קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
המשבר הגיע היום לרמה כזאת, שהדחייה האגואיסטית הפנימית שלנו זה מזה גדלה, ולא מאפשרת לנו לבצע אף פעולה משותפת. היום אנחנו לא מסוגלים אפילו לקיים סחר חליפין, לתת ולקבל. אנחנו לא מסוגלים אפילו לתת בשביל לקבל.
אני לא יכול להפקיד כסף בבנק ולקבל אותו חזרה, אני לא יכול לעבוד עבור בעל הבית ולקבל משכורת, בעלים של מפעל אחד לא יכול למכור לאחר את התוצרת שלו, אפילו כדי לקבל רווח. סחר חליפין הדדי כזה כבר לא עובד!
בסופו של דבר נצטרך לעבור לצורת חיים של דאגה לאחרים, ורק במקרה כזה כל אחד יוכל לקבל את הנחוץ לקיומו הנוח.
חיינו בעולם שהיה אפשר לקבל בו בלי להתחשב באחרים (לגנוב), בלי לתת משהו בתמורה. כל ההיסטוריה של הציוויליזציה שלנו, במשך אלפי שנים, היא היסטוריה של חליפין הדדיים, שיתוף פעולה בין בני אדם, כפי שכתוב בתורה: "לכו ותתפרנסו זה מזה".
היום התקופה של חליפין הדדיים נגמרה. אבל איך להתקיים? מה לעשות? האנושות עוד לא מכירה במצבה, היא עוד לא מבינה שהמתאמים הישנים (הרגולטורים) כבר אינם, ושמהיום והלאה כל אחד יוכל למלא את עצמו רק בתנאי שיהיה בקשר הדדי מלא עם העולם. זהו התנאי של עולם אינטגראלי, גלובאלי, של ערבות וקשר בין כולם.
השגשוג יגיע לכל אחד דרך כל האחרים כתלות, במידה שנחשוב טוב על כולם, ובמידה שהרצון לתת לזולת יניע אותנו. בדיוק לכך דוחף אותנו המשבר העכשווי!
פוסטים קודמים בנושא:
לגלות את סוד החיים
המשבר המערכתי של הזאב הכבשה והכרוב
פוסטים נוספים בקטגוריה: משבר עולמי
