דרך השימוש בריטלין, אלא דרך שאלה על הערכים שלי.

    בברכה,

    זיוה דינה

  7. רינת, הקבוצה הוירטואלית

    זיוה דינה יקירה

    עזבי לרגע את נושא הפילוסופיה,

    מבחינה בריאותית – היו מספיק כתבות שליליות על תופעות הלוואי משימוש בריטלין.

    גם לבתי המליצו על ריטלין אך כתוצאה מהכתבות הללו שחשפו בפניי את הסיכונים שבשימוש בתרופה זו, החלטתי לא לחשוף את בתי לסכנה זו.

    כל עוד הילד לא במצב קיצוני, וטיפולים כ: ריפוי בעיסוק, דיאדי (טיפול המשלב פסיכולוג/ית+הורה) וכדומה – יעזרו לילד בהתפתחותו, אז מה הטעם בשימוש בתרופה שכזו?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest