את הרוחניות רק אני בונה!

לרוחניות יש את הצורה שאתה בעצמך בונה, על ידי הרצונות שלך. אנחנו מקבלים מלמעלה רק רישום אינפורמטיבי (רשימו), אבל את הצורה אנחנו צריכים לבנות בעצמנו. מלמעלה, מהמדרגה העליונה, נותנים לנו גם את הכוח וגם את השכל לצורך המימוש, בעקבות בקשה שלנו.

נדמה לנו, שפתאום "ייפול" עלינו מלמעלה איזשהו עולם מוכן מראש. אין למה לחכות! אני בעצמי בונה אותו על ידי היגיעה שלי, בעצמי מצייר את העולם הזה על רקע האור.

אני מצייר את צורת העליון, ובמידת המאמצים שלי, הוא הופך ליותר ויותר אמיתי. אני עושה את כל מה שביכולתי, אני מצייר כל מיני צורות. לפעמים יוצא לי יותר טוב, לפעמים פחות טוב, ולפעמים אני טועה. אבל אני יוצר אותן ומוחק אותן, עד שאצליח!

ובמהלך העבודה שלי, אני רואה פתאום איך העליון מתחיל לעזור לי! הוא נכנס לתוכי, כמו יד לתוך כפפה, ועובד. הוא עוזר לי, כמו אימא שמשחקת יחד עם הילד, עוזרת לו לבנות בית מקוביות. ואני מנסה לעשות משהו ולא מצליח, ופתאום אני מרגיש שזה הוא שעוזר לי להבין שלא כך צריך להיות, אלא להפך. והכול בזכות המאמצים שלי, מפני שאני, ניסיתי לבנות משהו. אלא מי שמעורר בי את ההתחלה של המאמץ הזה, זה גם כן הוא, אבל אני צריך בעצמי להמשיך אותו, למצוא את השתיל שלו, וממנו להתחיל לעבוד. כמו שאומרים: "אני ראשון ואני אחרון".

לכן אנחנו צריכים לבנות בעצמנו את הקשר בינינו, את ה"בית" הזה, את המקום שבו יתגלה הבורא, את "תמונת הבורא", בעזרת החומרים שלנו. ובלי זה אין לו שום צורה, כי אני מקרין אותו על עצמי, על הרצונות שלי, על אותו החלק, שאותו אני יכול להפוך להיות דומה לו.

ועל הרצון הזה, על הבסיס הזה, כמו על מסך (גם ברוחניות הוא נקרא "מסך") אני מתחיל לראות את התמונה שלו. היא מתחילה להופיע על המסך הזה, כמו צילום שהוכנס למכונת פיתוח. התמונה הזאת, שמוקרנת על המסך שלי, נקראת "אור חוזר". וכך אני מקבל שני כוחות רוחניים: "מסך" ו"אור חוזר".

כל זה צריך לבוא רק ממני. אבל לצורך זה דרוש זמן ההכנה, ההכרחי לכניסה לעולם הרוחני, "משלוש עד חמש שנים". זמן ההסתרה הוא זמן הניסיונות שלי לבנות את התמונה הזאת. ואחר כך, מתגלה העולם הרוחני, ואיך הוא באמת, אפילו לדמיין קשה לנו…

פוסטים קודמים בנושא:
לראות את העולם דרך נקודת הנשמה
האין סוף האינסופי
פוסטים נוספים במדורים: בורא, התפתחות רוחנית, מציאות מדומה