קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל דבר מלבד לאמונות הפרימיטיבית ביותר בכוחות הטבע – הגיע אלינו מחכמת הקבלה, מגילוי הכוח העליון על ידי אברהם, שקבע את היחס אל בורא בכל דרגות הרצון.
בדרגה הנמוכה ביותר של הרצון היחס אל הבורא מתבטא ב"מתנות", שאברהם נתן לילדי הפילגשים ולאלה אשר הוא שלח איתם קדמה. זו המקור לדתות המזרח, הקרובות מאוד אל הטבע, אל גוף האדם.
בדרגה הגבוהה ביותר של הרצון (האגואיסטי, בדרגתו הרביעית) פועלת השיטה שאותה לימד אברהם את קבוצת תלמידיו, ומתוכה יצא עם ישראל (ישר – אל, מלשון "ישר אל הבורא").
כאשר תלמידיו (עם ישראל) נפלו מהדרגה הרוחנית של ההשפעה ואהבה לזולת, לאגואיזם ולשנאה הדדית (חורבן בית שני), חכמת הקבלה – "החיים עם הבורא", התחלפה ביהדות המוכרת לנו היום – הדת, שמתבטאת ב"חיים ללא הרגשת הבורא".
אותו הרצון, שהיה מתוקן בהשפעה ובאהבה, ולכן הרגיש בבורא ובחיים העליונים, נפל לקבלה, לכוונה האגואיסטית "למען עצמי", והחל להרגיש את העולם הזה בלבד. כתוצאה מכך, את מקומה של חכמת הקבלה (הרגשה, השגה, גילוי) החליפה הדת (אמונה, מיסטיקה, מסורת).
היהדות המוכרת לנו היום (הדת) – היא החותם של חכמת הקבלה ברצון להשפיע בתוך הרצון לקבל השבור (השכבה הרביעית של הרצון).
הניצוצות מהשבירה הזאת, נפלו לשכבות אחרות של רצון (דרגתו השלישית – הנצרות, ודרגתו השנייה – האסלאם) – ומכיוון שהם הבינו את חותם של חכמת הקבלה מתוך רצונם האגואיסטי, הם יצרו את הדתות שלהם.
מכאן מובן, שבהתאם למחשבת הבורא, האנושות חייבת לעבור את שלבים אלה בהתפתחותה האגואיסטית, כדי להכיר בהופכיות שלה מהבורא, על פי העיקרון "כיתרון האור מתוך החושך".
כל הדתות, האמונות (שמספרן נעמד בכ- 3,800 בעולם), נקבעו על ידי תיאורים שונים של הבורא ברצון האגואיסטי, בכל הווריאציות האפשריות שלו. ולכן בעולמנו קיימות כל כך הרבה גישות דתיות, ואחת אינה מבינה את השנייה, כי הרי הכול נובע משבירת חכמת הקבלה לדתות – מהמעבר מהרגשת האיחוד להרגשת השבירה.
אך אם אנחנו, אותם אלה שנמצאת בהם הנקודה שבלב, נוכל לתקן את הקשר בינינו, במדרגת הרצון הגבוהה שלנו, אז כמו בעבר, כששבירת המדרגה העליונה (חורבן בית המקדש השני) הביאה להיווצרותם של קשרים אגואיסטיים בחברה, ברצון הכללי וליחס כזה כלפי בורא – והדבר הוביל לצמיחת הדתות והאמונות – כך נתקן הפעם את כל הדתות והאמונות, וכל בני העולם יצטרפו לדבקות בבורא.
מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 23.11.2009
רשומות קודמות בנושא:
מתנות לבני פילגשים
על הופעת הדתות
מאיפה באו הדתות?
שלום כבוד הרב, ( אני לומד בקמפוס ב"ש שנה ובוירטואלית שנתיים)
ביום השני של הכנס 2010 עבר בי כאב מאד גדול ועצום שבקושי יכולתי להכילו על חורבן הבית שלנו. ולא כל כך על חורבן בית המקדש הפיזי אלא הדבר הקשה ביותר שיכול אדם לחוות והוא הניתוק מהבורא ומאהבת אחים שהיתה ביננו. אני מרגיש שטראומה עצומה זו חקוקה עמוק עמוק בליבנו עד שאנו מדחיקים אותה ומפחדים מכל דבר שיגרום לנו לגעת בכאב הזה. ויתכן ויש לטראומה זו קשר לשואות ולרדיפות שעברנו.
סיפרת שהמקובלים הגדולים שהיו אז ראו הנולד וידעו שאנו חייבים לצאת לגלות כדי התכלל בגויים ולהגיע אח"כ לגאולה השלמה. ולכן עלתה בי המחשבה שהם ידעו שקשה ואפילו בלתי אפשרי לצאת מנפילה כל כך עמוקה ולכן היו חייבים ליצור כלי בעל עוצמה כל כך חזקה שיהיה בו הכח להוציא אותנו מהמצב הזה של גלות לגאולה וכך נכתב ספר הזוהר ונגנז כדי להתגלות בזמן המתאים.
אודה לך אם תוכל להרחיב על זה ולהסביר כיצד הזוהר יכול לרפא את כאב החורבן והשבירה העצום החקוק עמוק בתוכנו. שכן לעתים קרובות מעורר בי לימוד הזוהר רגשות מאד חזקים ואני ממש מתאפק לא לפרוץ בבכי.