הבא להיטהר

הזוהר: פרשת תזריע, אות פ"ו: שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. נפשו שהיתה מדברת, נעשית שותקת, משום הדיבורים הרעים שדיברה. ואז נזדמן הנחש. כי הכל חזר לתחילתו, כמו מטרם שזכה לנשמה. וכשהדיבור הרע עולה בדרכים ידועים, ושורה לפני הנחש הקשה, כמה רוחות מתעוררים בעולם, ורוח טמא יורד מצד ההוא של הנחש, ומוצא שאדם ההוא עורר אותו בדיבור הרע, ומוצא שהרוח המדבר הקדוש, נעבר ממנו, אז שורה עליו הרוח הטמא ומטמא אותו, ואז הוא מצורע.

מהיכן מגיעים הכוחות הרעים והשליטה שבידיהם? הם קיימים, רק במידה שהאדם מגלה אותם בתוך עצמו ומחליט שהם רעים. כל אלה הן התכונות הלא מתוקנות של האדם – הרצונות הרעים. אבל אם הוא ירצה לתקן אותם, הם מתגלים בפניו ואינם נחשבים לפשע. להיפך, כפי שנאמר: "הבא להיטהר מסייעין בעדו". ואז הוא מקבל עזרה בלי להרגיש את העוול.

אבל, הרוע הזה יכול להתגלות גם ללא הכנתו וללא השתתפותו, כמו כל כוחות הרוע שהוא לא תיקן בעבר, וגם עכשיו הוא לא מתכוון לתקן. אז מופיע הנחש ודמויות מפחידות אחרות, כמו שאנחנו מדמיינים לעצמנו את היצר הרע שלנו – את השוחט שלנו. כל אלה הן התכונות הלא מתוקנות של האדם, שלא התגלו לפי הרצון שלו לגלות ולתקן אותן, אלא באופן טבעי. ואז, הן מתגלות ככוח רע, מזיק, הפועל נגד האדם, והזוהר מתאר אותו ככוח זר, חיצוני, מנוגד לקודש, אבל כל זה מתרחש בתוך הרצונות הלא מתוקנים של האדם עצמו.

כל האירועים מתרחשים רק בתוכנו ותמיד אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל גילוי, על מנת להשתמש בו לצורך התיקון, ואז הוא יהיה לטובתנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
גשר צר ממלכות לבינה
עזר כנגדו