קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
לפני שהנברא משיג מילוי, ישנו תהליך שלם של רכישת הרצון למילוי הזה. ההכנה היוצרת רצון למילוי, תמיד חשובה יותר מקבלת המילוי עצמו. כי הרי היא זו שקובעת איזה מילוי בסופו של דבר אנחנו נרגיש ובאיזו מידה.
הכול תלוי ברצון, ואילו האור, המילוי, נמצא בשפע ובמנוחה מוחלטת. גם עכשיו הוא ממלא את כל חלל הבריאה. חסר לנו רק רצון אליו, כלי קליטה כדי להרגיש אותו.
הרצונות לאור נבנים בנו בהדרגה על ידי תוספות של תבלינים: "פלפל", "מלח" וכו', הם אלה שיוצרים תיאבון. זהו סוג של חיזור, משחק שהבורא מנהל איתנו בכך שנותן לנו לטעום במקצת, ואחר כך לוקח את התענוג. וכך הלאה וכך הלאה, הרבה פעמים! בזכות זה, מצטייר יחס נכון למילוי העתידי ברצון ליהנות.
כל התורה נקראת "תבלין", היא מגלה לנו רצון ונותנת לנו אפשרות לגדל אותו בצורה נכונה, כלומר לתענוג הנכון, למילוי שמחכה לנו בעתיד. כל עוד לא ניצור בנו, בעזרת "התבלינים" של התורה, את הרצון הנכון, לא נרגיש את האור למרות שהוא נמצא כאן לידינו. כי הרי אין בנו רצון שמכוון דווקא אליו, לגילוי שלו. זה כמו מקלט רדיו שיש צורך לכוונו בדיוק לגל הנכון. בתוך מקלט הרדיו עצמו צריך להופיע אותו הגל כמו מחוץ לו, כדי שהוא יוכל לקלוט אותו.
בזכות הטעימות הקטנות של הטעמים הרוחניים שאנחנו מקבלים בעזרת הלימוד שלנו, כשמגיע אלינו מידי פעם קצת אור שיוצר עליות וירידות, נעימות ופחות נעימות – אנחנו בונים בתוכנו כלי עבור האור, מכשיר לקליטתו, כלומר גל שדומה לאור הנמצא מחוץ לנו, אז נוכל לתפוס אותו. ברגע שהמכשיר מוכן הוא מתחיל לתפוס את האור, אין כאן שום דבר סודי. זהו סוד עבורנו בלבד מאחר ואיננו רואים זאת, כי הרי הרצון שלנו עדיין אינו מוכן, פה הבעיה. מבחוץ, לא מסתירים מאיתנו דבר. כל ההסתרה היא רק בתוכנו!
