קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בכל הבריאה נברא רק הרצון ליהנות – ושום דבר חוץ ממנו. אור – תכונת השפעה, ברא את הרצון הזה, ההפוך אליו, המרגיש הנאה.
הבורא, תכונת השפעה, רוצה שהנברא – הרצון ליהנות, ירגיש אותו, יבין אותו וישיג את המצב השלם – להיות המשפיע, דומה לבורא, לאור, לתכונת השפעה. לכן, בכך שברא רצון ליהנות, הבורא לא השאיר אותו במצב קבוע, לא ריק ולא מלא, אלא הטביע בו את התכונה שלו – תכונת ההשפעה.
הבורא לא נתן לרצון תכונה אלא נתן לו להרגיש הנאה או את ההעדר שלו (ייסורים), אבל הכניס לתוך הרצון את התכונה שלו, ובזה נתן לנברא להבין, מה זה אומר קבלה והשפעה.
היכולת להרגיש מר או מתוק נקראת הרגשה. היכולת להבדיל בין קבלה והשפעה נקראת שׂכל. שׂכל – זה גם הרגשה, תופעה בתוך הרצון. אבל זו כבר הרגשת הסיבה.
מכאן נובע, שהרצון נברא להרגיש:
- מילוי/העדר מילוי – כמו מתוק/מר,
- קבלה/השפעה – כמו שקר/אמת.
ומאחר ויש בנברא חלק של הנברא וחלק של הבורא (תכונת הנברא ותכונת הבורא), אז הרצון (הנברא) נמצא באופן קבוע בבירור היחסים ההדדיים ביניהם.
שני המרכיבים האלה בונים בתוך הרצון ארבעה שילובים אפשריים (מצבים), הנקראים בחכמת הקבלה " שם בן ד' אותיות של ה' " ( י – ק – ו – ק). תבנית זו כוללת בתוכה את כל ההתגלות של הבורא בנברא – מהצורה הפשוטה ביותר ועד למורכבת ביותר.
כל שלב יותר מתקדם מתוך הארבעה האפשריים כולל בתוכו את כל הקודמים, הוא גדל ונכלל בתוכם, על פניהם. כך הרצון ליהנות מגיע להתפתחות שלו.
אני עומדת במעגל ומביטה סביבי ,אני עומדת במעגל ומושיטה ידי .אני אביגיל, בת השבע, עיוורת מלידה -עומדת במעגל ובפי שיר תודה.